לא בטוח שזה טוב למסי: הכירו את אלחנדרו סאבלה, המאמן החדש של ארגנטינה

"למען האמת, לא האמנתי שאקבל את הצ'אנס לאמן את נבחרת ארגנטינה כל כך מוקדם בקריירה שלי, אבל הנבחרת זו ההזדמנות האולטימטיבית". כך, במסיבת העיתונאים בה הוצג, הודה ללא בושה אלחנדרו סאבלה. בניגוד לרבים אחרים ולמה שהתרגלנו מאנשי כדורגל, סאבלה אמר בדיוק את אשר על ליבו והסגיר את תחושותיו לגבי המינוי. אז איך קרה שהמאמן בן ה-56 שהיה רק פעם אחת מאמן ראשי הגיע לתפקיד הכי בכיר בכדורגל הארגנטינאי?

מאז התפטרותו של חוסה פקרמן, זמן קצר לאחר הדחת הנבחרת ברבע גמר המונדיאל בגרמניה 2006, המערכת הלחוצה של ארגנטינה נמצאת במערבולת. אלפיו באסילה שפרש באוקטובר 2008, מראדונה שהחליפו ונכשל בגביע העולם בדרום אפריקה וסרחיו באטיסטה שהועזב אחרי הכישלון בקופה אמריקה בקיץ - אף אחד לא הביא עמו בשורה ורוח חדשה לנבחרת. סאבלה שונה מהמאמנים הקודמים, ובאלביסלסטה תולים בו הרבה תקוות.

כל חייו, גם כשחקן מוערך והן בקריירת האימון שלו, הקפיד סאבלה המכונה ''קוסם" לשמור על פרופיל נמוך ולא להתבלט בשטח. הוא מוכר כאדם רגוע, שקט ולא מתלהם. איש תרבות ששולט היטב ברזי הפוליטיקה וההיסטוריה של ארגנטינה, בעל ידע נרחב ודובר ארבע שפות. סאבלה, שנולד ב-5 בנובמבר ב-1954 לאב מהנדס ואמא מורה, עשה קריירה יפה ככדורגלן. הוא התחתן פעמיים ונשוי כיום לסילבאנה ולהם שני ילדים, יש לו עוד שני ילדים מנישואיו הראשונים. "אני אדם מאוד משפחתי", העיד על עצמו. "כשאני לא באימון, אני אוהב לבלות בבית עם המשפחה, לצפות בתכניות פוליטיות ובערוץ ההיסטוריה. עם סילבאנה, אני גם אוהב לצפות בסרטים רומנטיים".

גם סאבלה, כמו מינויים קודמים לנבחרת, לא התקבל בצורה חלקה. כמו בישראל, גם בארגנטינה, לכל אחד דעה משלו בנושא, ושמות רבים נזרקו לחלל האוויר לאחר לכתו של באטיסטה. הרבה רצו שקרלוס ביאנצ'י האגדי ישוב, היו שצידדו במיגל אנחל רוסו, אחרים בחרארדו מרטינו שהוביל את נבחרת פרגוואי לגמר הקופה אמריקה ועוד. כשעלה שמו של סאבלה, הטענה המרכזית נגדו הייתה שהוא חסר ניסיון בקבוצות גדולות. מעבר לאסטודיאנטס, לא אימן סאבלה אף קבוצה, כך שהנבחרת היא בעצם התפקיד השני שלו כמאמן ראשי – פרט שנשמע מוזר ללא מעט אנשים. ביקורות אחרות נשמעו, כאשר היו מי שסברו שהמינוי שלו על ידי הנשיא הכל יכול של ההתאחדות חוליו גרונדונה הוא פוליטי בעיקרו.

