פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הליגה האדריאטית: חסר לבלאט בורג

        מכבי ת"א נשארה מכונה בלאטית משוכללת, אבל עד שלא תחליט איך ייראה הקו האחורי שלה, היא תישאר קבוצה שכולה מציאות בהמתנה. ארז מיכאלי עם רשמים ממשחק הבכורה

        משחק פתיחת עונה הוא כמו היום הראשון בבית הספר – יש התרגשות באוויר ולא לומדים שום דבר. אז נכון, מדובר בליגה האדריאטית, משחק הפתיחה שוחק באולם ההתעמלות של נובו מסטו, והיריבה, איך לומר מבלי לפגוע, היא קבוצה רכה ומלאת חסרונות, אבל בכל זאת אפשר להתרשם ממכבי תל אביב החדשה התרשמות ראשונית.

        למכבי תל אביב סגל מרשים ועתיר כישרון, ולמרות שרשימת המצטרפים ארוכה, דבר אחד בלט בניצחון על נובו מסטו – סגנון המשחק לא השתנה, המכונה, במבט מלמעלה, מבט כללי, נראית אותו הדבר. כשסופוקליס שחורציאניטיס על הפרקט, הוא הציר ההתקפי. לא משנה מי סביבו – בהתקפה הכול עובר דרכו ומכבי משחקת כדורסל "פשוט" יותר של הכנסת כדור לצבע ומשם סל או הוצאה של סופו לקלעים. 7 מ-9 הנקודות הראשונות של מכבי במשחק קלע היווני. כשסופו בחוץ, הכדורסל של מכבי הופך מהיר ואתלטי יותר, ועם כניסתו של שון ג'יימס לעמדה 5 ראינו יותר אזורית, שמירת לחץ וזריקות מבחוץ, כשהנקודות בצבע באות ממעבר או ריבאונד התקפה. בדיוק כמו בעונה שעברה.

        בלאט, שעדיין מחכה שהמלט יתייבש ויהיה אפשר לבנות על היסודות, העניק דקות לכולם, וניסה הרכבים שונים ומשונים, אבל ברור שהרוח שאפיינה את הקבוצה בעונה שעברה נותרה כשהייתה. הדגש על הפן החברתי יחד עם האופי הספציפי שנדרש לכדורסל של בלאט, הביאו שחקנים משלימים באופיים, כאלה שהזדכו מזמן על האגו ומספקים למכבי את הפתרונות לבעיות שמהן סבלה בעונה שעברה. דווין סמית לא לקח אף זריקה מיותרת והוא מספק למכבי כוח אש מבחוץ; שון ג'יימס ויכולת החסימה שלו באו לידי ביטוי, נוסף לאתלטיות והריבאונד; יוגב אוחיון חטף, הניע וקלע, ומשמש כרגע כגארד מן המניין. פפלוקאס לא שיחק, אבל ברור שהוא לא בא לגנוב את ההצגה מאף אחד, והפרופסור הממושקף ג'ון שייר לא קיבל מספיק דקות כדי שיהיה אפשר להתרשם מיכולתו, אולי רמז לכושרו הנוכחי.

        לאתר הרשמי של מכבי תל אביב

        ***

        אז מכבי נראית יותר עמוקה, אתלטית, כישרונית ומאיימת, אבל עדיין נותרו שתי שאלות שילוו אותה עוד זמן רב לתוך העונה, שאלות שהניצחון על נובו מסטו הבליט. השאלה הראשונה – ושלום לפיל שבמרכז החדר – היא האם ג'ורדן פארמר ישלים עונה בקבוצה או יתחפף מתישהו בין אוקטובר לדצמבר. השאלה השנייה היא האם הקו האחורי של מכבי מסוגל לספק את אותו שילוב נשכני, שרירי ויעיל שסיפקו פרקינס, פארגו ואידסון – שלושה שמימשו את חזון הכדורסל של בלאט והפכו את מכבי של השנה שעברה לקבוצה מרגשת ועוצמתית.

        נתחיל בתשובה הפשוטה יותר, זו של השאלה השנייה – כנראה שלא, לפחות לא באותה אגרסיביות משתקת. לשאלה הראשונה אין תשובה בעתיד הקרוב, ופארמר, שיכול היה בקלות לגמור את הניצחון על נובו מסטו עם 20-25 נקודות, הראה, בינתיים, שהוא בא להיות חלק מהפאזל ולא לשחק עם עצמו בלברון ג'יימס. איתו יש למכבי קו אחורי מעולה, ובלעדיו למכבי יש קו אחורי בעייתי מאוד עם שני מובילי כדור – יווני שיכול לשחק 20 דקות בערב, וישראלי שלו זו העונה הראשונה ביורוליג - וסימן שאלה בשם פרקינס. והנה המלכוד: מכבי יכולה לפתור את הבעיה עם רכישת פוינט גארד נוסף, אך בכך תעמיס עוד יותר על סגל הקבוצה ותקציבה, וגם אם תשחרר מישהו כדי להקטין את הנזק (שייר?), עדיין מדובר בהימור, סיכון שיש לחשבו היטב, בטח אם בסוף פארמר יישאר.

        יכול להיות שהשביתה ב-NBA תיגמר ופארמר ייעלם, יכול להיות שפרקינס יחזור מוקדם מהצפוי וישחק כדורסל ראוי, ויכול להיות שהמצב הנוכחי יישאר בעינו. ההתלבטות הזו לגבי חיזוק הקו האחורי, שיסודה בצירופו של פארמר, הופכת את מכבי לקבוצה שכולה מציאות בהמתנה – לא מצב בריא לקבוצת כדורסל.

        מכבי ת"א פותחת עונה באדריאטית: כל הכתבות והניתוחים