בסוף יולי 2009 הלך זלאטן איברהימוביץ' בעקבות חלומו הגדול והצטרף לברצלונה, בשאיפה להתקדם בקבוצה הטובה בעולם ולהיעזר בה כדי לזכות לראשונה בחייו בליגת האלופות. אלא שכבר בשיחה הראשונה עם פפ גווארדיולה, גילה החלוץ את ההתנגשות הרעיונית בין אופיו המוחצן לבין דרישות המערכת. "גווארדיולה אמר לי שבברצלונה כולם נשארים עם הרגליים על הקרקע - אף אחד לא מגיע עם מכונית ספורט לאימון", כתב השבדי בספרו האוטוביוגרפי. "אני לא יכול להגיע למתחם האימונים בפרארי או בפורש? מי הוא שיגיד לי באיזו מכונית לנהוג?".
הפער התהומי הזה לא ניתן היה לגישור, על אחת כמה וכמה כאשר הסבלנות של שני הצדדים פקעה מהר מהצפוי. "המפתח בברצלונה הוא להתאקלם ולהבין את השיטה", אמר זלאטן בעצמו כשעבר לספרד. "ראיתי הרבה שחקנים גדולים שהגיעו לקבוצה הזאת, אבל לא התחברו ולא התאימו עצמם לדרישות כאן". בסופו של דבר, הוא עצמו הפך לדמות המייצגת של אותה קטגוריה. אחרי שישה חודשים אף אחד כבר לא זכר איך זלאטן פתח את העונה עם שער בכל אחד מחמשת המשחקים הראשונים. כשהושאל למילאן בעונה שעברה, כולם שכחו שסיים עונה בברצלונה עם 21 שערים, תשעה בישולים וארבעה תארים. לא כולל ליגת האלופות. את הגביע הזה, למרבה האירוניה, הניפו חבריו לשעבר מאינטר.
איברהימוביץ' הוא קבלן תארים פר אקסלנס. מאז 2004 הוא זכה באליפות מדי עונה. הוא עשה זאת עם אייאקס בהולנד, פעמיים עם יובנטוס (אליפויות הקאלצ'ופולי הגנוזות) ושלוש עם אינטר באיטליה, עם ברצלונה בספרד ושוב באיטליה, הפעם עם מילאן בעונה שעברה. בגיל 30, רק ליגת האלופות חסרה לו, אך לזלאטן יש אובססיה אחרת לגמרי. קוראים לה ברצלונה. הוא ניסה לחבור לאימפריה הקטלאנית כדי לנצח איתה. זה לא עבד. עכשיו השבדי, כיאה לאינדיבידואליסט שכמותו, שובר את המוסכמות ונוקט בגישה מנוגדת לחלוטין: If you can't join them, beat them. איברהימוביץ' החליט להיות האיש שקורא תיגר על הקונצנזוס חוצה היבשות שנקרא ברצלונה. זה לא רק זלאטן נגד בארסה, זה זלאטן נגד העולם.
כשגווארדיולה גירד בראשו
"כשהגעתי לברצלונה, הכריחו אותי לנשק את הסמל על החולצה, למרות שבכלל לא רציתי", חשף איברהימוביץ' בספרו המדובר 'אני הוא זלאטן איברהימוביץ'', שתוך מספר שעות נמכר בכ-100 אלף עותקים. "הם אמרו לי: 'תנשק, תנשק'. בדרך כלל אני נאמן לעקרונות שלי, אבל במקרה הזה הייתי מאוד נרגש. הם רצו שאהיה כמו מסי, צ'אבי או אינייסטה, שיושבים שם כמו ילדי בית ספר ומצייתים לכל הוראה מבלי לשאול שאלות. אני מאלה שאוהבים לעבור באור אדום". איברהימוביץ' חשף באוטוביוגרפיה שנכתבה עם העיתונאי דויד לגרקרנץ בין היתר שאביו היה שיכור, אמו הכתה אותו ואחותו הייתה מכורה לסמים. הוא אף העליב את פרדי ליונגברג ויצר תקרית שהסעירה את שבדיה, אולם מקדמי המכירות האמיתיים היו אותם גילויים מחדר ההלבשה של ברצלונה הנערצת.
