ב-22 באוקטובר, יום לפני הדרבי הגדול באולד טראפורד בין מנצ'סטר יונייטד למנצ'סטר סיטי, התייחס אלכס פרגוסון לקריאת התיגר מצד היריבים מעבר לכביש, ובחר לחזור על המשפט אותו אמר לאחר התבוסה 5:0 לניוקאסל ב-1996 ומאז הפך למוטו: "זהו עוד יום בהיסטוריה הארוכה של מנצ'סטר יונייטד". אלא שהפעם המשפט הזה נאמר עוד לפני שריקת הפתיחה. לאחר ה-6:1 המדהים פרגוסון כבר נשמע אחרת: "זה המשחק הכי גרוע בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד. זו התוצאה הכי גרועה בקריירה שלי. להתאושש מהמשחק הזה יהיה אתגר גדול גם עבורי".
וזהו אכן אתגר רציני. דווקא לאחר פתיחת עונה מלהיבה שיצרה ציפיות אדירות, ובעיצומה של הילולת חתונת הכסף שלו עם השדים האדומים, פרגוסון ניצב בפני משוכה חדשה, גבוהה למדי. מנצ'סטר יונייטד אמנם לא הפסידה בליגה מאז ההשפלה בדרבי, אך היא נראית כבויה, מציגה כדורגל חסר השראה, מסתפקת בניצחונות דחוקים ואף עלולה למצוא עצמה לראשונה בתולדותיה צונחת משלב הבתים של ליגת האלופות אל הליגה האירופית האפרורית. רגע לפני השבוע הגורלי של העונה, מנצ'סטר יונייטד חושפת את הצד הפגיע שלה. הכי רחוק מטירוף החושים של אוגוסט-ספטמבר.
חוזרים לבסיס
עד ההופעה ההיסטורית של מנצ'סטר סיטי באולד טראפורד, יונייטד הייתה זו שנראתה כמכונה המשומנת יותר. עם רצף של 18 ניצחונות ביתיים וכדורגל שובה עין מפתיחת העונה, אנשים כבר דיברו על יונייטד כנושאת הבשורה האמיתית של ה'טוטאל פוטבול' ההולנדי. 21 שערים בחמשת המשחקים הראשונים שהסתיימו כמובן בניצחונות כולל 2:8 על ארסנל, 0:5 על בולטון ו-1:3 על צ'לסי גרמו גם לשחקנים לחשוב שהעונה הכל יקרה מעצמו. אלא שמאז אותו ניצחון על צ'לסי, האלופה האנגלית הוסיפה למאזנה תשעה שערים בלבד בשמונה משחקים.
השינוי הורגש ביתר שאת לאחר טראומת הדרבי. לפתע מנצ'סטר יונייטד לא רק שיחקה כדורגל זהיר והתמקדה בייצוב ההגנה. שחקניה הצהירו על החשש הקיים בריש גלי. "חזרנו לדברים הבסיסיים מאז התבוסה לסיטי", הודה ריאן גיגס הוותיק בראיון ל-MUTV, ערוץ הטלוויזיה של המועדון. "אלו לא היו רק השערים בדרבי. היריבות שלנו הגיעו ליותר מדי מצבים והרגשנו שצריך לתקן את זה. תמיד התגאינו בחוסן שלנו - ההגנתי והקבוצתי".
החלק האחורי, שסובל מהיעדר היד המכוונת של אדווין ואן דר סאר ומנסיגה ביכולתם של ריו פרדיננד ופטריס אברה, אכן זכה לטיפול הולם בזכות הסגנון הפרגמטי, וכתוצאה מכך הקבוצה לא ספגה שער במשך חמישה משחקים רצופים. המחיר, כאמור, היה בהתקפה. ווין רוני לא כבש בליגה כבר יותר מחודשיים (הסתפק בצמד פנדלים בליגת האלופות לרשת אוצלול גלאץ), נאני ואשלי יאנג נמצאים בבצורת דומה ומדימיטאר ברבאטוב, שכבש 20 שערים בעונה שעברה, פרגוסון מתעלם לחלוטין (פתח פעם אחת בליגה ב-13 מחזורים). למזלה של יונייטד והמזל בהחלט שיחק כאן תפקיד מכריע שערים של חאבייר הרננדס ואחד עצמי של האקס ווס בראון סידרו 10 נקודות בתקופה האחרונה. זה הספיק כדי לשמור על קשר עין עם סיטי המוליכה.
לא מודים בטעויות
אז מנצ'סטר יונייטד אכן מגרדת ניצחונות דחוקים בליגה, אך מצד שני חושפת פגיעות בלתי אופיינית בליגת האלופות, כאשר הפסד בבאזל יגרום לה לסיים את דרכה במפעל מוקדם מהצפוי. לכדורגל המהפנט מתחילת העונה אין כל זכר. רבים תולים זאת בקישור הבעייתי הסובל מהיעדרותו של טום קלברלי האלגנטי. אולם טוב ככל שיהיה, לא יכול להיות שאימפריה בסדר הגודל של יונייטד תישען בצורה כל כך מוחלטת על שחקן שבעונה שעברה נשלח להתחשל בוויגאן.
