מינוי לא ראוי
קשה להשלים עם צירופו של אבי נמני לצוות הפרשנים של "המשחק המרכזי" בערוץ 1. כבר ראינו בעבר פרשנים בעלי אינטרסים, כבר נתקלנו במאמני עבר עם משקעים שמקבלים מיקרופון, כבר שמענו אנשי מקצוע שמביעים דעה מקצועית מוטה לחלוטין, אבל כזה דבר עוד לא ראינו, אפילו בישראל: פרשן שמתפקד בו זמנית גם כסוכן שחקנים. קשה לדמיין חוסר אתיקה בוטה יותר.
אומנם אבי נמני תמיד ידע להיות פוליטיקאי ולהסוות את האינטרסים שלו, אבל לא ייתכן שסוכן שחקנים מוצהר ורשמי יביע דעה מקצועית של שחקנים שאת חלקם הוא מייצג (או שחלקם סירבו לעבוד עמו).
בכך נמני יוכל להשתמש בעבודה שלו כפלטפורמה לקידום השחקנים שלו. הרי לדעה שלו, שאמורה להיות ניטרלית, עשויה להיות השפעה על מחיר השוק של אותם שחקנים, ולכל משפט שלו עשויות להיות השלכות כלכליות.
כמובן שגם אי אפשר להתעלם מהקשר הרגשי העמוק של נמני עם מכבי תל אביב, לאחר שפוטר ממנה בשנה שעברה. מי יוכל לדעת מתי הפרשנות של נמני מקצועית נטו, ומתי היא מושפעת מכעס או מרגשות? הכל עדיין טרי, וקשה לצפות מנמני שיוכל לשמור על דעה נקייה. ערוץ 1, הערוץ הממלכתי, קיבל החלטה שגויה.
מינוי לגיטימי
כשמתלוננים על נמני, צריך לבדוק קודם לכן את כל השאר. כמעט לכל פרשן, גם בישראל וגם בכל העולם, יש עבר עשיר וטעון בענף שאותו הוא מפרשן. כשאייל ברקוביץ' מדבר על מכבי חיפה, הוא מלא במטענים על יעקב שחר ועל המועדון. כשדני נוימן מדבר על בית"ר והפועל ת"א ב"משחק המרכזי", הוא מתקשה להסתיר את האהדה שלו ולא פעם הוא מוטה לחלוטין. כשחיים רביבו ואלון חזן מדברים על מ.ס אשדוד (או על קבוצות בהן משחק דוד רביבו), קשה לצפות מהם לדעה נקייה מאינטרסים. ישראל היא מקום קטן, וכמעט כולם שיחקו עם כולם וקשה למצוא אדם שיכול להיתפס כניטרלי לחלוטין.
לגבי היותו של נמני סוכן שחקנים, גם פה הוא לא פורץ דרך. שלמה שרף, למשל, הפרשן הבכיר של ערוץ הספורט, מועסק כמאמן בטוברוק, לא מתבייש לקדם את השחקנים שלו. לאחרונה הוא צפה שאלון תורג'מן יהיה תגלית העונה, את רפי דהן הוא הכתיר כפריצת העונה, ובאופן כללי שרף מעולם לא הצליח להסתיר את תחושותיו.
גם מאמן נבחרת הנוער אלי אוחנה ומאמן נבחרת הכדורסל צביקה שרף הועסקו בתוכנית הפובליציסטית "יציע העיתונות" בזמן תפקידם הרשמי. כך שכל מי שמבקר את נמני, מתנהג בצביעות ומתעלם ממינויים בעייתיים אחרים.