הבלוג של גרינוולד: זה ייגמר באלופת אירופה

בית 7, שיצטלב עם בית 8 בו שובצה מכבי תל אביב, עשוי לספק את הפתעת הטופ-16. פנרבחצ'ה-אולקר, פנאתינייקוס, קאזאן ומילאנו יוצרות בית קשוח ומרתק, שכולל פייבוריטית אחת ושלושה סוסים שחורים.

למרות שהוגרלה מהדרג השני, פנאתינייקוס היא המועמדת המובילה לסיים בראשות הבית. אם כי ההיסטוריה הקרובה שלה מלמדת שאולי ראוי להמר על אחרת: בעשור האחרון, בכל עונה עוקבת לעונה בה זכתה באליפות אירופה, נעצרה האימפריה מאתונה בשלב הטופ-16. ב-02' זכתה בגביע אירופה וב-03' לא הצליחה להעפיל לפיינל פור (בתקופה שקדמה לסדרות רבע הגמר); ב-07' וב-09' זכתה בשני גביעים נוספים, אך ב-08' ו-10' אפילו לא העפילה לפלייאוף. אם המטוטלת תישמר, הרי שלאחר הזכייה בעונה שעברה, בעוד שישה משחקים בדיוק תסיים פאו את עונת היורוליג שלה ותיפרד מתוארה לשלום.

פאו צלחה את הקיץ בשלום, יחסית למשבר הקשה הפוקד את יוון ואת קבוצות הספורט במדינה. היא נפרדה משני נכסים – אנטוניס פוטסיס ודרו ניקולאס – שעברו יחד למילאנו (ואגב תיפגש איתם בקרוב); את מקומם אמורים למלא הקלעי דיוויד לוגן, שהגיע מקאחה לבוראל, והאול-אראונד-פורוורד סטיבן סמית', אשתקד בפאנליניוס הקטנה (שבעברו גם קדנציה קצרצרה בעירוני נהריה), ומי שבגיל 28 מקווה להקפיץ את הקריירה שלו צעד או שניים קדימה. שאראס יאסיקביצ'יוס שב, כנראה, לעונת פרישה במדי הירוקים, וביורוליג מעמיד ממוצעים של 12 דקות ו-6 נקודות.

שני העוגנים החשובים ביותר מהשנים האחרונות נותרו קרובים לז'ליקו אובראדוביץ': דימיטריס דיאמנטידיס הכל-יכול בקו האחורי (10.8 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 1.6 חטיפות), ומייק באטיסט הבלתי-נגמר בצבע, שהעונה רושם ירידה מסוימת במספריו (8.4 נקודות, 4.9 ריבאונדים) אבל נותר יעיל להדהים עם 8.1 נקודות מדד ב-17 דקות. הרוטציה המובילה כוללת שמות כמו ניק קלאת'ס (9.9 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 12 נקודות מדד), רומיין סאטו (10.3 נקודות, 6.1 ריבאונדים), יאן וויוקאס (8.5 נקודות ו-3.1 ריבאונדים ב-15:30 דקות) וקוסטאס קאימאקוגולו (7.5 נקודות ו-4.4 ריבאונדים ב-23:30 דקות), פורוורד אלמוני יחסית בן 28, שגדל במארוסי, הצטרף לפאו בעונה שעברה והעונה הפך לבורג מרכזי במכונה של המאסטרו הסרבי. קוסטאס צרצאריס (פצוע) ופאט קלאת'ס, אחיו הבכור של ניק, משלימים את הסגל, אבל רואים פרקט לעתים רחוקות.

היריבה הגדולה על המקום הראשון אמורה להיות פנרבחצ'ה-אולקר של נוון ספאחיה, שהצליחה להתגבר על חזרתו של ת'אבו ספולושה הנהדר לאוקלהומה עם סיום שביתת השחקנים ובאופן דרמטי סיימה בראשות בית א' של השלב המוקדם. רוקו-לני אוקיץ' (9.7 נקודות, 2.1 אסיסטים) מנהל את העניינים; יחד עם קרטיס ג'רלס (9.2 נקודות), בויאן בוגדאנוביץ' (11.5 נקודות, 43.3% מ-3) ועומר אונאן (9.7 נקודות) מחזיקה פנר בקו אחורי נפיץ מאוד מבחינה התקפית. הקו הקדמי של הטורקים דליל הרבה יותר: עיקר העבודה נופלת על כתפיהם של ג'יימס גיסט (9.1 נקודות, 5.1 ריבאונדים) שהגיע בקיץ מפרטיזן בלגרד, ואוגוז סאבאש המקומי (8.7 נקודות, 3.6 ריבאונדים). קאיה פקר, גספר וידמאר ואמיר פרלדזיץ' משלימים את סגל הפנים.

"לפנרבחצ'ה-אולקר יש הרבה פצועים, ובשלב כל כך קצר זו בעיה", אומר העיתונאי גוקאן טורה. "אוקיץ' שבר אצבע ביד ויחמיץ כמה שבועות. גם אונאן פצוע. קאיה פקר חוזר מפציעה. אבל למען האמת, גם כשכולם בריאים, עדיין פנר חלשה בצבע משמעותית מהקבוצות הגדולות של היורוליג. פנר פתחה את העונה עם שני הפסדים, אבל אחר כך הצליחה להתאושש, שיחקה טוב בכמה משחקים וסיימה ראשונה. אני לא בטוח שזה הולך לקרות שוב בטופ-16. גם בעונה שעברה פנר סיימה היטב את השלב המוקדם, עלתה לטופ-16 מהמקום השני ואז התרסקה. בעיני, למרות המקום הראשון בשלב המוקדם, חובת ההוכחה עדיין עליהם. הם צריכים להוכיח שהם התבגרו.

"כולם בטורקיה חושבים שהמאבק יהיה בין פאו לפנר", מוסיף טורה. "אבל אולי יהיו הפתעות. קאזאן קבוצה ביתית חזקה. למילאנו יש הרבה כישרון. אם אני צריך לחשוב הלאה, אז אני חושב שלפנר יהיה קשה להשיג יותר מרבע גמר אם לא תסיים את הבית הזה במקום הראשון. כדי לחשוב על פיינל פור הוא חייבת ביתיות, וזה אומר לנצח את פנאתינייקוס. אם זה יקרה, כנראה שברבע הגמר פנר תפגוש את מכבי, וגם שם, אפילו אם תגיע עם יתרון ביתיות, יהיה לה קשה מאוד".

קאזאן של יבגני פשוטין ומילאנו של סרג'יו סקאריולו ינסו להפתיע. לקאזאן סגל רוסי-אמריקאי לתפארת: האמריקאים הווטרנים הם הלב של הקבוצה (הנרי דומקאנט עם 16.4 נקודות ו-4.5 ריבאונדים, לין גריר עם 7.2 נקודות ו-2.1 אסיסטים, טרל לידיי עם 12.2 נקודות ו-2.6 אסיסטים, קלי מקארתי עם 7.1 נקודות), ומשלימים אותם מספר שחקנים מקומיים (פטר סאמויילנקו ואלכסיי סאברשנקו, וכן ולדימיר ורמינקו הבלרוסי). קאזאן הייתה דומיננטית בשלב המוקדם, אותו סיימה במאזן 3:7, לרבות ניצחון חוץ גדול בסיינה.

מילאנו צלחה בקושי רב את בית ג', ונזקקה לניצחון הירואי בבלגרד כדי לדחוק את פרטיזן מחוץ לתחרות ולסיים רביעית. מילאנו סיימה את הבית במאזן שלילי (6:4), ונראה היה שהסגל היקר לא מצליח להתחבר לכדי קבוצת כדורסל ראויה. בדרך איבדה את דנילו גלינארי, אבל עדיין מחזיקה בקבוצה עתירת כוכבים, עם שמות כמו עומאר קוק (8.1 נקודות, 4.9 אסיסטים), דרו ניקולאס (7.8 קנודות), יואניס בורוסיס (10.5 נקודות, 6.5 ריבאונדים) ואנטוניס פוטסיס (71 נקודוץ, 4.4 ריבאונדים). ספק הנקודות היקרי הוא דווקא מאליק היירסטון (13.9 נקודות, 61% מדהימים מ-3), שמאז עזיבתו של גלינארי פורח עם 17 נקודות בממוצע.

בשלב הקודם מילאנו לא הצליחה לשמור על הבית (שני ניצחונות, שלושה הפסדים). אם לאימפריה האיטלקית בדימוס עדיין נותרו אספירציות, היא תהיה חייבת לשדרג בכמה רמות את משחקה. מבחינת כישרון, לפחות, זה לגמרי אפשרי.

