וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

וזוהי רק ההתחלה

אריאל גרייזס

10.9.2011 / 0:16

אריאל גרייזס מנתח את המשחק בין גרין ביי לניו אורלינס, שבעיקרו מסביר לנו למה כל כך התגעגענו במשך שבעה חודשים

כן, כן, זה רק משחק אחד. אבל הפוטבול חזר, אז אני מתלהב. הנה כמה נקודות מהמשחק שהתקיים בלילה שבין חמישי לשישי.

דונאלד דרייבר שחקן גרין ביי פאקרס מופל על ידי ג'בארי גריר וסקוט שייני שחקני ניו אורלינס סיינטס. Jonathan Daniel, GettyImages
כמה טוב שחזרתם, באמת שהתגעגענו/GettyImages, Jonathan Daniel

ניתוחי ספורט אמריקאי שוטפים - בבלוג של אריאל גרייזס

- הפאקרס נראו בדרייב הראשון כאילו לא עברו שבעה חודשים (ואיזה שביתה) מאז משחק הפוטבול האחרון שלהם. גם הדרייבים שאחר כך הראו שאין טיפה חלודה על אהרון רוג'רס או על הרסיברים שלו ואם כבר – הם נראים רק יותר טוב ממה שזכרנו אותם.

- מה שכן, משחק הריצה לא היה אופציה במרבית המשחק – לאו דווקא בגלל חוסר הצלחה, כמו בגלל חוסר רצון להניע את הכדור על הקרקע (ועם איך שהסקנדרי של ניו אורלינס נראה – איך אפשר להאשים אותם?). שנה שעברה גרין ביי התעקשה לרוץ ולרוץ גם כשהיו אופציות יותר טובות באוויר וזאת היתה הבחירה הנכונה כי זה מנע מהם להפוך לקבוצה חד מימדית. השנה, זה נראה, הפאקרס לא ממהרים לרוץ יותר מדי, ואולי הם מתמכרים ל"תסמונת מאנינג" – לנצל עד תום את הק"ב הכוכב שלך, תסמונת שבסופו של דבר רק פוגעת בקבוצה.

- כמה גדול ארון רוג'רס ראינו באחד הדרייבים במחצית הראשונה. במסירה לא ארוכה לגרג ג'נינגס (אליל, אליל!) הוא כוסה משני הצדדים על ידי הסקנדרי, כשאחד הקורנרים של הסיינטס היה מתחתיו במצב שהיה הופך לחטיפה אצל 70-80 אחוז מהק"בים בליגה. לא אצל רוג'רס – הוא מסר את הכדור למקום שבו היחיד שיכול לתפוס אותו יהיה ג'נינגס – ולמרות שהוא לא תפס, גם חטיפה לא נרשמה פה והדרייב יכול היה להמשיך. זה בדיוק ההבדל בין ק"ב טוב לק"ב מעולה.

דרו בריס שחקן ניו אורלינס סיינטס (ימין) עם ארון רוג'רס שחקן גרין ביי פאקרס (שמאל). Morry Gash, AP
מפגש בין שני ענקים כמו דרו בריס וארון רוג'רס חייב להיות כזה, אין ברירה אחרת/AP, Morry Gash

- אצל ניו אורלינס אין הרבה חדש. דרו בריס עדיין פטיש, משחק הריצה מג'עג'ע וההגנה, אוי ההגנה. ניתן לשון פייטון את הקרדיט שמדובר רק במשחק הראשון של השנה וההגנה עדיין חלודה, אבל אם הקבוצה הזאת רוצה ללכת יותר רחוק משנה שעברה היא תהיה חייבת להתחיל להוריד את מספרי הנקודות ששמים עליה, כי בריס לא יכול לנצח את כל המשחקים.

- עם כל הכבוד לביצים של שון פייטון, ללכת על זה בדאון רביעי קצר כשאתה בפיגור 8 בסוף הרבע השלישי במקום ללכת על פילד גול קל, זה פשוט טמטום.

- נתון מעניין שהראו אחר כך לגבי ניו אורלינס – שנה שעברה במצבי דאון שלישי קצר, הסיינטס היו אחרונים בליגה עם מינוס 0.2 יארד כשהם ניסו לרוץ. אני מניח שלמרבית המינוסים היה אחראי רג'י בוש כשניסה לרוץ דרך האמצע, אבל לאור המהלך האחרון ועוד כמה במהלך המשחק, יכול להיות שבכלל הבעיה לא היתה אצלו אלא בקו ההתקפה שלא היה מסוגל לפתוח נתיבי ריצה?

- ועדיין, אחרי הופעת הבכורה המרשימה של דארן ספרולס, אתם חושבים שיש מישהו בניו אורלינס שמתגעגע לרג'י בוש?

ג'ון קון שחקן גרין ביי פאקרס. Morry Gash, AP
חכו עם האופוריה, האלופה תמיד מנצחת במשחק הפתיחה/AP, Morry Gash

- עוד נקודה שהסיינטס צריכים לפתור – בליצים. הסטטיסטיקה של בריס בדאון שלישי קצת משקרת (משהו כמו 7 מ-8) כי בחלק גדול מאותם דאון שלישי בריס בכלל לא הגיע למצב מסירה, כי הפאקרס עשו עליו בליץ שהסתיים בסאק. מישהו בניו אורלינס ייצטרך לשים על זה דגש או שדרו בריס עשוי לגמור את העונה מוקדם מהצפוי

- למה הסיינטס באמת הפסידו, אתם שואלים? טוב, שמרנות התקפית, כמובן, אבל גם בגלל שהם לא יודעים לבחור מספרים. תסתכלו על הרסיברים של גרין ביי – 80, 85, 88. אלו של ניו אורלינס? כולם חושבים שהם ק"בים – 12, 17, 19. שמישהו שם ייסגר על עצמו ומהר.

- עם כל האופוריה בגרין ביי צריך להזכיר שבשמונה השנים האחרונות האלופה תמיד מנצחת את משחק הפתיחה של העונה שאחרי. כמה מאותן אלופות באמת שיחזרו את ההצלחה באותה עונה? בדיוק.

- ואי אפשר בלי מילה על פייטון מאנינג. עצוב. מאוד. הנה, מילה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully