פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        החומרים מהם עשויות אגדות

        ארנון בן-דרור ראה בשאנז-אליזה את היום האחרון של הטור דה פראנס, והבין: גם הסמים לא מסוגלים להרוס אירוע כל כך קסום

        זה כמה שבועות שתושבי פריס מצפים בקוצר רוח להגעתו אחר כבוד של הקיץ לעירם. נראה שככל שמתקרבים לחודש אוגוסט, מזג האוויר בבירה הצרפתית רק הולך ונהיה סגרירי יותר ויותר. בשבוע האחרון פקדו גשמים למכביר את העיר למגינת ליבם של התושבים, שרוצים כבר להשתזף בחופים המלאכותיים שהקימו להם הרשויות על גדות נהר הסן. אך נדמה שכשהטור דה פראנס מגיע לפריס, גם השמים מצייתים. יום שמשי חמים ראשון מזה ימים רבים שפך אורו על עיר האורות, וקידם את בואה של דבוקת הרוכבים לשאנז-אליזה. אלפי צופים נלהבים ניצבו לאורך השדרה הארוכה והמפורסמת והמתינו בסבלנות, כמה שעות מראש, לקאדל אוונס, האחים שלק ושאר הכוכבים, שיצאו בצהריים מהפרבר הפריזאי קרטל (עיר אחות של קריית ים, אגב) ועשו את דרכם לעבר שער הניצחון.

        רוכב האופניים האוסטרלי קאדל אוואנס חוגג זכיה בטור דה פראנס 2011 (AP , laurent cipriani)
        אפילו השמים צייתו כדי להפוך את היום הזה למושלם (צילום: AP)

        קאדל אוונס זכה בטור דה פראנס 2011
        כך נראה היום האחרון של המירוץ בתמונות

        מזג האוויר הקיצי היווה רקע מושלם להפנינג הקצבי שארגנה הנהלת הטור באזור קו הסיום. קריינים, דוכני נקניקיות וקרפים, חולצות, מזכרות מכל הסוגים ומוזיקה לרוב (ריהאנה לא פסחה גם על פריס), הציפו את המדרכות. אפשר היה להבין שיותר ממה שהקהל המשולהב אוהד רוכב כזה או אחר, הוא אוהד מושבע של הטור דה פראנס עצמו. כך ניתן להסביר את העומס בדוכני המותג. חרף המחירים הבאמת מופקעים, החולצות נחטפו מהר יותר מלחמניות הבריוש שבבולנג'רי הסמוך.

        הוויקינגים הדנים והוויקינג הצרפתי

        קאדל אוונס, הלוחם האוסטרלי הבלתי נלאה, הוא אמנם הכוכב הגדול של הטור, וזה שטיפס אחר הצהריים על קוביית הספרה "1" בפודיום המנצחים, אבל אוסטרלים כמעט ולא ניתן למצוא לצד הגדרות שמקיפות את המסלול. לורי והלן ושלושת ילדיהם הקטנים דווקא לא בחלו במסע הארוך ליבשת הרחוקה וליוו את הטור מהיום הראשון במכונית. לורי הוא רוכב חובב ותמיד אהב את הטור, אוסטרלים מהשורה עדיין לא חוצים חצי כדור כדי לצפות במירוץ.

        הבן הקטן לבוש כמצופה באפודה צמודה של BMC, קבוצת האופניים של הזוכה האוסטרלי הראשון בטור דה פראנס, קאדל אוונס. בכל פעם שהדבוקה עוברת סמוך לגדר, הוא זועק "גו קאדל!" בקול גדול. מרתה מסבירה שאופניים הוא ענף לא מפותח באוסטרליה, אבל מקווה שעכשיו, לאחר הזכייה של אוונס, דברים ישתנו.

        "הספורט הזה הוא לא פופולרי כל כך אצלנו, זה פשוט לא במסורת", היא אומרת. "אבל אני מאמינה שהפוקוס שהיה על קאדל וההישג שלו ישנה את התמונה. הנה, אנחנו נסענו שלושה שבועות עם שלושה ילדים קטנים, והיית מצפה שיהיה קשה. אבל במקום, הילדים נהנו מכל רגע. זה ספורט נהדר".

        למרבה ההפתעה, מי שדווקא הגיעו בהמוניהם לסיום המרוץ הם הדנים. הענף תפס בשנים האחרונות תאוצה רבה במדינה הסקנדינבית, רבות בגלל הצלחתו של ביארנה ריס, הרוכב הדני שזכה בטור ב-1996 (זכייה שנשללה ממנו לאחר שהתוודה כי השתמש בחומרים אסורים באותה תקופה), וכיום הבעלים והמנהל המקצועי של קבוצת סקסו-בנק, בה רוכב אלברטו קונטאדור.

        לדנים אין מועמד אמיתי לזכייה בטור, אבל זה לא מונע מתומאס, קרל, יון וגוסטב - קבוצה של ארבעה דנים בשנות העשרים לחייהם, העוטים לגופם את דגל דנמרק וחובשים קסדות ויקינגיות לראשיהם - ללוות את הטור בקטעים האחרונים שלו בחמש השנים האחרונות ולעודד בהתלהבות את הרוכבים מבית בכל קטע וקטע.

        אוהדים דנים במירוץ הטור דה פראנס 2011 (יח"צ , ארנון בן-דרור)
        ויקינגים אמיתיים. האוהדים הדנים (צילום: ארנון בן-דרור)

        "אין סיכוי שנפספס את הטור", הם מסבירים, בעוד הדי אלכוהול מתאבכים באוויר. ולמה אתם לבושים כמו ויקינגים, אני שואל. "כי גם הרוכבים שלנו הם ויקינגים ויום אחד הם יכבשו את הטור כמוהם", הם משיבים בהומור, וניגשים ללגום שלוק נוסף מפחיות הבירה שבידיהם.

        לא רחוק מהם בצד הדרך, בולטים שלושה חברים, שלגופם אפודות של קבוצת הרכיבה "יורופקאר" - קבוצתו של יקיר הצרפתים, תומאס ווקלר "ההרואי" שלבש את החולצה הצהובה מאז הפירנאים ועד הקטע האחרון באלפים. הם מעריצים אותו.

        "תומאס הוא מישהו שאף פעם לא מוותר. אין לו את האיכויות שיש לרוכבים האחרים שמתמודדים מולו בטור, אבל הוא עדיין נלחם איתם ובסוף הצליח לסיים במקום הרביעי", הם מסבירים בהתלהבות. "הוא לא הכי מהיר ולא הכי חזק, אבל יש לו לב ענק והוא אף פעם לא מוותר – ובגלל זה הוא כל כך טוב. תראה, הוא אפילו סיים לפני קונטאדור בדירוג הכללי!", הם מציינים בגאווה.

        והם צודקים: אם יש ויקינג אמיתי בטור הנוכחי, היה זה דווקא תומאס ווקלר, שהתעלה אפילו על הופעתו הזכורה בטור 2004, אז גם כן פרץ בקטע הררי, לקח את החולצה הצהובה והצליח להחזיק בה הרבה יותר זמן ממה שכולם ציפו. מספיק לצפות בסגנון הרכיבה המעוקם שלו בהרים, בגב המתפתל לכל עבר ובלשון המשורבבת החוצה כאות למאמץ עליון אליו הוא נדרש, כדי להבין מה זה ספורטאי אמיתי. וזו בדיוק הסיבה שבגינה הוא נהפך בשבועות האחרונים ליקיר האומה הצרפתית.

        רוכב האופניים הצרפתי תומאס ווקלר (GettyImages)
        "הוא לא הכי מהיר ולא הכי חזק, אבל יש לו לב ענק". ווקלר עם הילד (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        חומרים אסורים? אז מה

        אז מה עוד היה לנו השנה בטור? בראש ובראשונה זכייה ראשונה במירוץ האופניים היוקרתי ביותר בעולם עבור האומה האוסטרלית, שמצטרפת ל-11 מדינות אחרות בלבד שזכו בטור דה פראנס מאז החל ב-1903. האוסטרלים כובשים עוד חלקה טובה בספורט העולמי.

        מפלה מפתיעה של אלברטו קונטאדור הספרדי, אלוף הטור שלוש פעמים והפייבוריט הברור לפני תחילת המירוץ השנה. לא ברור עד כמה משמעותיים היו כאבים בברכו, אבל שוב הוכח כי זכייה בג'ירו (מרוץ הקטעים השני בחשיבותו, המתקיים באיטליה כחודשיים לפני הטור) ובטור דה פראנס באותה שנה, היא משימה דרקונית, גם עבור רוכבים עליונים. האחרון שהצליח לעשות זאת היה מרקו פנטאני האיטלקי ב-98'.

        אי-אפשר לפסוח כמובן על שני האחים לבית שלק, אנדי ופרנק, שסיימו במקום השני והשלישי בהתאמה, ובמהלך רוב הטור היוו את הסיפור המרכזי שלו. על פניו, מדהים איך מדינה קטנטנה (שלא נדבר על משפחה קטנטנה) כמו לוקסמבורג מוציאה מקרבה שני ספורטאים בשיעור קומה כזה, דור העתיד של הענף. אבל אותה מדינה בת כחצי מיליון תושבים, השוכנת בין בלגיה, גרמניה וצרפת, זכתה כבר ארבע פעמים בטור דה פראנס. לשם השוואה, לגרמניה – מדינה ענקית בה ענף האופניים מפותח מאוד – יש רק ניצחון אחד.

        אנדי שלק רוכב אופניים מלוקסמבורג (שמאל) עם אחיו פרנק (AP , Laurent Cipriani)
        דור העתיד של הענף. האחים לבית משפחת שלק (צילום: AP)

        בחולצה הלבנה - הניתנת לרוכב הצעיר שסיים את המרוץ בזמן הקצר ביותר – זכה הצרפתי פייר רולאן שסיים גם במקום ה-11 בדרוג הכללי. יחד עם ווקלר ושלושה צרפתים נוספים הם משלימים חמישייה צרפתית ב-15 הפותחים של הטור השנה. תמו הימים בהם נשאו הצרפתים עיניהם לכריסטוף מורו, ותו לא.

        מארק קאבנדיש הבריטי, יליד איי מן, קבע מסמרות במעמדו כאחד הספרינטרים הגדולים של דורו, לאחר שזכה בקטע האחרון בניצחון החמישי שלו בטור 2011 קטעים והשלישי שלו ברצף בשאנז-אליזה.

        סמואל סאנצ'ס הספרדי-באסקי זכה בחולצה המנוקדת המוענקת ל"מלך ההרים", סיים במקום השישי בדרוג הכללי, והוכיח כי הוא כוח שיש להתחשב בו לא רק במרוצים חד-יומיים, כי אם גם בגראנד-טורים (הטור, הגי'רו והוואלטה).

        את הרוכבים ליוו במהלך שלושת השבועות האחרונים כ-13 מיליון צופים בצדי המסלול וכ-2,050 עיתונאים מ-45 מדינות שונות. הטור דה פראנס שודר ב-188 מדינות שונות, וב-60 מהן הוא הועבר בשידור חי.

        הנתונים האלה מראים כי באופן מוזר מצליח הטור לשמור על כוחו ואף להגדילו על-אף שערוריות הסמים שאופפות אותו בשנים האחרונות. כנראה שאנחנו אוהבים אותו יותר מדי כדי לתת לחומרים האסורים להפריע, למרות שברור כי הם נוכחים ומפריעים ועוד איך. אז אל תבלבלו אותנו עם העובדות ותנו ליהנות. בינתיים, נמשיך לטמון את הראש בחול עד לשנה הבאה.

        אופניים בוואלה! ספורט

        רוכבים קטע 21 טור דה פראנס ליד שער הניצחון (רויטרס)
        נתראה בשנה הבאה (צילום: רויטרס)