פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לבנטה, אבל לפניך

        מקבוצה שלא יכולה להחליף חלון למוליכה. סיפורה הלא הגיוני של לבנטה ודוגמאות לאגדות עבר. זו הסנסציה הגדולה מכולן?

        לפני שלושה שבועות התפרסם בספרד סיפורו של אוהד לבנטה אשר התמלא גאווה על מיקומה של קבוצתו, גזר את הטבלה מהעיתון והטמין אותה ליד קבר סבתו, מעריצה מושבעת אף היא, בבית העלמין. מסתבר שהוא מיהר קצת יותר מדי. בתום המחזור השישי דורגה לבנטה במקום השני, בשוויון נקודות עם ברצלונה. שני מחזורים מאוחר יותר היא כבר צועדת לבדה בפסגה – 0:3 מדהים במגרשה של ויאריאל האריך את רצף הניצחונות לשישה, ואפשר לקבוצה הענייה ביותר בליגה הספרדית לחלוף על פני האלופה. הכדורגל ידע לאורך השנים הרבה מאוד סיפורים מטורפים ומרגשים, אבל ההצלחה של לבנטה יכולה להיחשב למטורפת והמרגשת ביותר אי פעם. זהו סיפור אגדה שפשוט לא יכול להיות אמיתי. "בחלומות הפרועים ביותר אף אחד מאיתנו לא דמיין שדבר כזה אפשרי", אמר המאמן חואן איגנאסיו מרטינס. "מדובר בנס", קבע הקשר חואנלו. הם צודקים לחלוטין, וכדי להפנים את גודל האבסורד צריך להבין את העבר וההווה של לבנטה.

        שחקני לבנטה חוגגים (רויטרס)
        מי היה מאמין שהקבוצה הכי ענייה בספרד תגיע לפסגה? שחקני לבנטה חוגגים (צילום: רויטרס)

        מהנעשה בספרד:

        לבנטה הביסה את ויאריאל 0:3 ועלתה לפסגה

        ברצלונה ניצחה 0:1 את גרנאדה

        גווארדיולה יודע: "היה לנו מזל"

        פפה סומך על ההגנה של ריאל מדריד

        לבנטה, שחגגה לפני שנתיים יום הולדת 100, מייצגת שכונת פועלים קשיי יום ב-ולנסיה. היא אפילו לא נחשבת לקבוצה השנייה של העיר. בעוד אי אפשר לדמיין אדם שגר במדריד ואוהד בו זמנית את ריאל ואתלטיקו, או מישהו שתומך הן בסביליה והן בבטיס, הרי שיש חובבי כדורגל רבים שמעריצים את ולנסיה ולבנטה. לאורך ההיסטוריה לבנטה פשוט לא היוותה יריבה ברמה מספקת לקבוצה הבכירה של העיר, ודי להזכיר כי במאה הקודמת היו לה שתי עונות בלבד בליגה הבכירה, בין 1963 ל-1965. איצטדיונה המקורי של לבנטה הופצץ ונהרס במלחמת האזרחים בסוף שנות ה-30', והדבר חייב אותה להתאחד עם נציגה עניה נוספת של העיר, חימנסטיקו. האיצטדיון של חימנסטיקו, "ואייחו", עמד ליד נהר טוריה, אשר עלה לא פעם על גדותיו והציף אותו. אלפי צפרדעים מצאו בתקופות מסוג זה מקלט במגרש, וכך קיבלה לבנטה את הכינוי ששרד עד היום.

        מדי פעם ניסתה לבנטה חסרת המזומנים לעלות לכותרות בזכות החתמות חריגות, והשיא הגיע ב-1981 כאשר יוהאן קרויף בן ה-33 שב לספרד אחרי הרפתקה בארצות הברית. הצפרדעים קיוו שההולנדי האגדי יסייע להם לעלות לליגה הראשונה, אך התבדו – לבנטה סיימה במקום התשיעי בליגה השניה וחוזהו של קרויף הותר. זו הדוגמה הטובה ביותר להתנהלות לא לגמרי שפויה של חלק מנשיאי לבנטה, אשר הביאו את הקבוצה בסופו של דבר למצב כלכלי קטסטרופלי. ב-2004 עלו הצפרדעים סוף-סוף לליגה הראשונה, החתימו את ברנד שוסטר כמאמן, אבל ירדו מיד בחזרה. ב-2006 הם עלו שוב, והפעם שרדו במשך שנתיים, אך סיום התקופה היה צורם במיוחד. הכסף אזל, השחקנים לא קיבלו שכר ופתחו בשביתה, והקבוצה סיימה עמוק במקום האחרון. עם חוב שנאמד ביותר מ-70 מיליון יורו, פשיטת רגל היתה מעבר לפינה, אבל ההנהלה החדשה הצליחה לייצב את הספינה, וכעת מתקיים המועדון תחת משטר צנע של ממש.

        איגנסיו נאצ'ו שחקן לבנטה מול דייויד בקהאם שחקן ריאל מדריד (AP , Paul White)
        רגע קטן של אושר ובחזרה לליגה השנייה. איגנסיו נאצ'ו מלבנטה מול דייויד בקהאם וריאל ב-2004 (צילום: AP)

        כאשר המאמן הקודם, לואיס גרסיה, קיבל את הקבוצה בקיץ 2008, עמדו לרשותו עשרה שחקנים בלבד, שבוע לפני פתיחת העונה. כל השחקנים שהצטרפו לקבוצה מאז ועד היום לא עלו סנט. המנהל הספורטיבי מאנולו מחפש העברות חופשיות בלבד, ופירוש הדבר הוא שלבנטה מחתימה אך ורק שחקנים שאף אחד אחר לא רוצה. "גם קבוצות מהליגה השנייה מסוגלות לשלם כפול מאיתנו", לא מסתיר מאנולו, אשר ישב בעונה שעברה במשך שבועות עם חלון שבור במשרד כי למועדון לא היה כסף לתקן אותו. למרות כל המגבלות, הצליח לואיס גרסיה לסיים במקום התשיעי בליגה השנייה ב-2009 ולהעלות את לבנטה לליגה הבכירה ב-2010. את העונה שעברה היא התחילה כמועמדת ודאית לחלוטין לירידה, ובילתה מתחת לקו האדום במשך כל הסיבוב הראשון, כאשר תיקו מאופס מול ריאל מדריד היווה מקור לגאווה עצומה.

        ואז, בניצוחו של החלוץ האקוואדורי פליפה קייסדו, היא יצאה לריצה מטורפת, שכללה הפסד אחד בלבד ב-12 משחקים, והבטיחה את מקומה בליגה בניגוד לכל היגיון בריא. ההשאלה של קייסדו ממנצ'סטר סיטי מהווה דוגמה לפעילות היצירתית של מאנולו בשוק ההעברות. אף אחד לא היה מעוניין בו, אז לבנטה חטפה אותו כמעט ללא תמורה דקות ספורות לפני תום חלון ההעברות, תוך שהיא דואגת לכך שהאנגלים ימשיכו לשלם חלק נכבד משכרו. הצפרדעים גם הכניסו בחוזה סעיף שמאפשר רכישה בתום העונה, ומימשו את האופציה רק כדי למכור את האקוואדורי ללוקומוטיב מוסקבה תמורת שבעה מיליון יורו, ברווח עצום. בקיץ האחרון החליף אותו בסגל ארונה קונה, חלוץ כושל שהגיע בהשאלה מסביליה, במדיה הצליח לכבוש שער ליגה אחד מסכן ב-40 משחקים. העונה כבר יש לקונה שלושה כיבושים, כולל הבעיטה שהרעידה את הרשת של איקר קסיאס ב-0:1 ההיסטורי על ריאל. ככה זה בלבנטה– כל מטאטא יורה, ועוד איך יורה!

        ארונה קונה שחקן לבנטה (ימין) מול ז'רמי טולאלאן שחקן מלאגה (רויטרס)
        כל מטאטא יורה, ועוד אחד. ארונה קונה (צילום: רויטרס)

        את הניצחון על הבלאנקוס ואת ההישג הפנומנלי העונה רושמת הקבוצה עם מאמן חדש. לואיס גרסיה זכה לקידום משמעותי מאוד מבחינתו (וזו לא בדיחה) כאשר חתם בחטאפה, ובמקומו הגיע חואן איגאנסיו, בחור אלמוני שסיים אשתקד עם קרטאחנה במקום ה-13 בליגה השנייה. הסגל לא עבר שינויים מהותיים בהשוואה לעונה שעברה, וגם אז הוא היה המבוגר ביותר בליגה. ככה זה כשמחפשים פירורים שאיש לא רוצה. לבנטה נאלצת להסתפק בשחקנים ותיקים בשלהי הקריירה, ובמשחק מול מלאגה לפני שבוע וחצי נשבר שיא ספרדי של כל הזמנים – ממוצע הגילאים של שחקני הצפרדעים עמד על 31 שנים ו-268 ימים. אלא שחבורת הפנסיונרים הזו מתגלה כיחידה לוחמת ומגובשת במיוחד, ומלאגה הובסה 3:0.

        ההשוואה בין מלאגה הנובורישית לתפרנים של לבנטה מדהימה בכל קנה מידה. מלאגה הוציאה הקיץ יותר כסף על רכש (60 מיליון יורו) מאשר לבנטה בכל 102 שנות קיומה. אחד השחקנים הצעירים בסגל לבנטה, חאבי טורס, מושאל ממלאגה, וסעיף בחוזהו קבע כי על שיתופו מול קבוצת האם יצטרכו הצפרדעים לשלם 50 אלף יורו. טורס נותר מחוץ לסגל כי לבנטה לא יכולה להרשות לעצמה הוצאה מסוג זה. עובדה זו לבדה גרמה לממוצע הגילאים לעלות לשיא, אך לא מנעה את הניצחון המוחץ. אחרי שגם ויאריאל נפלה קורבן לחבורה של חוסה איגנאסיו, טיפסה לבנטה לפסגה, עם 20 נקודות משמונה משחקים, וההגנה הטובה בליגה – שלושה שערי חובה.

        לואיס גארסיה מאמן לבנטה (AP , Alberto Saiz)
        קיבל קידום בזכות לבנטה. לואיס גארסיה (צילום: AP)

        ומי מרכיב את ההגנה הזו? בשער עומד גוסטאבו מונואה האורוגוואי בן ה-33, ההוא ששלח אגרוף בפניו של דודו אוואט כאשר נמאס לו לשבת על הספסל בלה-קורוניה. במרכז ההגנה מככב הקפטן סרחיו באייסטרוס בן ה-36, השחקן השמן בליגה ויקיר האוהדים. במשך שנים הוא הקניטו אותו על איטיותו, אבל תראו מה הוא עשה במירוץ מול כריסטיאנו רונאלדו בזמן פציעות.

        באייסטרוס חזר לפני שלוש שנים לקבוצה בה החל את הקריירה, וכמוהו גם חואנפראן בן ה-35 ששב בקיץ שעבר. לפני עשור היה חואנפראן כוכב סלטה ויגו הזוהרת עם חיים רביבו ושיחק בנבחרת ספרד, אבל הקריירה שלו נחשבה לאבודה עד שחזר "הביתה" לצפרדעים. המגן השמאלי הוא אסייר דל-הורנו בן ה-30, פעם רכש בצ'לסי שאיבד לחלוטין את דרכו, במרכז משחק נאנו בן ה-31, והמגן הימני הוא חאבי ונטה בן ה-35 ששוחרר לפני שנה אחרי קריירה ארוכה בוויאריאל.

        אפשר לכתוב עוד הרבה על הפנסיונרים של לבנטה – על חוסה בארקרו, גאון בן 32 שמעולם לא זכה לתשומת לב ראויה והסתובב בקבוצות זוטרות; על פרנסיסקו פארינוס בן ה-33, שהיה פעם כשרון מבטיח ב-ולנסיה של הקטור קופר אבל עבר לאינטר והתרסק; על הקשר חואנלו בן ה-31 שמעולם לא היה שחקן הרכב בליגה הבכירה עד שמצא בית בלבנטה וכבש העונה כבר חמישה שערים כולל צמד מרהיב מול ויאריאל... אבל המקום שלנו קצר.

        את עיקר הכוח שלה שואבים שחקני לבנטה מהיציעים. כפי שמסביר האוהד חוסה אנטוניו נאצ'ר: "האוהדים מחוברים לקבוצה כי הם מרגישים חלק ממנה. קשה להם לסגור את החודש, וגם לקבוצה קשה. השחקנים הם לא מיליונרים, אלא בני עם פשוטים. הם משיגים הכל בעבודה קשה, עם רוח לחימה, ולכן אוהדי לבנטה הם הנאמנים ביותר בספרד". כאשר יצאו הצפרדעים לרצף ההצלחות בשלהי העונה שעברה, הם הקדישו אותן לאוהדים ושרו להם שיר שהפך ללהיט, על אף כישורי הזמרה המפוקפקים.

        "נהיה לצידכם גם בחיים אחרים, בעולם אחר", הבטיחו השחקנים, ומשאלתם התגשמה. לבנטה חיה היום בפנטזיה, בעולם אחר ולא מציאותי, וממש לא רוצה לחזור לכדור הארץ.

        והנה עוד כמה סנסציות דוגמת לבנטה

        נוריץ'. האליפות הראשונה של אלכס פרגוסון עם מנצ'סטר יונייטד היתה בעונת הבכורה של הפרמייר-ליג במתכונתה הנוכחית, ב-1992/93, אבל לא היה חסר הרבה כדי שהתואר ילך לכיוון אחר לגמרי. נוריץ' הצנועה הובילה את הטבלה במשך שבועות ארוכים, שמרה על מקומה עד מחזורי חג המולד, ואף עשתה זאת עם הפרש שערים שלילי, בין היתר בגלל תבוסה 7:1 בבלקבורן. בטבלה הסופית היא דורגה שלישית, על אף שמאזן ההגנה שלה (65 שערי חובה ב-42 משחקים) היה אחד הגרועים בליגה. המנג'ר מייק ווקר, בעונתו הראשונה בקבוצה, הצליח לחולל נס, ובגביע אופ"א בעונה שלאחר מכן עשתה נוריץ' כותרות גדולות במיוחד בזכות ניצחון על באיירן מינכן. חילוקי דעות עם ההנהלה הובילו להתפטרותו של ווקר, וכבר ב-1995 ירדה נוריץ' לליגת המשנה.

        דואיסבורג. באחד העונות ההזויות ביותר בתולדות הבונדסליגה, 1993/94, הצעיד המאמן אבאלד לינן, ההוא שפוטר אשתקד מאולימפיאקוס בגלל הפסד למכבי תל אביב, את דואיסבורג הקטנה למקום הראשון במחזור ה-22. אז הוענקו שתי נקודות לניצחון, אבל גם בהתחשב בכך הטבלה היתה צפופה במיוחד – 11 נקודות הפרידו בין הזברות בפסגה לנירנברג מתחת לקו האדום. דואיסבורג התבססה על הגנה עקשנית ומתפרצות מהירות, בניצוחו של החלוץ המתולתל פטר קוצלה שהגיע מגראסהופרס והפציץ 13 שערי ליגה. במחזור ה-23 הגיעה המובילה הסנסציונית להתארח אצל באיירן מינכן, הובסה 4:0, והאגדה תמה. את העונה סיימה החבורה של לינן וקוצלה במקום התשיעי, וכעבור שנה היא כבר ירדה ליגה.

        סדאן. סדאן הזעירה כבשה את לבבות צרפת בסתיו 2000 עם ריצה מטורפת שהגיעה לשיאה בעליה למקום הראשון במחזור ה-14. החזירים שמרו על הפסגה שבוע נוסף בזכות ניצחון על מארסיי, אך בהמשך נחלשו והסתפקו במקום החמישי. בהדרכת אלכס דופון, כיום מאמנו של עדן בן-בסט בברסט, הפכה סדאן ללהיט, בזכות החלוץ הקמרוני פיוס אנדייפי, חברו לחוד סדריק מיונה שנפצע לקראת סוף העונה בברכו ומעולם לא חזר לרמתו הרגילה, והקשר אלוביה קואן שעבר בקיץ 2001 לנאנט. סדאן העפילה בעונתה הסנסציונית לגביע אופ"א, אך לא הצליחה לבסס את ההישג וירדה ליגה ב-2003.

        קייבו. העלייה המטאורית של קייבו, המייצגת שכונה קטנה בעיר ורונה, בעונתה הראשונה אי פעם בליגה האיטלקית הבכירה ב-2001/02, היכתה גלים ברחבי העולם. המאמן ג'יג'י דלנרי לקח חבורה אלמונית לחלוטין למקום הראשון בתום שבעה מחזורים, עם חמישה ניצחונות, תיקו והפסד בודד - ועוד איזה הפסד. במחזור השני הגיעו החמורים המעופפים לדלה-אלפי, הובילו 0:2 בדקה ה-20 מצמד של מאסימו מראצינה, ונכנעו 3:2 לפנדל מאוחר של מארסלו סאלאס. האגדה אמנם לא החזיקה מעמד בפסגה, אבל היא סיימה את העונה במקום החמישי והעפילה לגביע אופ"א. מכל סיפורי הסינדרלה התבררה קייבו כיציבה ביותר – היא תקעה יתד בליגה הבכירה, וגם ירידה דרמטית ולא מוצדקת ב-2007 לוותה בעליה מיידית חזרה כעבור עונה. מכל הגיבורים של 2001 עשה סימונה פרוטה, עמוד התווך של רומא בעשור האחרון, את הקריירה המפוארת ביותר.

        אוואלד לינן מאמן אולימפיאקוס במסיבת עיתונאים (ברני ארדוב)
        הרבה לפני שמכבי תל אביב גרמה לפיטוריו, הוא יצר סינדרלה מעניינת בגרמניה. אוואלד לינן (צילום: ברני ארדוב)