מוצאי שבת, שידור המשחק המרכזי מליגת העל בכדורגל בערוץ 2, שידורי טלעד. בפעם הראשונה העונה מועבר בשידור ישיר משחק בהשתתפות סוגרת הטבלה, מכבי קרית גת, וזו, כאילו מספרי האגדות, מספקת לנו את הפתעת העונה- 0:3 על מכבי חיפה בקרית אליעזר אחרי חצי שעה.
מחצית. יורם ארבל מתחיל בתיאור השערים, כשלפתע נקטע השידור לטובת מבזק חדשות הנסיון מבשר הרעות כבר מספר את הסיפור פיגוע בירושלים. 9 אנשים, כך יתברר בהמשך, נהרגו (בתקווה שהמספר לא גדל בינתיים). כעבור רבע שעה נפתחת המחצית השניה בחיפה. בנסיון תמוה, שלא לומר מעליב, מחליטים בטלעד לנסות ולרכב על עגלת רייטינג כפולה, כשבמקביל לשידור החדשותי, מוקצה שליש מסך למשחק הכדורגל. כעבור כמה דקות הבין שם מישהו שהתמונה המגוחכת הזו לא תורמת שום דבר לאף אחד ומחליטים לוותר על שידור המשחק. המראות הקשים שהגיעו מירושלים, הבהירו, סביר להניח לכל צופה טלוויזיה ישראלי ממוצע, כי בערוץ 2, ערוץ חצי ממלכתי, לא יוכלו לחזור לשידור הכדורגל וקשה להאמין שיימצא מישהו שיאשים אותם בכך.
בערוץ הספורט, שהפיק את השידור, משודרת במקביל תחרות החלקה על הקרח לא ממש פצצת רייטינג. טנזר ושות' ממהרים לפנות לטלעד, בעלת זכויות השידור, ומציעים להמשיך את השידור בערוץ 5. כל מה שדרוש זה או.קיי של טלעד, החלפת תדר שידור וכל מי שמחליט, גם אם זה נשמע למישהו מכם מוזר או עצוב, לבדר (או לא ממש במקרה של אוהדי מכבי חיפה) את עצמו במשחק כדורגל ולדחות את צריכת הזוועות בשעה, יוכל ללחוץ על כפתור בשלט ולהמשיך לראות את המשחק. בטלעד אומרים לא.
למה לא? כי את מה שכל שוכן כורסה הבין מייד - ששידור המשחק לא יחודש - לקח לאנשי המקצוע בטלעד, אם לקבל את הגרסה שלהם, עוד שלושת רבעי שעה להבין. בשיחת טלפון בהמשך הערב, הסביר לי דובר טלעד ומי שבמקרה גם ערך את שידור הכדורגל, מוני ברוש, כי הבשורה ממקבלי ההחלטות על כך ששידור המשחק לא יחודש, הגיעה רק 10 דקות לסיומו, ולכן לא יכלו להעביר את השידור לערוץ 5, למרות שגם תחושת הבטן שלו אמרה לו, ונסלח לו על עדינות הניסוח, כי "99 אחוז שהשידור לא יחודש". בערוץ הספורט מכירים את ספר החוקים של שוק הטלוויזיה ואחרי שסבב שיחות הטלפונים של טנזר לאנשי טלעד לא הועיל, הדגישו: "אנחנו מכבדים ומבינים את ההחלטה של טלעד".
יודעי דבר מספרים שהיחסים הלא ממש ידידותיים בין הערוצים עזרו לאנשי טלעד להחליט על הסירוב. הציניקנים, או אולי הריאליסטיים שביננו, יסמנו את המקרה כעוד דוגמה לתאוות הרייטינג התקשורתית שחוגגת בכל הזדמנות על שפיכות דמים. השאלה - מי שוב נדפק? - קלה מדי אפילו לסיבוב הראשון ב'מי רוצה להיות מיליונר'. וחשוב לזכור - משחקי הכדורגל של ליגת העל, בניגוד לתכניות הבידור אותן מפיקים או רוכשים הזכיינים, הוא מוצר ציבורי. הפגיעה, מבחירה, בזכויות הציבור ליהנות ממוצר זה, גם אם היא יכולה להיחשב קבילה מבחינת חוקית (וגם בזה אינני בטוח), היא עדיין, אם לומר בפשטות - מסריחה.
תגידו - בזמנים כאלה, כשתמונות של פינוי גופות ממלאות את מסכנו - למי אכפת. אבל, דווקא בזמנים כאלו, בהם לרבים בינינו מהווה הכדורגל נקודת מפלט כמעט יחידה מזוועות היומיום, הפס הרחב ששמים 'קברניטי הטלווזיה' על הצופים מרגיז מתמיד. האנשים שחיים מהצורך שלנו להתבדר קיבלו הזדמנות להחזיר לנו בקטנה, לתת סוכריה קטנה לציבור שקיבל זה הרגע עוד סיר מים רותחים בפנים. המחיר (אם שמים לרגע בצד את המחויבות הציבורית ואת החיזוק התדמיתי של 'ערוץ שמקריב למען הצופים') - שיתוף פעולה עם ערוץ חצי מתחרה וויתור על אחוז או שניים ברייטינג. אבל בשביל מי, בשבילכם? הצחקתם אותם. שבו בשקט בכורסה שלכם, תחכו לפרנס בטברנה והכי חשוב - תזכרו - רואים שזה טלעד.
הצעה קטנה
להתאחדות לכדורגל - לקראת העונה הבאה, בהנחה שזאת הנוכחית כבר אבודה לצורך העניין, אם תואילו בטובכם להוסיף סעיף קטן להסכם מכירת זכויות השידור של ליגת העל. סעיף שיחייב את הרוכשים להעביר את השידורים של המוצר הציבורי שברשותם במלואם ואם יש להם בעיה כלשהי לבצע זאת, מסיבות מוצדקות יותר או פחות, על ההסכם לחייב אותם לאפשר לערוץ אחר להעביר את השידור ללא תשלום.