הדור הבא: הכירו את נבחרת העתודה

טישמן מייצג את אחד הסממנים הבולטים של הכדורסלנים הצעירים בארץ. בגיל נוער הוא סומן כפוטנציאל ענק, אבל אז עשה החלטה לא טובה, העביר עונה על הספסל בפלורידה, התייאש וחזר לליגה הלאומית ליקנעם/מגידו, שם גילה יכולת סבירה. במשחקי האימון הוא לא בלט יתר על המידה, מראה שהפוטנציאל עוד רחוק ממימוש, אבל צעד אחד חיובי כבר עשה בקיץ הזה, כשחתם בחממה של גלבוע/גליל. אם בנבחרת רוצים הצלחה באליפות אירופה, טישמן יהיה חייב להזכיר את אליפות אירופה לנוער מלפני שנתיים, אז סיים רביעי בטבלת מלך הסלים

בדף השחקן של בר טימור ביורובאסקט מצוין שמדובר בפוטנציאל NBA. טימור הוא בהחלט שחקן מוכשר, אולי בעל הפוטנציאל הגדול ביותר בנבחרת להגיע לקבוצה גדולה, אבל הוא יצטרך לעבור הרבה ליטוש בדרך לשם. כבר בגיל 17 הוא שיחק בבוגרים של הפועל חיפה, ובעונה שעברה כיכב בקרית טבעון אחרי שנכשל עם נבחרת הנוער להיכנס לדרג א' של אליפות אירופה. לטימור יש משחק חייתי, אחד החודרים הטובים בגילאים הללו, וקליעה בעייתית מאוד מבחוץ. בשביל זה הוא הלך להפועל תל אביב, שם, תחת ארז אדלשטיין, אמור היהלום לנצנץ בגדול

לביא, הגארד השלישי בחמישייה הנמוכה של גיא גודס, יכול לשמש על תקן דורון שפר בצמד קטשפר החדש של הנבחרת עם בר טימור. לביא אמור לשחק בעונה הבאה בבני השרון, שם הוא מחזיק בחוזה ל-5 עונות, אחרי שממש כמו גל מקל במכבי תל אביב, לא אהב את דקות המשחק שלו באליצור רמלה ועבר להיות בורג משמעותי בלב השרון. לביא, בדיוק כמו טימור, הוא רכז עם ראיית משחק מצוינת, חדירה טובה, וקליעה קצת פחות. בנבחרת מדברים על כך שהוא יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון באליפות, במידה שישחק בהתאם לציפיות ממנו

בשנה שעברה שלפו בנבחרת העתודה את ג'ייק כהן, שיהפוך לסחורה חמה בשוק הישראלי כשיסיים את הקולג', ולקראת האליפות הנוכחית שלפו הסקאוטים של הנבחרת את קרייסברג ישר מאוניברסיטת ייל היוקרתית. אמנם בייל לא צומחים שחקני NBA, אבל מה לנו כי נלין כשמגיע שחקן בגובה 2.06, מלך הריבאונדים של הנבחרת במשחקי ההכנה, עם תנועה טובה ולפי השחקנים גם בלי הרבה אגו? קרייסברג יצטרך למלא את מה שבנבחרת ישראל חסר כבר שנים – תפקיד הסנטר המוביל. התקווה היא שמול גוליית שיעמוד ממול בכל נבחרת, הגאון מייל יפתיע עם משחק יעיל

בנו של שחקן העבר, קני לבנובסקי, עבר העונה את החוויה המרעננת של להיות נער הפוסטר של מכבי תל אביב. לבנובסקי הוא סוג של תעלומה, לאחר שאת הפריצה שלו כביכול עשה באליפות אירופה לנוער בשנה שעברה, שם לפני כן לא ציפו ממנו ליותר מדי וקיבלו תרומה התקפית יפה. מאמני נוער רבים מעריכים כי יצטרך לעבור שדרוג רציני לפני שיוכל להיות מתאים לרמות הגבוהות, אבל בינתיים במשחקי האימון של העתודה, מחלקם נעדר בשל פציעה בכתף, הראה שלפחות לרמה הזאת הוא מתאים, וצפוי לתת תרומה יציבה בעמדה 4

למרות שקרייסברג הגיע על עמדת הסנטר, על רם אליאספור הענק, 2.08 מטר ועוד צומח, הולך לעבור קיץ קשה מאוד. אחרי שיסיים את תפקידו עם נבחרת העתודה יצטרף לחבריו בנבחרת הנוער, בשל העובדה שהוא ככל הנראה יהיה קטן השחקנים באליפות אירופה לעתודה הנוכחית. מלבד הגובה, לאליאספור גם יש גוף של סנטר אמיתי, רוחב ויכולת התמצאות מתחת לסל. למרות זאת מדובר בילד בן 18, שכבר בגיל 16 היה אצל גיא גודס בבוגרים של ירושלים, ועושה לא מעט טעויות של חוסר ניסיון, שבנבחרת ישמחו לא לראות באליפות

אם התוכניות היו מסתדרות, כרמל בוכמן היה אמור להיות היום אחרי עונה אחת טובה לפחות בליגת העל. אבל בוכמן, שכבר בגיל נוער העלה תהיות לגבי מידת ההתאמה שלו לבוגרים למרות השליטה שהראה בגילאים הצעירים, החליט עם סיום הנוער לנסות את מזלו במכללת טמפל, ראה בעיקר ספסל והשנה ביקנעם/מגידו הראה לכל מי שרק תהה על התאמתו, שיש עוד יותר סימני שאלה ממה שחושבים. בוכמן הוא פורוורד אתלטי, סטייל ליאור אליהו, אבל אחד שלא מסוגל להתמודד עם שחקני פנים, ורק התפוצצות מפתיעה מאוד שלו, תהפוך אותו למשמעותי בנבחרת

קבלו מועמד חדש לתואר הידית מהעמק. אמנם שטרקמן רחוק מלהיות יליד עמק יזרעאל, או אפילו מהגלבוע, בתור יליד שוויץ, אבל אין ספק שהידית שלו היא בהחלט משובחת. טווח בשביל שטרקמן הוא לא בדיוק בעיה, כשהשחקן נוטה לזרוק את הזריקות מחוץ לקשת כמעט עד לתקרת האולם, ואם היריבות של ישראל יעזו להשאיר אותו פנוי, הן ייענשו. למרות זאת, שטרקמן הוא עדיין בגדר נעלם והיציבות שלו היא הבעיה העיקרית, אך כמו שכבר הפגין העונה בלאומית, משחק אחד שבו הידית תתחמם יקרב את ניצחון הנבחרת

מבחינת נתונים פיזיים תומר בר אבן, שקיבל דקות לא מעטות העונה ביקנעם/מגידו, בהחלט הוא מועמד ראוי לשחקן בליגת העל. הבעיה היא שכבר בגילאים צעירים ניתן היה לראות את חלק מהדברים בהם השחקן, שכבר דרך עם מכבי תל אביב ביורוליג, מתקשה, והקבוצות שממול ידעו לטפל בו. כדי להפוך לשחקן טוב יותר יצטרך בר אבן, שמשחק בעמדות 2-3, לשפר את הקליעה לרמה גבוהה, ואף אחד בנבחרת לא בונה שביום אחד הוא יהפוך לסקורר המוביל. בינתיים הוא יצטרך לעלות מהספסל, לתת גוף וקצת מחוכמת המשחק שמאפיינת אותו, ולתרום את חלקו

השחקן היחיד של נבחרת העתודה שמגיע ללא משחק בוגרים אחד ברזומה. בלייזר הוא בהחלט שחקן שגרם לכמה מאמנים בליגת העל לחשוב עליו כאופציה לסגל בעונה הבאה, אבל גם שחקן שיצטרך להוכיח שמקומו באמת ברמות הללו. בלייזר הוא שחקן חזק מאוד יחסית לגודל שלו, שומר טוב ועם יכולת סיום שתצטרך להיות מלוטשת יותר לקראת הבוגרים. בינתיים הוא מזכיר להרבה אנשים את אורי קוקיה, והשאלה היא האם הוא יוכל לתת לנבחרת העתודה את הדחיפה שקוקיה נתן לבוגרת בדרך לאליפות אירופה הקרובה?

לפני העונה הנוכחית, קשה היה להאמין שאריאלי, אחיו של טמיר שרק בקיץ האחרון היה קפטן נבחרת העתודה, יגיע בכלל לסגל הרחב של נבחרת העתודה. אחרי עונת בכורה בבוגרים של קרית טבעון, הוכיח הנער שכבר זכה באליפות התיכונים כי הוא יותר משחקן לגיטימי בליגה שנייה, לפחות בדברים שמסביב לכדורסל. אריאלי הוא שחקן שלא מוותר, שומר מצוין ובעל אופי שגורם לאנשים במכבי חיפה (לה הוא שייך) להעריץ אותו כמעט. את מקומו בנבחרת תפס בזכות ימי קליעה מצוינים בטורניר ההכנה בבלקן, ואולי אף יפתיע בגדול באליפות אירופה מהספסל

אחד השחקנים שעשו את ההתקדמות הגדולה ביותר בשנה האחרונה בליגה הלאומית. חבקין הוא פורוורד שגדל בבני השרון, לא קיבל את ההזדמנות האמיתית ונדד לבארי, שם אמנם ירד לליגה הארצית אך יצר לעצמו שם של לוחם עם קליעה טובה לעמדה בה הוא משחק. חבקין כבר שיחק בנבחרת העתודה בשנה שעברה, אבל יעקב ג'ינו לא נתן לו צ'אנס אמיתי, והפעם גיא גודס והוד בן הרצל, שמנסים להקנות לנבחרת משחק הגנתי קשוח, צפויים להשתמש בחבקין יותר