תהיתם פעם מדוע התחיל מירוסלב קלוזה לחגוג את שעריו עם סלטה בלי ידיים? עד גיל 20 שיחק החלוץ הגרמני בקבוצת החובבים בלאובך דידלקוף מהליגה השביעית, ואחד מחבריו אהב לבצע את הסלטה. החבר, מיכאל אווה שמו, הקניט לא פעם את קלוזה על כך שהוא לא מסוגל לעשות את התרגיל, ומירו התערב איתו על 20 מארק שאם יגיע אי פעם לכדורגל מקצועני הוא יציין זאת עם סלטה. קלוזה התעקש והלך למכון כושר ליד ביתו, שם עמל על הביצוע במשך חודשים ארוכים. אחרי שהבקיע את שערו הראשון בליגה הגרמנית הבכירה, במדי קייזרסלאוטרן, הוא הלך לאווה לגבות את החוב.
הסלטה, כמובן, היא רק משל. קלוזה התגבר על מכשולים רבים בחייו כדי להפוך לאחד הסקוררים הגדולים בתולדות הכדורגל הגרמני. הוא היגר לגרמניה מפולין בגיל תשע, וההתאקלמות לא הייתה קלה. כאשר הגיע לקבוצת הילדים הראשונה בעיר מגוריו, שמע מהמאמן שהוא לא אמור להיות שם: "אף פעם לא תהיה כדורגלן כי אין לך כשרון". האמירה רק החדירה בו מוטיבציה גדולה יותר להצליח. בצעירותו לחצו עליו הוריו ללמוד מקצוע "אמיתי", וקלוזה בחר בנגרות. "אהבתי לטפס על גגות, ולא היה לי פחד גבהים", סיפר לעיתונאים שהתעניינו בבחירה מאוחר יותר. מירו התפרנס כנגר עד שהתקדם לקבוצה הראשונה של קייזרסלאוטרן בגיל 22. שנתיים מאוחר יותר הוא הבקיע חמישה שערים במונדיאל 2002 וסייע לנבחרתו להעפיל לגמר בטורניר.
כנראה שלא ואן חאל הוא הבעיה
החודש סיים קלוזה קריירה מפוארת בבונדסליגה. חוזהו בבאיירן מינכן הסתיים, ההצעה להאריכו בשנה אחת בלבד לא באה בחשבון מבחינת השחקן, והוא נדד דרומה בהעברה חופשית כדי לחתום בלאציו. לכאורה, מדובר באחד הסיפורים המעניינים של חלון ההעברות, אבל הכל עבר בשקט מופתי. "אף פעם לא העריכו אותי כראוי", אמר קלוזה בראיון חושפני למדי אחרי שהוכתר למלך השערים במונדיאל הביתי ב-2006, ויש משהו בדבריו.
למרות רקורד הבקעה מדהים בנבחרת, עם 61 שערים ב-109 משחקים, כשרק גרד מולר האגדי עדיין מקדים אותו, הוא מעולם לא הוזכר ברשימת הסופרסטארים של עולם הכדורגל. אולי הצניעות של החלוץ המופנם תרמה לכך. קלוזה תמיד דיבר אך ורק על המגרש, השקיע עבודה עצומה בכל משחק ומשחק, ונעלם לביתו כאשר הזרקורים באיצטדיון כבו. כילד מהגר הוא לא אהב תשומת לב של אנשים זרים, ולא הצליח להשתחרר מהתכונה הזו גם כאשר מעמדו השתנה ללא היכר. סביר להניח שהוא גם לא רוצה להשתנות. קלוזה שלם מאוד עם האדם שהוא.
את ההחלטה לשנות את האווירה ולצאת להרפתקה מחוץ לגרמניה קיבל קלוזה מזמן. לאציו חשקה בשירותיו כבר בינואר, אך החוזה שלו בבאיירן טרם הסתיים אז, והאיטלקים לא ששו לשלם תמורת שחקן שיהפוך לחופשי תוך חודשים ספורים. מי יודע, אולי הקמצנות עלתה להם בכרטיס לליגת האלופות אותו איבדו לטובת אודינזה המלהיבה, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי. לקלוזה היה ברור שאין לו עתיד בבאיירן. מריו גומז נכנס לכושר הבקעה מסחרר, עם 38 שערים בכל המסגרות מאז אוקטובר, ומקומו בהרכב לא מוטל בספק ולו לשניה.
למעשה, הפך מירו לסוג של שחקן עבר בעידן לואיס ואן חאל אפילו כאשר גומז נחשב עדיין לפלופ היקר בתולדות הבונדסליגה. עונת 2009/10 החלה רע מאוד מבחינת קלוזה, שאיבד את מקומו בהרכב וכבש שישה שערים מסכנים בכל המסגרות. העסק רק החמיר בעונה החולפת, וגם פציעה מתסכלת בסוף ספטמבר ממש לא עזרה.
קלוזה עבד קשה מאוד על חזרה מוקדמת, אך נפצע שוב באימון, והבוס ההולנדי האשים אותו בהתלהבות יתר: "עשיתי טעות כאשר הקשבתי לו. היינו צריכים לחכות הרבה יותר, אבל חשבתי ששחקן בגילו יודע על מה הוא מדבר". בסיבוב השני פתח קלוזה בהרכב בשלושה משחקי בונדסליגה בלבד, וגם פיטוריו של ואן חאל לא שינו את התמונה. שער ליגה בודד במשך כל העונה מחק אותו כמעט כליל מהתודעה, על אף שבנבחרת המשיך קלוזה להצטיין בכל הזדמנות.
אל תפספס
"לקלוזה יש יתרון על גומז"
מירו התרגל להגיע לטורנירים הגדולים על גלי ההצלחה האישית. רודי פלר לקח אותו ב-2002 ליפן ודרום קוריאה אחרי עונת פריצה מסחררת עם 16 שערי ליגה. לפני המונדיאל הביתי ב-2006 חווה קלוזה את העונה הטובה ביותר בקריירה במדי ורדר ברמן, כשהוא מרשית 31 פעמים בכל המסגרות ומסיים כמלך שערי הבונדסליגה.
אלא שלמונדיאל האחרון הוא נסע על תקן שחקן ספסל בבאיירן, ורבים הרימו גבה לאור האמון המוחלט שנתן בו המאמן הלאומי יואכים לב. קלוזה עשה את שלו עם ארבעה שערים למרות הרחקה ביזארית ולא צודקת במשחק מול סרביה, ואחרי הכיבוש שהשלים את הרביעיה המדהימה לרשת ארגנטינה ברבע הגמר אפילו חזר לבצע את הסלטה שהפכה אצלו בשנים האחרונות לשכיחה הרבה פחות.
לב תמיד סמך על שחקנים שהוא מכיר מקרוב, וקלוזה מעולם לא איכזב את הבוס. אפילו לפני שלושה חודשים, כאשר גומז הפציץ שלישיות בבאיירן וקלוזה התייבש על הספסל, אמר לב שהוא מעדיף את הוותיק על הצעיר: "למירו יש יתרון על מריו בכך שהוא יודע להתאים את עצמו למשחק. הוא שחקן מגוון יותר ומשחק היטב מחוץ לרחבה".
גם קלוזה ידע שהאשראי לא יכול להיות בלתי מוגבל. עוד עונה בקצה הסגל במינכן עלולה הייתה להביא לאיבוד המקום בהרכב הנבחרת, שלא לדבר על הרצון הטבעי לראות דשא על בסיס שבועי. הביטחון העצמי המחודש של גומז, שנכשל בנבחרת בתחילת דרכו, גרם לשינוי מהותי גם במזלו בבונדסטים, ולראיה הצמד שהבקיע באוסטריה לפני שבועיים, בניצחון 1:2 במוקדמות יורו 2012.
המטרה המוצהרת של קלוזה לעבור את מולר, שהבקיע 68 שערים במסגרת בינלאומית, עמדה בסכנה כי במערך היעיל של לב, 4:2:3:1, יש מקום לחלוץ חוד אחד. עבור קלוזה, שמעולם לא ויתר לעצמו, אפשרות מסוג זה לא מתקבלת על הדעת. הרי גם כאשר הבקיע חמישה שערים במונדיאל 2006 הוא הודה שאיכזב את עצמו. "רציתי להבקיע יותר מאשר ב-2002 ולא הצלחתי. זה מתסכל כי עד כה תמיד עמדתי במשימותיי", אמר.
