היום האחרון של ההעברות היה מטורף עבור יוסי בניון ונציגיו. הקשר עזב את מחנה האימון של הנבחרת והמריא ללונדון ל-24 שעות בלי לדעת לאיזו קבוצה ישתייך כשיחזור. "טוטנהאם, ארסנל או ליברפול", צמצם סוכנו רונן קצב את האפשרויות במהלך היום ההפכפך שבסיומו נשלח הקשר בהשאלה לארסנל. כמעט חודשיים עברו מאז. דקות המשחק של בניון לא מעודדות, אבל לא מפתיעות ובהחלט כבר יכולות לספק אינדיקציה ראשונית למעמד של בניון בקבוצתו החדשה.
מבחינת ארסן ונגר, בניון הוא שחקן רוטציה. המספרים מספרים את הסיפור בצורה הטובה ביותר - 58 דקות בליגה שמתפרשות על פני שלוש הופעות כמחליף, 90 דקות בליגת האלופות מול דורטמונד ועוד 90 דקות שכללו גם שער ובישול מול שרוסברי בגביע הליגה. הנקודה היא שבניון עזב את צ'לסי כדי לקבל יותר הזדמנויות ולהיות חלק משמעותי יותר בקבוצה אחרת. לפיכך, האם הוא צריך להיות מאוכזב מההזדמנויות שקיבל עד כה?
שגריר על הסכין - כל הכתבות במדור
בשביל לענות על השאלה, צריך לחזור למצב בו הייתה ארסנל לפני סגירת חלון ההעברות בעקבות ה-8:2 הטראומתי והמשפיל באולד טראפורד והעזיבה של כוכבים בדמות ססק פברגאס וסמיר נאסרי. ונגר יצא למסע רכש היסטרי וחסר שליטה. בניון היה אחד מחמישה שחקני רכש, אבל רשימת השמות הייתה ארוכה יותר. רק השבוע נודע כי ארסנל כשלה בניסיונותיה להחתים את יוהאן גורקוף ולוצ'ו גונסאלס. גם שחקנים בכירים כמו יוהאן מ'בילה ואדן הזארד לא הגיעו לאמירויות, אבל ונגר לקח את מה שהיה פנוי גם במחיר של בגידה בעקרונותיו.
"התגובה של ונגר ל-8:2 הייתה שלושה ימים של פעילות קדחתנית, רכישות מתוך פאניקה לפני סגירת חלון ההעברות", כתב אז דיוויד לייסי ב'גרדיאן'. "הקטסטרופה באולד טראפורד הפכה את ונגר מאחד שמסתפק במועט לג'אנקי של רכש. אם פעם הוא האמין בצעירים, עכשיו הוא מנסה לקנות לקבוצה שלו עמוד שדרה".
הצירוף של בניון מעיד יותר מכל על הלחץ והטירוף בו היה שרוי ונגר. כשהישראלי הוחתם, המנג'ר עדיין לא היה משוכנע כי עסקת מיקל ארטטה מאברטון תיסגר. כך שבמובן מסוים, בניון הובא כלאטרנטיבה הבכירה לקישור - למרות שגם ונגר ידע היטב כי בניון לא יכול להיכנס לנעליים של פברגאס או נאסרי - ואחרי שעה הפך לשחקן רוטציה שאמור להוסיף ניסיון.
אז כיצד רואה ונגר את בניון? בשתי ההופעות האחרונות שלו בליגה נכנס הישראלי לדקות האחרונות במצב של 1:1 במשחקים מול טוטנהאם וסנדרלנד כשארסנל חיפשה להכריע את המשחק. מנגד, השבוע במארסיי כשוונגר עלה בהרכב הגנתי יותר וחשב קודם כל על איך לא להפסיד, הוא העדיף לשלוח לשדה המשחק את ארון ראמזי כחילוף השלישי והשאיר את בניון על הספסל.
"בעוד הרבה אוהדי ארסנל יטענו שבניון הוא לא הקשר הבולט שהיו רוצים לראות בקבוצה, ארסן ונגר בחר במוסר עבודה על פני שחקן מעמד גבוה", כתב סקוטי דייויס באחד מאתרי האוהדים של התותחנים. "בניון הוא שחקן פרמיירליג מנוסה ובל נשכח ששיחק גם בליברפול וגם בצ'לסי... מבחינתי, כשאתה נמצא במצב לא רצוי, רודף אחרי משחק וזקוק לשער, בניון הוא השחקן שתרצה להכניס פנימה".
ניצחון התותחנים במארסיי היה השישי שלהם בכל המסגרות מאז התבוסה באולד טראפורד. בגדול אפשר לומר שגם בעזרת שחקני הרכש, ארסנל הצליחה לייצב את השורות, התקדמה לכיוון החלק העליון של הטבלה וכמעט בוודאות תעלה שלב באלופות. אלא שוונגר יודע שהקבוצה עדיין נמצאת בפוסט טראומה ולא מציגה יכולת גבוהה ומעדיף ללכת על בטוח (ארשבין ורוסיצקי) מאשר להמר ולנסות. הנתון הזה פוגע בבניון והבעיה מבחינתו עוד תגדל כששחקנים כמו ג'ק ווילשייר ואבו דיאבי יחזרו מפציעות. הרוטציה תהפוך רחבה יותר והישראלי ימצא עצמו נאבק גם על מקום בסגל.
הנותנים הללו מעלים שאלה מרכזית: האם בניון בחר נכון? בואו נעמיק את הדיון. הוא כבר בן 31 אחרי פציעה לא פשוטה ועונה כמעט ללא דקות משחק. לשחקנים בני גילו ובקליבר שלו (שאינם יחידי סגולה) יש בדרך שלוש אופציות: ראשית, להישאר בטופ גם במחיר ירידה בדקות המשחק. שנית, להיות שחקנים מובילים בקבוצה קטנה יותר או שלישית, ללכת אחרי הכסף הגדול שמגיע ממקומות כמו הליגה הרוסית וכדומה.
בניון, ולא במפתיע, בחר באופציה הראשונה. גם בגלל האופי התחרותי המוכר שלו וגם בגלל שבניון אף פעם לא היה שחקן שחיפש להנהיג ולהוביל (אפילו בנבחרת ישראל). להיפך, את עונותיו הטובות בקריירה, במיוחד בתקופה בליברפול, בניון נתן כשלידו שיחקו שחקנים בכירים ממנו. זו גם הייתה המטרה במעבר לארסנל. מבחינת בניון, פחות דקות בטופ שוות יותר מקרבות תחתית בסנדרלנד או ק.פ.ר לדוגמה.
לארסנל בהחלט יש עוד מטרות העונה. היא מספיק טובה כדי להיאבק על כרטיס לאירופה ואפילו על המקום הרביעי ובנוסף, אחרי כל כך הרבה זמן בלתי תואר היא חייבת לשים את יהבה על מפעלים כמו הגביע האנגלי וגביע הליגה כדי להחזיר את המועדון למנטאליות של ניצחונות. גם לבניון יש מטרות משלו והן בעיקר להישאר רלוונטי, לקחת כל הזדמנות ולהיות חלק מהסגל. כלומר, בדיוק אותן סיבות שלשמן עזב את צ'לסי.
יחד עם זאת, לא מן הנמנע כי מדובר בעונה האחרונה של בניון בטופ של הכדורגל העולמי. ארסנל תחפש כבר בינואר שחקני חיזוק צעירים ולא ברור אם תבחר להפוך את המעבר של בניון לקבוע. כך שבקיץ הבא ייתכן ובניון יעמוד שוב בפני אותה דילמה לגבי עתידו. בקיץ הבא גם יחל קמפיין מוקדמות המונדיאל, כנראה תחת מאמן לאומי חדש. בלי קשר להיכן בניון ישחק, יהיה זה בדיוק הזמן לאמץ את הגישה שמנחה את הקשר עצמו ולתת לו לחיות לצד צעירי הנבחרת ולא להפיל עליו תיק שהוא לא רוצה בו.
