גיל הזהב - בראד פרידל: גם בגיל 40, שוער טוטנהאם חולם על ליגת האלופות

דינו זוף, פיטר שילטון - שוערים רבים הקסימו אחרי שעברו את גיל 40. בראד פרידל מטוטנהאם מצטרף העונה לרשימה, בתקווה לתואר

מיכאל יוכין

לו חוקי העבודה באנגליה היו שפויים בכל הקשור לכדורגל, היה בראד פרידל אמור ליטול חלק בעונתה הראשונה של הפרמיירליג. בקיץ 1992, אחרי שהרשים במדי נבחרת ארצות הברית באולימפיאדה בברצלונה, זומן השוער הצעיר למבחנים בנוטינגהאם פורסט. המנג'ר בריאן קלאף רצה בו, אבל משרד העבודה סירב להעניק לו רישיון, ופרידל חצה את האוקיאנוס האטלנטי חזרה. אם קלאף האגדי, בעונתו האחרונה בפורסט, לא מדגים מספיק את הזמן שעבר, כדאי לציין כי רוי קין רק התחיל להפוך אז לכוכב משמעותי, ובסיום העונה, כאשר נוטינגהאם ירדה לליגת המשנה מהמקום האחרון, הוא עבר למנצ'סטר יונייטד. קלאף הלך מזמן לעולמו, קין פרש לפני חמש שנים, אבל פרידל עדיין כאן. ולא סתם כאן – השוער בן ה-40 שובר שיאים ולא מגלה סימני האטה.

הסטטיסטיקה של פרידל כמעט בלתי נתפסת. הערב, כאשר תארח טוטנהאם את צ'לסי (22:00, ספורט1 ו-HD), יערוך האמריקאי את משחקו ה-282 ברציפות בפרמייר-ליג. המשחק האחרון שפרידל החמיץ התקיים במחזור הסיום בעונת 2003/04, כאשר פטר אנקלמן הפיני עמד בשער בלקבורן במקומו. מאז ה-14 באוגוסט 2004 הוא תמיד היה שם. ארבע עונות מלאות לחלוטין בבלקבורן, שלוש במדי אסטון וילה, וכעת, לראשונה בחייו, פרידל מגן בקביעות על שערה של קבוצת צמרת, בווייט הארט ליין. נתונים מדהימים עוד יותר מתקבלים כאשר מסתכלים מעט אחורה. מאז קיץ 2001, במשך יותר מעשור, לא שותף האמריקאי בחמישה משחקי פרמיירליג בלבד. בכל יתר ה-390 הוא היה על המגרש, ובדרך כלל הצטיין.

פרידל מעולם לא נחשב לשוער נוצץ ומבריק, אבל אין יציב ממנו בעולם כולו. מראהו אפרורי, מבנה גופו מעט דובי, הוא ממעט לעשות פעולות ראוותניות והתקשורת מסקרת בדרך כלל שחקנים כריזמטיים יותר. אלא שבכל הקשור למנהיגות שקטה, ארגון הגנה ומתן דוגמה לצעירים, לא רבים יכולים להתקרב לרמתו של האמריקאי. הארי רדנאפ, אשר החתים אותו הקיץ בהעברה חופשית מווילה, לא מפסיק להתפעל: "פרידל הוא מקצוען נדיר, וזה מזל גדול שהוא בחר לשחק עבורנו. אפילו בהפסדים בשני המשחקים הראשונים, כאשר ספגנו שמונה שערים מול מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי, הוא נתן הצגות ברמה העולמית הגבוהה, שלא לדבר על ההמשך".

לא מגיע לכם לסבול

כך תנסו בבית את המכשיר שמנצח את הכאבים ומומלץ ע"י רופאים

לכתבה המלאה
מעולם לא נחשב לשוער נוצץ ומבריק, אבל אין יציב ממנו בעולם כולו. בראד פרידל (צילום: AP, Scott Heppel)

שערים סתמיים? לא אצלי

למעשה, העדיף פרידל את התרנגולים על מנת להמשיך לשחק על בסיס שבועי. חוזהו באסטון וילה הסתיים הקיץ, והקבוצה מבירמינגהאם הציעה לו להאריכו בשנה אחת בלבד. האמריקאי לא הסכים, כי ראה בכך חוסר אמון מסוים בעתידו בטווח הארוך. ליברפול, הקבוצה אותה אהד מילדות, ובשורותיה נכשל בסוף שנות ה-90', ביקשה ממנו לשוב, אולם אך ורק כגיבוי לפפה ריינה. מובן שפרידל דחה גם את האופציה הזו על הסף. בטוטנהאם איש אמנם לא הבטיח לו מראש את האפודה הראשונה, אבל הוא האמין בכוחו לגבור על הורליו גומש הברזילאי וקרלו קודיצ'יני האיטלקי, ולקח את ההימור. כעת, כשגומש מחפש לעצמו במרץ קבוצה חדשה, אפשר להגיד שהבחירה של פרידל היתה נכונה. אסור לזלזל בברזילאי, שוער נהדר בפני עצמו, אלא שהוא נוטה לבצע מדי פעם פאשלות מטופשות, והזכורה שבהן הובילה לשער הביזארי של נאני באולד טראפורד בעונה שעברה. אצל פרידל דברים מסוג זה פשוט לא קורים. אולי הוא לא יציל את כל הבעיטות שיכוונו לחיבורים, אך כדור סתמי לעולם לא יחדור לרשת שלו.

תחילת דרכו של השוער לא היתה פשוטה. לא רק בנוטינגהאם הרסו הפקידים הבריטים את שאיפותיו, אלא גם בסנדרלנד ובניוקאסל, שם ניסה קווין קיגן להחתימו. אז גם התנפץ בפעם הראשונה חלומו לשחק בליברפול – גרהאם סונס רצה מאוד להביא אותו לאנפילד, אך פוטר עוד לפני שהיתה לו הזדמנות לעשות זאת. הקשר עם המנג'ר הסקוטי הניב בסופו של דבר את ההתנסות האמיתית הראשונה של פרידל במועדון אירופי בכיר. סונס לקח אותו לגלאטסראיי, שם חלק האמריקאי את חדר ההלבשה עם דין סונדרס (זוכרים חלוץ כזה?) וזכה בתואר כשהניף את הגביע הטורקי. "זו היתה עונה מכוננת בחיי. למדתי להתמודד עם הלחץ ופיתחתי עור של פיל. האווירה שם היתה מטורפת לגמרי. אחרי ההפסד בדרבי האוהדים ניסו להפיל את האוטובוס כשהשחקנים ישבו בתוכו, ורק התערבות השוטרים מנעה זאת מהם. אחרי שניצחנו את פנרבחצ'ה, אוהדי היריבה שברו את חלונות ביתי עם אבנים גדולות. מאז שום דבר לא יכול להפתיע אותי", סיפר לא מכבר השוער בראיון ל"דיילי מייל".

השידוך עם ליברפול היה רשום בגורל, והחלום התגשם בסופו של דבר כאשר האדומים שברו את המחסום הבירוקרטי ורכשו את פרידל בסוף 1997, על אף שגם אז הבקשה הראשונית לרישיון עבודה נדחתה והיה צורך בערעור. פרידל מודה שרצה להישאר באנפילד לנצח, אולם המנג'ר רוי אבאנס, ובהמשך גם ז'ראר הוייה, העדיפו את דייויד ג'יימס. כאשר הצרפתי החליט בקיץ 1999 להשקיע הון של ארבעה מיליון ליש"ט בסאנדר וסטרפלד ההולנדי, הבין פרידל שהגיע הזמן לשנות אוירה, וכעבור שנה ירד לליגת המשנה כדי לשקם את הקריירה. באופן לא מפתיע, היה זה שוב סונס שהביא אותו לבלקבורן. מאז הוא לא הסתכל לאחור.

הועדף על פני פרידל בליברפול בסוף שנות ה-90'. דייויד ג'יימס (צילום: GettyImages, Christopher Lee)

צעיר לנצח

ההישגים של פרידל כוללים משחק אדיר בגמר גביע הליגה מול טוטנהאם ב-2002, אז נבחר לאיש המשחק וזכה בתואר השני והאחרון שלו עד כה. באותו הקיץ הוא עשה חיים משוגעים במונדיאל, שם העפילה נבחרתו באופן סנסציוני לרבע הגמר, והגיע לשיאו בניצחון 0:2 היוקרתי בשמינית-הגמר ב"דרבי" מול מקסיקו. אז הוא הפך גם לשוער הראשון מאז 1974 שהודף שני פנדלים בגביע העולם, של לי יון-יונג הקוריאני ושל מאציי זוראבסקי הפולני. שנה לאחר מכן, נבחר פרידל לשוער המצטיין בפרמיירליג, למרות שקבוצתו סיימה רק במקום השישי.

תאמינו או לא, אבל את שיא המשחקים הרצופים בליגה האנגלית הבכירה שבר פרידל לפני יותר משלוש שנים, בנובמבר 2008, כאשר עמד בשער בפעם ה-167 ללא הפסקה. מאז הוא ממשיך כמו אנרג'ייזר, וכדי לעשות זאת, בנוסף לכושר טוב, דרושים שני היבטים קריטיים – להימנע מפציעות ומהשעיות. למען האמת, המזל שיחק לפרידל כאשר הוא הורחק דווקא באנפילד במרץ 2009, במהלך התבוסה הכואבת 5:0. ההתאחדות האנגלית קבעה כי הכרטיס האדום לא היה מוצדק וביטלה אותו, וכך התאפשר לאמריקאי להמשיך ברצף. באשר לבריאותו, הרי שפרידל הוא מאמין גדול ביוגה: "התחלתי עם זה כאשר סיימתי להופיע בנבחרת אחרי המונדיאל ב-2002. הרגשתי שזה דרוש על מנת להאריך את הקריירה, וצדקתי. תרגילי היוגה עושים בשבילי את העבודה". בכל הקבוצות בהן שיחק, סחף האמריקאי שחקנים ומאמנים רבים אחריו לחדר הכושר.

אם הכל ילך כשורה, יהפוך בסוף העונה פרידל לשחקן המבוגר ביותר ששיחק בטוטנהאם אי פעם. השיא הנוכחי שייך לג'ימי קאנטרל, והוא נקבע ב-1923, כאשר החלוץ היה בן 40 שנה ו-349 ימים. אלא שהאמריקאי ממש לא מתכוון לעצור שם. "אם יש לשוער רצון, והוא דואג לבריאותו ושומר על תזונה נכונה, אפשר לשחק הרבה מעבר לגיל 40. הרי אנחנו רצים הרבה פחות משחקני שדה, והאימונים שלנו מפרכים פחות. הגעתי לגיל מתקדם, אבל זה לא אומר שאני עייף. אני לא מתעורר כל בוקר ומרגיש שנמאס לי להתאמן. נהפוך הוא – אני רק רוצה לעמוד בין הקורות", הוא אמור. פרידל חתם בטוטנהאם כדי להתמיד בה לאורך שנים, והפעם, בניגוד לכל השנים הקודמות, יש לו סיכוי להיאבק על האליפות, או לפחות על מקום בליגת האלופות. כדי לערוך בעונה הבאה הופעת בכורה בצ'מפיונס-ליג, הוא צריך לנצח במפגשים הישירים יריבות כמו צ'לסי. מולו יתייצב הערב שוער מפורסם ומתוקשר יותר, אך למרבה הצער ניתן לקבוע בביטחון שפטר צ'ך לא יחזיק מעמד עד גיל 40. רחוק מכך. בניגוד למה שרבים חושבים, לטוטנהאם יתרון בעמדה זו בדרבי הלונדוני.

פרידל לא לבד

שוערים רבים שיחקו אחרי גיל 40, ובפרמייר-ליג די לציין את אדווין ואן דר סאר, נוויל סאותהול, דייויד ג'יימס ודייויד סימן. הנה עוד מספר דוגמאות חשובות מהעבר.

דינו זוף – האיטלקי האגדי הניף את גביע העולם ב-1982 כקפטן נבחרת איטליה בגיל 40. הוא פרש כעבור שנה, כשהיה בן 41 ושלושה חודשים, אחרי שלא החמיץ אפילו משחק ליגה אחד במדי יובנטוס במשך 11 שנים רצופות.

פיטר שילטון – גם האגדה האנגלית היתה קרובה לזכיה במונדיאל בגיל 40, אך מערב גרמניה הדיחה את שילטון בדו-קרב פנדלים בחצי הגמר ב-1990. הוא המשיך לשחק בליגה הבכירה עד גיל 41, וסיים מעשית את הקריירה בגיל 43, אם כי המשיך לקבל משחקים בודדים בליגות הנמוכות ותלה סופית את הכפפות רק כשהיה בן 48.

מרקו באלוטה – השחקן המבוגר ביותר בתולדות ליגת האלופות, האיטלקי שיחק במפעל במדי לאציו בעונת 2007/08 כאשר היה בן 43. באלוטה הוא גם זקן השחקנים אי פעם בליגה האיטלקית, והוא פרש מהמשחק בגיל 44. הוא הקריח מוקדם יחסית, ולכן נראה בסוף הקריירה מבוגר אפילו מגילו המופלג.

קרלוס נבארו מונטוז'ה – הקולומביאני שהתאזרח בארגנטינה שיחק במשך 25 שנים ב-15 קבוצות בשש מדינות שונות, עד שפרש לפני שנתיים בגיל 43. כשהיה בן 19 שיחק מונטוז'ה במדי קולומביה, ולאחר מכן ניהל מאבק ארוך מול פיפ"א על מנת שתאפשר לו לייצג את ארגנטינה. למרבה האירוניה, הוא כבר נחשב לזקן מדי בשביל זה כאשר האישור המיוחל הגיע.

פאט ג'נינגס – ג'נינגס בילה בתחילת הקריירה שלו בטוטנהאם, שעל שערה הגן במשך 14 שנים. לאחר שעבר לארסנל, חזר הצפון אירי לשער התרנגולים, וב-1986, כשהוא בן 41, עמד בשער נבחרתו במונדיאל במקסיקו. לאחר הטורניר פרש, כשהוא מסכם קריירה מפוארת של 22 שנים.

לנון ייעדר מהמשחק נגד צ'לסי, בייל בספק

כדורגל אנגלי בוואלה! ספורט

תלה סופית את הכפפות רק בגיל 48. פיטר שילטון (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully