הספורטאי היהודי הגדול בהיסטוריה - מקומות 20-11

לא היינו צריכים את ג'ורדן פארמר כדי לדעת שיהודים זה לא רק שכל. אבל ביקורו סיפק צ'אנס לדרג את 20 היהודים הכי גדולים בספורט

ישי רז

20. אלפרד האיוש

קשה להשוות בין ספורטאים שהקריירה שלהם הסתיימה לפני יותר ממאה שנים לספורטאים בתקופה המודרנית, אבל רשימת ההישגים של אלפרד האיוש ראויה להקנות לו מקום של כבוד בתחילת הדירוג. השחיין ההונגרי היה האלוף האולימפי הצעיר ביותר באולימפיאדה הראשונה באתונה ב-1896, כשקטף שתי מדליות זהב (ב-100 מ' חופשי וב-1,200 מ' חופשי) בעודו סטודנט בן 18 לארכיטקטורה. במקביל לקריירת השחייה האגדית שלו הוא היה אתלט מצטיין שזכה באליפות הונגריה בריצת 100 מ', 400 מ' משוכות וזריקת דיסקוס ב-1898, ולאחר מכן שיחק כחלוץ בנבחרת הכדורגל של הונגריה, ובהמשך הפך למאמנה. אחרי פרישתו המשיך האיוש לקטוף פרסים כארכיטקט מוערך, ביניהם גם עיטור מיוחד על תכנון ועיצוב כמה מהמתקנים המרשימים שנבנו בפריז לקראת אולימפיאדת 1924

עוד בוואלה! NEWS

הזמן המושלם להתכונן לקיץ הבא: הג'ל שמעלים את סימני המתיחה

לכתבה המלאה

19. ג'ודי שכטר

כשהדרום אפריקאי הנמרץ הצטרף לסבב הפורמולה 1 ב-1972, הוא נחשב לנהג פרוע ולא מחושב, והוגדר כמי שמכיר רק מהירות אחת - בה דוושת הגז מוצמדת לרצפה. בשנותיו הראשונות בסבב הוא רשם כמה ניצחונות גדולים אך נודע בעיקר בשל סגנון הנהיגה הלא אחראי שגרם ללא מעט תאונות. אבל עם השנים שכטר למד לרסן את עצמו על המסלול, קנה מקום קבוע בצמרת העולמית וב-1979 השלים סופית את המהפך כשעבר לקבוצת פרארי, שם שיתף פעולה עם ז'יל וילאנב ובסיומה של עונה נהדרת הוכתר כאלוף הפורמולה 1. העם הנבחר היה יכול להתגאות בכך שהנהג המהיר בעולם הוא אחד משלנו, ואחרי פרישתו של שכטר שנה לאחר מכן פרארי חיכתה לא פחות מ-21 שנה עד הגעתו של האלוף הבא של החברה, מיכאל שומאכר שעשה זאת ב-2000

18. תמרה פרס

הרזומה של האתלטית האוקראינית היה יכול לשלוח אותה בקלות למקום גבוה הרבה יותר בדירוג, אבל החשדות שליוו אותה לאורך כל הקריירה לא מותירים ברירה אלא לפקפק ברבים מהישגיה. פרס הייתה אחת הכוכבות הגדולות של האתלטיקה העולמית בתחילת שנות השישים, קטפה שלוש מדליות זהב ואחת מכסף במשחקי 1960 ו-1964 בהדיפת כדור ברזל וזריקת דיסקוס ושלטה גם באליפויות אירופה בשני הענפים, אלא שהשרירים העוצמתיים שהפכו אותה לכוכבת גם הולידו שמועות בלתי פוסקות על כך שהיא ואחותה הקטנה אירנה (גם היא אלופה אולימפית ב-80 מ' משוכות ברומא ובקרב שבע בטוקיו) נוטלות הורמונים גבריים לשיפור היכולת. בשנת 1966, עם כניסתו לתוקף של החוק המחייב את כל הספורטאיות לעבור בדיקת מגדר, הפסיקו האחיות, שזכו לכינוי "האחים פרס", להשתתף בתחרויות בינלאומיות, למרות שמעולם לא נתפסו בשימוש בחומר אסור כלשהו

17. דארה טורס

השחיינית הלא נגמרת עשויה להאריך את הקריירה האגדית שלה גם באולימפיאדת לונדון, ואחרי שקטפה לא פחות מ-12 מדליות אולימפיות יהיה קשה להמר נגדה אפילו בגיל 45. טורס זכתה במדליית הזהב הראשונה שלה כבר בגיל 17 במשחקי לוס אנג'לס ב-1984 כחלק מרביעיית השליחות האמריקאיות ב-4X100 מ' חופשי, והוסיפה מדליות מכסף וארד בסיאול 1988. ארבע שנים לאחר מכן היא שוב חגגה זהב עם חברותיה בברצלונה, ולאחר מכן הודיעה על פרישה אך חזרה למשחקי סידני 2000 טובה מתמיד, וסיימה את המשחקים עם חמש מדליות נוספות, שלוש מהן במשחים אישיים. אחרי שפרשה בשנית וילדה בן טורס הפתיעה עם קאמבק נוסף לבייג'ינג 2008, שם הפכה לשחיינית הראשונה אי פעם שהתחרתה באולימפיאדה אחרי גיל 40, וזכתה בעוד שלוש מדליות כסף

16. ויקטור ברנה

בתקופה בה אליפויות העולם בטניס שולחן עדיין לא כללו את סין ומדינות המזרח הרחוק, שלט ברנה בענף ללא עוררין. הסופרסטאר ההונגרי, ששינה את שמו מגיוזו בראון לויקטור ברנה בגלל האנטישמיות בה נתקל בבודפשט בשנות העשרים, סייע בהפיכת טניס השולחן מספורט שולי באירופה לענף פופולרי בכל אירופה תוך שהוא מוכתר חמש פעמים כאלוף העולם ביחידים, וזוכה בסך הכל ב-32 מדליות באליפויות עולם, כולל זוגות וזוגות מעורבים. דמותו הכריזמטית והתשוקה הגדולה שהפגין במשחקו הפכו אותו לפנים של הענף, והתגייסותו לחיל הצנחנים הבריטי במלחמת העולם השנייה רק הוסיפה לאגדה שלו, אחריה עבר ברנה לייצג את בריטניה, במדיה זכה בעשר מדליות באליפויות העולם, האחרונה שבהן ב-1954, כשהיה בן 43

15. איימי אלקוט

בישראל נהוג לזלזל בגולף ולקטלג אותו ביחד עם משחקים כמו שחמט וברידג', אבל ברחבי העולם הוא נתפס כספורט לכל דבר, ולכן גם לאלקוט יש מקום ברשימה. האמריקאית החייכנית תפסה במהירות מקום בצמרת הגולף העולמית כשעלתה לסבב הבוגרות ב-1975, והשיגה ניצחון מרשים כבר בטורניר השלישי בו השתתפה. ב-1979 היא כבר הניפה תואר מייג'ור ראשון מתוך חמישה כשזכתה באליפות קנדה הפתוחה, ולאחר מכן הוסיפה זכיות גם באליפות ארצות הברית הפתוחה (1980) ובטורניר נאביסקו (1983, 1988 ו-1991), והחגיגה הספונטנית שלה בסיומו שכללה זינוק לנהר הסמוך לגומה האחרונה הפכה למסורת בטורניר לשנים הבאות. ב-1991 היא פרשה כשבאמתחתה לא פחות מ-29 תארים ומקום בהיכל התהילה של הגולף

14. בארני רוס

הנער הקשוח משיקגו היה המתאגרף המקצוען הראשון שהחזיק בתואר אלוף העולם בשלושה משקלים שונים בו זמנית והעמיד מאזן נהדר של 72 ניצחונות, 4 הפסדים ו-3 תוצאות תיקו לאורך הקריירה המפוארת שלו, אך עיקר המורשת שלו מורכב מהתדמית החדשה שיצר לקהילה היהודית בארצות הברית. רוס, שנולד בשם דב רוסופסקי, קיבל חינוך יהודי מסורתי שהטיף להימנעות מאלימות, אך לאחר שאביו נרצח כשהיה בן 14 הוא ראה את אמו מתמוטטת נפשית ואת אחיו נשלחים לבתי יתומים, והחליט להפסיק לשתוק. רוס הפך לבריון מאיים ברחובות שיקגו בשנות ה-20 ואף חבר לכנופיה של אל קאפונה, אך למזלו כשרון האגרוף שלו עזר לו לחזור למוטב, ולהוכיח דרך הצלחותיו בזירה שיהודים יכולים להשיב מלחמה. במלחמת העולם השנייה הוא התגייס למארינס וזכה לעיטור מיוחד על אומץ לב בקרב, שמיצב אותו כגיבור אמריקאי לכך דבר, וסמל ייחודי לרוח הקרב של העם היהודי

13. לני קרייזלבורג

מעבר לכל המדליות, הגביעים והשיאים, נדמה שמה שנזכור מהקריירה של קרייזלבורג הוא שב-2001 הוא העדיף להשתתף במכביה ולוותר על אליפות העולם למרות שהיה בשיא פריחתו. השחיין הנהדר נולד באוקראינה בשם ליאוניד ומשפחתו הגיעה ללוס אנג'לס כשהיה בן 14. עד מהרה זיהו האמריקאים את הכשרון של הנער השרירי, שקנה לעצמו לקראת סוף המיליונים את תואר שחיין הגב הטוב בהיסטוריה כשניפץ את שיאי העולם ב-50 מ', 100 מ' ו-200 מ', ובאולימפיאדת סידני הוא עמד בכל הציפיות עם שלוש מדליות זהב. לאחר מכן הגיע הביקור הסנטימנטלי במכביה, אבל דווקא אז הוא סבל מפציעה קשה שהשביתה אותו לכמעט שנתיים. אחרי סדרת ניתוחים בכתף חזר קרייזלבורג לסגל האמריקאי לאתונה 2004 והתכבד לזכות במדליית זהב רביעית ב-4X100 מ' מעורב, למרות שבמשחה הגמר החליף אותו המתלמד שלו לשעבר ויורשו לעתיד, ארון פירסול

12. הרולד אברהמס

האצן הבריטי לא חשש לקרוא תיגר על הנורמות המקובלות בתקופתו, ואחרי שהיה הספורטאי הראשון בממלכה ששכר את שירותיו של מאמן אישי בצעד מעורר מחלוקת, הוא הפך לאלוף האולימפי הראשון ב-100 מ' שלא הגיע מארצות הברית כשקטף את הזהב בפריז ב-1924. שלוש שנים אחרי מותו ב-1978 כיבדו האמריקאים את הישגו ההיסטורי בסרט "מרכבות האש", שתיאר (תוך השמטה ושינוי של לא מעט עובדות כדי להתאימן לתסריט ההוליוודי) את המאבק הספורטיבי בינו לבין חברו למשלחת הבריטית, אריק לידל, שהיה נוצרי אדוק. מלחמת הדת הזו לא התקיימה במציאות, כיוון שלידל לא התחרה בגמר ה-100 מ' משום שהוא נערך ביום ראשון, אך אברהמס הביא הרבה כבוד לעם היהודי כשהשווה את השיא האולימפי שעמד על 10.6 שנ'. אחרי פרישתו הוא המיר את דתו והפך לקתולי, אבל את מקומו בספרי ההיסטוריה של הספורטאים היהודים הוא קנה בזכות

11. אירנה שווינסקה

אברהמס היה פורץ הדרך, אבל האתלטית היהודיה הגדולה בכל הזמנים הייתה הפולניה האגדית, שעדיין מתגאה בתואר הספורטאית היחידה אי פעם שהחזיקה בשלב מסוים בשיא העולם ב-100 מ', ב-200 מ' וב-400 מ', לתשומת לבו של יוסאין בולט. שווינסקה, שנולדה בלנינגרד כאירנה קירזנשטיין, ייצגה את פולין באולימפיאדה חמש פעמים, והייתה הראשונה שזכתה במדליות בארבע אולימפיאדות רצופות: זהב ב-4X100 מ' וכסף ב-200 מ' ובקפיצה לרוחק ב-1964, זהב ב-200 מ' וארד ב-100 מ' ב-1968, ארד ב-200 מ' ב-1972, וזהב ב-400 מ' ב-1976. לאורך הקריירה הארוכה שלה שווינסקה שברה שישה שיאי עולם שונים, וכיום היא חברה בועד האולימפי הבינלאומי

* מקומות 10 עד 6 בדירוג יפורסמו ביום חמישי בצהריים

* דירוג חמשת הגדולים יפורסם ביום שישי בערב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully