פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הסנטר הגדול בתולדות מכבי תל אביב

        בעונתו השנייה במכבי תל אביב, סופוקליס שחורציאניטיס נראה בהחלט כמו כוכב שיכול בקרוב להיכנס לפנתיאון. לכבודו ולכבוד פתיחת היורוליג, דרגנו את 10 הסנטרים הכי טובים בצהוב

        הצטרפו לדיון בעמוד הפייסבוק שלנו והכריעו: מיהו הסנטר הגדול בתולדות מכבי ת"א?

        10. אברהם שניאור

        בודדים מאלה המהלכים בינינו ראו אותו משחק, והכדורסל בשנות ה-40 וה-50 היה חובבני לחלוטין, אבל עם כל הכבוד לכל מיני סנטרים חביבים שאינם ברשימה כגון דיאור פישר או אסטבן באטיסטה - לשניאור יש מניות היסטוריות. שניאור היה שחקן ציר חריג במיוחד - 1.86 מטר בלבד, ויצא לו מוניטין באירופה. הוא נחשב לסנטר חזק, חכם וקבוצתי, ויכולתו הפכה אותו לכוכב הגדול של מכבי תל אביב באותם שני עשורים. אחד מעמודי התווך של הכדורסל הישראלי בכלל ומכבי תל אביב בפרט.

        רגע בלתי נשכח: לפי הסיפורים, השרירן הזה מהתמונה משמאל, שבהמשך חייו ישב בכלא על זיוף שטרות וחבר לכל מיני טיפוסים מפוקפקים, זרק מהעונשין "זריקת סבתא". נכון שזה מעלה חיוך?

        9. האווי לאסוף

        עונות במכבי: 6

        נקודות באירופה: 387

        הישג בולט: הפסד בגמר גביע אירופה לאלופות (1982, 1987)

        מופתעים למצוא פה את המשופם? תמיד הוא היה אנדרייטד. לאסוף השקט נחשב לשחקן רך ואנטי-כוכב, והוא גם אהב לשחק רחוק מהסל, כך שלא בדיוק היה סנטר קלאסי ששולט בצבע, אלא מן תומר שטיינהאוור שכזה, שמעדיף לתפוס מרחק מהטבעת. הדאנק שלו על בוב מקאדו בניצחון המיתולוגי על טרסר במילאנו בשנת 1987, הוא רגע לא אופייני, שדווקא מאפיין הכול: הודות ללאסוף – פועל שחור וקבוצתי בכל רמ"ח איבריו, בעל יכולת מסירה וקליעה מרחוק - לכוכבים הסוליסטים כמו ארל וויליאמס, קווין מגי ולי ג'ונסון היה טיפ-טיפה יותר קל לזרוח.

        רגע בלתי נשכח: נו, הדאנק על מקאדו.

        8. רדיסאב צ'ורצ'יץ'

        עונות במכבי: 4

        נקודות באירופה: 652

        הישג בולט: זכייה בסופרוליג (2001)

        שיחק שתי קדנציות במכבי. בראשונה (1995-1996) היה שמן, עצבני והעיף כל מי שהיה בצבע, וזה הספיק כדי לזכות באהבת הקהל. ביג-מן דומיננטי, שמסוגל לקלוע מחצי מרחק, להוריד ריבאונדים ולמסור, אבל שומר בינוני וחסר יכולת חסימה. בקדנציה השנייה שלו (2000-2002), בה השיל קילוגרמים רבים והפך שרירן אימתני, ידע לתרום מהספסל ולסייע לקבוצה לזכות בגביע הסופרוליג (2001).

        רגע בלתי נשכח: ערב פלייאוף 1998, צ'ורה, אז בהפועל ירושלים, יורד על מגש יחד עם מוני פנאן, ו"פרשת הפיצה" נולדת לאוויר העולם.

        7. תנחום כהן-מינץ

        עונות במכבי: 14

        נקודות באירופה: 590

        הישג בולט: הפסד בגמר גביע המחזיקות (1967) לאיניס וארזה.

        הסופרסטאר הראשון שהצמיח הכדורסל הישראלי. יהושע רוזין צד אותו בזכות גובהו והפך אותו לכוכב הבלתי מעורער של מכבי תל אביב, ולשחקן שהצעיד את המועדון להצלחות שביססו אותו כרמה בפני עצמה בישראל. עשה הכול במגרש – קלע, מסר, חטף, הוריד ריבאונד והוליך כדור – יכולת נדירה בשנות ה-60 וה-70 בקרב מי שכונו "שחקני ציר". 204 סנטימטרים, כולל משקפיים, של אגדה שנראה כי הקדימה את זמנה.

        רגע בלתי נשכח: ב-1964 הצטיין במדי נבחרת אירופה מול ריאל מדריד, וקלע 13 נקודות. ב-1975 נבחרת אירופה הנוצצת הגיעה לראשונה ליד אליהו, כדי לעשות לו כבוד עם פרישתו. פרץ את הדרך גם למסורת נאה זו.

        תנחום כהן מינץ, שחקן עבר של מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        (הסופרסטאר הראשון שהצמיח הכדורסל הישראלי. תני כהן-מינץ צילום: ברני ארדוב)

        6. לי ג'ונסון

        עונות במכבי: 3

        נקודות באירופה: 990

        הישג בולט: הפסד בגמר גביע אירופה לאלופות (1987)

        רזה, ידיים ארוכות-ארוכות, עיני איילה, גרביים מתוחים עד הברכיים ומבטא דרומי כבד. כמו לאסוף, גם הוא לא סנטר קלאסי של משחק עם הגב לסל, יותר פורוורד-סנטר, אבל בדיוק האיש הנכון לשחק עם קווין מגי - הפאוור-פורוורד הגדול בתולדות מכבי תל אביב - בקו הקדמי. סקורר אדיר, אתלט נדיר, ריבאונדר כביר. למרות דקיקותו לא נרתע ממגע פיזי, למרות גובהו היה זריז בצורה בלתי רגילה, קלע מקרוב ומרחוק, עם הפנים ועם הגב לסל, ולא ספר מכובדים כמו בוב מקאדו ודינו מנגין.

        רגע בלתי נשכח: בגמר 1987 מול טרסר הצטיין עם 24 נקודות, אבל במחצית הראשונה החטיא מהעונשין, והחטיא והחטיא. וגם: 61 נקודות (!) במשחק ליגה נגד הפועל רמת גן.

        לי ג'ונסון שחקן מכבי תל אביב לשעבר (ברני ארדוב)
        סקורר אדיר, אתלט נדיר, ריבאונדר כביר. לי ג'ונסון (צילום: ברני ארדוב)

        5. לבן מרסר

        עונות במכבי: 6

        נקודות באירופה: 938

        הישג בולט: הפסד בגמר גביע אירופה (1989)

        מרסר הגיע למכבי כשהוא מעט אחרי שיאו, כרס קטנה הציצה מתחת לגופיה והאתלטיות כבר לא הייתה כבעבר, ומשום כך נחשב למעין "פספוס", אבל תמיד היה ונשאר שתי נקודות בטוחות בצבע, כשהוא מבצע שלוש הטעיות פמפום. ריבאונדר מצוין, חוסם בחסד עליון, קבוצתי, שומר מעולה, לעולם אחת משתיים מהקו. בשתי העונות הראשונות בצהוב גם הראה הרבה משחק עם הפנים לסל, כולל סבסובים והטבעות. בתחילת שנות ה-90 שימש סנטר מחליף לאד הורטון, ווינפרד קינג, חוסה ורגאס וספנסר דאנקלי, שלא הגיעו לקרסוליים שלו מבחינת חכמת המשחק, הניסיון והיעילות. תרם את גופו ונפשו לקבוצה, בעיקר בעונת 1993 בה איבדה את האליפות, ולא בכדי היה מהבודדים שזכו למשחק פרידה מהמועדון.

        רגע בלתי נשכח: מרסר קולע סל ניצחון מהמקום הכי רחוק ממנו זרק בקריירה, כמעט מקו השלוש, במשחק השלישי והמכריע נגד הפועל חיפה בחצי גמר פלייאוף 1989. וגם: האגרוף לתומר שטיינאוור במשחק 5 של גמר-סל 1992.

