הישראלים נגד הזרים - גרסת האתלטיקה

כשלים בתקנונים שונים גרמו לרצים ישראלים למרחקים ארוכים להפסיד כספי זכיות ל"אורחים לא רצויים". המהומה הייתה רק עניין של זמן

דני בורשבסקי
18/11/2011

תקופה לא פשוטה עוברת על איגוד האתלטיקה הקלה בחודשים האחרונים. היו"ר שלמה בן גל הסתכסך עם סגנו לוי פסבקין, מספר אתלטים קוראים להקמת ארגון משלהם ומתרעמים על הנהלת האיגוד הנוכחית, וכעת הסיפור החם הוא המאבק של האיגוד ב"עסקנות מירוצי הכביש". מסתבר שאפילו במירוצים העממיים שאנחנו רואים כמעט בכל סוף שבוע ברחבי הארץ בסתיו ובאביב, קיים פתח ל"גזירת קופונים" על ידי גורמים אינטרסנטים, כך לפחות מציגים את זה באיגוד האתלטיקה. מי אשם בבעיה? יש העומדים לצד האיגוד, יש כאלה שרואים בו אחראי לבלגאן. תחליטו בעצמכם.

הרקע - מירוץ הכביש לעשרה קילומטרים שהתקיים החודש באשדוד ונחשב לאליפות הארץ. בראש דוכן המנצחים עמדו שני ספורטאים זרים, אתיופית ואתיופי, שזכו כל אחד בפרס כספי של 2,500 שקלים ודחקו למקומות השניים את מי שהוכתרו כאלופי ישראל (אינדלאו טקאלה וסבטלנה בחמנד) - אלה נאלצו להסתפק בפרס כספי של 1,500 שקלים לכל אחד. האתלטים הישראלים שסיימו במקום השלישי בדירוג הלאומי עמדו אמנם על הפודיום, אבל לא זכו לקבל פרס כספי בן ארבע ספרות בשקלים רק בגלל שהאורחים מאתיופיה הגיעו לכאן כדי להרוויח כסף.

מספר שעות לאחר סיומו של מירוץ אשדוד, הודיע יו"ר איגוד האתלטיקה שלמה בן גל על איסור השתתפותם של ספורטאים זרים במירוצי כביש מטען איגוד האתלטיקה, וזאת מספר שבועות לפני אליפות ישראל ל-15 קילומטרים במודיעין ואליפות ישראל בחצי מרתון בבית שאן. תכף גם תבינו למה.

טוב לדעת (מקודם)

מבצע מיוחד לגולשי וואלה על המזרונים הטובים בעולם

מוגש מטעם ד"ר קומפורט
שם לא היו פרסים כספיים, וגם לא רצים זרים. מירוץ נייקי בתל אביב(צילום: דרור עינב)

"למה הם מחליטים על זה פתאום עכשיו?"

אם היה מדובר רק במירוץ אחד, כנראה שהכל היה טוב ויפה ובעיקר נשכח. הבעיה היא שמדובר במגמה שאחד האחראים לה, בין היתר, הוא מאמן אתלטיקה ישראלי יליד אתיופיה בשם רחמים גאשה. מאמן הריצות הארוכות שהקים את אגודת "עמותת הצבי" בקרית גת, הפך לימים לסוכן של רצים למרחקים ארוכים, בעיקר מאתיופיה. כיום הוא מנהל 35 רצים זרים ותפקידו הוא לשלוח אותם למירוצים שונים בעולם כדי להרוויח עמלות על הפרסים הכספיים בהם הם זוכים. על פניו, מדובר בג'וב נחשק ומעניין, אבל רוב אנשי האתלטיקה בארץ לא אוהבים שגאשה מנסה לקדם את האתלטים שלו, כלכלית ומקצועית, על חשבון האתלטים הישראלים שבכל מקרה מתקשים לשרוד.