הערכה: פנאתינייקוס ראשונה, פנרבחצ'ה-אולקר שנייה.

בית 8 של מכבי נחלק באופן ברור לשתי פייבוריטיות ולשני אנדרדוגים: כל תוצאה אחרת מלבד העפלה של ברצלונה ומכבי לרבע הגמר תיחשב לסנסציה עצומה.

קאנטו, מהפתעות העונה ביורוליג (5:5 בשלב המוקדם ומקום שלישי בבית א'), תנסה לסחוט עד הסוף את ה"פאלאדסיו" הסופר-ביתי שלה (מאזן ביתי של 1:4 העונה). אם תשמור על מאזן בית נקי ותצליח לגנוב ניצחון חוץ יקר אחד, היא אולי תהיה בעמדת זינוק למקום השני. ז'לגיריס לא צפויה לאיים על מקום ברבע הגמר.

על ברצלונה נאמר ונכתב כמעט הכל: גם העונה, כנראה, מדובר בקבוצה השלמה ביבשת. בארסה לא התפתתה ולא החתימה כוכב NBA על חוזה זמני; לאחר הכישלון ברבע גמר היורוליג אשתקד והפסד הסדרה, אליה הגיעה עם יתרון הביתיות, לפנאתינייקוס, ביצעו הקטלאנים מתיחת פנים מתוכננת ומדויקת.

ריקי רוביו עבר למגרש של הגדולים מעבר לים; ג'יאנלוקה באזילה עזב לקאנטו; רוג'ר גרימאו לבילבאו; טרנס מוריס, אלן אנדרסון ויאקה לאקוביץ' שוחררו גם כן.

בארסה של העונה מציגה סגל מהודק וקצר יותר, ובעיקר בעל אוריינטציה הגנתית. היא נסמכת על שורה של אירופאים מוכשרים (חואן נבארו ופראן ואסקז המקומיים, קוסטה פרוביץ' הסרבי, ארזם לורבק הסלובני – כולם נשארו מהעונה שעברה), וחיזוק אמריקאי מדוד (פיט מיקאל, ששב מפציעה שהשביתה אותו מחלקה השני של העונה שעברה, צ'אק אידסון מיודעינו וסי.ג'יי וואלאס, מעין פועל שחור שהגיע מגראן קנריה). בוניפאס אנדונג, מרסלינו הוארטאס, ג'ו אינגלז וחאבייר רבאסדה הצעיר משלימים את הסגל שהפסיד פעם אחת בלבד בשלב המוקדם, במשחק חוץ בסיינה.

ההיררכיה שיצר צ'אבי פסקוואל ברורה: חמישה שחקנים משחקים 20 דקות ומעלה (נבארו, מיקאל, לורבק, הוארטאס, אידסון), כאשר היתר נעים בין 10:30 (רבאסדה) ועד ל-16 (אנדונג, סאדה). לורבק נראה מצוין העונה, ומעמיד ממוצעים של 14.7 נקודות (65.3% מ-2), 4.6 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים; נבארו (12.1 נקודות, 3.1 אסיסטים) הוארטאס (9.2 נקודות, 5 אסיסטים), מיקאל (9.7 נקודות 4.3 ריבאונדים) ואידסון (8.8 נקודות, 3.9 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים) משלימים חמישייה סופר-ורסטילית, שבעיקר שומרת נהדר ומאמללת את התקפת היריבות.

למעשה, סיינה היא הקבוצה היחידה שחצתה מול ברצלונה את רף 66 הנקודות (עשתה זאת בשני המפגשים מולה); בשמונת המשחקים האחרים בשלב המוקדם עצרה בארסה את יריבותיה על ממוצע מדהים של 55.8 נקודות.

קאנטו, מודרכת בידי אנדרה טרינקיירי, מאמן העונה באיטליה בשנתיים האחרונות, חוזרת למרכז הבימה האירופאית לאחר היעדרות ארוכה מאוד. היא בנתה סגל מאוזן, שכולל ווטרנים מוכרים יותר (באזילה, דניס מרקונאטו) ופחות (ניקולס מזארינו), לצד שחקנים אירופאים שאותרו בקבוצות קטנות-ננסיות (מרטן לונן שהגיע מדראופשקה הטורקית, מנוכר מרקושווילי מקייב, ולדימיר מיקוב שנדד בקבוצות כמו בודוצ'נוסט ופאניוניוס, מרקו סקקיץ', שנפצע בינתיים, שהגיע גם כן מבודוצ'נוסט, וגיורגי שרמדיני מאוליפיה לובליאנה).

"עצם ההעפלה לרבע הגמר מהווה הישג אדיר עבור קאנטו", אומר העיתונאי האיטלקי פלאביו ואלטי. "הם אנדרדוג מוחלט בשלב הזה, אבל ינסו לעשות עוד משהו בלתי-ייאמן. הם יעלו למשחקים הקרובים בלי לחץ. סקקיץ' נפצע וקאנטו איבדה הרבה כוח מתחת לסלים. עכשיו הם מנסים למצוא איזה שחקן אמריקאי, אבל השוק קשה מאוד.

"הפילוסופיה של קאנטו במשחקים הקרובים תהיה לתת 120 אחוז במשחקי הבית ולקוות שלא להפסיד, ובחוץ אולי לנצח משחק אחד", מוסיף ואלטי. "אני חושב שהם ינסו להתחרות במכבי על המקום השני, אבל זה יהיה להם מאוד קשה, כמעט בלתי-אפשרי. המשחק הראשון ייערך באיטליה, וגם אם מכבי תפסיד, היא תדע באיזה הפרש היא צריכה לנצח בתל אביב.

"עכשיו בקאנטו מסתכלים על היורוליג כמו על טורניר שהם יכולים בעיקר ללמוד ממנו, לצבור בו ניסיון, כאשר עיקר הפוקוס שלהם מופנה לליגה האיטלקית. הם מאמינים שסיינה פחות דומיננטית מהשנים האחרונות, ועבורם אליפות באיטליה היא המשימה החשובה ביותר. הם ינסו לצבור עכשיו קצת ניסיון ואולי לחזור ליורוליג בעונה הבאה עם תקציב מעט יותר גדול, עם עוד שחקן או שניים מוכרים, ואז אולי לאיים על מקום ברבע הגמר. קשה לי לראות אותם עושים משהו כבר השנה. חוץ מזה, יש להם בעיות אובייקטיביות, כמו עם באזילה למשל, שלא משחק כמו פוינט גארד כפי שבקבוצה קיוו, וכמו שאמרתי, יש להם בעיה מתחת לסלים. צריכים לקרות הרבה מאוד דברים כדי שקאנטו תעשה נס ותמשיך ביורוליג מעבר לששת המשחקים הבאים".

מיקוב מציג עונת שיא, וביורוליג מעמיד ממוצעים של 10.5 נקודות (43.5% מ-3), 3.8 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים ו-1.2 חטיפות; שרמדיני ולונן תורמים יחד 18.8 נקודות ו-10.4 ריבאונדים; באזילה מוסיף 8.1 נקודות ו-3 אסיסטים, ומרקושווילי תורם 8.3 נקודות. ללא סקקיץ', הצטמצמה הרוטציה של קאנטו לכתשעה שחקנים; משימת העמידה באינטנסיביות המשחקים בטופ-16 תהיה קשה במיוחד עבורה.

ז'לגיריס קובנה הגיעה עד הלום בזכות שני ניצחונות מחזורי הסיום של השלב המוקדם, אותו סיימה במאזן 6:4. שלושה מארבעת ניצחונותיה הושגו מול באמברג וקיי.קיי זאגרב, שהודחו. ניצחונה היחיד על קבוצת טופ-16 הושג במחזור השביעי, במשחק הבית מול מלאגה (65:67).

המאמן סאשה טריפונוביץ' נסמך על סגל מקומי וצעיר, שכולל כמה פוטנציאלים סבירים, ואת סוני ווימס האמריקאי, האיש למשימות מיוחדות בקו האחורי (17.5 נקודות, 5.9 ריבאונדים, 16.2 נקודות מדד). על פניו, נראה שמקום שלישי ייחשב להישג מצוין עבור הליטאים. עבור היריבות, משחק חוץ בקובנה נחשב למוקש פוטנציאלי; קבוצה שתמעד בליטא תתרחק מאוד מהשלב הבא.

הערכה: ברצלונה ראשונה, מכבי שנייה.

בסדרות רבע הגמר: פנאתינייקוס – מכבי, ברצלונה – פנרבחצ'ה-אולקר.

ohad@walla.net.il