"אני זוכר שהייתה פעם אחת בה שיחקתי בתחרות, אני חושב שהייתי בן שבע, והגעתי למשחק בלי בקבוק המים שלי. שכחתי אותו בבית. אז ביקשתי מהדוד והמאמן שלי טוני לקנות בשבילי מים כדי שיהיו לי למשחק, אבל הוא סירב. הוא פשוט לא היה מוכן לעשות את זה. הוא אמר שרק כך אני אלמד לקחת אחריות".
הסיפור הזה לקוח מספרו האוטוביוגרפי של רפאל נדאל 'רפא: הסיפור שלי', שפורסם באוגוסט האחרון, ונראה שאין הקבלה מוצלחת יותר לשנה שעברה על אחד מגדולי הטניסאים בהיסטוריה. בתפקיד המים אמנם מככב נובאק דג'וקוביץ', אותו נדאל לא מצליח להשיג, אבל המשל הוא אותו משל וגם שתיים מהדמויות (נדאל והדוד טוני) חוזרים. בשני המקרים נדאל מתקשה להשיג משהו, שניהם גורמים לו לתסכול, עצבים וחוסר מנוחה ואת שניהם הוא רעב לנצח. או כמו שהוא כותב: "אם טוני לא היה גורם לי לשחק ללא מים באותו היום, אולי לא הייתי הופך להיות השחקן שאני היום".
אין ספק שהשנה האחרונה הייתה הקשה בקריירה של גאון הטניס ממאיורקה. הוא אמנם הציג טניס טוב, ולפרקים אפילו הרבה יותר מזה וגם זכה בתואר גרנד סלאם העשירי בקריירה שלו ברולאן גארוס, אבל לראשונה נמצא לו יריב שנכנס לו מתחת לעור וממש מהווה תרופה לטניס שלו. "אני מאמין שלרפא של 2010 היה משהו מיוחד שלרפא של 2011 לא היה, במיוחד במצבים קשים", אמר לאחרונה נדאל בהתייחסו לקשיים שחווה השנה, שהגיעו לאחר השנה הקסומה בקריירה שלו, בה השלים גרנד סלאם של קריירה, זכה בשלושה מייג'ורס ונבחר כמעט בכל כלי התקשורת בעולם לספורטאי השנה.
האם עכשיו, כשהוא בן 25, הגיע הזמן של רפאל נדאל לעשות שינוי מקצועי משמעותי? האם זה אמור לכלול גם את דודו ומאמנו טוני, כפי שדווח לאחרונה? והאם השור ממאיורקה מסוגל לחזור ולהיות הטניסאי הטוב בעולם או שההפסד המביך לאנדי מארי בטוקיו מסמן שהנזק שנגרם לו מדג'וקוביץ', עם שישה הפסדים ברציפות בשישה גמרים, יגרום לו ללכת אחורה?
העצבים של טוני
נראה שמעבר לטניס, מה שהשתנה יותר מכל דבר אצל רפאל נדאל השנה היו היחסים עם המאמן-דוד. טוני לא ליווה אותו לכל טורניר, כפי שעשה כמעט תמיד, וגם השניים הרשו לעצמם לדבר אחד על השני כפי שלא עשו בעבר. לשיא הגיעו הדברים כשרפאל נראה נוזף בדודו אינספור פעמים במהלך גמר אליפות ארצות הברית מול דג'וקוביץ', כולל בציטוטים שלו מעט לאחר אותו משחק ענק.
"אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד", אמר המדורג שני בעולם בהתייחסו לשאלת עתידו של טוני. "עכשיו הגיע זמן שאני יכול להגיד לטוני הרבה יותר ממה שאמרתי בעבר. אני לא צוחק כשאני אומר שאני אתחיל לענות לו כי יש לי דעות משל עצמי. אם אנשים מחוץ למשפחה שלי יגידו לי מה הוא אומר, אז יהיה לנו קשה להמשיך לעבוד ביחד".
טוני עצמו לא חסך שבטו כשאמר כמה פעמים במהלך השנה שרפא לא משחק טוב והודה בראיון לאחרונה כי "דג'וקוביץ' גורם לרפא להיות עצבני ולא מרוכז, וכך היה כמה פעמים השנה, והצטברו הרבה יותר מדי הפסדים. אנחנו חייבים לעשות שינוי משמעותי, לא במשחק של רפא, אלא במנטליות ואז אולי נוכל לחזור לנצח שוב כמו בעבר".
יכול להיות שטוני פשוט נעלב מהדברים שחשף רפאל בספרו, ובהם שיטות אימון נוקשות מאוד בהן נקט כלפי הילד לעומת שאר חבריו לקבוצה (כגון השלכת כדורים לעברו כדי "להעיר" אותו, או כינויי גנאי) והתעמרות של ממש. "האווירה בקבוצה שלי הרבה יותר לחוצה כשטוני בסביבה. הוא גורם לי לחוסר ביטחון וזה משפיע עלי בעיקר בסיבובים ראשונים של תחרויות. אמא שלי תמיד אומרת שהיה קל להפעיל עלי מניפולציות כילד. היא זוכרת שתמיד הייתי חוזר הביתה בוכה אחרי אימונים עם טוני וסירבתי לספר לה למה עד. ואני חושב שהאשמה בחוסר הביטחון שלי מוטלת עליו. היום אני מנסה ללמד את עצמי לחלוק עליו ולקחת אחריות גדולה יותר על עצמי. הוא כבר לא הקוסם שחשבתי שהוא כשהייתי ילד".
למרות חילוקי הדעות הפומביים, פרשן הגרדיאן קווין מיטשל מתקשה להאמין שיהיה שינוי בסטטוס. "קשה לי להאמין שרפא וטוני נדאל ייפרדו", אומר מיטשל בשיחה עם וואלה! ספורט. "יותר מכל שחקן אחר בסבב, נדאל נשען על המאמן שלו בצורה משמעותית מאוד. במידה שהם ייפרדו באמת, זה לא רק יהיה הלם אדיר בעולם הטניס, אלא גם יצריך את נדאל לבנות מערכת יחסים חדשה לגמרי עם מאמן אחר וזה דבר שיהיה לו קשה מאוד לעשות".
הפסיכולוגיה של דג'וקוביץ'
לקרוא לשנה החולפת של נדאל משבר תהיה איוולת. למעשה, אם משווים את השנה שלו לשנת השיא יוצאת הדופן של דג'וקוביץ' (אולי הטובה ביותר של טניסאי אי פעם), מגלים שדווקא הספרדי ניצח במשחק אחד יותר, 64:65 (נדאל הפסיד ב-12, דג'וקוביץ' ב-3), ושלמעשה כל ההבדל ביניהם הייתה העליונות המוחלטת של נולה בשש הפעמים שהשניים נפגשו משני צידי הרשת. נכון שבשלבים מסוימים ויותר מבעבר ראינו מנדאל טניס רע, בקריטריונים שהוא הרגיל אותנו כמובן, כמו הסיבוב הראשון ברולאן גארוס מול ג'ון איזנר, אבל בסך הכל זו הייתה שנת טניס טובה שלו. כמובן, חוץ מאותו פרט קטנטן ומוכר שעונה לשם נובאק דג'וקוביץ'.
נראה שכרגע דג'וקוביץ' נותן לנדאל לטעום מהתרופה שהספרדי בעצמו רקח בעבר לרוג'ר פדרר, כשגבר עליו פעם אחר פעם ונישל אותו מהבכורה. מי שניסה לנתח את הסוגיה המסקרנת היה ג'ון מקנרו, שבראיון למיודענו מיטשל אחרי הזכייה בפלאשינג מדו, אמר: "דג'וקוביץ' בילבל את נדאל לגמרי. מעולם לא ראיתי את נדאל כאילו אין לו מושג מה לעשות, ומה שמדהים הוא שאפילו על החימר ברומא דג'וקוביץ' גרם לו להיראות כך. זה מדהים. דג'וקוביץ' פשוט נכנס לראש של רפא ועשה לו פסיכואנליזה. כשראיינתי את נדאל אחרי גמר ווימבלדון, הוא נראה מבולבל וכאילו לא הבין מה בדיוק קרה. היו רגעים שנדאל ממש לא ידע מה לעשות מול דג'וקוביץ".
מי שראה את הדברים בפרספקטיבה מעט יותר רחבה היה פרשן המגזין "טניס" ו-ESPN פיטר בודו, שכתב לאחרונה: "במסיבת העיתונאים האחרונה שלו בניו יורק אחרי ההפסד בגמר, נדאל אמר שהוא עוזב את העיר בתחושה הרבה יותר טובה לגבי העתיד מאשר זו שהייתה לו אחרי ההפסד בגמר ווימבלדון. אני נוטה להסכים איתו ויש לי תחושה שהוא עוד יחזור לשלוט בסבב. קשה לי להאמין שדג'וקוביץ' יוכל להמשיך לשמור על הרמה שהציג השנה לאורך זמן ואני בטוח שנדאל יהיה שם כדי לארוב לכל טעות הכי קטנה. צריך לזכור שהדברים הלכו קל מדי בשביל נדאל עד השלב הזה של הקריירה. הפרש הגילאים בינו לבין היריב הקודם שלו על הפסגה, רוג'ר פדרר, היה משמעותי. הפרש שאמנם משאיר אותם באותו דור פחות או יותר, אבל לא מספיק כדי להכניס אותם למעגל של תחרותיות שווה. גם נדאל יודע שלמרות הגדולה של פדרר, האתגר האמיתי בקריירה המדהימה שלו תהיה היריבות עם דג'וקוביץ".