חבר הנהלת איגוד האתלטיקה, עו"ד אריק קוקס, מסביר את עמדתו ואת עמדת האיגוד בעניין: "בשנים קודמות הביאו רצים זרים מאתיופיה רק למירוצים פרטיים. מירוצים פרטיים הם פתוחים, גם אתלטים ישראלים מופיעים במירוצים פרטיים בחו"ל ואין לי שום בעיה עם זה. ברגע שמדובר באליפות ישראל, לא יכול להיות שיבוא מישהו זר ויגרוף כספים שהם כספים ציבוריים. קח למשל אתלטית כמו סבטלנה בחמנד, שיש לה ילדה לגדל והיא בקושי שורדת. היא יודעת שעם מתחרה טובה יותר ממנה, היא לא יכולה לזכות בכמה אלפי שקלים בעונת המירוצים, סכום שיכול מאוד לעזור לה. במצב שנוצר האתלטים מאתיופיה מגיעים לכאן לתקופה של מספר שבועות וכל אחד מהם יכול לזכות בסכום של 20 אלף שקלים בכל המירוצים".

אבל כשמדברים עם גאשה עצמו, מבינים שהסיפור מעט מורכב יותר. גאשה כבר הביא לכאן את רציו האתיופיים עוד לפני מירוץ אשדוד, במטרה שישהו כאן חודש וישתתפו בכל המירוצים האפשריים. כעת גזלו ממנו את האפשרות לשתף את הספורטאים, אותם נאלץ להחזיר לאתיופיה מבלי שאף אחד מהם החזיר את עלויות הטיסה והאירוח. גאשה לא חושב שהבעיה היא בו: "אין לי בעיה עם זה שהם לא רוצים ספורטאים זרים, אבל למה הם מחליטים על זה פתאום עכשיו? אני כבר דיברתי עם עורך דין ואני שוקל לתבוע אותם". מבחינת איגוד האתלטיקה ואריק קוקס אין כאן עבירה תקנונית. "הבעיה של גאשה היא שהוא היה צריך ליידע אותנו בשיתופם של הרצים האתיופיים. אי אפשר להביא אותם בהפתעה. בגלל זה לא הגדרנו מראש שהפרסים הכספיים הם רק לישראלים". גאשה בתגובה: "איפה כתוב שהייתי צריך ליידע אותם? מדובר בהתחמקות כי אפילו קיבלתי הזמנה. כל הסיפור הזה שקוף שהוא נגדי כי אני יצאתי נגד איגוד האתלטיקה והיו"ר שלמה בן גל".

לטענת רחמים גאשה, הוא בכלל לא היה אמור "לגזור קופון" על שיתופם של האתיופים בארץ, אבל לא משנה באיזו צורה הוא יציג את זה, זה לא נשמע טוב כלפי האתלטים הישראלים. "מדובר בסכומים קטנים, אני אישית לא הייתי אמור להרוויח מהם. עשיתי את זה רק בגלל שהייתי מחוייב לשתף את הרצים האלה בתחרויות בחו"ל, ורציתי שייקבעו כאן תוצאות טובות כדי שאוכל לשלוח אותם לתחרויות יותר גדולות". גאשה התייחס גם לסוגייה שכל כך מכאיבה לאתלטים הישראלים ואמר: "הרצים הישראלים שאני מאמן רוצים שיביאו לכאן ספורטאים מחו"ל, תאמין לי. אני גם חושב שאני מקדם את האתלטיקה הישראלית בזה שאני מביא לכאן את הרצים האלה".

"אפשר לפתור את הבעיה גם במירוצים הפרטיים"

איגוד האתלטיקה הצליח לתקן את ה"כשל" בתקנון ובמירוצי הכביש הקרובים שלו הוא "ידאג" יותר לספורטאים הישראלים. אבל מבחינתם של הרצים המקומיים הבעיה ממשיכה גם במירוצים הפרטיים, אותם מירוצים עממיים שמאורגנים על ידי רשויות מקומיות וחברות מסחריות. היילה סיסאיי האתיופי, שניצח באליפות ישראל ל-10 קילומטרים, השתתף מספר ימים לאחר מכן גם במירוץ הספארי ברמת גן וגרף פרס כספי נוסף. גם האתלטית שהגיעה איתו מאתיופיה עשתה את זה ברמת גן ושוב היו אלה אינדלאו טקאלה וסבטלנה בחמנד שנאלצו להסתפק בפרסים המשניים.

