פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ליון הזיכרון: כיצד התרסקה העונה האימפריה הצרפתית

        איך הפכה ליון מחברה קבועה בשלבי ההכרעה באלופות שתכננה זכייה ב-4 שנים, לקבוצה שנמצאת על סף הדחה בשלב הבתים?

        בקיץ 2008, אחרי שליון זכתה באליפות צרפת בפעם השביעית ברציפות, החליט ז'אן מישל אולאס שהגיע הזמן לכוון גבוה יותר. הנשיא הכל יכול בחר להיפרד מאלן פראן למרות שהביא לו דאבל, והחתים לארבע שנים את קלוד פואל בעל הניסיון האירופי כמאמן החדש. המטרה: זכייה בליגת האלופות תוך ארבע שנים. ב-26 במאי 2011 זה קרה. ליון הניפה לראשונה בתולדותיה גביע אירופי, ואולאס לא ידע נפשו מרוב אושר. אלא שאת הזכייה ההיסטורית בליגת האלופות רשמה קבוצת הנשים של המועדון. הגברים, לעומת זאת, חתמו שנה שלישית ברציפות ללא תואר.

        קבוצת הנשים של ליון חוגגת את הזכייה בליגת הכאלופות, הקפטנית סוניה בומפסטור (GettyImages , Laurence Griffiths)
        החלום של אולאס התגשם. ליון אלופת אירופה... לנשים (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        בקיץ הנוכחי ליון כבר התעוררה למציאות חדשה. אולאס פיטר את פואל לפני השנה הרביעית בחוזה ומנהל מולו מאבק משפטי באשר לגובה הפיצויים, כשבמקביל הוא החליט לשנות את המדיניות הכלכלית של המועדון. לא פחות מ-155 מיליון יורו הוציאה ליון במהלך שלוש שנותיו של פואל, אולם החלום האירופי התנפץ לרסיסים והותיר אותה קירחת מכאן ומכאן. לראשונה בתקופת אולאס ספגה ליון הפסדים כספיים כבדים, כשגם שליטתה המוחלטת בכדורגל הצרפתי התפוגגה בהדרגה לאחר שושלת שבע האליפויות.

        אחרי שלוש שנים נטולות הישגים, ליון אמנם הצליחה להעפיל בפעם ה-12 ברציפות לשלב הבתים של ליגת האלופות, אך רק נס של ממש במחזור הסיום יעלה אותה לשמינית הגמר – דבר שעשתה בכל שמונה העונות האחרונות. כדי שזה יקרה, 'הילדים' צריכים לנצח בחוץ את דינמו זאגרב ולקוות שריאל מדריד תביס את אייאקס, כך שההפרש המצטבר יהיה בן שמונה שערים. "ליון תנצח 0:3 בזאגרב וריאל תסיים ב-0:5 מול אייאקס – זה בהחלט אפשרי", הימר מאמן נבחרת צרפת לשעבר, ריימונד דומנק, על תסריט אופטימי במיוחד. קרוב לוודאי שהוא היחיד שמאמין בכך. ליון כבר מכינה עצמה לחיים אחרים. כאלה שבמרכזם עומדת הליגה האירופית.

        ז'אן מישל אולאס, נשיא ליון (קובי אליהו)
        הליגה האירופית יכולה לסדר לו עוד כמה ביקורים בישראל. ז'אן מישל אולאס (צילום: קובי אליהו)

        מהדקים את החגורה

        עם פיטוריו של פואל ומינויו של רמי גארד, החלה ליון את העונה הפיננסית – גרסת צרפת. הקבוצה שמדי פגרה נהגה לבצע מהלכים מפתיעים, המשיכה למכור שחקנים על פי שיטתה הידועה (ז'רמי טולאלן למלאגה, מיראלם פיאניץ' לרומא) אך ערב מחזור הפתיחה הייתה היחידה מבין 20 קבוצות הליגה שלא ביצעה רכש. רק מכת פציעות בהגנה שכנעה את אולאס לצרף את הבלם הצעיר בקארי קונה, שנרכש ממש ברגע האחרון מגנגאן מהליגה השלישית.

        ההתנהלות הזו הייתה מנוגדת לחלוטין לדרכו של אולאס. איש העסקים הצרפתי לקח ב-1987 מועדון מרוסק בליגה השנייה, הציב לעצמו כמטרה את אירופה ותוך שני עשורים הפך את ליון לאלופה סדרתית ולנושאת הדגל של הכדורגל הצרפתי באירופה. אלא שאותו רצון לכבוש את היבשת ולא להסתפק במה שיש (שליטה בצרפת) החזירה את ליון כמה צעדים לאחור. "פעם ליון הייתה קונה מדי עונה את שלושת השחקנים הטובים בליגה, זה כבר לא המצב", הסביר אריק קארייר, שזכה עם הקבוצה בשלוש האליפויות הראשונות. "עכשיו יש שחקנים צעירים שצריכים את הזמן. את ההבדל מרגישים בתוצאות, גם אליפות היא יעד רחוק יותר. המטרה של ליון כרגע היא אחרת לגמרי. הם רק רוצים לשמור על המעמד והכסף, וזה אומר להעפיל מדי שנה לליגת האלופות".

