פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אליל על אליל: כוכבי העבר בוחרים את הפייבוריטים שלהם

        וואלה! ספורט שמחה לחנוך את פרויקט פתיחת העונה שלה בכדורסל בצורה הכי מרגשת שאפשר: כוכבי העבר בוחרים את השחקן שעושה להם את זה בהווה, זה שמזכיר להם את הלהבה שלהם מפעם

        מוטי ארואסטי מורן רוט (מערכת וואלה! NEWS)
        "תורם כמו שחקנים של פעם". ארואסטי על רוט

        מוטי ארואסטי חולה על מורן רוט

        כשאני רואה את מורן רוט משחק אני רואה משהו שונה, משהו שגורם לי להתחבר אליו בצורה אחרת. הוא עושה את המקסימום בשביל הקבוצה, התרומה שלו לקבוצה היא מאוד גדולה, לאו דווקא בנקודות אלא באספקטים שונים של המשחק, כמו ששחקנים של פעם היו עושים. קשה להתרגש היום מהשחקנים הישראלים, אבל מורן רוט עושה לך משהו אחר.
        שחקן נולד בסופו של דבר עם סט מסוים של יכולות. מלבד הכישרון של הכדורסל אתה נולד עם משהו מבפנים שיכול להשפיע על הקבוצה, לתת את המקסימום עבור מטרה אחת משותפת ולא כולם משחקים ככה היום, בניגוד לרוט. קשה לומר ששחקנים מסתכלים היום רק על עצמם, אבל אפשר לומר שהם בעיקר מסתכלים על מה הם עשו במשחק עצמו, ומורן, למרות שאי אפשר לומר שהוא לא חושב על עצמו, הוא אחד השחקנים הטובים שתורמים הרבה למען הקבוצה שהוא משחק בה. אם אני הייתי מאמן הייתי בוחר אותו כשחקן ראשי אצלי.

        בימים שאני שיחקתי פחות חשבנו על העניין האישי, אלא קודם כל חשבנו על מכבי. מרבית השחקנים ששיחקו בתקופה שלי, קודם כל חשבו מכבי, וחשבו איך לנצח את המשחק. היו ימים שמיקי היה פחות טוב, ולו סילבר היה מושלם, והיו ימים שלו סילבר היה פחות טוב ובוטרייט היה מושלם, והנקודה העיקרית הייתה איך לנצח את המשחק. אתה בראש חושב על זה, אבל אף אחד לא אמר שמצפים ל-30 נקודות משחקן במשחק מסוים. יצאנו מתוך נקודת ההנחה שהקבוצה יותר חשובה מכולם, והכי חשוב לנצח, לא משנה מי היה יותר טוב.
        זו אחת הסיבות מדוע אנחנו, גם במכבי וגם בנבחרת, הגענו להישגים גדולים מאוד. החשיבה היום היא פחות קבוצתית ויותר אישית. וזה לא רק בשחקנים ויותר במאמן, ולנו היה מאמן שהחדיר בנו את הרוח הקבוצתית כמו רלף קליין. למרות זאת, במורן רוט אפשר לראות את השונה, את השחקן של פעם.

        עמוס פרישמן יוגב אוחיון (מערכת וואלה! NEWS)
        "יש בו דבר תמים וטהור". פרישמן על אוחיון

        עמוס פרישמן מאוהב ביוגב אוחיון

        לא בטוח שנכון להשוות את שחקני ההווה אל שחקני העבר, כי עושים עוול לשני הצדדים. ולכן, אני לא מנסה להשוות שחקנים אליי, אבל אני מאוד אוהב לראות את יוגב אוחיון משחק. אני מנסה להתחבר אל מנהלי המשחק כי זה התפקיד בו שיחקתי. וביוגב יש דבר תמים וטהור, משהו שכבר לא רואים אצל שחקנים ברמות האלה, ופעם ראו יותר בהתנהלות שלו ובסגנון המשחק שלו, וזה כבר יפה. יש בו אינטליגנציית משחק, מסירות מאוד פשוטות וחכמות, הבנה ברמה של הרכזים הגדולים ששיחקו את המשחק. ברגע שהוא ישפר את הקליעה שלו, אז יכולת המשחק שלו תעלה לשמיים.