מבחינה תקנונית אין שום בעיה שבמירוצים פרטים ישתתפו רצים זרים, אבל לא מעט ישראלים מצפים ממארגנים שונים להפעיל קצת יותר מוסר ולפרגן להם באי הבאת זרים. נילי אברמסקי, שהייתה הרצה למרחקים ארוכים הבולטת בארץ בעשור הקודם, מסבירה: "את כל הקריירה שלי אני חייבת לעובדה שיכולתי להגיע לכל התחרויות המקומיות, להתחרות רק נגד מקומיות ולזכות בפרסים כספיים. תחרויות אלה שימשו אותי כפרנסה. בלעדיהן לא הייתי יכולה להרשות לעצמי לעסוק אך ורק בריצה בלי צורך לצאת ולעבוד בעבודה נוספת. בעזרת השקט הכלכלי הזה יכולתי להגיע להישגים אותם השגתי. צריך להבין, במדינות אחרות רצים למרחקים ארוכים משתתפים בכעשרה מירוצים בשנה. כאן בארץ הם יכולים להגיע ל-20 עד 30 מירוצים רק כדי לשרוד בזכות הפרסים הכספיים, כי אין פה כסף לספורט".

מי שעומדת לצדם של הרצים המקומיים במקרה הזה היא אתלטית העבר זהבה שמואלי, שמארגנת מדי שנה (וגם ביום שבת הבא) את "מירוץ אייל" לזכרו של בנה ברמת השרון, בו אמורים להשתתף 5,000 רצים בארבע קטגוריות שונות. מדובר באחד המירוצים הגדולים והיוקרתיים בארץ, ושמואלי החליטה שהפרסים הכספיים יחולקו אך ורק לישראלים. "היות ומדובר במגמה שהמטרה שלה היא אך ורק צבירת כסף ועסקים, אני החלטתי שאני רוצה לדאוג לרצים שלנו", אומרת שמואלי ומוסיפה: "גם אצלי נעשית בקשה בכל פעם על ידי אותו אדם שרוצה להביא לכאן רצים זרים, אבל העמדה שלי היא שזה לא פייר כלפי הישראלים. הרי מדובר בתקופת מירוצים שבה מישהו זר יכול לבוא לכאן ולהרוויח 10 אלף שקלים בחודש, וכשזה הופך למגמתי זה מפריע לי. יש מירוצים גדולים שהם גם בינלאומיים כמו המרתונים בטבריה, ירושלים ותל אביב ואין עם זה בעיה. כשמדובר במירוצים קטנים אני מסתכלת על זה אחרת, ואם כבר זה נהיה עסק, אז אני מעדיפה לתת את הפרסים לישראלים".

דבר אחד בטוח - איגוד האתלטיקה הקלה ניצח (בינתיים) במלחמה שלו, אבל מה שמעניין את הרצים עצמם הוא שכל מירוצי הכביש בארץ, פרט למרתונים המוגדרים מראש כבינלאומיים, יעניקו פרסים כספיים לישראלים בלבד. בעניין הזה אומרת נילי אברמסקי שהספורטאים עצמם צריכים להיות דיפלומטיים וחכמים יותר: "בתקופה שלי, כשהייתי מגלה שהביאו רצה מחו"ל שהתכוונה להישאר ולהשתתף בכל המירוצים, הייתי מרימה טלפונים לכל המארגנים ומתריעה על כך. ברוב המקרים הם היו קשובים לי והיו כותבים בתקנון שלהם שהפרסים מיועדים רק לישראלים. הבעיה היא שאף אחד לא קבע תקנון קבוע בעניין הזה, ובגלל זה אנחנו רואים שהתופעה הזאת גדלה בשנים האחרונות. אין שום הצדקה לרצים זרים במירוצים מקומיים. הרבה מירוצים בארצות הברית ובאירופה סגורים לזרים, כי אף אחד לא רוצה לראות אתיופים וקנייתים משתלטים על כל הפרסים הכספיים. אין פה שום עניין גזעני, יש כאן עניין של לדאוג לספורטאים. יש מה לעשות בעניין הזה, ומדובר בסך הכל בתקנון קבוע לכל המירוצים שיפתור את כל הבעיות".

  • אתלטיקה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully