גשם של כוכבים

ווימבלדון 2011 - הבלוג: פדרר כבר חצי פייבוריט

ההצגה מול נלבנדיאן סימנה אותו כמועמד לחלוף על פני דג'וקוביץ' בחצי הגמר. הבלוג של ווימבלדון מנתח את היום השישי

רועי פרייס

ווימבלדון 2011: כל מה שרציתם לדעת על הטורניר

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

אייסים: פדרר הכי מרשים

בדרך כלל אנחנו מרבים לקטר על הגשם בווימבלדון, אבל דווקא הפעם הוא סידר לנו חגיגה גדולה ומשחקים של שלושת הטניסאים הטובים בעולם בזה אחר זה. וכל זה רגע לפני שהטירוף האמיתי של שמיניות הגמר מתחיל. אין ספק שלאחר צפייה במשחקים של רפאל נדאל, נובאק דג'וקוביץ' ורוג'ר פדרר בסיבוב השלישי, שהיווה עבורם גם סוג של מבחן ראשון, אפשר לקבוע שהשוויצרי הוא זה שנראה הכי טוב כרגע ומנצח בצורה הכי אלגנטית וחלקה.

המשחק של RF מול דויד נלבנדיאן, שמירר לו את החיים הרבה בעבר וניצח אותו שמונה פעמים ב-18 מפגשים, היה הטוב ביותר של שחקן בטורניר עד כה. פדרר נראה רגוע, שלו ורחוק מאוד מהשחקן הלחוץ שהיה רק לפני שנה בווימבלדון. וכשהוא רגוע, גם הסרב שלו עובד בצורה קטלנית ומפיק לו 14 אייסים ועוד אינספור נקודות קלות עם אחוזי דיוק גבוהים במיוחד בהגשה הראשונה, 71. אין ספק שאם וכאשר יפגוש פדרר שוב את דג'וקוביץ' בחצי הגמר, הוא יגיע כפייבוריט ברור ולא כמו ברולאן גארוס.

לעומת השוויצרי, המשחק של נדאל מול ז'יל מולר היה כמעט קלישאה על הספרדי. שוב הוא מתקשה מול יריב גבוה עם הגשות חזקות, שוב הוא זוכה בכל הנקודות החשובות ונחלץ משתי נקודות מערכה ובסופו של דבר מפרק את היריב שלו לגורמים מבחינה מנטלית במערכה האחרונה. מה שאמור להדאיג יותר מכל אצל נדאל היא הפציעה שספג ביום שישי. במסיבת העיתונאים אחרי הניצחון על מולר, הוא טען שזו לא הברך שכואבת אלא הרגל. נקווה שבאמת כך. כי בשלב הבא הוא כבר פוגש את מי שכל אחד מארבעת המדורגים פילל לא לפגוש בשלב מוקדם: חואן מרטין דל פוטרו.

דג'וקוביץ' הוכיח במשחק שלו מול מרכוס בגדאטיס שהוא התבגר בעיקר בשני מקרים. הראשון היה החזרה שלו למשחק וההתאוששות המהירה אחרי הוצאת העצבים והתסכול על המחבט לקראת סוף המערכה השנייה, המקרה השני הגיע לקראת סוף המשחק כשנולה הצליח להתמודד עם לחץ אדיר כשהגיש למשחק והיה בנקודת שבירה פעמיים. דווקא ברגעים הללו הוא הצליח לשמור את הכדור בתוך המגרש וממש חיכה לשנייה בה יוכל לטרוף את הכדור ואת הקפריסאי וגם עשה את זה.

הפעם הוא מגיע כפייבוריט. פדרר (צילום: GettyImages, Clive Brunskill)

שובר שוויון: למי יש הכי גדול?

ביום חמישי האחרון נתן רפאל נדאל דרור לתחושותיו, באופן די נדיר, והתבטא לגבי איכות והמגוון שיש בסבב היום לעומת מה שהיה בעבר. המדורג מספר אחת בעולם, שבדרך כלל מעדיף לירות קלישאות בקצב מסחרר, חשף בדבריו את האמת מאחורי המאבק בינו לפדרר ובעצם המחויבות האדירה שיש לכל אחד מהטניסאים הבכירים בסבב: הקרב על התודעה וההיסטוריה.

"לראות את פיט סמפראס מול גוראן איבניסביץ', או שניים בסגנון שלהם, זה לא מהנה", הפתיע נדאל בראיון ללונדון איבנינג סטנדרד, "זה לא באמת טניס, אלא נענוע של מחבטים. זה הרבה פחות מעניין ממה שאנחנו עושים היום. כולם נהנים מהטניס שאנחנו משחקים הרבה יותר ממה שהיה אז. אני לא אומר שאנחנו משחקים טוב יותר, אלא פשוט טניס מהנה יותר. בשבילי, בעבר זה היה רק סרב, סרב וסרב. ההבדל הוא שהיום השחקנים הטובים בעולם יעבירו אותך בקלות אם תגיע לרשת, ואז היה קל בהרבה לשחק סרב-וולי".

פדרר, כמעט כרגיל, מייצג את הגישה השנייה ונשמע חלוק על דבריו של נדאל כשאמר: "זה לא הוגן להגיד שהדור שלנו חזק יותר. במשך שנים אמרו שהדור הזה הרבה יותר חלש כי היה רק אותי ואחר כך רק את נדאל ואותי. עכשיו פתאום יש את ארבעת הגדולים, כולם מדברים על זה כדבר הכי טוב אי פעם. אבל אני ממש לא מסכים, זה לא קורה כל כך מהר. לפני 10 או 20 שנה, כשאנשים עשו דבר אחד טוב הם עשו בצורה מושלמת. כמו הסרב של סמפראס. היום אנחנו יותר שחקנים שלמים, התנאים איטיים יותר וזה עוזר לשחקנים לזכות ברולאן גארוס ואחר כך בווימבלדון באותה שנה. היום אין שחקנים שמתמחים על דשא, חימר או משטחים קשים, כולם יודעים לשחק על כל המשטחים וצריך לקבל את זה ולהסתגל לזה".

כמובן שהוויכוח הזה לא התחיל אתמול ואם תצפו במשחקים משנות ה-60, 70, 80 ואפילו 90 של המאה הקודמת תגידו שלשחקנים הכי טובים בעולם דאז אין סיכוי לנצח היום שחקנים כמו נדאל או פדרר. כמובן שגם לטכנולוגיה, איכות המחבט, הגידים ואפילו שאר הציוד יש בכך חלק, אבל גם לטכניקות לימוד והרבה דברים אחרים. הדיון על כך ארוך ומעניין, וגם סמפראס נשאל עליו לאחרונה וענה תשובות שדי דומות לאלו של נדאל, אבל לא ניכנס לשם עכשיו. אבל מה שבטוח הוא ששוב פדרר ונדאל מראים שהם אמנם מתנשאים לאותו גובה ושוקלים כמעט אותו הדבר, אבל חוץ מזה הם שני ההפכים הכי מוחלטים שיש. לא רק במגרש.

הדברים שלו שוב מוכיחים כמה כל הויכוח הוא על היסטוריה ומורשת. נדאל (צילום: AP, Alastair Grant)

ווינר שוט: ברנר טומיץ' מתחיל לממש

לראשונה מזה 21 שנה ומאז מייקל צ'אנג החביב, יהיה בשמינית גמר טורניר ווימבלדון טניסאי בן 18, בדמותו של ברנר טומיץ'. האוסטרלי הצעיר הוא מסוג השחקנים שנראים תמיד יותר מבוגרים מכפי גילם, בעיקר בשל הכניסה המוקדמת שלהם לסבב המקצועני. סוג של מריה שראפובה של הגברים.

טומיץ', שנולד בכלל בגרמניה להורים ממוצא קרואטי ועבר לאוסטרליה בגיל שלוש וחצי, נחשב להבטחה הגדולה של המדינה שלו מאז הפך בגיל 15 לטניסאי הצעיר ביותר שזוכה בטורניר גרנד סלאם לנוער (אליפות אוסטרליה הפתוחה) וכששנה לאחר מכן כבר הצליח לעבור סיבוב בטורניר הבוגרים במלבורן. אלא שמאז, באופן טיפוסי מאוד לשחקן צעיר וחסר ניסיון, לא הצליח הנפיל (1.93 מטר) לשמור על יציבות ולרשום הישגים יוצאי דופן כשבטורניר ההכנה האחרון לקראת ווימבלדון בצ'לנג'ר נוטינגהאם אפילו הפסיד לדודי סלע.

בעקבות חוסר היציבות שלו, טומיץ' הגיע לווימבלדון דרך המוקדמות כמדורג 158 בעולם והצליח להיות זה שמעיף מהטורניר את המדורג הבכיר ביותר עד כה, רובין סודרלינג (5). אמנם השבדי סבל ממחלה, אבל גם זה לא יעיב על ההישג האדיר של האוסטרלי, שיכול כבר לסמן את ווימבלדון 2011 כטורניר הפריצה האמיתית שלו. דווקא רחוק מהבית ומהציפיות הגבוהות של אחת מאומות הטניס המפוארות בעבר, שלא כל כך מצליחה בשנים האחרונות.

כדי להבין את גודל ההישג כדאי לחזור לסיבוב המוקדמות הראשון, שם טומיץ' היה במצב של 4:6, 7:5, 4:4 ו-40:15 על ההגשה שלו מול סבסטיאן ריישיק האלמוני מגרמניה, כשבסופו של דבר הוא זכה במערכה האחרונה עם 4:6. גם טומיץ' נזכר בנקודה הזו כשאמר: "הכדור פגע לי לא טוב במחבט ואיכשהו קפץ לתוך המגרש. זו הייתה חבטה מוזרה מאוד. אם אני מסתכל לאחור, זה הרגע בו הייתי צריך לסיים את הטורניר". אבל בינתיים עושה רושם שהאוסטרלי יכול לסיים את הטורניר בשלב הרבה יותר מאוחר ממה שראה אפילו בחלומות הכי ורודים שלו. בסיבוב הבא הוא יפגוש את שאבייר מאליס, שחקן ותיק ומנוסה, אבל לא משוכה בלתי אפשרית. בדיוק משחק בו טומיץ' חייב להוכיח שהוא יכול לשמור על יציבות.

הטניסאי הראשון שמגיע לשמינית הגמר בווימבלדון כבר בגיל 18 מזה 21 שנה. טומיץ' (צילום: AP, Alastair Grant)

שגיאה כפולה: אנה איבנוביץ' שוב מאכזבת

מישהו בכלל זוכר שפעם אנה איבנוביץ' הייתה במקום הראשון בעולם ואפילו זכתה ברולאן גארוס והגיעה לשני גמרי גרנד סלא נוספים? נדמה שהסרבית הזו פשוט איבדה לגמרי את הכיוון. בכל פעם שנדמה שהנה היא מצליחה לחזור לעצמה ואולי לאיים על הצמרת העולמית, היא שוב בועטת בדלי מחדש. נראה שאיבנוביץ' כבר ניסתה הכל כשהחליפה מאמנים, רזתה, שינתה אחיזה בסרב ועוד, אבל היא פשוט לא מצליחה להתרומם מעבר לסיבובים הראשונים בטורנירי גרנד סלאם. הפעם היא נעצרה כבר בסיבוב השלישי עם הפסד 6:2, 7:6 (0) לפטרה צטקובסקה.

קשה להבין מה לא עובד אצל הסרבית המוכשרת הזו, אבל ברור שזה משהו מנטלי/נפשי. לא ברור איך היא מפסידה 7:0 בשובר שוויון על החיים שלה בטורניר כל כך חשוב ולא מצליחה להשיג אפילו נקודת שבירה אחת מול יריבה שאמנם נמצאת בטורניר שיא מבחינתה, אך עדיין מדורגת במקום ה-81 בעולם. לא ברור אם ואיך תוכל איבנוביץ' לצאת מהמשבר הארוך הזה.

יש דרך לצאת מהמשבר? איבנוביץ' (צילום: GettyImages, Julian Finney)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully