מבחן תואר: מה עובר על בורוסיה דורטמונד לקראת השבוע הקריטי של העונה

ערב שחור כמו ה-19 בספטמבר השנה לא זוכרים בדורטמונד כבר הרבה זמן. ההפסד 3:1 לאולימפיאקוס היה מהמביכים בעידן יורגן קלופ וגרר אחריו ביקורת ארסית וקטלנית בתקשורת הגרמנית, שהצטברה מאז פתיחת העונה החלשה של האלופה. ביקורת שהגיעה אפילו לכובע שחבש מאטס הומלס בעמדת הראיונות לאחר המשחק ושעליו אמר ינס להמאן: "זו בושה. הוא כדורגלן או כוכב ראפ?".

אם זה לא הספיק, אז דורטמונד חזרה למלון בפיראוס באוטובוס ממוגן ושחקניה, יחד עם הצוות המקצועי וההנהלה, לא הורשו לצאת מהקומה שהוקצתה להם בשל המחאות האלימות ביוון נגד הממשלה. וגם במעט שכן הותר להם - לרדת לאחת משתי הקומות התחתונות של המלון, הם חויבו לעשות זאת עם מסיכות גז בשל הגז המדמיע שחדר מהרחובות.

אפשר לומר בדיעבד שאותו ערב היה קו פרשת המים בעונה של דורטמונד עד כה, כשמאז הקבוצה ניצחה בארבעה מחמשת המשחקים שלה, השלימה בסך הכל ניצחון שביעי ב-10 משחקים וחזרה לשחק את הכדורגל שאפיין אותה בעונת האליפות הנהדרת שלה אשתקד.

השבוע הקרוב, שיכלול את משחק העונה מול באיירן מינכן, מפגש חוץ עם ארסנל בליגת האלופות ודרבי לוהט נגד שאלקה, יסמן לאן הולכת הקבוצה השנה. אבל כבר כרגע ברור שזו לא תהיה לתסמונת הכישלון של אחרי אליפות מפתיעה. כן, מי שחשש כבר יכול להיות רגוע: דורטמונד של 2011/12 כבר לא תהיה וולפסבורג 2009/10 או שטוטגרט של 2007/8 שקרסו לחלוטין אחרי עונות אליפות. מצד שני, האם יש שם משהו שיספיק לאורך זמן?

בלתי מספיק

דורטמונד, כאמור, פתחה את העונה רע מאוד. שינג'י קגוואה הנהדר חזר מהפציעה לא טוב, גם קווין גרוסקרויץ שכבש צמד במשחק הראשון מול המבורג דעך ולא הרשים וקלופ התחיל לבצע רוטציות בהרכב, דבר אותו כמעט ולא עשה אשתקד. אמנם דורטמונד ניצחה בשניים משלושת משחקי הבונדסליגה הראשונים שלה, אבל אז הגיעו ארבעה משחקים ברציפות ללא ניצחון, כולל שלושה בליגה, שהשאירו אותה עם שבע נקודות בלבד אחרי שישה מחזורים והכניסה אותה לספר השיאים השלילי עם פתיחת העונה הגרועה ביותר של אלופה מאז 1984.

כשהיא כבר חזרה לנצח קצת בליגה, הגיעו שני הפסדי חוץ מביכים בליגת האלופות, 3:0 במארסיי ו-3:1 לאולימפיאקוס, שהציבו סימני שאלה רבים לגבי היכולת של האלופה הגרמנית להגן על התואר שלה מול באיירן מינכן המצוינת ולהתמודד בצורה טובה עם שני משחקים ברמה אירופאית גבוהה בשבוע.

הראשון שקטל את הקבוצה של יורגן קלופ היא המבקר החריף ביותר שיש בשוק הגרמני היום, אוליבר קאהן. שוער נבחרת גרמניה ובאיירן מינכן בעבר פירסם טור באתר של "יורוספורט גרמניה" בו כתב בין היתר: "האלופה שטוטגרט סיימה את 2008 במקום השישי, האלופה וולפסבורג סיימה את 2010 במקום השמיני. האלופה המפתיעה דורטמונד במקום ה-11 כרגע. מקרי? אני ממש לא חושב כך. צריך לראות במריו גצה וקווין גרוסקרויץ את הדוגמה הכי טובה למצב של הקבוצה. לשניים הייתה עונה מושלמת אשתקד, הכל הלך להם וכך גם האדרנלין בגוף. הקיץ הם התעוררו להנגאובר (חמרמורת), גם ברגליים וגם בראש. בלתי אפשרי לשמור על אותה רמת התלהבות ואדרנלין, במיוחד כשהלחץ מהקהל והתקשורת הולך וגדל".

