פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ורק אנחנו נאנחים בכאב: על הקרב נגד הגונחות בטניס

        הקרב נגד הגונחות בטניס הנשים עולה מדרגה ועשוי להסתיים במהפכה כואבת שתיקח מהענף את אחד הקולות המהנים שבו

        ביולי 2004 כבשה נערה צעירה בת 17 את עולם הטניס. מריה שראפובה קראו לה, והיא הסתערה על מגרשי הדשא בווימבלדון בדרך לזכייה ראשונה בטורניר גראנד סלאם. בגמר היא הביסה בקלות את אלופת השנתיים הקודמות סרינה וויליאמס 4:6 1:6. כוכבת חדשה נולדה.

        הסנסציה הנערית אמנם הביאה איתה למגרש עוצמות אדירות ואינטנסיביות יוצאת דופן, אבל מעל הכל בלט אלמנט אחר לחלוטין במשחק שלה: הגניחות, או בפוליטיקלי קורקטית – נהמות (grunting באנגלית). בהיבט הזה היא הצליחה להתעלות על כל קודמותיה בסבב הנשים. אפילו על מוניקה סלש, האם הרוחנית אולי של הנוהמות. וכך, במהלך כל אותו טורניר של שנת 2004, במקום לעסוק בחבטות המצוינות שהפיקה הטניסאית הרוסייה, עסקה שיחת היום באול אינגלנד קלאב דווקא בקולות שהיא מפיקה.

        שבע שנים עברו, וכיום אותן נהמות נמצאות במוקד של מחלוקת עזה שמשסעת את סבב הנשים. מחלוקת שבאה לידי ביטוי הולך וגובר בשנה האחרונה, באמירותיהם של טניסאיות, מאמנים, מנהלי וחובבי הענף כאחד. הוויכוח, אגב, נוגע לסבב הנשים בלבד. בסבב הגברים, הדציבלים נמוכים בהרבה, ובכל זאת נשמרת התחושה שהקולות המלווים את החבטות הם תוצר ישיר ופחות או יותר פרופורציונלי של המאמץ הכביר.

        מה דעתכם על הגניחות בעולם הטניס? בואו לדבר איתנו על זה בפייסבוק

        מריה שראפובה טניסאית רוסיה (AP , Shuji Kajiyama)
        התפרסמה קודם כל כטניסאית הגונחת. שראפובה (צילום: AP)

        ***

        לא כך הן תמיד הנהמות שאנחנו שומעים בסבב הנשים. רבים טוענים כי אותן טניסאיות רעשניות משתמשות במיתרי הקול כדי להפריע ולהרתיע את היריבה מהצד השני של הרשת. הטענה היא שאצל חלקן לפחות הגניחות אינן מהוות פעולה בלתי רצונית, כי אם נשק מתוזמן היטב. והנשק הזה, כך חושבים כיום יותר ויותר מחובבי הענף, עבר מזמן את גבול הטעם הטוב.

        כך לדוגמה, אי אפשר שלא לנוע באי נוחות בכורסה, כאשר על המרקע מרצדת דמותה של הטניסאית הפורטוגלית בת ה-18 מישל לרשר דה בריטו. זעקותיה של מי שהוכתרה כבר כנוהמת המטרידה ביותר בתולדות הענף, נמדדו ב-109 דציבלים (שראפובה הגיעה ל-101). לשם השוואה, שאגת אריה ממוצעת נמדדת בכ-110 דציבלים, והמראת מטוס נמדדת בכ-120 דציבלים. יתר על כן, הקולות שהיא מפיקה נמשכים לעיתים יותר משנייה שלמה, הרבה מעבר לזמן החבטה, ונדמה כי יש להם חיים בפני עצמם.

        היה זה מיד אחרי משחק הסיבוב השלישי של לרשר דה בריטו ברולאן גארוס ב-2009, שאגדת הטניס מרטינה נברטילובה נקטה עמדה שלא משתמעת לשתי פנים בנושא. "הנהמות הגיעו לרמה בלתי מתקבלת על הדעת. זו רמאות – פשוט וקל. הגיע הזמן שמשהו ייעשה בעניין הזה", היא אמרה בנחרצות אופיינית. נברטילובה ציינה את פדרר כדוגמה לשחקן ש"לא עושה שום רעש כשהוא מכה בכדור", וגם יריבתה הגדולה של נברטילובה בעבר, כריס אוורט, הביעה דעה דומה.

        באותו משחק זכור זימנה ארוון רזאי, יריבתה של לרשר דה בריטו, את המשקיף של הטורניר למגרש, בטענה שהנהמות של יריבתה מוגזמות ומפריעות למשחקה. המשקיף לא נקט בשום צעד נגד הטניסאית הפורטוגלית, אבל בתום המשחק ליווה אותה הקהל הצרפתי החוצה בקולות בוז רמים.

