על פי רוב, תכנית סיכום מחזור של ענף ספורט כזה או אחר מהווה את חלון הראווה השקוף ביותר אל תוך הנעשה בפנים. יש קו רציף למדי בין המסלול העקלקל והעקום בו נסעה תכנית סיכום מחזור הכדורגל הישראלי לאורך השנים, הכדורגל הישראלי עצמו, והגישה אליו. "שער השבת" הנוכחית, לצורך העניין, משודרת בערוץ בתשלום, ארוכה מדי, לא עשויה בצורה טובה במיוחד והרבה יותר אוהבת לדבר על הרע מעל הטוב. כל הדברים הללו גם יחדיו יוצרים ניתוק מסוים ואיבה מסוימת של לא מעט מחובבי הענף כלפי הכדורגל הישראלי כולו והתכנית שעוסקת בו. זהו מעגל שקשה לצאת ממנו, בטח אם העוסקים במלאכה לא ממש מעוניינים לצאת ממנו.
כאנטיתזה כמעט מושלמת, חמישיות" מגזין הכדורסל הישראלי הוותיק שחזר בשבוע שעבר למסך אחרי פגרה ארוכה למדי הפכה באופן מסורתי לאחת מתכניות הספורט האהובות ביותר במדינה, תוך שהיא לאו דווקא מקיימת את התיאוריה שפתחה את הטקסט הנוכחי. הכדורסל הישראלי הרי היה מת להיראות כמו תכנית סיכום המחזור שלו, שמעמידה מעין רף דמיוני מעל הענף, רף אליו לנצח לא יהיה מסוגל להגיע. אבל לא התכנסו כאן כדי לדון בהווה והעתיד המעורפל של הכדור הכתום הישראלי. ובכלל, במשחק היין והיאנג הזה איכותה האדירה של חמישיות מאפילה על חולשתו של הכדורסל הישראלי.
סוד ההצלחה של חמישיות הוא ככל הנראה הסוד הכי פחות נסתר בתולדות תהומות המסתורין: קחו כמה אנשים שאוהבים, אבל באמת אוהבים את הנושא עליו הם עוד רגע הולכים לדבר, הקיפו אותם באנשי צוות והפקה מקצועיים שכן, משום מה חולקים את אותו מכנה משותף, נסו לבצע קצת יותר מהמינימום הנדרש - שכן, בכל זאת, מדובר כאן בתחום הזה שסיכמנו שאתם אוהבים והופ, הרי לכם משדר מצוין. הדברים הללו היו תקפים לגבי "צעדים" המיתולוגית שריחפה לה באוויר העולם לפני למעלה מעשור, והם בהחלט נכונים גם לעצם היום הזה.
נקודת השוני העיקרית של התכנית בשתי עונותיה האחרונות קשורה בדמות הישובה בכסא לשמאלו של עפר שלח. כשאביב לביא עזב את ערוץ הספורט באוקטובר 2010, ניסו אנשי חמישיות להחליפו בגילי מוסינזון בחור משעשע ומוזר במקצת, לכאורה כזה שמהלך על השביל שמנחה את התכנית כולה, אלא שדי מהר התברר כי הכריזמה המובנית של מוסינזון לא ממש התאימה לסובבים אותו. לא פשוט להיות האיש המוזר ביותר בחדר אותו מאכלס גם שימי ריגר, ועם זאת מוסינזון עמד באתגר בגבורה אשתקד.
לזכותו של מוסינזון ולזכותו של צביקה שרף, אליו נגיע ממש עוד רגע קט צריך לומר כי כניסה לנעליו של אביב לביא הינה משימה מסובכת הרבה יותר משניתן לחשוב. זה נכון משום שמדובר בעיתונאי מצוין, ולא פחות חשוב כזה שבנה לאורך השנים כימיה גדולה עם שלח. קצת כמו בקבוצות ספורט עצמן, אי אפשר לקבץ על משטח אחד כך וכך אנשים עם אגואים שונים וסטים שונים של כשרונות, ולהניח כי השלם ישקף את סך חלקיו. הכימיה בין שלח ולביא היתה לקרקע שאפשרה לצעדים לצמוח בשעתה, ולחמישיות לעלות לגדולה.
***
השנה, כאמור, החליטו בערוץ הספורט להחליף את מוסינזון בצביקה שרף, ובכך למעשה המשיכו את הקו אותו נקטו אשתקד, ובו שלח הוא העיתונאי היחיד בפאנל, ללא סייד-קיק של ממש. לא בטוח כי מדובר בהחלטה החכמה ביותר, ואם לשפוט על פי המבט הזועף והמוכר על פניו של שרף בשוט הפתיחה של התכנית או הצורה בה הוא מקריא באי-נוחות מהדף כשנדרש לכך מילה. אחר. מילה. אחר. מילה ובכן, אין מדובר כאן במנחה. יש פער עצום בין יכולות ההגשה, ההקראה וההתנסחות של שלח לאלה של שרף, וזה נורמאלי עד מאוד. מדובר במאמן כדורסל, לא במגיש, וטוב תעשה מערכת חמישיות אם תאפשר לו לנוע במחוזות בהם הוא חש בנוח.
הצד השני של המטבע הוא הרבה יותר חיובי. שלא בפעם הראשונה, צביקה שרף מתגלה כפרשן כדורסל מצוין. אפשר להגיד על מאמן נבחרת ישראל לשעבר דברים רבים זהו המקום בו נהוג להכניס בדיחת התמוטטות עצבים מסוג זה או אחר אך דבר אחד אי אפשר להגיד עליו: שלא אכפת לו מהענף. כדוריות כתומות מפוספסות בוודאי זורמות בדמו של צביקה שרף, וכשהוא מדבר על הכדורסל הישראלי אי אפשר שלא להרגיש שזה מגיע לו מהקרביים. הוא מכיר כל זווית בצורה הבלתי ברורה בעליל הזו שמתרחשת מדי יום ראשון, ויש לו מה להגיד. יש לו הרבה מה להגיד. ובניגוד להופעותיו הלא מוצלחות במיוחד ב"יציע העיתונות", הפעם הוא גם מצא את המקום הנכון להגיד את הדברים הללו.
הצלע השלישית בפאנל היא כמובן שימי ריגר, שמתעקש להיות מצחיק בערך כמו החיקוי הברברי והלא-מדויק שלו בתכנית הבובות הלילית. אם בתקופת שלח ולביא המעט אפורה יותר ניתן היה להצדיק את הימצאותו בפאנל, הרי שכעת, מחזור לעייפה של בדיחות צפויות כגון "מה עשתה גדרה שבוע" נראה כמו החיקוי האמיתי של מי שעד לפני כמה שנים, היה יופי של פרשן NBA. אמת, ריגר עדיין מוסיף צבע וקלילות לשידור, הוא מאפשר לעפר שלח לחוש יותר בנוח ומשמש פלטפורמה קומית נייחת, אך כשמציבים אותו אל מול איש מקצוע רציני יותר ומעודכן יותר מהסוג שלא שוכח שמות פרטיים כגון צביקה שרף, קשה שלא לתהות כיצד היתה נראית חמישיות עם הרכב של שלח, שרף ואביב לביא, לצורך העניין.
ובכל זאת, חסרונותיה השוליים של חמישיות לא מצליחים להעיב על השורה התחתונה, והיא שמדובר בתכנית הספורט הטובה בנמצא, מונהגת על ידי עיתונאי הספורט הטוב בנמצא. טוב יעשו בערוץ הספורט אם יעניקו לה משבצת שידור קבועה ובלתי תלויה במשחקי ליגת האלופות, כי עד כמה שהתהיה הקבועה של עפר שלח "בשבוע הבא יש תוכנית? משעשעת בכל פעם מחדש, היא גם מדגישה את המצב המטופש והאירוני שניתן לפתור בין רגע.
אז כן, בסופו של דבר קל להצביע על הדיסוננס שבין איכותו של המגזין ורמתו של הענף אותו הוא מסקר - דיסוננס שמעולם לא היה כה מובהק - אבל אולי בזמן שאנחנו מתפללים לשלום הכדורסל הישראלי, ותוהים האם יגיעו היום בו ישתווה ברמתו לתכנית סיכום המחזור שלו, הגיע הזמן לדרוש גם משאר תקשורת הספורט לעצור לכמה רגעים, להביט טוב-טוב, לרשום כמה הערות ולהתחיל לצמצם פערים. לספורט שלנו עוד יקח זמן להגיע לרמה של חמישיות. עד אז, גם תכניות מצוינות אחרות יספיקו.
'חמישיות' משודרת בימי שלישי בשעה 23:40, בערוץ 5+