מיטשל מסכים עם בודו ואומר: "נדאל הודה שההפסדים פגעו בביטחון שלו, אבל אני לא חושב שעד כדי כך שהוא לא יוכל לתקן את הנזק שנגרם לו. עכשיו, וביתר שאת בעקבות ההפסד למארי, הוא יהיה חייב לעבוד קשה בפגרה ולחשוב טוב מאוד על המשחק שלו לעומת השחקנים הקרובים אליו בדירוג. נדאל עבד הרבה על הסרב שלו ועל ההחזרות שלו בבקהנד, מה שנותן לו מגוון רחב יותר של אפשרויות ומרווח בקו הבסיס".
מיטשל לא מאמין שנדאל יבצע שינוי משמעותי בסגנון שלו: "הוא לא יעשה מהפך במשחק שלו. הוא יודע בדיוק במה הוא טוב ובמה הוא פחות טוב, ועל זה הוא יעבוד. הבעיה המשמעותית ביותר שלו היא הבריאות. אמנם לא היו לו בעיות עם הברכיים בתקופה האחרונה, אבל הוא כן סבל מכאבים ברגליים, כך שזה בהחלט משהו שיכול להאט אותו".
המשל של פדרר
כדי להבין משהו מאחת הסוגיות הכי רגישות בעולם הטניס, המצב הגופני של נדאל, כדאי לקרוא בעיון רב את הצורה בה תיאר את התקופה הקשה שעברה עליו עם הגירושים של הוריו ב-2009: "החדשות על הגירושים השאירו אותי המום לחלוטין. ההורים שלי היו עמוד השדרה של חיי והלב שלי נשבר. כל החיים שלי נפגעו. באופן מוזר לא הייתה למשבר הזה השפעה מיידית על הטניס שלי והצלחתי להמשיך לשחק במשך חודשים למרות הרגשות הקשים שהיו בי. הגישה שלי הייתה גרועה, הייתי מדוכא וחסר התלהבות. על המגרש נשארתי אותו שחקן, אבל האיש שבי איבד את כל אהבת חייו.
"חברי הקבוצה שלי היו מודאגים מאוד וראו איך אני הופך לאדם אחר: קר ומנוכר ולא מרבה במילים. הם ידעו שלא אוכל להמשיך לנצח וזה קרה. פתאום הופיעו לי הכאבים בברכיים והצלחתי לסחוב עוד חודשיים איתם, אבל מהר מאוד נשברתי ונאלצתי לפרוש מווימבלדון. מאמן הכושר שלי אומר שיש סיבה הוליסטית בין לחץ נפשי לקריסה פיזית. הוא אומר שבמצבי לחץ אתה ישן פחות טוב ודעתך מוסחת. אני משוכנע שהוא צודק והבעיה הנפשית שלי השפיעה עלי מבחינה פיזית".
כעת, עם התובנות האלה על חייו, נדאל יצטרך לאסוף את עצמו ולהציג שחקן אחר כבר באליפות אוסטרליה הפתוחה. מי שמכיר את יכולת ההתמודדות שלו, יודע שזה גם יקרה. השור ממאיורקה יעשה התאמות ושינויים במשחק שלו במהלך הפגרה ויחזור רעב מתמיד לשנה הבאה. באופן פרדוקסלי זה מה שנכתב על פדרר כמעט לפני כל אחת מהשנים האחרונות, מאז פרץ נדאל בעצמו.
אלא שהספרדי צעיר מהשוויצרי ומוקדם עדיין לסמן הכרעה בקרב האדיר שלו מול דג'וקוביץ'. הקשיים שנדאל חווה עכשיו הם בסך הכל עוד פרק באחת היריבויות המרתקות בהיסטוריה של הטניס. עד היום דג'וקוביץ' ונדאל נפגשו 29 פעמים, אבל האחרון יודע שהשניים יכולים להגיע ליותר מ-50 מפגשים שירכיבו מיתולוגיה אמיתית. יהיה מרתק לראות מה נדאל יכין.
טניס בוואלה! ספורט
