1. דייויד רודישה החייה את הקיץ האחרון באתלטיקה, ובזמן שיוסאין בולט הוריד הילוך הוא שבר שיא עולם היסטורי בריצה ל-800 מטרים. הוא גם לא הפסיד מאז, אבל נפצע. כשאתלטים שפורצים כל כך מהר נפצעים בשנים קריטיות זה יוצר חשש גדול, במיוחד אם הם כל כך צעירים. מהסיבה הזאת, דווקא מומחי אתלטיקה לא היו ממהרים להמר בודאות על ניצחון שלו בגמר ה-800, במיוחד עם יריבים כמו אבובאקר קאקי ויורי בורזאקובסקי המנוסה. אחרי הכל, כבר ראינו הרבה רצים למרחקים בינוניים משני סוגים. יש את אלה שהם בעיקר מהירים, ובולטים בתחרויות הגדולות באירופה כשמכתיבי קצב גוררים אותם לזמנים מטורפים. יש גם את אלה שמבחינת היכולת שלהם תמיד יש להם מקום בצמרת, אבל היתרון הגדול שלהם הוא התנהלות טקטית מופתית במהלך הריצה. קאקי מייצג את הסוג הראשון ויורי בורזאקובסקי את הסוג השני. רודישה בן ה-22 הוכיח היום בפעם הראשונה שהוא השילוב הקלאסי של השניים, בדיוק כמו שיאן העולם הקודם וילסון קיפקטר. בקיץ הבא הוא ינסה לעשות את מה שקיפקטר מעולם לא הצליח, וזה לזכות במדליית זהב אולימפית.
2. המפלה הנוספת של שיאנית העולם בקפיצה במוט, ילנה איסינבאייבה, לא הייתה יותר מדי מפתיעה. לפחות הפעם היא סיימה במקום השישי בעוד שבברלין 2009 היא אפילו לא הצליחה לעבור גובה התחלתי. השאלה המתבקשת היא מה קורה לאשה שעד לפני שלוש שנים היתה בלתי מנוצחת? במקרה שלה, זה חייב להיות שילוב של כמה גורמים. אחד מהם מחזיר אותנו בלי ברירה למקרה יוסאין בולט. בלי שום קשר לפסילה שלו, אין ספק שהאיש המהיר בעולם מתקשה מאוד כשהכושר לא בשיא ושהמתחרים מסביב באמת יכולים להתחרות בו. זה מה שקורה גם לקופצת במוט הטובה בהיסטוריה, ויש כאלה שאומרים שבשיאה היא הרשימה יותר מסרגיי בובקה מבחינת טכניקת הקפיצה. כזכור, איסינבאייבה עברה משבר גדול אחרי אליפות העולם הקודמת, הקפיאה פעילות ליותר משנה, והקאמבק שלה הוא סיפור של עליות וירידות - בדיוק כמו המקצוע שהיא היתה כל כך טובה בו. את כל אלה מלווה חוזה פרסום שמן עם יצרנית בגדי הספורט הסינית "לי נינג", ואין ספק כי המחוייבות לחוזה מלחיצה מאוד. אבל צריך לזכור, ילנה איסינבאייבה כבר הצהירה שהיא תהיה פעילה עד לקיץ 2013, אז תתקיים אליפות העולם במגרשה הביתי במוסקבה. מאתלטית בסדר גודל כזה אפשר לצפות, למרות הכל, לככב בתחרות שתסיים את הקריירה שלה וגם שנה לפני כן במשחקים האולימפיים בלונדון.
3. ואם כבר יש כאלה שמספידים אתלטים, הם חייבים להבין מספר דברים לגבי דימה קרויטר. באופן טבעי, אי אפשר שלא להתאכזב מכשרון ענק שכבר מספר חודשים נראה מרוסק. השיא השלילי הגיע כמובן היום כשקרויטר ניתר רק לגובה של 2.16, בעוד ששיאו האישי גבוה מזה ב-12 סנטימטרים ושחזור שלו היה מסדר לו מקום בגמר ובלונדון 2012. דימה קרויטר בן 18, הוא אמנם מצטייר כאתלט בעל בטחון עצמי מופרז וזה משהו שרואים אפילו בקפיצות שלו. ובכל זאת, צריך להבין טוב מאוד את הגיל הזה - מדובר בגיל רגיש שגם יכול להיות מכשיל מאוד, במיוחד באתלטיקה. רק לפני שנתיים קרויטר היה בטוח שיש לו את היכולת לשבור את שיא העולם לקדטים של חאבייר סוטומאיור. ההתלהבות הגדולה מסביבו עזרה לו נקודתית, אבל באתלטיקה תמיד מגיעים לשלב שבו התקדמות מטאורית נעצרת. בשלב הזה, הדבר המסובך ביותר הוא לדעת איך לשלב את העצירה עם ציפיות של מדינה שלמה ועם פציעות שמופיעות בתדירות גבוהה יותר ככל שהגוף מתבגר. מאמנו של קרויטר אנטולי שפרן הצליח להוציא ממנו את המקסימום מבחינת שיא אישי, אבל המבחן הגדול של השניים עד לקיץ הבא יהיה להצליח ולחבר את הפאזל, שנראה מפוזר כרגע. הדבר החשוב מבחינת הסיקור התקשורתי של קרויטר והציפיות של הקהל הוא להמשיך ולפרגן לכשרון ענק של פעם בדור. עם עבודה נכונה של כולם, אפשר לצפות להרבה דברים טובים בעתידו של הקופץ הזה, כי חשוב לזכור שבגילו הצעיר הוא בקושי סוחב עבר. חשוב מאוד לזכור שדברים נראים רע יותר אם לא בודקים אותם מקרוב. נכון שמקרה ניקי פאלי יכול לגרום לאנשים להתייאש קצת יותר ממה שעובר כיום על דימה קרויטר, אבל צריך להסתכל על מקרים נוספים כמו של מעין פורמן - שיאנית ישראל לשעבר שנשכחה בעקבות הפריצה המדהימה של דניאל פרנקל. היו כאלה שהספיקו לקבור את הקריירה שלה, אבל רק בחודש שעבר היא ענתה להם עם שיא אישי מדהים, שהפך אותה למועמדת פוטנציאלית ללונדון 2012. המקרה הקלאסי ביותר הוא של שיאן ישראל קוסטה מאטוסביץ', שניתר ל-2.36 לקראת גיל 30 כשהוא סוחב איתו הרבה שנים של "עצירה". סבלנות היא מילת המפתח.
בלוג אליפות העולם באתלטיקה: אל תקברו את קרויטר
30.8.2011 / 17:11