        כחלק ממדיניות הידוק החגורה, אולאס העניק את המפתחות לגארד חסר הניסיון, שלא עבד מימיו כמאמן ראשי. שחקן ארסנל לשעבר לבש את מדי ליון כשעלתה לליגה הבכירה ב-1989, הוא היה שם כעוזר מאמן באליפויות של ז'ראר הוייה ולאחר מכן השקיף על הנעשה כמנהל מתחם האימונים ומחלקות הנוער. הבחירה בו שילבה חסכנות עם רצון לקדם שחקני בית ולהסתמך על תוצר האקדמיה. אחרי פראן שזכה בדאבל אך לא באמת נספר על ידי השחקנים (היו מנהלים אסיפות ומשנים מערכים בלי לדבר איתו), ופואל שהצליח לעצבן כל נפש חיה במועדון, הדרך היחידה להשיג רגיעה ולאחד את חדר ההלבשה הייתה למנות מישהו מבפנים. אז שקט יש, הצלחות פחות.

        ליסנדרו לופז שחקן ליון חוגג שער (רויטרס)
        ליון שינתה את המחשבה. לא עוד רכישות גדולות, גם אם יש הצלחות כמו ליסנדרו לופס (צילום: רויטרס)

        מסתפקים בשאריות

        אותה ליון, שעלתה לרבעי גמר ליגת האלופות בין השנים 2004-2006 ולחצי הגמר ב-2009, נאלצה להיאבק הפעם בפלייאוף מול רובין קאזאן על הזכות ליטול שוב חלק בשלב הבתים. גארד הצליח להביא את הקבוצה לחוף המבטחים הפיננסי, אולם כעת הוא קרוב להיות הראשון שנכשל להגיע איתה לשלבי הנוקאאוט מאז עונת 2002/3. באופן מפתיע, דווקא אולאס כבר השלים עם סוף העידן. "המטרה העיקרית הייתה להגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות, ואת זה עשינו", אמר בראיון ל'לאקיפ'. "ההדחה הזו לא תהיה אסון, אנחנו דווקא יכולים ללכת מאוד רחוק בליגה האירופית. אם אנחנו רוצים גמר אירופי, אולי זה המפעל המתאים לנו. זה הסיכוי הכי טוב שלנו להגיע למשחק הסופרקאפ במונאקו". מי היה מאמין שהאיש שכיהן כנשיא ה-G14 (ארגון מועדוני העילית של אירופה) יחשוק כל כך באחות הקטנה והדחויה של ליגת האלופות?

        אולאס אפילו ויתר על גאוותו והודה כי הוא מחפש משקיעים שיעזרו לו להחזיק את המועדון, אחרי שרשם הפסדים נוספים של כ-30 מיליון יורו ביוני האחרון. בחודש שעבר הצהירה ליון על רווח תפעולי לאחר תקופה ארוכה של הפסדים, אבל זה עדיין לא מספיק כדי לכסות את ההשקעה בקומפלקס המודרני, שיכלול גם אצטדיון חדש שאמור להיות מוכן עד יורו 2016. בינתיים הקבוצה מחבל הרון לא תחרוג מהמסגרת הכספית, כשהכוונה היא למכור עוד שני שחקנים בכירים בסיום העונה. 23.8 מיליון יורו הרוויחה ליון מדי עונה בליגת האלופות. אם תודח, היא תסתפק ב-17 מיליון. צריך לכסות את ההפרש.

        מאמן ליון, רמי גארד (רויטרס)
        קרוב להיות הראשון שנכשל להגיע עם ליון לשלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות מאז עונת 2002/3. רמי גארד (צילום: רויטרס)

        מוותרים על הברק

        המועמד העיקרי להיות אחד משני הנמכרים הוא יוהאן גורקוף. 22 מיליון יורו שילמה ליון כדי לרכוש את הפליימייקר המוכשר מבורדו, אבל העונה הראשונה שלו הייתה כישלון חרוץ. פציעה שמשך מנעה ממנו לשחק בתחילת העונה הנוכחית, אך גם כשחזר לא ממש מצא את עצמו בשיטת ה-4-4-2 של גארד ולאחרונה הפך לשחקן ספסל. גורקוף לא מהיר מספיק כדי לשחק באגפים, ובאמצע הוא מצליח לבטא את יכולותיו ההתקפיות, אך הופך לנקודת תורפה גדולה מדי בצד ההגנתי. עם שכר עתק של כ-400 אלף יורו לחודש, אף אחד לא יופתע אם ליון תנסה לגזור עליו קופון בקרוב.

        גורקוף אמור היה לספק את הברק ולהיות המאסטרו של ליון, כפי שהיה אצל לורן בלאן. בלעדיו, מדובר בעוד קבוצת צמרת חסרת יציבות, שכרגע לא נראית כמי שמסוגלת לקרוא תיגר על התואר. ליון הפסידה במרבית המשחקים הגדולים בהם השתתפה העונה, כבשה רק פעמיים בליגת האלופות (טוב שיש את דינמו זאגרב) ותלויה באופן מוחלט בהוגו לוריס וליסנדרו לופס. לצערם של שני השחקנים הללו – הטובים בתפקידם בליגה – תארים אישיים היו עד כה המקסימום מבחינתם עם החומר הקיים. "זה נכון שאנחנו לא טובים כבעבר, אבל המצב לא הרסני. אין כאן שום משבר", הדגיש ליסנדרו. "מקסימום נשחק בליגה האירופית, זה עוד תואר שנוכל להתמודד עליו". כן, אחת החברות הקבועות בשלבי ההכרעה של ליגת האלופות מכירה במעמדה החדש.

        מי תודח הערב באלופות: ליון, יונייטד, אולי גם סיטי?

        וילאש בואש חגג את הניצחון הגדול של צ'לסי על ולנסיה

        צ'מפיונס? ספרד כבר שקועה בקדחת הקלאסיקו

        יוהאן גורקוף שחקן ליון (AP , Laurent Cipriani)
        עם שכר עתק של כ-400 אלף יורו לחודש, ליון עשויה לנסות להיפטר ממנו בקרוב. יוהאן גורקוף (צילום: AP)