העוגן של ונגר (מנצ'סטר סיטי ארסנל, ראשון, 18.10, ספורט1 וספורט1 HD)
תראו מה שנה אחת יכולה לעשות. ב-24 באוקטובר 2010, הביסו התותחנים במשחק החוץ את סיטי 0:3. אמנם, התצוגה התאפשרה בין היתר בגלל הרחקתו של הבלם הבלגי דדריק בויאטה כבר בדקות הראשונות, אבל הניצחון המשכנע ביסס אז את ארסנל כמועמדת רצינית מאוד במירוץ האליפות. והנה פרט מהמם תאמינו או לא, אבל רק שחקן אחד מההרכב ההוא של ונגר יפתח גם ביום ראשון הקרוב. בקארי סאניה ייעדר הפעם בגלל פציעה, אבל כל יתר אינם רלוונטיים יותר מבחינת הלונדונים. והנה שמות: ססק פברגאס, דנילסון, סמיר נאסרי וגאל קלישי עזבו, בעוד לוקאש פביאנסקי, יוהאן דז'ורו, סבסטיאן סקילאצ'י, אנדריי ארשבין ומרואן שמאק אינם נחשבים עוד לשחקני הרכב כלל וכלל. החוט היחיד שמקשר המשחק הקודם בסיטי-אוף-מנצ'סטר סטדיום לנוכחי הוא אלכס סונג, ואין דבר סמלי יותר. הקשר הקמרוני משתפר באופן מתמיד, וכיום כבר משמש כבורג חשוב ביותר במערך של ארסן ונגר. מיקל ארטטה אולי אמור לרשת את פברגאס מבחינת התפקיד, אבל את המנהיגות לוקח על עצמו סונג, אשר מתגלה לא רק כקשר דפנסיבי נהדר אלא תורם המון גם בחלק הקדמי.
שימו לב לסטטיסטיקה. בשתי העונות המלאות הראשונות של סונג בפרמייר-ליג הוא היה חתום על שני שערים בלבד, ושני בישולים. בעונה שעברה כבר הרשית הקמרוני ארבע פעמים, כולל באותו ניצחון על סיטי, ושער ניצחון מרהיב על ווסט ברומיץ'. והנה באה עונה חדשה, והקמרוני בן ה-24 הוסיף נדבך קריטי נוסף לפועלו. בכל הקריירה במדי התותחנים עד אוגוסט היו לו תשעה בישולים בלבד. העונה הוא כבר סיפק שבעה אסיסטים בכל המסגרות, כולל אחד המהלכים היפים של העונה בעולם כולו, בניצחון על דורטמונד בליגת האלופות.
הכובש היה, כמובן, רובין ואן-פרסי, ובשבוע שעבר היה זה סונג שמסר את הכדור לבעיטת היעף של ההולנדי שהביאה שלוש נקודות מול אברטון. רק תיאו וולקוט מקדים אותו בינתיים את טבלת הבישולים של ארסנל עם שמונה. ביום ראשון יתייצב סונג למבחן הקשה ביותר שלו העונה, מול אחד השחקנים טובים ביותר בעולם בקישור המרכזי, יאיא טורה. אם ייצא ממנו עם ידו על העליונה, יעצור את מרכז השדה של סיטי ויארגן לקפטן שלו עוד כמה מצבי כיבוש, אפשר יהיה להכריז בפה מלא מדובר במועמד מוביל לנבחרת העונה בפרמייר-ליג.
הזיכרונות הרעים של פפה (סביליה ריאל מדריד, שבת, 23.00, ספורט5 ו-5HD)
מובן מאליו מדוע כל ספרד תצפה בהרפתקה של הבלאנקוס באנדלוסיה, סקרנית לראות אם החבורה של ז'וזה מוריניו תחזור באופן מיידי למסלול הניצחונות אחרי הפיאסקו בקלאסיקו. כריסטיאנו רונאלדו ספג הביקורת הקטלנית ביותר, אפילו מתקשורת אוהדת בדרך כלל בבירה, וגם המיוחד עם הקווים יקבל תשומת לב רבה, אבל יש עוד פורטוגלי אחד שיעמוד במבחן. פפה, הגיבור הגדול בסדרת הקלאסיקו בשלהי העונה שעברה, שפועלו כגרזן בקישור האחורי סייע רבות לזכיה בגביע, בעוד הרחקתו השנויה במחלוקת בליגת האלופות נתפסה, לפחות בעיני המדרידאים, כסיבה המרכזית להפסד, פישל לא פעם בשבת שעברה. שער השיוויון של אלכסיס סאנצ'ס הובקע בעיקר באשמתו. בעוד האיכויות הפיזיות של הברזילאי המתאזרח לא מוטלות בספק, הרי שחוכמת המשחק שלו (שלא לדבר על חוכמת חיים) נחשבת לנקודת החולשה הגדולה ביותר בחוליה האחורית של ריאל. גם הוא, וגם סרחיו ראמוס שמתופקד לאחרונה לצידו כבלם, זקוקים לשחקן עם ראיית משחק קצת יותר משובחת, ובהיעדרו של ריקארדו קרבאליו המצב בקלאסיקו לא היה מזהיר.
מבחינת ראמוס, בוגר סביליה, משמעות החזרה לאיצטדיון ראמון סאנצ'ס פיסחואן ברורה. פפה סוחב זיכרונות קשים הרבה יותר מהמשחקים מול האנדלוסים. מיד אחרי שנרכש מפורטו תמורת 30 מיליון יורו בקיץ 2007, הוא התמודד בסופרקופה מול סביליה, והפך לבדיחה של כל ספרד. בהפסד חוץ 1:0 היה הפורטוגלי חלש, אבל משחק מעולה של איקר קסיאס מנע תבוסה. היא הגיעה בגומלין בברנבאו, כאשר פפה ביצע עשרות שגיאות, גרם לפנדל, לא הסתדר עם פרדי קאנוטה, ולבסוף הורחק בגלל עבירה מטופשת במרכז המגרש. קבוצתו הפסידה אז 5:3.
זו היתה סביליה אחרת, זו של חואנדה ראמוס, והיא האמינה ביכולתה להתמודד על אליפות. סביליה הנוכחית בקושי מוצאת את הרשת, עם 16 שערים ב-15 מחזורים. זה גם פפה אחר. המוניטין שלו שוקם, ויש שסולחים לו גם על אובדן עשתונות כמו מול חטאפה לפני שנתיים. אבל סימני השאלה מרחפים מעל ראשו, במיוחד אחרי כישלונות. אלבארו נגרדו, שחוזר לאט לאט לכושר סביר אחרי פציעה, מת לחגוג על חשבון הקבוצה שזרקה אותו פעמיים. אם יעשה זאת על חשבונו של הפורטוגלי, ישאלו רבים במדריד מדוע בדיוק היה צריך להאריך את חוזהו עד 2016 בשכר עתק.
מי חושב שהוא מראדונה? (נאפולי רומא, ראשון, 21.45, ספורט5)
לאווירה בחדר ההלבשה השפעה קריטית על גורל הקבוצה. כאשר בוחר מאמן את שחקני הרכש, הוא חייב לקחת בחשבון לא רק את תרומתם המקצועית הפוטנציאלית, אלא גם את ההשלכות החברתיות. נאפולי של ואלטר מאצארי מהווה מופת להתנהלות נכונה בהיבט זה. כל הכוכבים שהגיעו לאחרונה לסן-פאולו השתלבו נהדר זה עם זה, יצרו קשר אוהד עם הקהל, וההצלחה לא איחרה לבוא. זה לא דבר של מה בכך. אסקיאל לאבצי כבר מזמן רואה בעצמו סוג של מראדונה, והתנהגותו מחוץ למגרש רחוקה מלהיות אידיאלית. צירופו בקיץ 2010 את אדינסון קבאני, שהפך לאליל גדול ממנו, דחק אותו לשולי הכותרות ומושווה בעצמו לדייגו, עלול היה להיות נפיץ מבחינה חברתית. בפועל, הם משלימים זה את זה מצוין לא רק על הדשא. למעשה, הגיע תחילה האורוגוואי בהשאלה, ורק בקיץ האחרון מומשה האופציה להחתימו סופית תמורת 17 מיליון יורו.
רומא מציגה היטב את הקיצוניות השניה. חלק ניכר מהשחקנים שבחר לואיס אנריקה עם הגעתו בקיץ מתקשים לסבול זה את זה. המתח הגיע לשיאו במשחק מול אודינזה לפני שלושה שבועות, כאשר פאבלו אוסבלדו נזף באריק לאמלה על מסירה שלא הגיעה. לאמלה בן ה-19 השיב: "תסתום את הפה, ואל תחשוב שאתה מראדונה", וקיבל מיד אגרוף בפניו. אוסבלדו, שנרכש תמורת 17 מיליון יורו, בדיוק כמו קבאני, על סמך עונה וחצי באספניול, הבקיע אמנם חמישה שערים באיטליה, אבל מתגלה כשחקן בעייתי ביותר מבחינה חברתית. רק זה היה חסר לג'אלורוסי, שעסוקים בעיקר במאבק הגלוי בין המאמן לפרנצ'סקו טוטי על השליטה. כל תוצאה פרט לניצחון משכנע של נאפולי המלוכדת על רומא המפוררת תהיה מנוגדת להיגיון בריא.
בחזרה לעתיד (באיירן מינכן קלן, שישי, 21.30, ספורט1)
"שחקן עם פוטנציאל גדול מאוד", הגדיר ארסן ונגר את לוקאס פודולסקי. זו אמירה קצת ביזארית על שחקן עם 95 הופעות ו-43 שערים בנבחרת גרמניה, אבל בשורה התחתונה היא נכונה. פולדי רק בן 26, והתחושה שהוא מתבזבז בקלן מלווה אותו כבר מזמן. כאילו כלום לא השתנה מאז פרץ לתודעה כילד פלא ב-2003 ונסע ליורו-2004 למרות שקלן ירדה ליגה. אלא שהמעבר לבאיירן מינכן ב-2006 לא הצליח בלשון המעטה, ופודולסקי חזר לקבוצת נעוריו עם זנב בין הרגליים כעבור שלוש שנים. למזלו, יואכים לב תמיד עמד לצידו, גם כאשר התבזה בעונה עלובה עם שני שערי ליגה לפני המונדיאל. העונה, עם המאמן הנורבגי ההתקפי סטולה סולבקאקן על הספסל של קלן, הכוכב הגדול שלה פורח מחדש. למעשה, החודשים הטובים ביותר בקריירה שלו.
פולדי, שקיבל יד חופשית לנוע על המגרש ככל העולה על רוחו, סיפק עד כה 14 שערים וחמישה בישולים ב-15 משחקים. כלומר, הוא מעורב ישירות ב-19 מ-27 השערים של קלן בבונדסליגה, ואלה נתונים שמושכים הרבה עניין לא רק בארסנל. לאציו רוצה אותו עם החלוץ הפולני השני של גרמניה, מירוסלאב קלוזה. גם גלאטסראי ולוקומוטיב מוסקבה הוזכרו כמועמדות, ומחירו נאמד בכ-25 מיליון יורו. פרנץ בקנבאואר אמר השבוע: "הוא יכול לשחק בכל קבוצה בעולם, גם בריאל מדריד או ברצלונה". המחשבות על מעבר אפשרי בינואר עוברות בראשו של פולדי, אבל לפני קבלת ההחלטה הגורלית, אולי במשחקו האחרון בקלן, הוא ייזכר במה שעבר עליו במינכן כאשר ידרוך על הדשא באליאנץ-ארנה. אגב, באופן משעשע, בשתי העונות הקודמות הניבה החזרה של פולדי לאיצטדיון זה תיקו מאופס. בכושרם הנוכחי של פודולסקי ומאריו גומז, אפשר לצפות לתוצאה אחרת.
מבחן ברדה (סטנדרד ליאז' - גנק, ראשון, 15.30)
זה היה אמור להיות אחד ממשחקי הדרבי הישראלים של הליגה הבלגית, אבל גם בלי מאור בוזגלו יש בו המון עניין. מדובר בקרב בין האלופה לסגניתה, גם אם שתי הקבוצות עדיין רחוקות העונה מהצמרת הגבוהה. ויש גם יריבות מובהקת בין השתיים, בזכות הקרבה הגאוגרפית והשוני התרבותי. אמנם זה לא מתקרב לשנאה התהומית בין סטנדרד לאנדרלכט, אבל רק 50 קילומטרים מפרידים בין ליאז', העיר החשובה בחבל ואלוניה, לגנק הפלמית. השתיים מתחרות על הכשרונות באיזור, וקחו למשל את סיפורו של סבסטיאן פוקוניולי, המגן השמאלי של נבחרת בלגיה. הוא נולד בליאז' והחל את צעדיו בכדורגל שם, שוכנע לעבור לגנק בגיל 14, אבל היום לובש שוב את מדיה של סטנדרד. בסיבוב הראשון ניצחה גנק במשחק טעון 0:3, כאשר אליניב ברדה כובש את השער הראשון. החלוץ הישראלי נמצא בחודש האחרון על הגל, בניגוד לקבוצתו, ובהיעדרו של בוזגלו הקהל בארץ הקודש יכול לקחת צד בהתמודדות.