        ההתבטאויות של נברטילובה ואוורט זכו אמנם אז להד תקשורתי, אבל את הסערה העכשווית בנושא חוללה דווקא המדורגת ראשונה בעולם קרוליין ווזניאקי, שהייתה לשחקנית הבכירה ביותר שמתבטאת נגד התופעה. לפני מספר ימים, לאחר יומו הראשון של טורניר המאסטרס באיסטנבול, התייחסה הדנית לנושא והפתיעה בחריפות דבריה: "אני חושבת שיש כמה שחקניות שעושות את זה בכוונה. הן לא עושות את זה באימונים, אבל אז הן מגיעות למשחק ומתחילות לנהום. אני חושבת שהשופטים חייבים להפסיק את זה", קבעה. ווזניאקי אמנם לא נקבה בשמות, אבל לשתיים מהטניסאיות שהעפילו לאיסטנבול, מריה שראפובה ו-יקטוריה אזרנקה, היה ברור שהיא מתכוונת אליהן.

        בואו להיזכר בגניחות העוצמתיות של לרשר דה בריטו

        ***

        המדורגת ראשונה בעולם המשיכה להסביר כי הגניחות המדוברות לא רק מעצבנות, אלא גם מפריעות ברמה המקצועית. "אם את גונחת בקול רם ממש, היריבה לא יכולה לשמוע איך את מכה את הכדור. בגלל שהגניחה כל כך חזקה, היריבה בטוחה שהכדור מגיע מהר, ואז פתאום הכדור פשוט מגיע חלש". אותו טיעון, המדבר על פגיעה בתזמון, הוא כלל לא חדש. כבר באליפות ארה"ב הפתוחה של שנת 1988 התלונן איבן לנדל על נהמותיו של יריבו, אנדרה אגאסי. "כשאגאסי הלך על מכה גדולה, הנהמה שלו הייתה קולנית הרבה יותר, וזה הרס לי את התזמון", הסביר לאחר מכן.

        ווזניאקי המשיכה להסביר כי אותן טניסאיות קולניות עושות בנהמות שימוש גם בפן המנטלי. "לפעמים, ברגעים המתוחים, הגניחות עוזרות להן להיות פחות לחוצות", טענה.

        אולם נראה כי הביקורות נתקלות בחומה בצורה כשזה מגיע לחשודות המיידיות. הן לא מוכנות לשמוע אפילו על איסור כזה או אחר, ורואות בנהמות חלק בלתי נפרד מהמשחק שלהן. "אם אנשים לא אוהבים את הגניחות שלי, הם יכולים תמיד לעזוב", אמרה לרשר דה בריטו בתום המפגש הידוע לשמצה מול רזאי ברולאן גארוס. "אם יתנו לי קנס, אז שיתנו. אני מעדיפה להיקנס, מאשר להפסיד משחק בגלל שהפסקתי לגנוח. טניס זה ספורט אישי ואני שחקנית עצמאית, ואף אחד לא יכול להגיד לי להפסיק לגנוח".

        גם ויקטוריה אזרנקה, המדורגת שלישית בעולם שאליה מופנים חיצי ביקורת רבים בנושא, נעמדת על רגליה האחוריות. במקרה דומה לזה של לרשר דה בריטו, חיקה הקהל הבריטי בווימבלדון 2009 את קריאותיה של אזרנקה במהלך אחד המשחקים. היא קראה בתום המשחק לאנשים "לכבד את כל הטניסאיות הנוהמות, שמהוות כיום כ-70 אחוז מהסבב כולו".

        אחרי ששמעה לפני מספר ימים את מה שהיה לווזניאקי להגיד, היא ירתה: "שכל אחת תתעסק בעניינים שלה. אי אפשר למנוע מאנשים לעשות את מה שהם רוצים. זו הדרך שבה אני משחקת מאז שהייתי בת שמונה. זה חלק מתנועה שלי וחלק מהמשחק שלי. אני לא יכולה לשנות את זה ואני לא הולכת לשנות את זה".

        גם סמנתה סטוסור, זוכת אליפות ארה"ב הפתוחה, התייחסה לנהמות של אזרנקה, שראפובה ודומותיהן. "כשאני על המגרש", אמרה, "אני לא ממש שמה לב לזה, אבל אני לא אוהבת לשמוע את זה בטלוויזיה, זה נורא". ואמנם, החשש של רבים המעורבים בסבב ה-WTA הוא הברחת צופים פוטנציאליים רבים כתוצאה מן המטרד הקולני.

