פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פעם עוד היה לכם כבוד

        בני השרון מבזה את הענף, בעיקר בגלל החלטת מנהלת הליגה על ביטול הירידות. שקדי סוגר מחזור עם דגש על הכתם השחור של ליגת העל ותוהה האם דרוקר יכול להציל את ירושלים

        מאמן בני השרון/הרצליה אריאל בית הלחמי (ברני ארדוב)
        יש לך הרבה עבודה, ולא בטוח שהיא תישא פרי. בית הלחמי (צילום: ברני ארדוב)

        1. בית הלחמי מצטרף לספינה שוקעת

        עוד שבוע של טלטלות עבר על בני השרון/הרצליה בשבוע שעבר, וכבר קשה לזכור מתי לאחרונה הקבוצה חוותה ימים שקטים. מתחילת העונה עברו בקבוצה שמונה זרים, כשרק שבעה נרשמו באיגוד הכדורסל, בן רייס נפצע, הצטרף עוד מתאזרח אחרי פתיחת העונה, עזבו שני מאמנים ועוזר מאמן אחד וארבע תבוסות קשות גרמו למועדון גאה לאבד את כל גאוות היחידה שלו.

        אריאל בית הלחמי שהגיע לקבוצה הוא מאמן ראוי ואף יותר, וכך גם היו עדי אזולאי ורועי חגאי, אבל אף אחד מהם, כולל בית הלחמי, לא יכול להצליח עם סגל כל כך רע. בשבוע שעבר טען אחד משחקני הפועל ירושלים ששיחקה נגד בני השרון, שמדובר בקבוצה הכי גרועה שהוא ראה אי פעם בליגה הראשונה. גם הרוח החדשה שהכניס בית הלחמי הספיקה רק למחצית מול מכבי תל אביב, ולאחר מכן, למרות הניסיונות לארגן את המשחק, חזרה הקבוצה לסורה וליכולת הישנה.

        קשה להבין את ההחלטות של אלדד אקוניס. עוד במסיבת העיתונאים שפתחה את העונה דובר על ניסיונות של הקבוצה לצרף ישראלי בעמדות 2-3 כדי לייצב את הסגל. חלפו ארבעה חודשים, אף ישראלי לא הגיע, שלושה שחקני NBA שכבר חזרו לביתם כן באו יחד עוד מתאזרח גבוה, שלא ברור איך תורם לעמדות החסרות של הקבוצה. דרור דוידי, גיל אמיתי, ליאור שגב וערן אסנטי יכלו להגיע לקבוצה ולייצב במעט את הסגל החלש, אבל במקום זה אפה אודו ואייזיק רוזפלט הגיעו, כשהראשון משחק לא רע בימים אלו, אבל ב-NBA.

        בית הלחמי ילמד בימים הקרובים את מה שאזולאי וחגאי ראו לפניו: שעם הסגל הקיים אין הרבה מה לעשות. אפשר אולי לדגדג משחקים כמו שחגאי ניסה, או להפתיע קבוצה אחת מדי פעם כמו אזולאי מול אשקלון, אבל מעבר לזה כלום. המקום האחרון של בני השרון מובטח, אלא אם יגיעו לקבוצה שני ישראלים וזר סולידי, שיודע שהוא לא הכוכב ומוכן לתת מעצמו לקבוצה.

        טוויטי קרטר שחקן בני השרון/הרצליה (ימין), ג'ייסון וויליאמס, קני לאוסון, גיא לביא, רועי בוכבינדר (ברני ארדוב)
        מה אפשר לעשות עם הקבוצה הזו? ממש לא הרבה (צילום: ברני ארדוב)

        2. הורגים את הילד

        בתחילת העונה סימנו את גיא לביא כשחקן שיכול לעשות את קפיצת המדרגה ולהפוך לדבר הגדול הבא בליגת העל. לביא אף הראה ניצוצות של כדורסל חיובי בתחילת העונה אך מהר מאוד נעלם, איבד ביטחון ונראה כמו שחקן שלא מתאים לרמה של הליגה הראשונה. מול מכבי תל אביב בגביע אמש נראה לביא שוב כמו שחקן עם כישרון רב ולא מלוטש והזכיר שאין לוותר עליו, אבל אין ספק שבסיטואציה הנוכחית, גם נקודת האור הגדולה שיכלה לצאת מהעונה של בני השרון תכבה בקול ענות חלשה.

