פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הנשים שמניעות את הספורט העולמי

        ההתעסקות במירקה פדרר היא לא סתם רכילות, אלא סוגיה ספורטיבית מהותית שעשויה להשפיע על ההיסטוריה של הטניס. פז חסדאי על חשיבותן של נשות הספורטאים

        הכתבה בוואלה! ספורט על מירקה, אשתו של רוג'ר פדרר, עוררה לא מעט הדים בשבוע האחרון. הטוקבקים געשו, המיילים למערכת זעמו, והכל בגלל התייחסות לנושא שנוי במחלוקת, שעל פניו נראה צהוב ולא קשור לספורט: נשות הספורטאים. אין ספק שהטוקבקים צדקו, והיחס למירקה אכן היה שוביניסטי ולא הולם, אבל העוול שנעשה לכתבה היה בהשוואתה ל"גליצ'ים", כאילו ההתעסקות במירקה היא רכילותית ושפלה ולא ספורטיבית נטו.

        כמובן שההתעסקות הראשונית בכל ספורטאי צריכה להיות אך ורק ביכולות המקצועיות שלו, אבל אי אפשר להתעלם מקווי האופי שלו ומתכונותיו האנושיות. ומה יותר מגדיר בן אדם מאשר הזוגיות שלו? איזו דרך מהימנה יותר יש ללמוד על חייו הפרטיים של ספורטאי מאשר היכרות עם שותפתו, זו שחולקת איתו את חייו?

        הרי היא לא סתם אוזן קשבת או פרטנרית לארוחות ערב. יודע כל גבר כי זוגתו לא פעם מתפקדת כמנהלת אישית ויועצת בכירה, כזו ש"עצה" ממנה היא לא סתם עוד "עצה", אלא בדרך כלל הוראה מפורשת, שאי מילוי שלה יכול לגרום לצרות ולמתחים גדולים. אז האם חובבי הספורט, שמשתוקקים לפרק לפרטים את דמותו של רוג'ר פדרר, יכולים להתעלם ממירקה? האם אלה שרוצים ללמוד על התנהגותו והתנהלותו לא מחויבים לדון ולדוש בדמותה? האין היא חשובה לפחות כמו המאמן שלו? האם יש דיון ספורטיבי מזה?

        תשאלו את צופית

        הרי מירקה היא הרוח של פדרר, בין אם היא מעניקה לו דחיפה גבית או סתם נושפת בעורפו. כל דפוס התנהגות שלה הוא קריטי. אם הנחירות שלה בלילה מונעות ממנו שינה לפני משחקים גדולים, אנחנו צריכים לדעת מזה. אם היא דורשת חלוקה שוויונית בגידול הילדים, זה עניין מהותי וחשוב למעריציו. אם היא חרדתית ונוירוטית, ולמעשה נוטעת בו פחדים מיותרים לפני מפגשים עם נדאל ודג'וקוביץ', הרי שחשיבותה לעולם הספורטיבי היא עצומה. זו לא סתם רכילות, אלא אלמנטים שעשויים להשפיע על ההיסטוריה של הטניס.

        אבל מדובר בעניין מהותי הרבה יותר. הבחירה בבת זוג מרמזת הרבה על אופיו של אדם, ויש לה הרבה מעבר לחשיבות תדמיתית. ההיכרות המעמיקה עם צופית גרנט, למשל, חושפת קמצוץ מהביזאריות של משפחת גרנט, ומבהירה שמתחת לחזות השלווה של בעלה אברהם, מסתתר אדם גדוש ביצרים ואמוציות, אולי גם סודות. הזוגיות המיוחדת של יוסי בניון עם מירית מזכירה שכדורגלן צ'לסי הוא עדיין אותו ילד צנוע מדימונה, שנאמן לאהבת נעוריו ומסתפק בשקט וביציבות. מספיק מבט אחד חטוף על אביטל דוידוביץ' כדי להבין את חוסר הביטחון של בעלה ניר, או את הפחדים שמבעבעים בו בהתמודדויות מכריעות.

        כמובן שגם ניתן לאפיין מקצועות ספורטיביים על פי בנות הזוג של הכוכבים. הרי אי אפשר להשוות את בנות הזוג של כדורגלנים לאלו של הטניסאים. מדובר באוכלוסייה שונה לחלוטין, שמרמזת על יוקרת הענף. בזמן שהותי בניו יורק לפני מספר שנים נתקלתי בזן מאוד ספציפי של נשים, שהסתערו על מועדון לילה בעיר מאחר שנודע להן ששחקני הפוטבול של ניו אינגלנד עומדים לבלות בו. אי אפשר להשוות אותן לקלאסה של הדוגמניות האירופאיות שמסתובבות במירוצי הפורמולה 1, ומעניקות לענף עוד נדבך בהילה האליטיסטית שלו.

        הפודל של שראפובה

        לנשות הספורטאים יש גם חשיבות עצמה לגבי תפיסתם בציבור. מרקו יאריץ', לדוגמה, נראה על פניו כדורסלן ממוצע, אבל העובדה שאשתו היא הדוגמנית הברזילאית אדריאנה לימה מבהירה שהוא מתהדר באיכויות שלא תמיד נראות על הפרקט. על אף שיכולותיו המקצועיות מוגבלות, ההערכה שלי כלפיו היא עצומה. גם כמאמן הייתי שמח אילו שחקן בעל כריזמה וקסם אישי כמו שלו יהיה אצלי בקבוצה.

        מנגד, באופן מוזר למדי, העובדה שסשה וויאצ'יץ' הוא בן זוגה של מריה שראפובה לא ממש מוסיפה לו כבוד. היא נראית לי דומיננטית מדי ומסרסת, ומייצרת לו תדמית כנועה. יחסי הכוחות בזוגיות הזו הם די ברורים, ואין ספק מי מבין השניים נאלץ למחול על כבודו ולהתנצל בסיום כל מריבה. כמאמן הייתי חושש לשים בדקות האחרונות את הכדור דווקא בידיים הרועדות שלו.

        והדוגמאות נמשכות. אשתו של קובי בריאנט מגבירה את התדמית המרושעת של בעלה. האופי השקט של אשתו של אבי נמני מבהירה אילו תכונות הוא מעריך אצל מקורביו. איקר קסיאס ואלישי כדיר נראים באור אחר מאז שהתוודענו לקשר שלהם עם שרה קרבונרו ואלין לוי. על אשתו של ברט פארב נאמר בעבר שהיא המקור לדמות של אשת הקווטרבק מ"יום ראשון הגדול" של אוליבר סטון. האם ייתכן שההתעקשות שלו להמשיך לשחק – זו שהסעירה את כל ה-NFL במשך שנים - היא בכלל גחמה של אישה קצת יותר מדי מסורה ואמביציוזית?

        כמובן שהדבר פועל גם בכיוון ההפוך, וסביר להניח שניתן לאפיין ספורטאיות על פי בני זוגן, אבל אני פשוט לא מכיר. בסופו של דבר, ההתעסקות הזו רחוקה להיות מסתם רכילות או עיסוק קטנוני בעניינים פרטיים, מדובר בדברים חורצי גורלות שמשפיעים על מיליוני אנשים. אפילו ההצצה למדור "גליצ'ים" היא לפעמים יותר מסתם רכילות. זה מבט חשוב על הכדורגלנים שלנו, שלא פעם חושף תמונה מדאיגה ומכוערת, אבל כזו שכל חובב ענף חייב לראות מדי פעם, פשוט כדי להבין מה עומד מאחוריו ומה מניע אותו. בדרך כלל זה נשים.