פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פלא שקובי בריאנט עצבני על כולם?

        הקומישינר ממשיך לספק החלטות רעות, מארק קיובן גונב את אודום מאחורי הגב, וכל ההתנהלות המפוקפקת ב-NBA מסמלת על מדרון חלקלק. אסף רביץ על עוד שבוע סוער בליגה

        1. לרגע נדמה היה שדיוויד סטרן מצליח לרדת מהעץ עליו טיפס בסאגת כריס פול, ולאשר טרייד מאוד דומה לזה שהוא ביטל. אבל, לפי הדיווחים, הוא פסל גם את ההצעה השנייה וללייקרס נמאס. עד כדי כך נמאס, שהם העבירו את למאר אודום לאחת היריבות המרכזיות שלהם בקרב על ראשות המערב תמורת טרייד אקספשן של 8.9 מיליון דולר ובחירת דראפט נמוכה.

        קופת השרצים שהפרשה הזאת מכילה עדיין קשה לעיכול, ורק במהלך העונה נבין את חומרתה. קודם כל, נעלם הסיכוי שהטרייד המקורי יתקיים, מה שאומר שכל מה שיקרה ב-NBA בשנים הבאות ייצבע בשאלה מה היה קורה אלמלא סטרן היה מתערב כך במהלך שהוא לא היה אמור להתערב בו. אוהדי לייקרס רבים מרגישים כרגע שהליגה איבדה טעם, והם לא היחידים. תחושה גורפת כזאת היא הדבר האחרון שהליגה הייתה צריכה אחרי השביתה שגם כך הרחיקה ממנה אוהדים.

        ומה נגיד על מארק קיובן? כאחד מ-29 הבעלים של ניו אורלינס, הוא היה, יחד עם דן גילברט מקליבלנד, ממובילי ההתנגדות לעסקה המקורית. יומיים אחר כך, ותוך כדי המו"מ החדש בין הלייקרס לניו אורלינס, הוא חטף את אחד השחקנים המשמעותיים בטרייד הזה במחיר אפסי עבורו (ללייקרס הטרייד אקספשן הזה דווקא כן חשוב, עבור דאלאס לא) והחזיר את הקבוצה שלו למאבקי האליפות. לא פלא שקובי בריאנט יצא נגד המהלך הזה. בנוסף, הרי מדובר בניגוד אינטרסים מובהק ובשיא חדש של חוצפה, שלא ברור למה שאר הליגה, התקשורת והקהל לא יוצאים נגדו באותו מרץ בו ביקרו את סטרן בימים האחרונים.

        חשוב להבהיר - בניגוד לרוב הפרשנים, אני חושב שהטרייד המקורי היה רע מאוד עבור ניו אורלינס. הוא היה משאיר אותם עם חבורת שחקנים שבמקרה הטוב יכולים לשמש כשחקן השלישי בחשיבותו בקבוצה ראויה, רובם מעבר לשיא, עם חוזים מופרכים, נוטים לפציעות ונטולי מוטיבציה לסיטואציה כזאת. הטרייד המקורי היה רע גם ללייקרס, אלא אם כן הם תכננו להיפרד מקובי בריאנט ב-2013 (אחרת לא הייתה להם דרך לבנות סגל ראוי).

        אבל זה ממש לא העניין, אלא ההתערבות של הקומישינר של ה-NBA בהחלטה לאן יעבור אחד השחקנים הטובים בליגה שלו. קשה למצוא אוהד אחד שמאמין שסטרן עושה זאת באופן נטול אינטרסים, כשרק טובתה של ניו אורלינס לנגד עיניו. גם מי שחושב שהאינטרסים של סטרן טובים – ניסיון למנוע מרוב כוכבי הליגה להתקבץ בשלוש-ארבע קבוצות - אמור להתחלחל מאופן הפעולה ומהמדרון החלקלק שהיא הכניסה את הליגה אליו. מה גם שאם זה אכן האינטרס של סטרן, פגיעה באחת מהקבוצות האלה רק תעזור לאחרות להשיג את שלהן.

        ***

        2. מה יהיה עכשיו עם פול והווארד? ההימור הנפוץ כרגע הוא ששניהם יגיעו ללוס אנג'לס, רק לא לאותה קבוצה. הקליפרס מסתמנת כמובילה במירוץ להשגת פול, בהנחה שסטרן בכלל מוכן להעביר אותו לאנשהו (אם לא, הוא מחריב לחלוטין את ההורנטס). לטעמי, הקליפרס היו אמורים להיות מראש היעד המתבקש עבור פול. יש להם מה להציע יותר מכל קבוצה אחרת בליגה ואין סיבה שפול יתנגד להגיע לקבוצה שמסתמנת ככוח העולה ב-NBA וגם נמצאת בלוס אנג'לס. עד כה הבעיה הייתה שפול לא היה מוכן להתחייב על חתימת חוזה ארוך טווח בקליפרס, אבל עכשיו הם מוכנים להסתפק בכך שיוותר על אופציית היציאה מהחוזה בקיץ הבא. הם מאמינים שהשילוב עם בלייק גריפין - פוטנציאל לפיק נ' רול הקטלני אי פעם - ישכנע אותו להישאר לזמן ארוך יותר. ברגע שפול יבין שאין ללייקרס או לניקס דרך להחתים אותו בקיץ כשחקן חופשי, אין סיבה שהוא לא ייתן אור ירוק למהלך הזה.

        מה הקליפרס יכולים להציע לניו אורלינס? את אחד משני הנכסים המרכזיים שלהם מעבר לגריפין - אריק גורדון או הבחירה של מינסוטה בקיץ הבא. על שניהם יהיה קשה לוותר. גורדון הראה מנהיגות ויכולת של אולסטאר כבר בעונה השלישית שלו בליגה, מינסוטה צפויה להיות בין חמש הקבוצות החלשות בליגה, מה שאומר שהבחירה שלה צפויה להיות גבוהה מאוד עם סיכוי ריאלי לראשונה, וזה אחרי שבשנה שעברה הקליפרס ויתרו על בחירת לוטורי שהפכה בסוף לבחירה הראשונה בדראפט. אל אחד משני אלה אמור להצטרף החוזה הגמור של כריס קיימן והפוטנציאל של אריק בלדסו ואל-פרוק אמינו. קשה להאמין שניו אורלינס תסרב להצעה כזאת, השאלה היא אם הקליפרס מוכנים להציע אותה.

        במקרה של דוויט, עושה רושם שנשארו שתי מועמדות מרכזיות - הלייקרס או הנטס של דרון וויליאמס. הווארד עצמו, ככל הנראה, מעדיף לחבור לוויליאמס הצעיר מאשר לקובי הוותיק, אבל קשה לראות אותו מפיל טרייד שמעביר אותו ללייקרס. לכן העובדה החשובה יותר היא שללייקרס יש יותר מה להציע. למרות שהוא מועד לפציעות, חבילה סביב אנדרו ביינום עדיין הרבה יותר אטרקטיבית מחבילה סביב ברוק לופז המאכזב. מכיוון שמיץ' קופצ'אק וג'ים באס במצב רוח של פירוק והרכבה, לא אתפלא אם הלייקרס יערבו גם את גאסול בטרייד כזה, אולי אפילו שוב בעזרת יוסטון (שבינתיים הגישה הצעה על האח מארק גאסול, אבל ממפיס יכולה להשוות אותה).

        ***

        3. בינתיים, קורים עוד לא מעט דברים בליגה. אל רובם נתייחס בפרויקט פתיחת העונה, אבל יש כמה ששווים אזכור מיוחד. ההחלטה של הניקס להחתים את טייסון צ'נדלר בסכומים של סופרסטאר מוזרה, כי הוא לא סופרסטאר והיא משאירה את הניקס ללא מרחב תמרון. כדאי לדולאן להעיף מבט נוסף על חוקי המס החדשים לפני הצעדים הבאים שלו.

        בוסטון מאוד פעילה בימים האחרונים, אבל בלי תוצאות ממשיות. את פול הם כנראה לא ישיגו ועכשיו מתברר שגם פרס הניחומים של ניו אורלינס נחטף להם מתחת לאף - דיוויד ווסט שחתם באינדיאנה. בינתיים הסלטיקס הסתפקו בטרייד בין ביג בייבי לברנדון באס, שני שחקנים שנראים שונה אבל נותנים בערך אותו הדבר. זה לא יספיק. הפייסרס, לעומת זאת, ממצבים את עצמם כאחד הכוחות העולים במזרח. התוספת של ווסט היעיל הופכת אותם לקבוצה מאוזנת ואיכותית, ואם פול ג'ורג' יפרוץ כפי שהם מצפים, אז יהיה להם שחקן טוב ומחליף טוב בכל עמדה.

        4. ובתוך כל הבלגן, ברנדון רוי הודיע על פרישה. רוקי השנה של 2006/07 היה אמור להיות עכשיו שחקן בקליבר של כריס פול וקווין דוראנט, השניים שזכו לפניו ואחריו בתואר. אבל הגוף בגד באחד השחקנים הטובים והאהובים בליגה, שחקן חכם ומיוחד שהיו לו כל הכלים לעשות דברים גדולים. אבל כרגע צריך פחות לרחם על פורטלנד, שידעה את הסיכון כשבחרה אותו ואת גרג אודן, ויותר על השחקן עצמו שיודע כמה גדול הוא היה יכול להיות, ועל עולם הכדורסל שזקוק לשחקנים מהסוג של רוי.

        שחקן פורטלנד טריילבלייזרס, ברנדון רוי (AP , Matt York)
        הוא יודע כמה גדול היה יכול להיות, ואנחנו יכולים רק להצטער על פרישתו. ברנדון רוי (צילום: Matt York, AP)