כתב דורטמונד טורסטן שאבלון מ-"DER WESTEN" חושב מעט אחרת משוערה האגדי של נבחרת גרמניה. "לדורטמונד יש קבוצה הרבה יותר טובה והומוגנית מאשר היו לשטוטגרט ו-וולפסבורג", הוא אומר לוואלה! ספורט, "שחקנים הלכו, אחרים באו, אבל הקבוצה נותרה מאוחדת ומלוכדת מאוד. האמונה ביורגן קלופ היא כל כך גדולה שלא היה כאן שום לחץ. ממילא אף אחד לא חשב שיש סיכוי לזכות שוב באליפות כמו בעונה שעברה".

אולי הסה, פרשן הבונדסליגה של "soccernet" ואוהד דורטמונד מושבע, מסכים. "צריך לזכור שזה מועדון שהיה על סף פשיטת רגל לפני כמה שנים ואיבד הרבה מנכסיו", מסביר הסה לוואלה! ספורט, "מכאן, הוא הגיע לפיתוח מדהים של שחקנים צעירים ועד לזכייה חלומית באליפות. בנוסף, צריך לזכור שכיוון שרוב השחקנים עדיין צעירים מאוד, הם נחושים מאוד להוכיח את עצמם ורעבים להצלחות, מה שלא היה בקבוצות שזכו באליפות וקרסו לאחר מכן. גם הציפיות של הקהל והתקשורת לא היו כל כך גבוהות בתחילת העונה, בניגוד למה שחלק בוודאי חושבים".

גם כשדורטמונד כבר חזרה לנצח בבונדסליגה, והיא עשתה את זה בחמישה מששת משחקיה האחרונים ועלתה עד למקום השני, בליגת האלופות היא המשיכה לגמגם וצברה עד כה ארבע נקודות בלבד בארבעה משחקים. גם זה לאחר 0:1 ביתי וממש לא מרשים על אולימפיאקוס. הדיסוננס הגדול ביותר בעונה הנוכחית הוא המאזן הדל ובעיקר היכולת החלשה בליגת האלופות מול קבוצות בינוניות כמו אולימפיאקוס או במשבר עצום כמו מארסיי של תחילת העונה, לעומת ההצלחה בליגה מול קבוצות כמו וולפסבורג (1:5) או ורדר ברמן (0:2) שבוודאי לא נופלות מאלה שפגשה דורטמונד באירופה.

כוכב העבר של מנשנגלדבאך, ריאל מדריד ונבחרת גרמניה גינטר נצר לא חסך ביקורת מדורטמונד ובטור ל"בילד" אחרי ההפסד ביוון כתב בחריפות: "ההפסדים למארסיי ואולימפיאקוס נבעו מנאיביות וטמטום של שחקנים מסוימים. בעונה שעברה כל הקבוצה תיפקדה מצוין בהגנה והשנה מפקירים את סובוטיץ' והומלס לבד כל הזמן. שחקנים בדורטמונד ישנוניים, לא מרוכזים ולא אכפתיים. כך אי אפשר להצליח באירופה".

שאבלון מנסה להסביר מה גורם לדורטמונד לזייף בליגת האלופות בינתיים: "לקבוצות בליגת האלופות יש הרבה ניסיון והן יודעות לחכות לרגע הנכון כדי לכבוש. דורטמונד, לעומת זאת, תמיד רוצה ומנסה לשחק כדורגל יפה וזה לא ממש עובד במשחקים כל כך עצבניים. אני חושב שרק עכשיו מתחילים להבין שם קצת איך צריך לשחק באירופה, מה עוד שרוב השחקנים בקבוצה מאוד צעירים (ממוצע גילאים מתחת ל-23 - ר.פ) ומתקשים לתפקד במשחקי חוץ עם אווירה כל כך עוינת".

גם הסה נדרש להבדלים הגדולים ביכולת של הקבוצה: "זה שילוב של כמה גורמים. ברור שלחוסר הניסיון והעצבים יש השפעה עצומה, שכן השחקנים ביצעו במשחקי ליגת האלופות כמה טעויות איומות שממש לא מאפיינות אותם. מה עוד שבאירופה אתה משלם ביוקר על כל טעות, בניגוד לבונדסליגה, שם יש זמן לתקן. אין ספק שהבעיה של הקבוצה עד כה באירופה הייתה במשחק ההגנה".

כשמדברים על משחק ההגנה, חייבים לציין כמובן את נורי שאהין. מעט לפני חגיגות האליפות של דורטמונד אשתקד כינס הקשר הטורקי מסיבת עיתונאים בה הודיע כי יעבור לריאל מדריד בקיץ. האלופה אמנם הגיבה ברכישת אילקאי גונדואן (בן 21) מנירנברג, שהצטרף לילד הפלא בן ה-18 מוריץ לייטנר, אך שניהם בינתיים מתקשים להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר שאהין המצוין, שהחזיק את מרכז השדה של הקבוצה והיווה כמנהל המשחק של קלופ על הדשא. אין ספק שמדובר באבידה ענקית, בעיקר כשהיריבה הגדולה באיירן מינכן מחזיקה באחד מקשרי האמצע הטובים בעולם - בסטיאן שווינשטייגר (פצוע כרגע), ובטוני קרוס המצוין.

אפילו יורגן קלופ עצמו הודה בבעיה לאחרונה כשאמר: "אילקאי גונדואן לא מספיק דומיננטי כמו שאנחנו רוצים או כמו שהוא יכול וצריך להיות. הוא חייב ליזום יותר ולפתוח את המשחק ההתקפי ואת ההגנות שמולו. אבל אין מה לעשות, זה תהליך התבגרות והתפתחות שאנחנו חייבים לעבור איתו. באופן כללי, אנחנו חייבים ליצור מכניזם חדש בקבוצה כי המשחק שלנו השתנה לגמרי ולא רק בגלל העזיבה של נורי שאהין. זה ייקח לנו זמן, אין מה לעשות נגד זה".

הסה מודה בבעיה ואומר: "היה חור ענק במרכז המגרש בשבועות הראשונים. אילקאי גונדואן, עם כל הכישרון העצום שלו, לוקה ביכולת לנהל את המשחק כפליימייקר אמיתי ובדורטמונד, האיש שלצידו של בנדר או סבסטיאן קהל, חייב לנהל את המשחק בנוסף לעבודה ההגנתית שלו. בשבועות האחרונים לייטנר עושה רושם שהוא שחקן שיכול לגדול אל תוך התפקיד הזה בצורה מושלמת, אבל הוא עדיין צעיר מאוד". שאבלון מציע: "בנדר וקהל הם הפתרון היחיד שיש כרגע. גונדואן ולייטנר חייבים לצבור עוד ניסיון. הם צעירים מאוד, ובבוא היום בטוח יוכלו למלא את מקומו של שאהין, אבל עכשיו עוד מוקדם בשבילם".

מי שנכנס אל תוך המשבצת של ניהול המשחק הוא דווקא הבלם הגרמני הבינלאומי מאטס הומלס, שתומך רבות בקישור ואפילו בהתקפה ומספק כדורים ארוכים מפתיעים באיכותם ובתזמונם. "הוא משיג הרבה כדורים קלים ושטחים, כי קבוצות לא שמות אליו לב", אמר קלופ על הבלם שיפגוש שוב את קבוצת נעוריו באיירן מינכן ביום שבת, "תמיד טוב שיש לך בלם שיכול לבוא מאחורה ולשבור את הצפיפות באמצע". הומלס עצמו, בן לעיתונאית ספורט ולפיכך חובב תקשורת שמשקיע רבות בתדמיתו, הוסיף: "אני יודע שאני צריך לשלוח כדורים ארוכים מדי פעם. אם אפילו אחד מבין שלושה יוליד שער, הכל היה שווה".

עם עזיבתו של שאהין, דבר אחד היה ברור: מריו גצה יהפוך למנהיג של הקישור. אמנם "גציניו" (מקור הכינוי די ברור) רק בן 19, אבל כבר זכה שפרנץ בקנבאואר הגדול יגדירו כ"מסי הגרמני". גצה כבש כבר ארבעה שערים ובישל ארבעה נוספים בבונדסליגה העונה ונראה שאין מועדון על באירופה שלא מעוניין בשירותיו, כשבינתיים דורטמונד מסרבת לדבר בכלל על מחיר ולפי דיווחים דחתה כבר הצעה בסך 40 מיליון יורו. הסה ושאבלון מעריכים שגצה יעזוב בקיץ 2013, עונה אחת לפני תום החוזה שלו. על גצה כבר דובר רבות, אבל מי שנהנה מבישוליו יותר מכולם והפך לחלק החשוב ביותר בהתקפה הוא דווקא רוברט לבנדובסקי.

החלוץ הפולני בן ה-23, שנרכש מלך פוזנן תמורת 4.5 מיליון יורו בקיץ 2010, ניצל עד תום את הפציעה של לוקאס באריוס בקופה אמריקה ותפס את המשבצת שלו כחלוץ הבודד במערך של קלופ. עד עכשיו הוא מחזיר בריבית עם שמונה שערים וארבעה בישולים בליגה, כך שהוא למעשה אחראי על 12 מ-26 שערי הקבוצה. לבנדובסקי גם אמור להיות הכוכב של נבחרת פולין ביורו 2012, שייערך במדינה.

"תמיד היה ברור שהוא חלוץ מצוין, שיודע לעשות הרבה עבודה חוץ מלכבוש שערים", אומר הסה, "פשוט לקח לו קצת זמן להיכנס לשיטת המשחק של קלופ, לפיה גם החלוץ חייב לרוץ 90 דקות. צריך לזכור גם שבעונה שעברה הוא לא יכול היה לשחק, כי היית צריך להיות לא נורמלי כדי להוריד את באריוס לספסל בכושר בו הוא היה. לבנדובסקי ניצל את הפציעה של החלוץ הפרגוואי באופן מושלם וזה מרשים". שאבלון מתרשם מעט פחות: "הוא חלוץ טוב ולקח בשתי הידיים את מה שנתנו לו, אבל הוא ממש לא ברמה של חלוץ כמו מריו גומז, שנמצא ברמה אחרת לגמרי. אני חושב שלוקאס באריוס עדיין יהיה משמעותי מאוד בעונה של דורטמונד".

לאורך כל התקופה הפחות טובה של דורטמונד לא נשמע אפילו קול אחד שעירער או פיקפק ביכולתו של יורגן קלופ להוציא את הקבוצה לדרך חדשה. אין ספק שהמאמן, שנשיא באיירן מינכן אולי הנס הודה שחשק בו לפני שהחתים את יורגן קלינסמן ב-2008, הפך לדמות האהודה ביותר ביציעי הווסטפאלן שטאדיון והוכיח שהוא לא רק יודע לזהות שחקנים בגיל צעיר ולטפח אותם, אלא גם להתמודד עם מצבים פסיכולוגיים מעט יותר מורכבים. אל תתפלאו אם תמצאו אותו על הקווים של נבחרת גרמניה או באיירן מינכן ביום מן הימים.

שאבלן משוכנע שההתאוששות של דורטמונד נוגעת בעיקר למאמן: "הוא פשוט מאמן אדיר ועצום. יש לו חלק גדול מאוד ואולי עיקרי בהצלחה ובהתפתחות של דורטמונד בשנים האחרונות וגם מהיציאה מהתקופה הפחות טובה העונה. הוא פשוט יודע איך לבחור שחקנים שמתאימים בדיוק לשיטה שלו ולמשחק בו הוא זקוק להם. אני מניח שהוא יישאר בדורטמונד רק עוד שנתיים. אחר כך? באיירן. גם נבחרת גרמניה היא אפשרות אחרי מונדיאל 2014".

הנס רואה בקלופ מהפכן ונתלה באילן גבוה במיוחד בדמותו של אוטמר היצפלד: "דורטמונד החתימה אותו כי ידעה שהוא מביא אנרגיה, תשוקה ואהבה. לא הביאו אותו כדי לזכות בתארים מפני שהוא מעולם לא זכה בכלום לפני שהגיע לדורטמונד ממיינץ. בדיוק בגלל זה באיירן פנתה אליו ב-2008 ובסוף נסוגה אחורה. אין שום ספק שקלופ הביא חיים חדשים למועדון ולא הסתפק בזה, אלא גם זכה באליפות. הדרך שלו מזכירה לי מאוד את אוטמר היצפלד של שנות ה-90, שזכה עם דורטמונד בליגת האלופות ואז התקדם. אני בהחלט חושב שקלופ יילך באותו מסלול: יישאר עוד שש-שבע שנים בדורטמונד ואז יעבור לבאיירן מינכן". מעניין אם לפני שהוא עובר את לבאיירן, יצליח "קלופו" לנצח אותה עוד כמה פעמים, כפי שעשה פעמיים אשתקד. ההזדמנות שלו מגיעה כבר ביום שבת.

כדורגל גרמני בוואלה! ספורט