זלאטן וסוכנו מינו ראיולה עקצו את ברצלונה מאז סיום ההתקשרות בין הצדדים ואף העניקו לגווארדיולה בציניות את הכינוי 'הפילוסוף', אך דבר לא השתווה לסגירת החשבונות בספר. במדריד חיככו ידיים בהנאה לנוכח הציטוטים המרעישים, ולא האמינו איך בסופו של דבר המורד הכי גדול בברצלונה הוא דווקא אחד שהיה שם במשך שנה שלמה. גם קרלס וילארובי, סגן נשיא ברצלונה, אישר את הקרע העמוק שהיה אז בין גווארדיולה לאיברהימוביץ' וגילה כי החלוץ הזהיר אותו לפני המעבר למילאן כשאמר: "אם תגרמו לי להישאר, אני אחכה עד לרגע שאהיה יחד עם המאמן מול התקשורת ואז אחבוט בו. אני מבטיח שאעשה את זה".
אז זלאטן אמנם לא פגע פיזית במאמן המוערך עמו הסתכסך בתקופתו בברצלונה, אולם מאז העזיבה חבט בו מילולית בכל הזדמנות, ובעיקר בספרו. "פפ נעץ בי מבט ופשוט איבדתי את זה", סיפר זלאטן על העימות עם גווארדיולה בחדר ההלבשה במאי 2010, אחרי שנכנס בדקות הסיום מול ויאריאל כמחליפו של בויאן קרקיץ'. "חשבתי לעצמי: 'הנה האויב שלי מגרד בראשו הקירח'. אמרתי לו: 'אין לך ביצים', וכנראה עוד דברים גרועים יותר. 'אתה מחרבן במכנסיים בגלל מוריניו, אתה יכול ללכת לעזאזל'. זרקתי בזעם קופסה מלאה בציוד על הרצפה. פפ לא אמר דבר אלא רק אסף את החפצים. אני לא אלים, אבל אם הייתי במקומו הייתי מפחד".
כשמסי התחיל לדבר
אף על פי שאיברהימוביץ' טוען כי הבעיה העיקרית שלו הייתה עם גווארדיולה ושעם מסי הוא הסתדר מצוין, את המפנה ביחסיו עם ברצלונה הוא תולה ביום בו הכוכב הארגנטינאי פתח את הפה. "זה נפתח טוב, כבשתי הרבה שערים ואז מסי התחיל לדבר", הסביר החלוץ השבדי. "הוא רצה לשחק במרכז ולא בכנף. אז השיטה שונתה מ-4-3-3 ל-4-5-1. אני הוקרבתי וכבר לא היה לי את החופש שהייתי צריך על המגרש. ביקשתי פגישה עם גווארדיולה ואמרתי לו שלא משתמשים בי בצורה נכונה ושלא היו צריכים לרכוש אותי אם רצו שחקן מסוג אחר. 'קניתם פרארי, אבל אתם נוהגים בה כמו בפיאט'. חשבתי שהשיחה הייתה טובה, אבל אז גווארדיולה התחיל להתעלם ממני. הייתי נכנס לחדר והוא היה יוצא. הוא היה מברך את כולם לשלום, חוץ ממני".
ברגע בו הרגיש שהוא הקורבן, זלאטן הבין "שלפעמים עדיף להסתפק במה שיש מאשר לנסות להגשים חלום שכמעט הורג אותך". גם בברצלונה פתאום נזכרו בכל האזהרות שקדמו לעסקת החילופין בין איברהימוביץ' לסמואל אטו. רינונים על כך שהשבדי לא קבוצתי מספיק, סובל מתסביכי אגו ורוצה שישחקו בשבילו הפציעו חדשות לבקרים. אלו דברים שהיו ידועים מראש ועם רצון טוב משני הצדדים אולי אף ניתן היה להתעלות מעליהם, אלא שאז לא היה מקום לתירוצים. "יש לו טכניקה טובה לשחקן גרוע, או טכניקה גרועה ביחס לשחקן טוב", טען יוהאן קרויף, שהריח את הפרידה המתקרבת ובחר בתזמון מוזר לפני הגומלין מול אינטר בחצי גמר ליגת האלופות. "זה אחד מהדברים שזלאטן חייב ללמוד. אם אתה מאבד כדור כחלוץ שמשחק באיטליה, זה לא משנה, אבל אם אתה חלוץ שמשחק בברצלונה, אתה צריך להיות השחקן הראשון שרץ כדי להרוויח אותו בחזרה".
לפני כחודשיים, כאשר מילאן התארחה בקאמפ נואו, איברהימוביץ' נשאר באיטליה בטענה כי הוא סובל מפציעה. היו מי שהאמינו כי השבדי בסך הכל בחר בפתרון הקל מפני שפחד לחזור לברצלונה. "זה לא יפתיע אף אחד, כך מכירים את זלאטן בברצלונה", הסביר העיתונאי המוערך גרהאם האנטר, שבקרוב יוציא ספר העוסק בבנייתה של ברצלונה בעידן גווארדיולה. "במקום לעבוד קשה כשהיה בקבוצה, הוא עבר להליכה. במקום לציית לחוקים, הוא טס לעשות סקי בחופשת החורף. הוא לא אהב לקבל את העובדה שהקבוצה בנויה סביב מסי. הוא ידע שיצטרך להתרגל לברצלונה ולא הקבוצה אליו. הוא ידע שהקבוצה מתבססת על תנועה ללא כדור, משחק מסירות ולחץ. הוא פשוט לא אהב לקבל את העובדה שברצלונה בנויה סביב מסי".
כשקאפלו פתח את הלב
בברצלונה סבורים גם היום שאיברהימוביץ' היה זה שאיבד את הסבלנות ולא ניסה להבין את הגישה בה נוקט המועדון. הנשיא סנדרו רוסל בחר להכתיר את עסקת איברהימוביץ' כגרועה שעשה בחייו. דני אלבס, עוד אחד שהיה ידוע באגו שלו ודווקא התיישר לכבוד ברצלונה, ניסה להצביע על הבעיה שהובילה לגירושים: "יכול להיות שזלאטן נפגע מהסיטואציה אליה הוא נקלע, אבל לדעתי לא נעשה לו עוול שהצדיק את הכעס הגדול שלו. הוא לא התאים לקבוצה שלנו ולשיטת המשחק שלנו, ובעיקר לא חיכה מספיק זמן כדי להסתגל. מצד שני, יש לו טמפרמנט וצריך לכבד את זה".
בסופו של יום, התסכול הגדול של זלאטן נבע מהעובדה שלטענתו ברצלונה ניסתה להחזיר אותו אחורה, דווקא לאחר שהשכיל להתגבר על מכשולים רבים ולעצב לעצמו אישיות ייחודית. השבדי, כפי שלמדו כל אלו ששיחקו לצידו, הוא אגו מניאק שאוהב לגעור בצעירים תוך כדי משחק ופיתח חיבה מוזרה לבעיטות בחבריו לקבוצה. ומנגד, תשוקתו למשחק אדירה למרות ההצהרות על עייפות מכדורגל, והוא יהיה הראשון שייצא למלחמה עבור מי שמאמין בו. עדות לכך יכול לספק אריק האמרן, מאמן נבחרת שבדיה שהצליח לגרום לזלאטן ללבוש שוב את המדים הלאומיים אחרי מסע שכנועים שנמשך תשעה חודשים.
כך, למעשה, הניסיון של גווארדיולה לחנך את איברהימוביץ' הזכיר לו את הימים כשחקן צעיר באייאקס. כמי שגדל בשכונת מהגרים קשוחה במאלמו, איברהימוביץ' אף פעם לא יכול היה להיכנס למשבצת הילד הטוב. הוא פרח כאשר קיבל את הרשות להיות הצעיר הסורר, כפי שממחיש הסיפור הבא מהאוטוביוגרפיה שפרסם. "כשרבתי בחדר ההלבשה עם ג'ונתן זבינה ביובנטוס, פאביו קאפלו כעס על ליליאן תוראם שניסה להפריד בינינו. קיבלנו קנסות בעקבות עבירת המשמעת, אבל לאחר מכן קאפלו אמר לי : 'עשית דבר טוב בשביל הקבוצה'. הוא האיש שהוציא ממני את המנטליות של אייאקס והפך אותי למה שאני היום - שחקן שעוזב את המגרש כל כך כועס אחרי ההפסד, כך שאף אחד לא מעיז להתקרב אליו. אני צועק הרבה ויכולים לראות את זה בתור דבר רע. קאפלו דווקא אהב את הגישה הזו". גווארדיולה, מסתבר, אהב את זה הרבה פחות. כך נולד לו המורד הראשון בברצלונה.