עכשיו, כשגם אנדרסון המשתפר נפצע וייעדר מהמגרשים עד פברואר, מרכז השדה של פרגוסון דליל עוד יותר. דארן פלטשר ומייקל קאריק, שמסייעים בצורה מצוינת להגנה, לא יכולים לספק את הברק שכה חסר במשחקה של האלופה. הם אף פעם לא ידעו לעשות זאת. כך נותר גיגס הבלתי נגמר די בודד במערכה. למעט הבלחות, ההשפעה של הקישור המרכזי כלל לא קיימת. גם שינוי התפקוד של רוני לא הועיל. הכוכב הגדול של הקבוצה לא יכול למלא כל מטלה. ההסטה שלו אחורה אולי מאפשרת לו לגעת הרבה יותר בכדור, אולם מנגד מרחיקה אותו מהשער ומונעת ממנו לספק לקבוצה את המספרים המצופים. למעשה, משחק הליגה האחרון בו מצא את הרשת מול צ'לסי היה האחרון בו יונייטד הרשימה.
לאור המצב הקיים, יכול להיות שהטעות הגדולה של פרגוסון הייתה בקיץ, כשבחר שלא לרכוש קשר יצירתי דוגמת ווסלי סניידר או לוקה מודריץ'. יש סיכוי שסר אלכס יודה בטעותו ויבצע מהלך מפתיע בינואר? כרגע זה לא נראה באופק. "הכי קל להגיד לנו לקנות שחקנים, אבל זה ממש לא פשוט לבצע את זה במנצ'סטר יונייטד - במיוחד בינואר", הדף פרגוסון את הטענות והעניק גיבוי מלא לקשרים שלו. "קאריק היה נפלא במשחקים האחרונים, פלטשר תמיד טוב וגיגס מוסיף לנו ניסיון. אנחנו לא כל כך גרועים כמו שעושים מאיתנו".
פלטשר ניסה אף הוא להסביר את היעדר ההשפעה של הקשרים המרכזיים על משחק ההתקפה. "אנחנו משחקים 4-4-2 מסורתי, אז ברוב הזמן אנחנו צריכים שני קשרים שיהיו מאוד ממושמעים במרכז המגרש", אמר הסקוטי. "אנחנו חייבים להגן טוב, לחפות אחד על השני ועל הבלמים ולהקריב לעתים את הגיחות קדימה. אנחנו רגילים להיות תחת אור הזרקורים ולהיות חשופים לביקורות, אבל אנחנו מאמינים בעצמנו. אני מודע למה שאומרים על הקישור שלנו, אלא שלשחק בקישור של יונייטד זה הרבה יותר מרק ליצור. כל שמות המועמדים שאנשים זורקים אוהבים לשחק בתפקיד חופשי. אצלנו רק רוני משחק כך".
לא מודאגים
בניגוד למנצ'סטר יונייטד ממנה כולם התפעלו לפני הדרבי, זו הנוכחית מעדיפה ללכת על בטוח. בדרך כלל זה מספיק ל-0:1 קטן, במקרים אחרים זה מאפשר חזרה מפיגור, כפי שעשו בנפיקה וניוקאסל לאחרונה. אז מי מהן היא יונייטד האמיתית? כנראה שרק בסוף העונה נדע. בינואר 1996 היו השדים האדומים במצב גרוע הרבה יותר. ניוקאסל המלהיבה הוליכה אז את טבלת הפרמיירליג בבטחה עם 12 נקודות יתרון, אך פרגוסון החזיר את הילדים למסלול, יונייטד קיזזה את הפער בהדרגה ובסיום אותה עונה הוכתרה לאלופה וגם זכתה בגביע.
אפילו בעונה שעברה הייתה יונייטד בסיטואציה בעייתית יותר מבחינת קצב צבירת הנקודות. השדים האדומים פתחו עם שבע תוצאות תיקו ב-13 המחזורים הראשונים. העונה, באותו פרק זמן ולמרות היכולת המאכזבת בשבועות האחרונים, יש להם חמש נקודות יותר וגם לוח משחקים נוח יחסית עד משחק החוץ מול ארסנל ב-22 בינואר. הבעיה היא שהפעם ניצבת מולם גם מנצ'סטר סיטי שונה לגמרי, דומיננטית מאי פעם.
סיבות לדאגה? לא אחרי האליפות ה-19, בטח לא אצל רוני. "אף פעם לא הפסדתי 6:1", נזכר החלוץ בדרבי הכואב כשהתראיין ל'סאן' השבוע. "טוב, אולי בבית הספר, אבל לא כמקצוען. זה היה מאכזב מאוד, יום רע לכולנו, אך אסור להספיד אותנו. כבר היו פעמים שאנשים עשו את זה והעמדנו אותם על טעותם. בשנה שעברה טענו שאנחנו לא משחקים טובים, אז ענינו לכולם וזכינו בתואר. אנחנו יודעים איך לקחת אליפות. יש לנו את הידע והניסיון, לסיטי אין. לכן אני לא מודאג".