        התמימות של יוגב אולי נראית מבחוץ כדבר שיכול לפגוע בקריירה שלו, אבל בינתיים זה לא באמת קרה וזאת תכונת אופי שעוזרת לו, כמו שעזרה לשחקני עבר שכל הזמן חשבו על איך להתקדם בקריירה. בסופו של דבר הוא הגיע למקום די גבוה, היה בגליל, בירושלים ועכשיו הגיע לקבוצה הכי טובה בארץ. אם הוא יצליח במכבי תל אביב עם התכונות המיוחדות שלו, זה יעשה שירות אדיר לכדורסל הישראלי. כי יש ביוגב משהו מאוד נקי ויפה, משהו שגורם לאנשים להתחבר אליו ולאהוב את המשחק שלו, וזה מה שהביא אותו ביחד עם היכולות שלו עד למכבי תל אביב. המשך ההצלחה שלו יכולה להיות מנוף חשוב מאוד לכדורסל הישראלי.

        שמעון אמסלם עידו קוז'יקרו (מערכת וואלה! NEWS)
        "מחבר את כל השחקנים למערכת". אמסלם על קוז'יקרו

        שמעון אמסלם מטורף על עידו קוז'יקרו

        בתור אחד שראה הכל בכדורסל הישראלי, קשה מאוד להתרגש משחקן מסוים. לומדים להעריך מישהו שלא עושה דברים מובנים מאליהם, אבל לא יותר. יש עדיין שחקנים מזן אחר, כאלה שעושים אוסף של שחקנים לקבוצה בזכות זן מסוים של מנהיגות, ועידו קוז'יקרו הוא סוג כזה של שחקן.

        קוז'יקרו הוא לא שחקן שיכול לגמור משחק בשניה כמו מאיר טפירו, אין לו סגנון משחק יפה לעין, מה שמזכיר גם אותי, אבל הוא שחקן שלוקח את הקבוצה שלו ומחבר אותה סביבו, מה שגורם לי להעריך אותו ולדעת עד כמה זה נדיר. קוז'יקרו לוקח את השחקנים הצעירים הישראלים והזרים ומחבר אותם למערכת. לשחקן בעמדה שלו יותר קשה להיות המחבר והוא עושה את זה בצורה מצוינת.

        היום שחקנים שנחשבים מנהיגים, וקוז'יקרו הוא המוביל שבהם, הם שחקנים שיודעים להוביל את הקבוצה שלהם לרמת המחויבות הגבוהה ביותר, למלחמה של ממש על הפרקט. אלו דברים שבתקופתי הצלחתי לעשות ולהביא למגרש, אבל אלה דברים שבזמני היו גם יותר מקובלים. שחקנים שאין להם את הכישרון הטבעי לשחק את המשחק בצורה הכי טובה ולא מצליחים להביא משהו מיוחד כמו קוז'יקרו, מדשדשים. ולכן ההצלחה שלו והסגנון שלו יוצרים אצלי חיבור מיוחד אליו.

        ארז חזן - ליאור אליהו (יח"צ)
        "פורח כי לא ניסו לביית אותו". חזן על אליהו

        ארז חזן דלוק על ליאור אליהו

        אני מאוד מתחבר לליאור אליהו. יש לו דברים שנולדים איתם והוא יודע להשתמש בהם, וזה דבר מדהים לראות. היום חסרים לנו בכדורסל הישראלי הרבה שחקנים בהרבה עמדות, גם בגלל שלא יודעים לקחת שחקנים עם כישרון מיוחד כמו ליאור ולתת להם את היד החופשית לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב. ליאור הוא שחקן בגלל שידעו לתת לו את היד החופשית לשחק את המשחק שלו, ולא ניסו לביית אותו. זה גורם לי להתחבר אליו בצורה הכי חזקה שאפשר.

        היום אין לנו שחקנים גבוהים. גם פעם המצב לא היה מזהיר, אבל ידעו להוציא ממה שהיה את הכי טוב, מה שגם עשה את החיים שלנו, הקלעים, לחיים יותר קלים, כי היו שחקנים טובים בכל העמדות על המגרש. אם לוקחים את נבחרת ישראל, השחקנים הכי גבוהים הם בגובה 2.00 מ', ואין לנו שחקנים אתלטיים, כי אולי בשלב מסוים מנסים לגרום לשחקנים להיות מה שלא מתאים להם. והנה, רואים את אליהו עושה את מה שהוא עושה הכי טוב, וזה פשוט מרגש.

        יש לנו בכדורסל הישראלי המון כישרון, מאז ומתמיד, הרבה שחקנים שיודעים לעשות דברים ספציפיים בצורה יוצאת מן הכלל. יש לנו גארדים עם כישרון בלי סוף, אבל מה לעשות שכדורסל הוא משחק של גבוהים. בסופו של דבר השחקנים הגבוהים לוקחים לא מעט מהתהילה וליאור הוא אחד שידע לעשות את זה כמו הגדולים של פעם.

        פפי תורג'מן מורן רוט (מערכת וואלה! NEWS)
        "הפך ליקיר האוהדים בכל קבוצה". תורג'מן על רוט

        פפי תורג'מן מתרגש ממורן רוט

        מורן רוט, במשחק מלא התשוקה שלו, מזכיר לי את עצמי. הוא משאיר את הכל על הפרקט. אני חושב, ואני מרשה לעצמי להעיד על זה, שבכל משחק שבאתי לא ויתרתי אפילו שהרבה פעמים הגעתי למשחקים כאנדרדוג מובהק, וזה מה שגרם לאנשים להעריך אותי בתור שחקן. וכשאני רואה את מורן מגיע בכל ערב ונותן את הכל, גם אם אין שחקנים בקבוצה שלו כמו בשנה שעברה, ועוד מרים אותם להישגים, זה מה שהופך שחקנים טובים לשחקנים גדולים שמרגשים.

        בתקופה שלי היו הרבה יותר שחקנים שהקהל התחבר אליהם, כמו שהקהל של הפועל ירושלים היו מחובר אליי. בכל קבוצה היו רק שני זרים, וכל השאר היו ישראלים. הקהל בישראל אוהב את הישראלים, לא יעזור לאף אחד שום דבר - שחקנים שגדלו בקבוצה עושים להם את זה. היום יש כל כך הרבה זרים בכל קבוצה, אז הרבה יותר קשה להתרגש. החוקים השתנו. מורן רוט, בניגוד אליי, עבר הרבה קבוצות בקריירה שלו, למרות שעכשיו נראה שהוא מצא את הבית שלו בחולון. ועדיין, בכל קבוצה שהוא הגיע אליה הוא הפך מיד ליקיר האוהדים, שזה משהו כמעט בלתי נתפש. היכולת שלו לעשות את זה היא נדירה. היום שחקנים כמוני שנשארים כל הקריירה שלהם במועדון אחד הם זן נדיר, וזה רק מעצים את ההישג של רוט.

        דבר נוסף שמבדיל בין התקופה שלי לתקופה של מורן זו אירופה, שהרבה יותר פתוחה היום לשחקנים. כל הליגות פתוחות בפני כולם, ולא צריך להיות כוכב אמיתי כדי לצאת. הכסף הרבה יותר גדול, כוח השוק השתנה, ודווקא בגלל כל זה, לראות שחקן כמו מורן רוט שמחובר למערכות שהוא מגיע אליהן, גורם לי להיזכר בימים של פעם ולהתרגש.

        ליגת העל בוואלה! ספורט