        4. נייט האפמן

        עונות במכבי: 3

        נקודות באירופה: 1,137

        הישג בולט: גביע סופרוליג (2001), הפסד בגמר יורוליג (2000)

        בטורניר תל אביב, לפני עונת 1999/2000, האפמן הפגין לחימה יוצאת דופן והאופטימיים שבאוהדי מכבי קיוו שהג'ינג'י החיוור בעל המראה המנוזל-תמידי יצליח לשרוד ביורוליג. ובכן, היורוליג לא הצליחה לשרוד אותו. האפמן הפך שם נרדף לאלמוני שעלה לגדולה. סיים כל משחק סמוק לחיים ועם סימנים אדומים על הזרועות. לא ראה ממטר את הסנטרים הגדולים שעמדו מולו. הוכיח קור רוח ברגעים בהם גם לוותיקים ומנוסים ממנו רעדו הידיים. ב-2001 הוביל את מכבי לזכייה בסופרוליג כשהוא ה-MVP של הפיינל פור. שלט בצבע, ידע לספק שואו לקהל באמצעות הטבעות כוחניות, כשהוא מפגין מגוון רחב של הטעיות ומשחק משובח עם הגב לסל. ובעיקר – היה למי לתת את הכדור במאני-טיים, האפמן תמיד סיפק את הסחורה בכל מצב ובכל מגרש.

        רגע בלתי נשכח: ניצחון החוץ על בבולוניה על פורטיטודו (אז "פאף"), בו קלע 29 נקודות (19 מ-19 מהקו) – המשחק בו היה ברור שיש למכבי מפלצת בידיים.

        נייט האפמן, מכבי תל אביב (AP , Darko Vojinovic)
        תמיד סיפק את הסחורה בכל מצב ובכל מגרש. האפמן (צילום: Darko Vojinovic, AP)

        3. ארל וויליאמס

        עונות במכבי: 4

        נקודות באירופה: 1,227

        הישג בולט: גביע אירופה לאלופות (1981), הפסד בגמר גביע אירופה לאלופות (1980, 1982)

        אריה בצבע. קשוח. קשה. חזק. דם חם. זועם. נבזי. מפחיד. איש דרמטי. כריזמטי בטירוף. טירוף. מכונת סלים. מכונת ריבאונד מופלאה - ללא ספק הריבאונדר הטוב ביותר מבין אלה שמרכיבים את הרשימה המכובדת הזאת. אליהו בן-אברהם - ארל וויליאמס בשבילכם – הוא ללא ספק הזר הכי סוער ומסעיר שנחת בישראל. שחקן בלתי עציר, שכל תנועה שלו הייתה כוחנית ונחושה, אבל גם סוליסט, אהב את הכדור בידיים, אגו גדול. הכדורסל היה בעיניו סוג של מלחמה, והמילה "הפסד" לא הייתה בלקסיקון שלו, כי אצלו "נו באדי פאקס אראונד ווית' מכבי אין דה יד". ווינר ענק.

        רגע בלתי נשכח: פברואר 1983, הפביליון של מדריד, ארל וויליאמס עולה ליציע כדי להרביץ לאוהדי ריאל שזרקו מטבעות על שחקני מכבי. אולסי פרי זינק בעקבותיו, העיף אותו חזרה לפרקט, ומנע בזאת עוד רגעים בלתי נשכחים.

        2. אולסי פרי

        עונות במכבי: 9

        נקודות באירופה: 2,077

        הישג בולט: גביע אירופה לאלופות (1977, 1981). הפסד בגמר גביע אירופה לאלופות (1980, 1982)

        נתחיל בהיבט המקצועי: מדובר בשחקן ציר בעל יכולות חריגות לתפקידו, בטח באותן שנים. פרי ידע לחדור פנימה בכדרור, ניחן בחוש מיקום מעולה בצבע, קלע מחצי מרחק ובכך פתח את הגנת היריבה, היה ריבאונד טוב וחוסם טוב, והתאים לקצב המשחק המהיר של מכבי הגדולה, קצב ששוחק בהשראת ריאל. בהמשך, ידע לעשות סוויץ' ולהפוך מכוכב סוף שנות ה-70 לשחקן ספסל יעיל באמצע שנות ה-80. כל זאת, יחד עם השתלבותו החברתית המהירה במועדון עם בואו ארצה, הפכו אותו לכוכב על הפרקט.

        הצלחה זו הובילה לממד השני באייקון שנקרא "אולסי פרי": האיש היה לפורץ דרך, יש שחקנים זרים לפניו ויש שחקנים זרים אחריו. ממשחק של ישראלים ויהודים-אמריקאים הכדורסל הישראלי הפך למשחק של זרים. פרי היה הכוכב הזר הראשון והגדול מכולם באופן בו נטמע בתרבות הישראלית. כל כך כוכב ששמו הפך מילה נרדפת לאדם גבוה. כל כך כוכב, שבשנות ה-80 כותב שורות אלה ראה אותו מופיע עם ציפי שביט באמפי בשדרות העצמאות בבת ים, בחגיגות אחד מימי העצמאות של ישראל. כל כך כוכב, שצעירים שלא נולדו כששיחק מצטלמים לצדו ביד אליהו. הגיור, הרומן עם תמי בן עמי, הנפילה לסמים, המאסר הממושך, השיקום, החזרה לארץ, בורגר ראנץ' - כל אלה שימרו את אלישע בן-אברהם כאחד משלנו, כ"אולסי פרי". השילוב בין יכולתו במגרש להיטמעותו בחברה הישראלית, הפכו אותו לסנטר בעל תרומה עצומה וייחודית למכבי תל אביב ולספורט בישראל.

        רגע בלתי נשכח: 16 בדצמבר 1982, מכבי מארחת את ריאל מדריד, 200 אחוזי רייטינג ואולסי שוכב בבית "קודח מחום".

        פרי "קודח מחום" וצביקה שרף מסביר כמה הוא חשוב למכבי

        1. ניקולה וויצ'יץ'

        עונות במכבי: 6

        נקודות באירופה: 1,730

        הישג בולט: גביע יורוליג (2004, 2005). הפסד בגמר יורוליג (2006, 2008). הראשון ביורוליג לרשום טריפל-דאבל (עונת 2005/06)

        הוא לא הסנטר הכי אתלטי ברשימה, עם ניתור בגובה של נייר עיתון, יש ריבאונדרים אגרסיביים ממנו, חוסמים מפחידים ממנו, שומרים טובים ממנו, והוא גם רך יחסית לגודלו. נו, נגיד. מדובר בשחקן סופר-אינטליגנטי, צנוע וקבוצתי, שנלחם למען מכבי כמו היה שחקן מהנוער, וחווה עם הקבוצה הכול, כולל אובדן אליפות. בסיכומי העשור שבין 2000 ל-2010 נמצא שוויצ'יץ' מוביל את היורוליג במדד היעילות, שני בריבאונדים, שלישי בנקודות ושישי באסיסטים. הסנטר האירופאי הגדול ביותר מאז ארווידאס סאבוניס, ונחשב לשחקן הפנים השלם והאלגנטי ביבשת בעשור האחרון.

        היה חלק בלתי נפרד משושלת מכבי הגדולה שריסקה את אירופה בין 2004 ל-2006, ורשם עם המועדון הישג חשוב נוסף – הרבה אחרי ששאראס ופארקר נעלמו מהזירה, העפיל עם חבורה צולעת ובלתי מנוסה לגמר היורוליג (2008). עם קריאת משחק של רכז איכותי, יכולת מסירה נדירה לשחקן גבוה וקליעה רכה, וויצ'יץ' היה כלי התקפי מושלם בצבע. הוא לא הפך לאייקון תרבותי כמו אולסי פרי, אבל ללא ספק הפך לחלק ממשפחת מכבי תל אביב. הוא גדול הסנטרים של מכבי בזכות חכמת המשחק הנדירה שלו, היכולת האישית המגוונת, אישיותו הצנועה, והיותו היחיד ברשימה שהפך את השחקנים סביבו לטובים יותר.

        רגע בלתי נשכח: הדמעות במסיבת העיתונאים בה נפרד ממכבי תל אביב.

        ניקולה וויצ'יץ' שחקן מכבי תל אביב לשעבר (ברני ארדוב)
        הסנטר האירופאי הגדול ביותר מאז ארווידאס סאבוניס. וויצ'יץ' נפרד ממכבי (צילום: ברני ארדוב)

        וואלה! ספורט פותחת את עונת היורוליג:

        המדריך המלא לשחקן הרכש של מכבי תל אביב
        מיהן המרוויחות הגדולות מנהירת כוכבי ה-NBA?
        פפאלוקאס יודע מה מקומו בהיררכיה של הצהובים
        סרג'יו סקאריולו בראיון: "הלחץ של מכבי מעניין"