ההעפלה הצפויה לשלב הבתים בליגת האלופות הערב (רביעי, 21.45), תהווה מתנה יוקרתית של ויקטוריה פלזן לעצמה לרגל חגיגות 100 שנה להיווסדו של המועדון. במשך עשרה עשורים איש מחוץ לצ'כיה לא שמע על הקבוצה הזוטרה, וגם במדינתה שלה נטו לזלזל בה. למעשה, האירוע הבולט ביותר עד לא מכבר בתולדות פלזן התרחש בשלהי מלחמת העולם השנייה כאשר איצטדיונה נהרס בהפצצות בעלות הברית, במסגרת שחרורה הסופי של צ'כוסלובקיה. אפילו התואר היחיד במאה הקודמת, ב-1971, הושג בנסיבות משעשעות למדי. באותם ימים התקיימה במדינה המאוחדת ליגה במתכונת הרגילה, אבל מפעלי הגביע שוחקו בנפרד בצ'כיה ובסלובקיה, וסיומן נפגשו שתי הזוכות בגמר הגדול. פלזן הצליחה להניף את גביע צ'כיה בזכות הטלת מטבע, אחרי ששני מפגשיה בגמר מול קבוצת המילואים של ספרטה פראג הניבו תוצאות תיקו. בגמר מול מחזיקת הגביע הסלובקי, ספרטק טרנאבה, חיכתה לה תבוסה מוחצת, 7:2 בסיכום שני המשחקים. טרנאבה זכתה באותה עונה גם באליפות, ולכן התכבדה פלזן לשחק לראשונה באירופה, בגביע המחזיקות, והוגרלה מול באיירן מינכן של פרנץ בקנבאואר וגרד מולר. באופן כלל לא מפתיע היא ספגה שישיה בגרמניה, ומאז צללה למעמקים.
אל תזלזלו בפלזן זוהי עיר מפוארת, הרביעית בגודלה בצ'כיה. קונצרן הרכב סקודה פועל בה, ובמשך שנים ארוכות הוא זה שאימץ את המועדון. פלזן מתגאה בעיקר במבשלות הבירה שלה ייצור המשקה החל עוד במאה ה-13, ולפני כמאתיים שנה הגיע המותג לגדולתו באימפריה האוסטרו-הונגרית. אלא שבכדורגל היא הצליחה הרבה פחות, למרות ששניים מגדולי השחקנים הצ'כים בכל הזמנים עברו בשורותיה. פאבל נדבד הגיע לקבוצת הילדים של פלזן בגיל 14 ובילה בה חמש שנים, לפני שעזב לטובת פראג ופרץ לתודעה ביורו 96' כשחקן ספרטה. פטר צ'ך נולד בפלזן ועבר בכל קבוצות הגילאים במחלקת הנוער, אבל כאשר הגיעה העת לעלות לבוגרים נאלץ לנטוש את הבית. פלזן בדיוק ירדה אז לליגה השניה, והמעבר לקבוצה הכפרית בלשאני נחשב אז לקידום משמעותי. שני הכוכבים שומרים על קשר חם עם הקבוצה. נדבד מגיע מדי חורף על מנת לארגן טורניר קט-רגל עבור שחקנים חובבים בעיר. משפחתו של צ'ך עדיין מתגוררת בפלזן, והוא מבקר אותה בחג המולד ובכל קיץ.
איש מהם לא העלה בדעתו שהקבוצה הצנועה בה גדלו מסוגלת להגיע להישגים כלשהם, עד שנחת בפלזן פאבל ורבה. עם תקציב זעום, וסגל שחקנים על טהרת צ'כים וסלובקים, הצליח המאמן בן ה-47 לייצר תלכיד מגובש שדוגל בכדורגל התקפי סוחף ולא מפחד מאף יריבה. ורבה כבר זכה באליפות צ'כיה כעוזר מאמן באניק אוסטראבה ב-2004, וכעבור שלוש שנים ליקט באופן עצמאי את אליפות סלובקיה עם ז'ילינה. מניותיו היו בעליה, ורבים הרימו גבה כאשר בחר לחתום דווקא בפלזן הקטנה כדי לממש את שאיפותיו. התוצאות היו לא פחות ממדהימות. ב-2010 סיימה פלזן במקום החמישי המכובד בליגה וזכתה בתואר האמיתי הראשון בתולדותיה הגביע. בעונה שעברה היא סחפה את הליגה עם סגנון אטרקטיבי, נטלה את ההובלה עם 11 ניצחונות רצופים ולא איבדה אותה עד לקו הסיום. אמנם יתרונה בטבלה הסופית על ספרטה עמד על נקודה בודדת, אך מדובר בנתון מטעה. ויקטוריה ניצחה את היריבה מהבירה פעמיים, ועליונותה לא הוטלה בספק. במסגרת חגיגות האליפות, חילקה המבשלה המקומית אלפי בירות חינם לאוהדים.