        כמעט כל אנשי המקצוע מסכימים שלביא עדיין לא בשל להיות רכז פותח בליגת העל אלא מחליף ראשון במקרה הטוב, שחקן שיקבל 15-20 דקות במקסימום בעונת הבכורה שלו. הקליעה של לביא לא מספיק טובה, הוא צריך עוד לעבוד על המבנה הגופני שלו ולשפר את קבלת ההחלטות. אותם מומחים מדברים על כך שלביא הוא גם השחקן הצעיר שיכול להגיע הכי מהר לנבחרת ישראל שכל כך צריכה רכז אמיתי, וזאת למרות מה שמסתמן בתור עונת ביכורים רעה.

        במבנה הנוכחי של בני השרון, כשלביא רואה את הרכז המוביל שלידו, ארז כץ, מציג עונה שכנראה תהיה האחרונה שלו ברמות הגבוהות ונטל ההוכחה כישראלי מוביל נופל עליו, אי אפשר לבוא אליו בטענות על כך שהוא לא לוקח את הצ'אנס. השחקנים הזרים שלידו הם כאלה שדואגים קודם כל למספרים שלהם, וקשה שלא להדבק מהרוח הזאת כשאתה בתוך קבוצה. לביא היה צריך להיות חלק ממערכת אחרת, מערכת מפרגנת שתגרום לו להתפתח. כרגע, מה שנוצר בבני השרון הוא סביבה שפוגעת בכישרון שלו, וחבל שכך.

        שחקן בני השרון/הרצליה גיא לביא (ברני ארדוב)
        הפריצה לא באה, אבל קשה לבוא אליו בטענות. גיא לביא (צילום: ברני ארדוב)

        3. האשמה כולה של מנהלת הליגה

        מקובל להאשים את אלדד אקוניס שבנה את הקבוצה החלשה בליגה העונה, או את לני רקנאטי שלא ראה את הנולד בהסתמכות על בן רייס כישראלי מוביל ולא הכניס את היד לכיס כשהילד נפצע, אבל האשמה העיקרית נופלת על גוף שלם - דירקטוריון מנהלת ליגת העל. זהו אותו גוף שהחליט החלטה לא ספורטיבית גרידא בחודש יוני להקפיא את היורדות, עוד לפני תחילת העונה, וגזר על הליגה עונה עם קבוצה כמו בני השרון.

        בליגה עם יורדות לא היו מרשים לעצמם בבני השרון להיראות ככה. במקרה הרע, הם היו מוותרים מראש על ההשתתפות בליגה מחשש להתבזות, ובמקרה הטוב הם היו עושים את הפעולות הרציונליות ומחזקים את הקבוצה במקומות הנכונים ולא חוטפים בכל שבוע מפלה חדשה. במנהלת דיברו על ליגה עם שפיות כלכלית, וקיבלו בתמורה קבוצה שחלק נכבד מתקציבה הלך על טיסות של שחקני NBA ששיחקו ביחד שני משחקים מלאים בליגת העל, במקום השקעה בשחקנים ישראלים איכותיים.

        בקיץ הקרוב צריכים במנהלת הליגה לוותר במיידי על הרעיון הקלוקל, להכריז על יורדת אחת בליגה בת 12 קבוצות ועל קבוצה נוספת שתלך לסדרה נגד הירידה מול סגנית האלופה בליגה הלאומית. ליגת העל ללא תחרות היא ליגה רעה, בה נוצרים כשלים לא מעטים. הצופים ידירו בקרוב לחלוטין את רגליהם מהמגרשים במשחקי התחתית והצופים האחרונים שיגיעו הם אנשי המנהלת שמשמשים כמבקרים.

        אבנר קופל יושב ראש מנהלת הליגה (קובי אליהו)
        להחזיר את היורדות ויפה שעה אחת קודם. אבנר קופל (צילום: קובי אליהו)

        4. זר רביעי מיותר

        משחקי שמינית גמר גביע המדינה הוכיחו כי הפערים בין קבוצות הליגה הלאומית לליגת העל לא גדלו במיוחד גם עם ביטול החוק הרוסי, והעובדה שכעת קבוצות הליגה הראשונה יכולות להחזיק על הפרקט שני זרים יותר מקבוצות הליגה השנייה. הפועל תל אביב גברה במשחק הרואי על סגנית המוליכה גלבוע/גליל, אליצור רמלה כמעט עקצה את עירוני אשקלון ומכבי ראשון לציון, עם שלושה זרים בלבד, ניצחה את הפועל ירושלים עם ארבעה זרים על הפרקט ושישה בסגל הכללי.

        ברוב הקבוצות הזר הרביעי הוא לא שחקן מוביל, אלא שחקן משלים ולא מוצלח במיוחד. את התפקיד שעושים פטריק סאליבן בחולון, קני לאוסון בבני השרון, אריק קמפבל שהגיע השבוע לנתניה, ג'יימי סקין באשקלון, צ'ייסון אלן בגלבוע/גליל, אלכס טיוס במכבי אשדוד ודמיטרי מקיימי בהפועל ירושלים יכלו שחקנים ישראלים לעשות לא פחות טוב, אולי אפילו יותר טוב, בצורה שגם תקדם את הכדורסל הישראלי ונבחרת ישראל.

        המנטרה לפיה הקהל רוצה לראות משחק איכותי לא תופסת בליגת העל בעלת הרמה הבינונית, שבה יש אולמות כמעט ריקים בלא מעט משחקים. הקהל רוצה מוצר שהוא יכול להזדהות איתו, בכחול לבן, וזה מה שצריך הענף. הורדת מספר הזרים בסגל לשלושה לא תפגע ברמה בצורה ניכרת, שכן כבר ראינו השבוע את הבדלי הרמות בין קבוצות עם שני זרים לארבעה. הדבר היחיד שיכול לצאת מהמצב הזה הוא רווח לכדורסל הישראלי ועוד מקומות בליגת העל לצמיחה לישראלים.

        דמיטרי מקיימי שחקן הפועל ירושלים (ברני ארדוב)
        אפשר היה להביא ישראלי על המשבצת שלו. דמיטרי מקיימי (צילום: ברני ארדוב)

        5. מה נשאר לירושלים

        עם כל הכבוד לכישלון של סגנית האלופה גלבוע/גליל מול הפועל תל אביב, הסיפור האמיתי של משחקי שמינית הגמר הוא איבוד התואר השני העונה של הפועל ירושלים אחרי ההפסד לראשון לציון בחוץ. אם לא יקרה נס גדול וירושלים לא תזכה באליפות, דני קליין וחבריו ירשמו עונה שלישית ברציפות בלי תואר וכנראה גם בלי גמר, אם לא מחשיבים את גביע הליגה המכובד של תחילת העונה.

        שרון דרוקר ראה בשמינית גמר הגביע עד כמה חמורה הבעיה של קבוצתו. מצד אחד, יש לו בקבוצה לא מעט שחקנים שפשוט לא שומרים כדוגמת די ג'יי סטרוברי ואלישי כדיר. מצד שני, שחקנים בירושלים לא התברכו ברמת איי קיו של כדורסל גבוה במיוחד, כמו דמיטרי מקאמי, שביצע עבירה מטופשת בשניות הסיום של המשחק. יש גם שחקנים בלי יכולת התקפית מרשימה, כמו בריאן רנדל וג'ארוויס ורנאדו. מהן נקודות האור? אורי קוקיה ומשה מזרחי, שני שחקנים שעודד קטש כבר כמעט שלח הביתה.

        דרוקר חייב לנסות להציל את מה שנשאר. הדבר הראשון ההגיוני הוא לקצץ את הסגל ולא להישאר עם שישה זרים כשמשחקים רק פעם בשבוע. לוק ג'קסון וג'ון תומאס צריכים לעזוב, וכך גם מקאמי, שהוא שחקן טוב אבל לא מה שירושלים צריכה. דרוקר לא חייב רכז זר כשיש לו את יובל נעימי וגוני יזרעאלי, כמו שהוא צריך שחקן בעמדה 3 שיחפה על סטרוברי. אולי עם רכש נבון וקיצור הרוטציה, העונה של ירושלים לא תסתיים עם כישלון מוחלט.

        מאמן הפועל ירושלים שרון דרוקר (ברני ארדוב)
        אולי עם קיצור הרוטציה העונה של ירושלים לא תסתיים עם כישלון מוחלט. שרון דרוקר (צילום: ברני ארדוב)

        עוד בכדורסל ישראלי

        עוד השפלה לבני השרון, בגביע מול מכבי תל אביב

        דווין סמית' לא חושב שמכבי תל אביב תמשיך להביס

        גם הפועל ירושלים וגלבוע/גליל בחוץ

        ברביעי-חמישי: רבעי גמר הגביע, הפועל תל אביב מול ראשון לציון