המורדים עדיין לא נכנעו: מה עבר על אינטר הקיץ?

איך שלא תסתכלו על זה, לז'וזה מוריניו יש עדיין השפעה עצומה על המתרחש באינטר. האיש שהצליח לשבור את הבצורת האינסופית של הנראזורי ולהצעיד אותם לזכייה בליגת האלופות ב-2010, עושה מאז כותרות מסוגים שונים בריאל מדריד, אבל בסן סירו הוא עדיין סמל. לפני מספר ימים חשף ווסלי סניידר שהמיוחד המליץ לו לא לעבור למנצ'סטר יונייטד: "מוריניו אוהב את אינטר, והוא אמר שכדאי לי להישאר באיטליה. הוא מאמן מצוין, ואני מקשיב לו". הפליימייקר ההולנדי הודיע ששקל לעזוב רק כי אינטר נקלעה למשבר כלכלי: "הסוכן אמר לי שהמועדון זקוק לכסף, ולכן אני עומד למכירה. זו הייתה הסיבה היחידה למו"מ שניהלתי עם יונייטד. ואז מכרו את סמואל אטו, והכל הסתדר".

בשלב מסוים באמת נדמה היה שאינטר תיפרד הקיץ משני כוכביה הגדולים גם יחד. רבים ראו בכך עדות נחרצת לירידתה מהנכסים. אובדן האליפות נתפס כסיום עידן השליטה הבלתי מעורערת של הנראזורי בליגה האיטלקית שהחל עם פרוץ פרשת השחיתות הגדולה ב-2006. כעת, אחרי חמש אליפויות רצופות, עקפה אותה מילאן בדרך לסקודטו, והותירה דווקא את אוהדי יובנטוס שמחים מאוד לאידה. מבחינת הגברת הזקנה, מדובר בצדק פואטי. אמנם אשמתה שלה, ובעיקר של המנכ"ל המיתולוגי לוצ'יאנו מוג'י, אינה מוטלת בספק, אך במהלך השנים התברר כי מוראטי עצמו ממש לא חף מפשע. שיטת הלחץ על איגוד השופטים ויתר העבירות שהיו נפוצות בעולם הכדורגל בארץ המגף, יושמה על ידי כל קבוצות הצמרת. העונש המוגזם של יובה, שהורדה לליגה השנייה, נחשב בטורינו למזימה זדונית של אינטר שהצליחה לנכס לעצמה אפילו את הסקודטו הלא צודק ב-2006 מסיבות טכניות, והוא נותר אצלה על אף הערעורים הבלתי פוסקים בבתי המשפט. באותו הקיץ ניצל מוראטי את המצוקה ביובנטוס כדי לקחת ממנה שני כוכבי-על בדמותם של זלטן איברהימוביץ' ופטריק ויירה. משם הדרך לשליטה בכדורגל האיטלקי היתה סלולה. בטורינו חיכו מן רב מאוד לסיום ההגמוניה של מוראטי, וכל העיתונאים שאינם מזוהים עם אינטר פצחו בצהלות שמחה.

מדוע, למעשה, נקלעה אינטר למצב בו היא נדרשת למכור את כוכביה? האמת העצובה היא שהקבוצה מתפקדת בזכות הונו האישי של הנשיא. מאז השתלט על המועדון ב-1995, הפסיד מוראטי יותר ממיליארד יורו. בשלוש השנים הראשונות אחרי פרשת הקלצ'יופולי היו הוצאותיה של אינטר גבוהות מהכנסותיה בכ-500 מיליון יורו – נתון מדהים בכל קנה מידה. הדבר נובע לא רק ממדיניות רכש בזבזנית שדווקא הצטמצמה מאוד בהשוואה לסוף שנות ה-90' ותחילת העשור הקודם, אז שבר פעמיים את שיא ההעברות העולמי בעסקאות רונאלדו וכריסטיאן ויירי, אלא בעיקר בכך שאין לאינטר מהיכן להרוויח. כסף מזכויות שידור מהווה יותר מ-60 אחוזים מהכנסותיה, בדומה לקבוצות צמרת איטלקיות אחרות. לשם השוואה, באנגליה ובספרד נע נתון זה סביר 40 אחוזים, בעוד אצל באיירן מינכן מדובר ברבע בלבד מהכנסותיה. לאינטר אין רשת מסחרית מפותחת ברחבי העולם, ואיצטדיונה הביתי המיושן, אותו היא חולקת עם היריבה העירונית, ממש לא מסוגל להניב רווחים גבוהים, במיוחד כשאינו מלא ברוב המשחקים. לכך יש לצרף את המצב הפיננסי הבעייתי באיטליה כולה. כאשר תוכנית "פייר-פליי" של מישל פלאטיני, אותה ביקשו מוראטי וסילביו ברלוסקוני בעצמם, מחכה מעבר לפינה, הפכה אינטר למועדון שחייב למכור על מנת לשרוד כלכלית.

לצרות הכספיות מצטרפות הבעיות הניהוליות. אינטר הגיעה לשיאה עם הטרבל ב-2010, והיה ברור שאיש לא יצליח לשחזר את ההישגים של מוריניו, והדרך היחידה היתה למטה. עם זאת, ההתרסקות היתה יכולה להיות מתונה הרבה יותר עם מאמן מתאים יותר מאשר רפא בניטס. בנוסף, לא ביצעה הקבוצה רענון של הסגל, ובאופן אירוני דווקא הדרישה לשחקני חיזוק היא שגרמה לפיטוריו המוקדמים של הספרדי. מיד עם עזיבתו, הוחתמו החלוץ ג'מפאולו פאציני והמגן היפני יוטו נגאטומו – שתי עסקאות נהדרות ששימשו היטב את לאונרדו שירש את בניטס. הברזילאי הצליח אמנם להחיות את הנראזורי, להחזיר לשחקנים שמחת חיים ולתת הצגות בלתי נשכחות לאוהדים, אך הואשם לא פעם בידי התקשורת ביכולת טקטית בעייתית, ולראיה התבוסה בדרבי הקריטי שסלל את דרכה של מילאן לאליפות והפיאסקו מול שאלקה ברבע-גמר ליגת האלופות. שתי תוצאות אלה הכתירו את העונה שעברה ככישלון.

על עומק המשבר באינטר יעיד הקושי להחתים מאמן חדש כאשר לאונרדו עזב, ביוזמתו, לטובת תפקיד המנהל הספורטיבי של פריז סן-ז'רמן המתעשרת. לפי הדיווחים שהתפרסמו לאחרונה בספרד, היה ויסנטה דל-בוסקה בראש הרשימה של מוראטי שהציע לו שכר עתק. טבעי לחלוטין שדל-בוסקה העדיף לאמן את אלופת העולם, אבל סירובו של מארסלו ביילסה היה מעליב הרבה יותר – הארגנטיני נחת ימים ספורים לאחר מכן על הספסל של בילבאו. גם החלום להביא לסן סירו את אנדרה וילאש בואש ממש לא צלח, פאביו קאפלו לא העלה בדעתו לעזוב את נבחרת אנגליה, ופיורנטינה דחתה בבוז גישושים סביב סינישה מיכאילוביץ', שמידת התאמתו לנראזורי לא ברורה בכל מקרה. ג'אן-פיירו גאספריני, שחתם בסופו של דבר היה, אם כבר, האופציה השישית של מוראטי, אך באינטר מעדיפים לא לדבר על כך. מבחינת האוהדים, מדובר באיש הנכון במקום הנכון, ולו בגלל המחמאה שקיבל בזמנו ממוריניו. "הכי קשה לי לשחק מול גנואה של גאספריני. בכל פעם שביצעתי שינוי טקטי, הוא עשה התאמות משלו", אמר בזמנו הפורטוגלי, והוא לא היחיד שהתרשם מאיש המקצוע בן ה-53 שבילה 10 שנים מחייו כשהוא מדריך את קבוצת הנוער של יובנטוס. בשלהי 2009 רצה אלכס פרגוסון להחתים את גאספריני כעוזרו באולד-טראפורד, רק כדי לקבל סירוב מגנואה שפיטרה אותו שנה לאחר מכן.

רוחו של מוריניו מרחפת מעל סן סירו, וגאספריני הוא טקטיקן מעולה, אבל מבחינות רבות נראה המאמן החדש כממשיך דרכו של לאונרדו. הוא דוגל בכדורגל התקפי בכל מחיר, חסיד של מערך 3-4-3 שלא נפוץ יתר על המידה באיטליה. הדבר עשוי לשחק לטובתה של אינטר, ואלה שמעדיפים להתרכז בקיץ הקשה שעברה סגנית האלופה עשויים להיות מופתעים. תאמינו או לא, אבל במגבלות הקיימות דווקא הצליח מוראטי לסיים את חלון ההעברות עם טעם טוב מאוד בפה. אטו הוא הכוכב המשמעותי היחיד שעזב, והקמרוני יוחלף בהרכב על ידי פאציני שיקבל את הבמה המרכזית לה הוא ראוי – הרי מדובר בחלוץ המרכזי האיטלקי הטוב ביותר מאז ימי ויירי, והוא הוכיח זאת שוב עם שער הניצחון במדים הלאומיים לרשת סלובניה ביום שלישי האחרון. הישארותו של סניידר קריטית, וגאספריני מתכוון במסגרת השיטה החדשה להסיט את מייקון וחבייר סאנטי לקישור. מי ישחק בהגנה? לוסיו נותר המנהיג המרכזי, אנדראה ראנוקיה הצעיר יקווה לעונה יציבה הרבה יותר מאשתקד, וחשוב יותר – ואלטר סמואל חוזר. הבלם הארגנטיני החמיץ את רוב העונה שעברה בגלל פציעה, ולחסרונו השפעה קריטית על המחדלים בעורף של לאונרדו. גאספריני צריך לדאוג שכריסטיאן קיבו, אשר ביכולתו חלה נסיגה בקנה מידה קטסטרופלי, לא יתקרב הרבה לדשא.

מוראטי לא מתפרע עם רכישות כבעבר, אבל ההימורים שלו עשויים להיות מעולים. דייגו פורלאן אולי לא נראה מציאה בגיל 32, אבל צריך לזכור שמחירו עמד על יותר מ-15 מיליון יורו לפני שנה כאשר הוכתר לשחקן המצטיין במונדיאל. אינטר זכתה בשירותיו תמורת חמישה מיליון בלבד, ואם כושרו הבעייתי אשתקד נבע בעיקר מסכסוך עם מאמן אתלטיקו מדריד דאז קיקה סאנצ'ס פלורס, השמיים הם הגבול מבחינתו באיטליה. החתמתו של מאורו סראטה הארגנטיני בהשאלה מלאציו עלולה להיות מסוכנת מבחינת איזון בחדר ההלבשה, אך אם יידע גאספריני להשתלט עליו ולנצל היטב את כישוריו, שילובו עם פאציני עשוי להיות קטלני. מוראטי הבריק כאשר כלל בחוזהו של סראטה בונוס שמן על בישולים ולא על כיבושים. תמורת ריקארדו אלבארס הארגנטיני קיבלה ולס סרספילד 12 מיליון יורו, וזהו סכום מוגזם בתקופת הצנע, אבל עיתונאים רבים מנבאים לו עתיד ורוד באיטליה ומשווים את סגנון משחקו לזה של קאקה. החלוץ ההולנדי בן ה-18 לוק קסטאניוס שעלה שלושה מיליון יורו בלבד מפיינורד הוא אופציה נפלאה על הספסל – לא במקרה הוא הבקיע אשתקד 15 שערים בעונת הבכורה שלו בליגה ההולנדית. והמהלך המבריק ביותר של מוראטי עבר כמעט ללא כותרות כאשר אנדראה פולי הגיע בהשאלה מסמפדוריה. מדובר בקשר בן 21 שהצטיין בכל הנבחרות הצעירות ונחשב לשחקן הרכב סקואדרה אזורה בעתיד הלא רחוק. לאינטר זכות לרכוש את כרטיסו תמורת שישה מיליון בעוד שנה, ואם ימצה פולי את הפוטנציאל בהדרכתו של גאספריני, הרי שמדובר בגרושים.

תוסיפו לכך הצלחה כבירה במרדף אחרי לורנצו טאסי בן ה-16, המכונה "רוברטו באג'יו הבא", ותקבלו קיץ לא רע בכלל. "עד לא מזמן הייתי אופטימי, ועכשיו אני אופטימי מאוד", הכריז מוראטי עם סגירת חלון ההעברות, "יש לנו סגל חזק, מגוון ומעניין, וכעת הכל בידי המאמן". ברור למדי כי למילאן, שנחשבת לפייבוריטית להגן על תארה בעיני כל הפרשנים בארץ המגף, סגל קטן יותר ואפשרויות טקטיות מוגבלות יותר. אז בצד האדום-שחור של מילאנו יכולים לתכנן השתלטות על איטליה למשך השנים הקרובות, וביובנטוס חוגגים את רמיסתה של היריבה השנואה שרימתה אותה, אך אל תמהרו להספיד את החבורה של מוראטי.