פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        או שאתה ערס, או שאתה פתטי

        הכיסאות נשרפים, האוהדים מקללים, המנהלים עבריינים והשחקנים מפונקים. פז חסדאי יודע מה נותר מחובבי ליגת העל בכדורגל

        נפתח בפנייה להתאחדות לכדורגל: האם ניתן לבקש שלמי שאחראי על הביטחון בליגת העל תהיה הבנה מינימאלית בספורט? זו לא דרישה גדולה מדי. הוא לא נדרש לנתח את המערכים הטקטיים של פפ גווארדיולה, רק לדעת כמה פרטים בסיסיים. למשל, שהגרעין הקשה של אוהדי מכבי חיפה מתקבץ ביציע ג' בקרית אליעזר. למשל, שחיפה מציגה יכולת מאכזבת והקהל מעוניין שאלישע לוי יעזוב את תפקידו. למשל, שבמקרה של הפסד בדרבי, אותו קהל עלול להתחמם ואף לרתוח. ואם אותו אחראי על הביטחון היה מודע למצב הרגיש, ודאי היה מציב כמות גדולה יותר של אנשי אבטחה באותו אזור מועד לפורענות, או לפחות דואג היטב שליציע הנ"ל לא יוכנסו מוטות ברזל.

        ובאותה הזדמנות שאותו "אחראי על הביטחון" מעיף מבט על טבלת ליגת העל, כדאי שישים לב למיקומה של בית"ר ירושלים. אם היה עושה זאת, ודאי היה קולט שהמצב בבית"ר נפיץ, וודאי היה זוכר שלאוהדיה יש מסורת ארוכה של התפרעויות, ושבמקרה של שרשרת הפסדים מד הלחץ שלהם נוטה לעלות. ואם אנשי הביטחון היו יודעים את כל הפרטים האלה, ודאי היו בוחרים לתגבר את יציע האוהדים של בית"ר, ואולי מונעים הרס ושריפה של כיסאות בבלומפילד, ואולי אף מונעים פחד ובהלה מעוד אוהד שנשבע שלא יחזור לשם לעולם. אבל הדבר האחרון שאנשי הביטחון מעניקים זה ביטחון, והצופים הבודדים שנותרו לכדורגל הישראלי מביטים על המתרחש בחרדה, ותוהים לעצמם אם מתישהו בכל זאת יחליטו (משום מה) ללכת לכדורגל – מי יכול להבטיח להם שלא ישרפו את המושב שלידם באין מפריע?

        מה כל כך מפתיע?

        ונמשיך בבקשה ממשטרת ישראל ומבתי המשפט: האם ניתן לאתר את משליכי המוטות ושורפי הכיסאות ולכלוא אותם? האם זו בקשה לגיטימית, או שמא השלמתם עם המצב ו"ככה זה בכדורגל" ותמשיכו להזניח אותנו בגטו הנטוש הזה? האם בכל מתקן ציבורי אחר שריפה של כיסאות מתקבלת בכזאת טבעיות, או רק בעולמנו האומלל? ואם במקרה כן הצלחתם למצוא כמה מאותם חוליגנים, התואילו לטפל בהם ביד קשה? ואם לא להכניס אותם לכלא, תוכלו לוודא לפחות שלא יחזרו למגרשים? אני באמת שואל, האם אלו בקשות מוגזמות?

        ובהזדמנות הזאת נפנה גם לאוהדים. אני יודע שדמכם רותח מאהבה, וכשהקבוצה מפסידה שיקול הדעת שלכם משתבש, אבל האם תוכלו לשמור על פרופורציות? את אוהדי מכבי חיפה, למשל, באמת קשה להבין. מה כבר קרה? אתם יודעים כמה אוהדים בישראל היו שמחים להתחלף איתכם ועם הישגיכם? האם באמת המצב כל כך חמור, שדורש כזאת תגובה דרסטית? מילא הדביל הבודד שהשליך את המוט, אבל מה העשרות סביבו שראו אותו בפעולה ולא הסגירו אותו למשטרה? ומה עם האלפים שקיללו את אלישע לוי, שרק לפני כמה חודשים זכה באליפות מתוקה?

        גם אוהדי בית"ר זעמו על ההפסד לבני יהודה כאילו קבוצתם נהנית מתקציבי ענק והיא קרסה בניגוד לכל הציפיות. האם באמת הופתעתם? האם לפני שבאתם למשחק לא הבחנתם כבר בבעיות? מדוע לא להשלים עם העובדה שהשנה מדובר בקבוצת תחתית, ולכן לתמוך בשחקנים ולהעניק להם את הגיבוי שהם כל כך זקוקים לו? מה עם הרומנטיקה והאהבה ללא תנאים? האם זה נשמע לכם מוזר? מה לעזאזל לא בסדר איתכם?

        ומה לוזון אומר?

        יש שבועות טובים לכדורגל הישראלי, יש שבועות קשים יותר, והשבוע היה רע. קרית שמונה אחת קטנה, מרגשת ומרעננת ככל שתהיה, לא מצליחה לכסות את הבעיות. המהומות והכישלונות תופסים את מירב הכותרות. אלה הימים בהם מקטרגי הכדורגל פורחים ומתמוגגים מהרמה הנמוכה, מחוסר המקצועיות ומהתנאים העלובים. כבר תקופה ארוכה שחובבי ליגת העל נתפסים כאחד מהשניים – או ערסים, או פתטיים - בעוד האוהד הנורמטיבי הוא זן נכחד. חובב ספורט נורמלי, כזה שמבין מהי תרבות ספורט ראויה ומכיר כדורגל עולמי איכותי, מתקשה למצוא עניין בליגת העל.

        ומה מתכנן יו"ר ההתאחדות לעשות בנידון, מלבד למנות את מקורביו למאמני הנבחרות הצעירות? מתי כבר יעביר את תוכנית סיכום המחזור לערוץ פתוח (בקשה שכבר נשמעת מאוסה וטריוויאלית, על אף שמדובר בסוגיה קריטית) ויעניק לקהל הרחב את האפשרות לראות את שערי המחזור כשהם עוד רלוונטיים? ועד מתי הקבוצות ינוהלו על ידי פרחחים? מתי מאמנים יפסיקו להגיע למשא ומתן עם עבריינים? למה סוכנים הם גם פרשנים? וכמה זמן יכולה התקשורת לזגזג בין קצוות קיצוניים – בין האדרת הענף להשמצתו?

        ואם המצב כל כך מדאיג, אין ברירה אלא להעלות מספר שאלות בפני כדורגלני ליגת העל. האם לאור הכישלונות החוזרים של הנבחרת והירידה בערכו של הענף, האם לנוכח העובדה ששלוש הנציגות הישראליות הודחו השבוע מהליגה האירופית אחרי קמפיין צולע, האם בעקבות הרייטינג המדשדש והצניחה בכמות הקהל במגרשים – האם תוכלו לשנות מעט ממנהגיכם, ולהשקיע יותר באימונים ופחות בבילויים? לעבוד יותר על הטכניקה ופחות על הפריזורה? האם תודו שאתם מרוויחים הרבה מדי, ותורמים פחות מדי? האם תואילו גם אתם להודות שיש בעיה, ולמרות כל הכשלים של העסקנים, האוהדים, העיתונאים והמאבטחים - אתם המקור העיקרי שלה? אנחנו מצפים לתשובות.