אין ספק שהפסד של ניו זילנד בגמר אליפות העולם לצרפת היה מספק את אחת הטרגדיות הגדולות של הראגבי. אחרי הכל, אם יש מדינה בעולם שהראגבי הוא הספורט הלאומי שלה - הרי שזו ניו זילנד. בסופו של דבר, האול בלאקס גברו על צרפת 7:8 וזכו לראשונה אחרי 24 שנים בגביע העולמי, כשגם בזכייה הקודמת הם אירחו את הטורניר בביתם. אז מצד אחד, עדיין עומדת בפניהם המשימה להוכיח את עצמם בטורניר שיתקיים במקום אחר, אולי באנגליה 2015. מצד שני, קשה להצביע על מדינות אחרות שהשתתפו בטורניר, להוציא אולי את ווילס, שאפשר להגדיר אותן כמדינות ראגבי שבמשך ארבע שנים האחרונות עיקר ההתעסקות הספורטיבית בהן הייתה סביב נבחרת הראגבי.
כזו היא ניו זילנד, שבה הראגבי מגיע לכל פלחי האוכלוסיה, ולכל אחד. באנגליה, סקוטלנד וצרפת הראגבי פועל בעיקר באיזורים מסויימים. באוסטרליה ובאירלנד הראגבי הוא עניין של מעמד חברתי, ובדרום אפריקה אוהבים יותר את הכדורגל כיום. רק בניו זילנד, כל ילד נחשף לראגבי כבר בגיל 3 ובכל בית ספר יסודי במדינה קיימת תכנית ללימוד "ריפה-ראגבי" שזה משחק ראגבי מוקטן ללא מגיע פיזי. זו בדיוק הסיבה שאין נבחרת ראויה מניו זילנד לזכות באליפות העולם, למרות שדווקא במעמד הגמר היא לא הייתה רחוקה מלהפוך לאחת הלוזריות הגדולות בכל הזמנים.
על העובדה שהצרפתים הצליחו לחזור מפיגור 8:0 ולהשיג שבע נקודות רצופות כדי לפתוח את המשחק אמר בסיום מאמן האול בלאקס גרהאם הנרי: "היה מהפך, אבל ריצ'י (מקאו) והבחורים הצליחו להחזיק מעמד כדי לסיים עם ניצחון אדיר". עבור מאמן האול בלאקס זה היה משחק אחרון בקריירה בת 8 שנים בנבחרת, ועם כל הכבוד לשחקנים הוא ידע שבמדינה כמו שלו צריך לשלוח את התודות לשחקנים מסוג אחר. "אני מודה לאנשים שליוו את הנבחרת הזאת במשך כל כך הרבה שנים, והגיעו לשיאם במשחק הגמר. היום אני גאה יותר מתמיד להיות ניו זילנדי. זה משהו שחלמנו עליו וחיכינו לו כל כך הרבה שנים, ועכשיו אנחנו יכולים לנוח בשקט".
דווקא האיש של המשחק היה תיירי דוסוטואה מנבחרת צרפת, שהיה אחראי לטריי היותר יפה מבין השניים הבודדים שהושגו בגמר. בסיום המשחק הוא לא יכל להסתיר את אכזבתו כמו יתר חבריו לנבחרת וסיכם: "אני מאוכזב מאוד, אבל אני גם גאה בנבחרת שלי ובמה שהיא השיגה באליפות העולם. הפסדנו בשני משחקים בבית המוקדם, אבל עדיין הצלחנו להגיע לגמר".
בראד תורן הניו זילנדי הפך בגיל 36 לשחקן המבוגר ביותר ששיחק בגמר באליפות העולם. בסיום המשחק גם הוא נשמע לאומני במיוחד ואמר: "אני גאה כל כך לייצג את המדינה שלנו. אני שמח בשביל כל הילדים, האמהות והאבות - זהו רגע גדול עבור המדינה שלנו". קפטן הנבחרת ריצ'י מקאו הוסיף: "החבר'ה חפרו עמוק יותר ממה שהם אי פעם חפרו. לא יכלנו לשחק תחת לחץ גדול יותר מזה שהפעילו עלינו הצרפתים, אבל הצלחנו לעמוד במשימה".
מקאו הוסיף: "המפתח לניצחון בטורניר כזה הוא להיות מוכנים לרגעים מהסוג הזה. בשלב מסויים אחת הנבחרות שלנו הייתה חייבת לזכות שוב באליפות העול והקבוצה הזאת שמונה 30 שחקנים הייתה מוכנה לזה. כל מה שהיינו צריכים לעשות היה להאמין ולסמוך על השחקנים שלידנו. כל אחד בניו זילנד נתן לנבחרת הזאת כל כך הרבה במשך ששת השבועות האחרונים, ואנחנו סיפקנו את התמורה".
ראגבי בוואלה! ספורט
מאמן ניו זילנד: "עכשיו אנחנו יכולים לנוח בשקט"
23.10.2011 / 12:58