        כך הצליחה אזרנקה להוציא את ווזניאקי מכליה

        ***

        מאמנה של סטוסור, דייויד טיילור, היה הרבה יותר ישיר מחניכתו: "אני שונא את הנהמות האלה", הוא הבהיר. "אי אפשר להאמין כמה אנשים פנו אלי ברחוב ואמרו לי 'זה אדיר שסם זכתה ביו.אס.אופן, בגלל שהיא לא צורחת". ופה בדיוק קבור הכלב - יותר ויותר קולות של אוהדים וטניסאי עבר בכירים קוראים כעת למנהלי סבב הנשים לעשות מעשה, כדי למנוע נסיגה באהדה לענף טניס הנשים. מנכ"לית ה-WTA, סטייסי אלאסטר, הודתה כבר כי הנושא מעסיק את אנשיה יותר בתקופה האחרונה בשל עלייה מתמדת בשיעור התלונות שמתקבלות מהקהל הרחב.

        יחד עם זאת, אלאסטר שיחררה לתקשורת הצהרה רפה ביותר ובלתי מספקת. "זה צריך להתחיל בשחקני הנוער", אמרה. "זה הכל בסוף שאלה של חינוך. הם צריכים להחליט איך הענף שלהם יראה". האמירה הטנטטיבית הזו פתחה את השער עבור מקטרגים רבים, שטענו כי אלאסטר שוב מתחמקת מאחריות ובוחרת לטמון את ידה בצלחת.

        אחד מאותם מבקרים היה פרשן הטניס הבכיר פיטר בודו שתהה השבוע בתגובה לדבריה: "חינוך? כמה חינוך נדרש כדי לשכנע ילדה קטנה שצרחות בלתי נשלטות הן לא מגניבות. ומה זה השטויות האלה, 'הם צריכים להחליט איך הענף שלהם יראה'. תזכורת אחרונה לגברת אלאסטר – את מנכ"לית סבב הנשים. אני חושב שזה אומר שהסבב רוצה שאת תכריעי איך עתיד הענף צריך להיראות. שתיקחי עמדה בנושאים השנויים במחלוקת. הכוכבות הגדולות לא יפסיקו מתוך בושה. תשתיקו את אזרנקה, ואם הדרוג שלה ירד, תספגו תביעה ענקית. הסיכוי היחיד לשינוי הוא אם השחקניות השקטות יתאחדו ויגידו: 'היה לנו מספיק מזה'".

        אפילו ניק בולטיירי, מאמן הטניס המפורסם בעולם, שגידל באקדמיה שלו בפלורידה כמה מהנוהמות הידועות ביותר לשמצה, כדוגמת סלש, שראפובה ואפילו לרשר דה בריטו. התבטא נגד התופעה. ואם אפילו במאמני הנוהמות נפלה שלהבת, כנראה שמשהו אכן צריך להיעשות בנידון.

        "צריך לפגוע בנוהמות, איפה שזה כואב להן", אמר בולטיירי, "בלוח התוצאות. סדרה של עונשים הדרגתיים - הפסד של נקודה, משחקון ואחר-כך משחק - צריכה וחייבת להיות מיושמת". בולטיירי מאמין שרוב רובן של הנהמות מהווה חלק טבעי ובלתי נפרד מהמשחק, בדיוק כמו בענפים כמו גולף או הרמת משקולות נניח, אבל במקרים בהם הנהמה "עוברת את הגבול הטבעי המתקבל על הדעת", הוא הבהיר, צריך להעניש.

        ובעתיד הלא רחוק יכול מאוד להיות שזה אכן יקרה. גורמים רשמיים בפדרציית הטניס העולמית (ה-ITF) שוקלים כעת להפוך את "ההפרעה הקולית כתוצאה מנהמה" לאחד מאותם איסורים שעבירה אליהם עלולה להוביל להפסד טכני. בו בזמן, מסתובב בחלל האוויר רעיון נוסף – מד דציבלים פשוט שימוקם על המגרש - אבל עוד חזון למועד. כך או כך, הנוהמות שעל הכוונת מחד ומתנגדיהן מאידך, לא מתכוונים לוותר, ונראה כי הקרב הזה צפוי להימשך ביתר שאת בעונה הבאה. עד אז הקולות לא יירגעו.

        טניס בוואלה! ספורט

        אוהדי טניס עם שלט לשחקנית ויקטוריה אזרנקה (GettyImages)
        הסיכוי היחיד לשינוי הוא אם השחקניות השקטות יתאחדו. הקהל בטורקיה דווקא נהנה מהגניחות של אזרנקה (צילום: אימג’בנק – GettyImages