פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עבר בסביבה: אברהם גרנט

        את דריקס הוא רצה לזרוק, את אובארוב לא הוא הביא, במלמיליאן הוא לא היה מעונין, את פולוקארוב לא הוא בחר. פרויקט הפגרות הגדולות חוזר לקיץ 1991 בו אברהם גרנט, על פי המיתוס, ריפא את מכבי תל אביב. עכשיו גיבורי אותה עונה מפריכים את המיתוס

        פרויקט מיוחד: הקיצים הגדולים של קבוצות ליגת העל

        לדעת רבים, 1991/2 היתה העונה הכי גדולה של אברהם גרנט כמאמן. הכישרון הענק פגש קבוצה גדולה איתה יוכל להגשים את שאיפותיו, אחרי 3 סגנויות עם הפועל פתח תקווה. אלא שלפי היו"ר באותה עונה, דני לאופר, יותר מדי אגדות לא מציאותיות נרקמו על אותו קיץ בו גרנט ריפא את מכבי תל אביב. אליבא דלאופר, לגרנט לקח אפילו הרבה זמן עד שיצא מהלם הקליטה, והישגיו בבניית הקבוצה ההיא בקיץ ההוא היו די מקריים.

        אברהם גרנט מנג'ר ווסטהאם (GettyImages , Paul Gilham)
        לפני 20 שנה הוא עשה את הקפיצה הראשונה בקריירה, אבל עד כמה עזרו לו התנאים והסביבה? גרנט (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        "אברהם בא ממועדון קטן יחסית. הוא הבין איפה הוא והתאים את עצמו. למרות זאת, גם הוא נפעם מהעוצמה של מכבי והופתע כמה רעש ואש יש סביב הקבוצה", מספר לאופר. "אחרי המחזור הראשון נגד בית"ר תל אביב, בו הפסדנו 3:2 והיה בלגן גדול, ראיתי את הפרצוף שלו כשעלינו לאוטובוס ואמרתי לו: "אברהם, וולקאם טו מכבי תל אביב. רק אז הוא הבין באמת מה יכול משחק אחד לעשות במכבי תל אביב והפנים זאת בהמשך".

        לאופר טוען שגרנט קיבל בכלל באותו קיץ קבוצה מכונה, ואת שורשי ההבראה הוא זרע שנים קודם לכן. "אברהם קיבל קבוצה מוכנה, פרט ליעקב הלל והזרים", אומר לאופר. "זה היה תהליך של שנים בו ניקינו את כל השחקנים שלא היו מתאימים ולא היו ראויים למכבי תל אביב. שמות כמו סנדורי, ארז לולו וכאלה. אפילו את בני טבק שלחתי ליבנה ואת מוטי איוניר לבני יהודה. עשינו סוף לסנטימנטים והשארנו רק את מי שמתאים. הבסיס לאליפות ב-1991/2 היו השחקנים שהבאנו בשנים שלפני, כמו קלינגר ואבי כהן, שהוכיחו את עצמם במלחמה על תארים ובהתמודדות מול לחצים".

        ניר קלינגר שחקן מכבי תל אביב מול משה גלאם שחקן מכבי חיפה (מכבי חיפה)
        רק שחקנים שיכלו להתמודד עם לחצים יכלו להבריא את המועדון. ניר קלינגר בעונת 1991/2 (מתוך האתר הרשמי של מכבי חיפה)

        באותו קיץ ב-1991 מכבי תל אביב הביאה שחקני רכש ששינו את המנטליות במועדון, אבל לאופר טוען שחלקו של גרנט בהבאתם היה משני וזניח. "שורה אובארוב? אברהם ואני נסענו לראות בלם בשם רחימוב ששיחק נגד אובארוב. אברהם התעסק ברחימוב והתלבט לגביו, למרות שאני ידעתי שהוא לא שחקן שאני אביא והתלהבתי מאובארוב שהיה בשער של היריבה. פניתי אחרי זה לסוכן צביקה קריצר ואמרתי לו שאת השוער הזה אני רוצה ושיקרא לו אחרי המשחק. על רחימוב ויתרנו. על פולוקרוב אובארוב המליץ לי ובעזרת הסוכן בוריס נורמן הבאנו אותו. גם כאן אברהם כמעט ולא היה מעורב".

        1991/2 נחשבת לעונת הרנסנס של אלי דריקס – חלוץ שמכבי הפסיקה להאמין בו קודם. גרנט, על פי ספרי ההיסטוריה המסורתיים, הוא זה ששיקם את דריקס, אבל גם כאן לאופר בועט במיתוס, ומספר: "עם כל האגדות, אברהם גרנט לא רצה את אלי דריקס באותו הקיץ במכבי ודרש לשחרר אותו. אני התעקשתי שהוא יישאר ואמרתי לו שאם הוא רוצה, שישים אותו על הספסל אבל במועדון הוא נשאר כי אני מאמין בו. הוא באמת התחיל את העונה על הספסל, אבל לקח את עצמו בידיים והפך לחלוץ הכי משמעותי של מכבי באותן השנים. בוא אני אגיד לך עוד משהו שלא יודעים עד היום - גרנט לא רצה גם את אורי מלמיליאן אז במכבי וחשב שצריך לשחרר אותו. אני התעקשתי שישאיר אותו רק כדי שאיציק זוהר יראה אותו על הספסל ולא ירשה לעצמו להפסיק לרוץ. אם הייתי מקשיב לאברהם ומשחרר את אורי, איציק זוהר היה בטוח בהרכב ובלי תחרות היה נשאר בדיוק באותו מקום. התחרות הייתה אחד הדברים הכי חזקים במכבי באותה עונה".

        את הקרדיט הגדול לשינוי המנטלי במועדון מעניק לאופר לעמנואל אופיר. הוא, לדעתו, הרכש הכי גדול של גרנט והחלק המרכזי שלו במהפך שנעשה בקיץ 1991. "עמנואל היה רכש גדול של אברהם", אומר לאופר. "הוא לקח שחקנים שלא היו מוכנים מנטאלית ועבד איתם בקיץ בשיחות אישיות על הדברים הכי קטנים שמפריעים להם, ניתק אותם מהכל ועיצב את הראש שלהם נטו לכדורגל. נדהמתי לראות איך שחקנים שהיו מעופפים ולא מוצאים את עצמם, לא מכירים כלום חוץ מכדורגל ומקצוענות. הוא עשה עבודה אדירה. אמיר שלח ונועם שהם חזרו מהשאלות מהרצליה ואשקלון באותה שנה ולא ידעו אם הם בכלל מתאימים למכבי ואפשר אולי היה לראות עליהם יותר מכולם את העבודה שלו. זה היה רכש נטו של אברהם ורכש גדול".

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
        "גרנט לא רצה גם את אורי מלמיליאן אז במכבי וחשב שצריך לשחרר אותו. אני התעקשתי שישאיר אותו רק כדי שאיציק זוהר יראה אותו על הספסל ולא ירשה לעצמו להפסיק לרוץ" (צילום: משה שי)

        למרות הכל, איש לא ייקח לאברהם גרנט את ההישג האדיר שהגיע אחרי בצורת ממושכת וכואבת של 13 שנים. אבל גם יעקב הלל מייחס את השינויים לשחקנים שהגיעו הרבה לפני אותו קיץ. "היו כבר שחקנים מאוד מנוסים כמו קלינגר, אבי כהן, דריקס, אורי וגם, כמובן, שורה ופולוקארוב", אומר הלל. "זה נותן לך ביטחון". גם אובארוב מסכים: "לי היו הרבה חששות, אבל מצד שני היו את השחקנים המנוסים יותר כמו קלינגר ואבי כהן (הירושלמי – א.ס) שראית את הרצינות שלהם ושהם מבינים איפה הם נמצאים ומה צריך לעשות כדי באמת להביא את המועדון להצלחות".

        אם מחברים את הכל למה שאומר אבי כהן הירושלמי, ההישג הגדול של גרנט באותו קיץ לא היה בבניית קבוצה חדשה ושונה, אלא בשינוי סדר היום. "הדבר שהכי אפיין את הקיץ ההוא זה שהרגשנו שמכבי חיפה נלחצו והבינו שמשהו חזק נבנה במכבי תל אביב", אומר המגן שכבש 17 שערים בעונה, נתון בלתי נתפש. "חיפה ידעו שאם אברהם גרנט יביא את מה שהביא לפתח תקוה למועדון כל כך גדול וחזק כמו מכבי תל אביב, הם בבעיה. ראו את הלחץ הזה עליהם. גם בשנים שלפני כן לא היינו קבוצה כזאת רעה, פשוט הגורמים השליליים מסביב היו יותר מדי משפיעים. באותו קיץ למדנו להתעסק נטו בכדורגל. המקצוענות השתלטה על המועדון. מלמיליאן אמר לי פעם: הם, במכבי לא מבינים מה יש להם כאן. יש להם תנאים, אבל אנשים שגדלו לתוך זה לא העריכו זאת. באותו קיץ זה השתנה".

        אלכסנדר אוברוב שוער מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        "ראית את הרצינות של השחקנים וכמה הם מבינים מה צריך לעשות כדי להביא את המועדון להצלחות". אובארוב (צילום: ברני ארדוב)