את שער הניצחון בקרב הגדול מול ספרטה בעונה שעברה כבש הכוכב הגדול ביותר של הקבוצה, פאבל הורבאט בן ה-36. הקריירה של הפליימייקר שמתמחה בכדורים נייחים גאוניים הבטיחה רבות, אך לא עמדה בציפיות בגלל אופיו הבעייתי ועצלנותו. הוא לא התאקלם בספורטינג ליסבון ובגלאטסראי, הרחיק בשלב מסוים עד יפן כדי להרוויח משכורת מכובדת, ובנבחרת מעולם לא היה לו מקום בטוח בהרכב. ב-2007, עם שובו לליגה המקומית במדי ספרטה, היתה דרכו של הורבאט בכדורגל קרובה לסיום כאשר ביצע הצדעה נאצית לעבר יציע האולטראס של קבוצתו. הוא הואשם בפגיעה בשמו הטוב של המשחק, אבל המשמעתי הניב בסופו של דבר רק קנס כספי צנוע. השערורייה בצ'כיה היתה רבה, והיא הגיעה לשיאה הביזארי בתביעתו של מנהיג מפלגה ימנית קיצונית, ליאוס ואצ'ק, אשר דרש לכלוא את הורבאט בגין סוג של "מבחן בוזגלו". "לא ייתכן שהמשטרה עוצרת את אנשי הארגון שלנו בגלל סמלים נאצים, אך לא פועלת נגד כדורגלן מפורסם כמו הורבאט שנוהג בדיוק כמונו", טען ואצ'ק. אחרי התקרית, התבטא פרשן בכיר בתקשורת: "אינני מבין מדוע ספרטה צריכה את השחקן הזקן, האיטי והשמן הזה. עכשיו מתברר שהוא גם טיפש".
קבלו את הורבאט עכשיו. "הנאצי השמן והטיפש" נבחר ב-2011 לדמות השנה בכדורגל הצ'כי, בפער עצום ממתחריו, כמעט פה אחד. הוא מנהל את המשחק של פלזן באופן מופתי ומאפשר לכישרונות הצעירים לצידו לפרוח. אמנם הורבאט הוא הכוכב הגדול של הקבוצה, אך הוא ממש לא היחיד. ויקטוריה בהדרכתו של ורבה מציגה כדורגל קבוצתי. די לציין כי פלזן כבשה אשתקד 70 שערי ליגה, אך מלך שעריה, דניאל קולאר, הרשית 13 פעמים בלבד. חלוקת העבודה בחוד מתחלקת בין שחקנים רבים. "אני עוקב אחרי המשחקים של פלזן, והם נותנים הצגות נפלאות. עדיין לא הכרתי אישית את המאמן, אבל הוא עושה את הדברים הנכונים. המשחק המודרני של ויקטוריה ממלא אותי אושר" אמר לא מכבר נדבד.
גם ההצלחה המטאורית בליגה הצ'כית לא גרמה לעיתונאים המקומיים להעריך נכונה את סיכוייה של פלזן בליגת האלופות. הרי רק לפני שנה היא הובסה בידי בשיקטאש במוקדמות הליגה האירופית, ומעטים מאוד סברו שהחבורה חסרת הניסיון תצליח לשרוד שלושה סיבובים מול נציגות מליגות בכירות יותר. הניצחון על פיוניק היה צפוי, אם כי תשעת השערים שנכבשו לרשת הארמנים סימנו היטב את הכוונות של ויקטוריה. אחר כך הגיעה הסנסציה הראשונה, עם ניצחון כפול על רוזנבורג, אולם גם אותו תירצו בכושרם הלקוי של הנורבגים שמדשדשים בליגה המקומית. את החגיגה מול קופנהאגן כבר אי אפשר להגדיר כמקרית. ורבה הבטיח ללכת על כל הקופה במשחק הראשון בבירת דנמרק לפני שבוע, וקיים עם 1:3 מזהיר שהפך את הגומלין בצ'כיה למשחק לפרוטוקול.
כעת הכל מוכן לחגיגות. ב-4 בספטמבר יתאספו כל אוהדי פלזן, כולל צ'ך ונדבד, באיצטדיון שעבר הקיץ שיפוץ בקנה מידה אדיר, ויציינו 100 שנים למועדון, כשהם חיים בתוך חלום. למרות השדרוג, מגרשה של הקבוצה עדיין קטן מאוד מבחינת אופ"א, ואת משחקי הבית באירופה היא תיאלץ ככל הנראה להמשך לקיים בפראג. האם קבוצה בסדר הגודל הזה מסוגלת להצליח בליגת האלופות? האם היא ראויה לכך?
שאלות אלה הפכו לשכיחות במיוחד בשלוש השנים האחרונות, אחרי שמישל פלאטיני הנהיג את שיטת ההעפלה השנויה במחלוקת שמאפשרת לאלופות ממדינות הדרג השני להתחרות בינן לבין עצמן על כרטיסים לשלב הבתים. בשנתיים הקודמות הרוויחו מכך הנציגות הישראליות שהדיחו את זלצבורג, העונה כשלה מכבי חיפה מול גנק, שזכתה בתקשורת הישראלית ליחס מזלזל באופן מחפיר. אפילו אחרי ההדחה ממשיכים בישראל לומר שהירוקים היו צריכים לעבור ללא בעיות קבוצה שזכתה באליפות בליגה טובה יותר משלנו. האמת היבשה היא שגנק התייצבה למשחקים ללא הכוכב הבכיר שלה, קווין דה-ברוינה הפצוע, כאשר ברקע בלגן ניהולי מתמשך על רקע עיתוי עזיבתו של המאמן פרנקי ורקאוטרן ובכל זאת היוותה יריב שקול לפחות לחיפה במשך כל ההתמודדות, למעט 45 הדקות הראשונות ברמת-גן. אלא שאצלנו יש תחושה של אכזבה קשה. רק לפני שנים ספורות ההעפלה לשלב הבתים נחשבה לחלום רחוק, ובית"ר ירושלים הרימה דגל לבן עוד לפני המפגשים מול ברצלונה דבר שגרם לתבוסתה המוחצת מול ויסלה קראקוב. היום אנחנו מרגישים, משום מה, מחויבים לשלוח נציגה לשלב הבתים.
מה אנחנו יכולים ללמוד מכך? לא בטוח שהכדורגל שלנו התקדם, אך הציפיות בהחלט כן. שיטת פלאטיני, אשר נותנת לאלופות ישראל, קפריסין, צ'כיה, סלובקיה ודומיהן הזדמנות ריאלית להגיע לשלב הבתים מעלה את השאיפות במדינות אלה, ובטווח הארוך הדבר עשוי להתבטא בשיפור רמת המשחק ברחבי היבשת. אליה וקוץ בה בינתיים זהו גורם המפנה בעיקר לירידה בתחרותיות הקבוצות שמעפילות לשלב הבתים. אשתקד סיימה ז'ילינה, שצהלה אחרי ניצחון מתוק ב"דרבי" על ספרטה במוקדמות, את שלב הבתים ללא נקודה, כולל תבוסה ביתי 7:1 מול מארסיי. לפני שנתיים לא הצליחה מכבי חיפה לכבוש בליגת האלופות, ומנגד השוותה דברצן ההונגרית את שיא הספיגות (19 ב-6 משחקים). עם הישגים מסוג זה, הופכים בתים רבים מדי לצפויים, והצופים מאבדים בו עניין עד לתחילת שלבי הפלייאוף באביב. הפעם, בעוד אנחנו מלווים את פלזן, אפואל ניקוסיה ודינאמו זאגרב לשלב הבתים, תיאלץ ליגת האלופות להיפרד הערב מאודינזה (או ארסנל) ומרובין קאזאן (או ליון).
לכאורה יש כאן חוסר צדק, אך הטענה הזו כוללת בתוכה מידה לא מבוטלת של צביעות. הרי כאשר הרסה אופ"א את גביע האלופות המסורתי והכניסה למפעל קבוצות שאינן אלופות, טענו רבים שמדובר במחדל. כיום פופולרי לטעון כי קבוצה מהמקום הרביעי באיטליה או גרמניה עדיפה בשלב הבתים על הפתעה מרעננת כמו פלזן. אם נמשיך עם גישה זו עד הסוף, נגיע להקמת מפעל אירופי לעשירים בלבד, אשר יורכב מנציגות הליגות הבכירות, תוך שהוא רומס עד אפר את הליגות המקומיות, ובמקביל פוגע קשות בכדורגל בצ'כיה, בלגיה, וגם בישראל. ברור לחלוטין שזו לא הדרך, ויש למצוא את שביל הזהב שמאזן בין התחרותיות בשלב הבתים למתן הזדמנות שווה לכולם. אם לא תשחזר את הבזיון של ז'ילינה ודברצן, ותלך בדרכה של קופנהאגן שהעפילה לשמינית-הגמר בעונה שעברה, תוכל פלזן להסיט את כף המאזניים לטובת המצדדים בשיטת פלאטיני. בטווח הארוך, ישראל רק תרוויח מכך.