מי שיצא בחריפות נגד מינויו היה סזאר לואיס מנוטי. המאמן בן ה-72 שהביא לארגנטינה את גביע העולם הראשון ב-1978 כשזו אירחה את הטורניר, אמר: "אני לא מכיר אותו, אבל מה הוא מביא עמו לנבחרת? מה הפרויקט שלו טומן בחובו? לנצח? אוקיי, ואיך הוא יעשה זאת? לזכות בקופה אמריקה או בגביע העולם לא צריכה להיות שאיפה, זו חובה. המאמן והשחקנים צריכים להיות מחויבים למטרה ולהגיע אליה. אני רק יודע שהוא אימן את אסטודיאנטס ולפני זה היה עוזרו של פסארלה בנבחרת. עם באסילה דיברתי במשך 20 שנה, עם ביילסה אני משוחח שעות, עם סאבלה לא החלפתי מילה, לא שמעתי אותו אף פעם".

לסאבלה אין אמנם שעות רבות כמאמן ראשי על הקווים, אבל יש לו הרבה כדורגל. במשך זמן ארוך שימש כעוזרו של דניאל פסארלה והלך איתו לכל מקום. זה החל באימון הקבוצה בה שיחקו – ריבר פלייט – בין השנים 1990-1994 והמשיך בנבחרת ארגנטינה (1994-1998). גם בנבחרת אורוגוואי עבדו השניים ביחד תקופה קצרה (2000-2001) וכן בפארמה האיטלקית, מונטרי המקסיקנית וקורינתיאנס הברזילאית. הזיווג בין השניים התאים לכל אחד כמו כפפה ליד; פסארלה אוהב את אור הזרקורים וכריזמטי, בעוד שסאבלה נחבא אל הכלים. הקיסר מדבר הרבה, כשהקוסם מעדיף לשתוק. המאמן מנהל את המשחקים ומכתיב את המדיניות, כשעוזרו מתכנן את האימונים, מקשיב לשחקנים ותומך ברקע. ב-2006 חזר הצמד לאחר סיבוב ארוך לריבר, ואז החל סאבלה לקבל סמכויות נרחבות יותר. "באותה עונה דניאל אמר לי שהוא רוצה להיות הנשיא הבא של המועדון, אז אני התרכזתי בלהיות המאמן הראשי", סיפר סאבלה על תקופת החונכות שלו אצל הקיסר.

פסארלה עצמו אמר לאחר המינוי של סאבלה לנבחרת: "יש לו ניסיון, הוא היה כבר בגביע העולם. הוא אדם חכם, אנליטי, חושב על הקבוצה שלו וגם על היריבה. הוא אולי לא המאמן הכי טוב שיש, אבל בהחלט בחירה ראויה. יש שחקנים טובים בנבחרת, אבל ארגנטינה כשלה תחת מאמנים רבים. במקומות אחרים, טורניר מוצלח נחשב כשמתברגים בין ארבע הראשונות, בארגנטינה זה רק כשזוכים בתואר".

ב-15 במרץ 2009 קיבל סופסוף סאבלה את התפקיד הראשון שלו באסטודיאנטס. ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן הדהים כשהוביל אותה לזכייה בליברטדורס, 39 שנים לאחר הפעם האחרונה שהקבוצה מלה פלאטה זכתה במפעל זה. על הדרך הוסיף גם זכייה באפרטורה 2010. הקפטן והמנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה, חואן סבסטיאן ורון, סיפר על סוד ההצלחה: "אם לקבוצה יש שחקנים טובים, אז צריך רק טיפת מזל וכל השאר תלוי במאמן שיחדיר את האמונה שסגל טוב יכול להשיג כל דבר. סאבלה החדיר בנו את תחושת ההקרבה שהיינו צריכים כיחידה". מישהו אמר נבחרת ארגנטינה?

ההבנה בין סאבלה לוורון הובילה לזימון מחודש של המכשפה לנבחרת, לקראת שני המשחקים המתוכננים לארגנטינה נגד ברזיל בגביע רוקה (שיתקיים לראשונה מאז 1976) בספטמבר. גם יחסיו הטובים של סאבלה עם חואן רומן ריקלמה, שפרש כבר לפני שנתיים מכיוון שלא הסתדר עם מראדונה, הביאו אותו חזרה למדים התכולים-לבנים. "תמיד כיבדתי את סאבלה, הוא דיפלומט, אחד שיודע להקשיב ואומר כמה מילות עצה", אמר עליו ריקלמה.

מאז מינויו בתחילת אוגוסט, סאבלה הספיק כבר לעשות כמה שינויים. המרכזי שבהם הוא כמובן העברת סרט הקפטן מידו של חאבייר מסצ'ראנו לזו של ליאונל מסי. גם המאמנים האחרים תלו במסי תקוות רבות, אך לא רצו להפיל עליו עוד לחץ ובעצם מנעו ממנו לנסות להנהיג את הנבחרת. לעומתם, סאבלה בונה את הנבחרת סביב הכוכב שכבר לא ילד, והעברת הסרט היא הסנונית הראשונה. כמו כן, יצא המאמן לא מכבר למסע באירופה, שמטרתו להיפגש עם השחקנים הארגנטינאיים המשחקים ביבשת הישנה, ומסי בראשם. "אני מצפה לשיתוף פעולה פורה והבנה טובה עם מסי", הסביר סאבלה את הנסיעה לאירופה, "ובכלל, חשוב לי מאוד לבנות מערכת יחסים טובה עם כל השחקנים".

סאבלה הוסיף לצוות האימון את גבריאל באטיסטוטה ורוברטו אז'אלה, כאשר גם עוזריו הבכירים, חוליאן קאמינו וקלאודיו גגנאלי, מרוצים ממנו: "לעבוד לצדו זה תענוג", אמר גגנאלי. "הוא האיש הנכון לנבחרת, הוא מהווה דוגמה טובה מאוד". קאמינו הוסיף: "אלחנדרו מאוד פתוח בחשיבה שלו, הוא אחד שנותן לך להשתתף בתהליך, הוא מקשיב וגורם לך להרגיש חשוב".

אז מה מתכנן סאבלה בנבחרת מבחינה מקצועית? "אנחנו בוחנים מספר אופציות", הסביר לעיתונאים. "אנחנו מחפשים שחקן או שניים שיוכל ליצור עם קומבינציה טובה עם מסי מקדימה". עוד הוסיף המאמן לגבי ה'אני מאמין' שלו: "אני אוהב לשחק עם הרבה קשרים, אוהב שהקבוצה שלי שולטת בקצב המשחק, מחזיקה הרבה בכדור ומתמסרת הרבה".

הכתבים והפרשים ניסו לפצח את הסגנון של סאבלה לאחרונה וטענו שהוא כנראה יציב מערך כפי שעשה בקדנציה שלו באסטודיאנטס, כשבעונתו הראשונה שם דגל ב-2-4-4 ושנה לאחר מכן סיגל סגנון של 2-5-3. בשני המקרים, כידוע, הוא הצליח. אלא שסאבלה פתר להם את הבעיה כשאמר: "אני לא שבוי בקונספציה של שיטה כזאת או אחרת. אני רוצה שהשחקנים יתאימו את עצמם לשיטה וכן להתאים אותה ליריבה מולה אנחנו משחקים. הקבוצות הכי טובות הן אלו שמצליחות להסתגל לשינויים במהרה עם אותם שחקנים, ללא צורך לשנות את השיטה".

"ברירת מחדל", "אפרורי", "חסר ניסיון" ועוד. הרבה דברים נאמרו ונכתבו על סאבלה מאז מינויו לתפקיד. הניסיון של באסילה, הגדולה של מראדונה והחספוס של באטיסטה נכשלו בגדול, האם יהיה זה דווקא השקט של סאבלה שיצעיד את הנבחרת קדימה? את טבילת האש הראשונה הוא צלח עם ניצחון דחוק על ונצואלה, ברזיל מחכה כבר מעבר לפינה.