גם אם היא לא מהמשובחות ביותר ואין בה כמות רבה של שערים, אין ספק שהקופה אמריקה 2011 בארגנטינה לא מפסיקה לרתק ולהסעיר. מי האמין ששלוש הנבחרות שסיימו במקומות הראשונים בבתים והמארחת יהיו כולן מחוץ לטורניר כבר אחרי שלב רבע הגמר. אפילו אם ארגנטינה וברזיל לא הרשימו ועפו בפנדלים, הרי שגם ההדחות של קולומביה וצ'ילה היו מפתיעות, לפחות נוכח היכולת המרשימה שהן הציגו בשלב הבתים.
לא קל לדרג את גודל ההפתעות שחוללו פרו, אורוגוואי, פרגוואי ו-ונצואלה. לכל אחת מהן ניתן למצוא טיעונים והסברים להישג: פנדלים, אלילת המזל (והחול על הנקודה הלבנה...), התצוגה ההירואית של הקבוצה והשוערים (פרננדו מוסלרה האורוגוואי וחוסטו ויאר הפרגוואי) ועוד ועוד. אבל בסופו של דבר, הסיכוי הסטטיסטי שכל אלו יחברו יחדיו הוא קלוש. כנראה שיש קו אחד המחבר בין ארבע "ההפתעות" הללו - שהן בעצם לא כאלה גדולות ואולי אפילו בכלל לא מפתיעות. מה שעוד מחבר בין ארבע הנבחרות שהעפילו לחצי הגמר זו ההקרבה. גם אם הן לא עשו זאת בצורה הכי אסתטית שאפשר, הן הראו שמעבר לטקטיקה ונחישות, יש עוד הרבה מקום לנשמה בכדורגל. בעיקר בדרום אמריקה.
"להציג קשיחות מבלי לאבד לעולם את הרכות"
"אנחנו משמרים זמן רב את רוח הלחימה שיש לנו בנבחרת", אמר אוסקר טבארס, מאמן נבחרת אורוגוואי, שהדיחה את ארגנטינה ברבע הגמר. "זה לא רק בגלל שאנחנו אורוגוואיים, אלא ספציפית לנבחרת הזו יש הרבה אופי. זו אותה הדרך שעשינו בדרום אפריקה. לעולם לא החזקנו בכדור יותר מהיריבה, אבל הגענו ליותר מצבי הבקעה ממנה".
טבארס הוא חסיד של כדורגל הגנתי, לוחמני וחסר פשרות. שנים רבות הוא מתנגד לכך שכדורגל חייב להיות התקפי ושכל מאמן שלא דוגל בשיטה התקפית דינו כישלון. עם זאת, טבארס החדיר ניואנסים בכדורגל של הסלסטה. הוא הפך אותו ליותר מתוחכם וערמומי. לא רק כזה שמגן על שערו ובועט כדורים ארוכים קדימה במטרה לגנוב גול. על קיר ביתו במונטיבידאו תלוי המוטו שמוביל אותו בחיים ובכדורגל: "אחד חייב להציג קשיחות מבלי לאבד לעולם את הרכות", משפט המשויך לצ'ה גווארה.
המאסטרו תמיד ראה בהמשכיות כמקור להצלחה. טבארס, בקנדציה השנייה שלו, קיבל את הנבחרת שבורה אחרי שלא הצליחה לעלות לעוד מונדיאל בגרמניה 2006 והחדיר בה לאט לאט את עקרונות המשחק שלו. אורוגוואי הראתה נגד ארגנטינה שכמעט כל האמצעים כשרים מבחינתה כדי להגיע למטרה. כנראה שהדברים שאמר אל לוקו אבראו על מסי, לא היו מאוד רחוקים מהמציאות.
די היה לראות את שחקני אורוגוואי ממושמעים ומסודרים כמו חיילים, ובעיקר לאחר ההרחקה של כובש השער דייגו פרס, שלא שינתה במאום את תבנית המשחק שלה. הסלסטה המשיכו לעמוד איתנים על המגרש כשכל שחקן יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות. אלא שכאמור מעבר לנחישות, להגנה החזקה ולטקטיקה, לאורוגוואי יש עוד יתרונות בשק; ראשית, צמד חלוציה - לואיס סוארס ודייגו פורלאן שיכולים לקבל כדור הרחק מהרחבה ולהחזיק בו עד שמצטרפים יתר חבריהם. שנית, הכדורים החופשיים כשכל כדור נייח הכניס את ההגנה הארגנטינאית לפאניקה ובלבול, ומאחד מהם אף נפל השער.
ועדיין, למרות שבמחשבה קרה זו איננה הפתעה כל כך מרעישה, ההישג של אורוגוואי מדינה בת שלושה וחצי מיליון תושבים הוא עצום. הנבחרת התכולה כבר הרשימה במונדיאל שעבר בדרום אפריקה, כשהגיעה עד חצי הגמר, ודבריו של טבארס רק מחדדים את גודל ההצלחה: "מבחינה היסטורית, קשה לנו לנצח את ארגנטינה. אנחנו לא אוהבים דברים קשים, אבל אנחנו יודעים להתעלות כשמציבים מולנו אתגר".
איך מנזס יבחן את שחקניו ואיך הוא יוערך?
בברזיל קיבלו את ההדחה מהקופה בהבנה. נשיא התאחדות הכדורגל במדינה ריקרדו טשיירה שלח הודעת תמיכה למאמן מאנו מנזס, ובעיתונות המקומית ציינו את ההתקדמות שעשתה הנבחרת בארבעת משחקיה, החל מהתיקו ללא שערים מול ונצואלה ועד התיקו ללא שערים מול פרגוואי. בתווך כבשה הנבחרת הצהובה-ירוקה שישה שערים, כשדווקא במשחקה האחרון מול פרגוואי ברבע הגמר הציגה את יכולתה הטובה ביותר בטורניר. אינספור המצבים אליהם הגיעה הסלסאו, בניגוד למשחק הקודם מול האלבירוחה בשלב הבתים בו הם הזדקקו לשער שוויון של פרד בדקה ה-90, הוכיח כי יש למה לצפות מהם בעתיד.
בברזיל מעטים, אם בכלל, סבורים שיש לפטר את מנזס, שם רוצים לאפשר לו לסיים לבנות את מה שהחל. גם שחקני הנבחרת מלינים בעיקר לגבי עצמם והחמצות הפנדלים שלהם, אבל לא לגבי שיטת המשחק של המאמן. מי שדווקא העלה תהייה מעניינת הוא ג'ונתן ווילסון בספורטס אילוסטרייטד, שבחר לשאול האם זימונם והרכבתם של גאנסו את ניימאר ושילוב הצעירים של מנזס לא נעשה בצורה נמהרת מדי. "שלוש שנים זה הרבה זמן בכדורגל, ויש עוד זמן רב עד המונדיאל הבא. מה יקרה אם יתברר שהם לא השחקנים המתאימים לנבחרת, אולי החשיפה המוקדמת דווקא תפגע בהם?"
כעת, משהסתיימה הקופה מוקדם משציפו, ניצבת בפני ברזיל ומנזס בעיה גדולה. הסלסאו לא יקחו חלק במוקדמות המונדיאל הבא, מעצם היותם מארחי הטורניר, כך שלבד ממשחקי ידידות, לברזיל לא מתוכננים משחקים רשמיים עד 2013 אז ייערך בברזיל גביע הקונפדרציות הקיקיוני. למנזס תחכה עבודה קשה להעריך את יכולת שחקניו על פי משחקי ידידות בלבד, ולמעסיקיו יהיה קשה להעריך את המאמן על פי אלו בלבד.
מאנו מנזס: "חילופי מאמנים לא פותרים כלום"
גם כשברזיל מפסידה היא עדיין מזיקה לארגנטינה
הנפילה של ארגנטינה הכניסה את המערכת ללחץ. מחד, בהתאחדות לכדורגל רוצים ליצור המשכיות, בדומה לנבחרות אורוגוואי ופרגוואי, ולתת לאיש על הקווים לעשות את עבודתו לאורך זמן. סרחיו באטיסטה נכנס רק לפני כחצי שנה לתפקיד ולפטר אותו כעת, למרות שזה מה שהעם הארגנטינאי דורש בתקיפות, אומר לזרוע כאוס במערכת הלחוצה ממילא.
מאידך, לא רק הקהל רואה את זה שצ'צ'ו לא הביא עמו אף רעיון או החדיר רוח חדשה באלביסלסטה, אחרי הפרק הלא מוצלח של מראדונה. למסור למסי ולקוות לטוב, זו לא שיטה. בלי דרך ותוכנית ארגנטינה שוב תמצא את עצמה כואבת את הדחותיה פעם אחר פעם. עד עתה נשיא ההתאחדות חוליו גרונדונה לא חרץ את גורלו של באטיסטה. למזלו של המאמן, ההפסד של ברזיל לפרגוואי ושאר משחקי רבע הגמר המשוגעים, הפכו את ההדחה של ארגנטינה על ידי אורוגוואי לפחות נוראית ממה שנראתה תחילה. בארגנטינה אולי מתנחמים בהדחה של הסלסאו, אולם למרבה האירוניה ייתכן שהיא באה מבחינתם דווקא בתזמון הכי לא נכון, שכן היא עלולה לסמא את עיניהם.
סרחיו באטיסטה לא חושב שההדחה היא כישלון
קופה אמריקה בוואלה! ספורט
