פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אלוף פיקוד צפון: שלום תקוה על העונה הנהדרת של בן שמעון

        במשחק העונה ראינו בדיוק עד כמה רן בן שמעון הוא סוד ההצלחה האמיתי של קרית שמונה. שלום תקווה מסכם סיבוב

        זו לא מחמאה, זו האמת – קרית שמונה במקום הראשון בזכות. לא בזכות ליגה חלשה, לא בזכות טיימינג או מזל, אלא בזכות יכולת. היה יפה לראות את זה דווקא במשחק לא גדול של הקבוצה, דווקא ביום לא ממש מדויק. קרית שמונה יודעת מה היא רוצה להשיג וגם מבינה איך להשיג זאת. גם כשדברים לא נדבקו לה מול הפועל תל אביב, היא ניסתה לשחק כדורגל. להניע כדור, לא להרחיק סתם, עד שהגיעה המסירה החכמה. כי קרית שמונה היא קבוצה חושבת, עם מועדון חושב, שיודע בדיוק מה לעשות.

        זו קבוצה שהגיעה למקום הראשון דרך תהליך נכון. זו לא הבלחה של חצי שנה, זו עבודה של שנים. ולכן, צריך להתייחס נכון לבשורה, להיסטוריה – קרית שמונה במקום הראשון בתום הסיבוב הראשון. גם בליגה בינונית, אי אפשר להוביל את הטבלה אם אין לך בסיס בריא של מועדון. הפועל תל אביב היא עדיין המועמדת המובילה לתואר האליפות, אבל קרית שמונה היא בהחלט אחת המועמדות לגנוב זאת ממנה. כי מה שראינו מקרית שמונה במשחק הזה זה שמדובר בקבוצה נהדרת, אבל קבוצה שיש לה עוד לאן לגדול העונה. התיאום בחלק ההתקפי עדיין לא מושלם, הפרגון בין השחקנים לא הכי זורם, הסגל לא מספיק עמוק, אבל בקרית שמונה נמצאים אנשים שלא רק מדברים על בעיות, אלא גם יודעים איך לפתור אותן. דווקא בגלל שיש לקבוצה לאן להשתפר, יש לה סיכוי אמיתי.

        חייבים לזקוף זאת לזכותו של המאמן הנהדר רן בן שמעון. יש לו סגל לא מאוד מוכשר, בחלקים ממנו בינוני, אבל הוא מוציא מכל אחד את הטיפות האחרונות שיש בו. הניסיון לשחק כדורגל, ההתעקשות לא לוותר על הסגנון, למרות סגל לא מבריק, רק מוכיח כמה בן שמעון הוא באמת סוד ההצלחה האמיתי של המועדון הסימפטי הזה.

        בן שמעון ידע לנצל עד תום את ההזדמנות שהיתה לו לנצח את הפועל תל אביב נטולת טוטו תמוז. ראינו הערב כמה חסר להפועל הכוח של תמוז. אפשר גם להבין קבוצה שמגיעה אחרי שני משחקים נהדרים ומורידה הילוך מעט ומתקשה להתעלות מחדש. אבל מה שלא מובן לי זה לא למה משתמשים יותר בטועמה, גם כשאיגיבור שוב מאכזב ואלרואי כהן לא מצליח לסחוב את הקבוצה. כדי להכריע משחקים כאלה, בהם אתה גם מגיע ליותר הזדמנויות מהיריב, טועמה חייב לקבל יותר הזדמנויות.

        צפו בעירוני קרית שמונה גוברת על הפועל תל אביב

        רן בן שמעון: "בשביל לקחת אליפות צריך לשחק, לא לדבר"

        המאכזבת של הסיבוב: ליגת העל

        אין ספק שטבלת ליגת העל בתום הסיבוב הראשון מספקת ריגושים רבים. לראות את האנדרדוג מוביל כך את הטבלה זו בשורה למדינת ישראל, אבל לא בטוח שלכדורגל הישראלי. כי אם נניח בצד את ההצלחה האמיתית של קרית שמונה, החולשה של שלוש הגדולות שלנו היא החותמת להידרדרות של ליגת העל ונפילת הרמה בענף. כיף לראות מקומות קטנים זוכים לרגעי תהילה, אבל הבסיס לכל ליגה בריאה הוא שתיים-שלוש קבוצות שהן מעל הליגה. לא משנה איך קוראים להן והאם הן חלק מגוורדיית האלופות הוותיקה או לא. כל גוף צריך ראש. בליגת העל אין קבוצה אחת שהיא מעל כולן.

        ראינו השנה כמה זה פוגע בנו ברמת הבינלאומית. השחיקה הזאת, עליה אנחנו משלמים מחיר אמיתי באירופה, רק תלך ותגדל אם לא נבין איפה הבעיה: הזרים. או ליתר דיוק – המחסור בזרים טובים. קבוצות מעדיפות לבזבז את תקציב הרכש הקטן שלהן על חמישה זרים, במקום להביא שלושה זרים דומיננטיים שתהיה להם השפעה על הצעירים. אני זוכר מה היה כאן בשנות ה-90 ועם איזה זרים שיחקתי. לזרים האלה היתה השפעה ענקית על הליגה המצוינת שהיתה אז, כי היתה להם אישיות. הם השפיעו על הקבוצה בכל דבר שהם עשו. היום, או שמביאים הרבה זרים בינוניים בזול במקום להביא מעט יקרים אבל טובים, או שמביאים זרים יקרים שהם מרשימים רק על הנייר אבל אף אחד לא בודק מה האופי שלהם.

        זה צו השעה – בליגה שכל שחקן צעיר יכול לצאת לאירופה, חייבים זרים שיובילו את הקבוצות. במעבר שלנו מזרים מזרח אירופיים לזרים ברזילאים ואפריקאים פגענו בסיכוי להביא זרים שיובילו את הקבוצות. להוציא כמה יוצאים מהכלל, בברזיל ובאפריקה נמצאים זרים נוצצים אבל לא דמויות משפיעות. התהליך שעובר על הכדורגל הישראלי מחייב אותנו לתת את הדעת לא רק על הכישרון המקומי אלא איכות הזרים שמגיעה לכאן.

        נכון, זהו תהליך ישן, אבל הוא מתעצם. הפועל תל אביב, למי ששכח, זכתה בדאבל עם מעט מאוד זרים והרבה ישראלים נהדרים. אבל הישראלים האלה עזבו, כמו שהם עזבו גם את מכבי חיפה. לאלו שבאו במקומם קשה להיקלט כל כך מהר, ואין עוגנים של זרים שמחפים על שכר הלימוד הזה.

        לו ידעתם כמה כסף הפועל תל אביב בזבזה על זרים בשנים האחרונות, ואני יודע, הייתם נדהמים. אבל כל הכסף הזה לא הוליד זר אחד דומיננטי שיהיה עוגן להרבה שנים. לא נמצא הלמאיי כזה. ולמה? כי הכסף שאנחנו מוציאים קונה כישרון ולא מחפש אופי. מנהיג. עוגן. דמות דומיננטית. מבלי שנמצא את הדרך לפתוח את השערים לאותם זרים דומיננטיים שבאו לכאן בעבר ממזרח אירופה, הליגה רק תלך ותחלש.

        ליגת העל בוואלה! ספורט