כעת יש לקלוזה הזדמנות לשוב לכבוש בקביעות, וגם לב מאושר: "זה טוב מבחינתו להיות שחקן הרכב". אין ספק שהחלוץ התייעץ עם המאמן לפני קבלת ההחלטה, ועכשיו זה הזמן להצדיק אותה. בצד התכלת של רומא כולם כבר נרגשים לקראת העונה הבאה. "אנחנו מקווים שהשערים של קלוזה יחזירו אותנו לצמרת הכדורגל האירופי", אמר המנהל הספורטיבי איגלי טארה. "השאיפה היא להביא שחקנים איכותיים ומנוסים, וקלוזה הוא המניה הבטוחה שלנו. לא תהיה לו בעיה להתאקלם באופן מיידי ולהפוך לחלק אינטגרלי מהקבוצה", שיבח המאמן אדי ריאה.
מה שבטוח, רעב יש
אז מה סיכויי ההצלחה של קלוזה בארץ המגף? ההיסטוריה מלמדת כי גרמנים מצטיינים בדרך כלל בליגה האיטלקית. סיפור האהבה החל הרבה לפני שהטריו הגרמני המפורסם, שהורכב מלותר מתיאוס, יורגן קלינסמן ואנדי ברמה, הביא אליפות לאינטר של ג'ובאני טרפאטוני ב-1989. הלמוט האלר זכה בשלוש אליפויות עם בולוניה ויובנטוס בשנות ה-60, קרל היינץ שנלינגר כיכב תשע שנים במדי מילאן בשנות ה-60 וה-70, האנס-פטר בריגל היווה בורג חשוב באליפות הסנסציונית של ורונה ב-1985, ובשנות ה-90 נהרו לכדורגל האיטלקי מיטב הכישרונות מגרמניה.
די לציין את רודי פלר שהפך לאליל אוהדי רומא, תומאס הסלר שהצטיין אף הוא בעיר הנצח, אנדראס מולר שיכול היה לתרום יותר ביובנטוס, יורגן קולר שהיה מעוז ההגנה של הזברות מטורינו, וגם את אוליבר בירהוף שנדד לאיטליה כשחקן אלמוני יחסית, התקדם וסייע למילאן לזכות בסקודטו מפתיע מאוד ב-1999.
המקצוענות של קלוזה לא מותירה מקום לספק: הוא ייתן את כולו למען הקבוצה, וההימור של לאציו עשוי להתברר כהברקה אדירה. אמנם הגרמני חגג לפני שבועיים את יום הולדתו ה-33, אך הוא מצהיר נחרצות: "אני ממש לא מרגיש זקן. נהפוך הוא, יש לי הרבה אדרנלין לקראת תחילת הקריירה החדשה, והמוטיבציה לא יכולה להיות גבוהה יותר".
במובנים רבים, דווקא חלוץ אגדי שהגיע לבונדסליגה לפני שנה מזכיר מאוד את המקרה של קלוזה. גם ראול עזב לראשונה את ריאל מדריד ואת ספרד לטובת שאלקה בדיוק כאשר חגג 33. אפשר להתווכח על מידת ההצלחה של הקבוצה מגלזנקירשן, אשר נכשלה לחלוטין בליגה לצד זכיה בגביע והעפלה לחצי-גמר ליגת האלופות, אבל דבר אחד ברור: ראול היה אחד המצטיינים של 2010/11.
לאציו לא צריכה לזכות באליפות איטליה כדי שקלוזה יהפוך שוב ללהיט. לראול הספיקו 13 שערים בליגה ו-19 בכל המסגרות כדי לקנות את ליבם של אוהדי שאלקה. הגרמני מסוגל להגיע למאזן טוב אפילו יותר. בסיום העונה, בניגוד לספרדי, מחכה לקלוזה אליפות אירופה שתתקיים במולדתו, והוא נחוש להיות שם במלוא הדרו.
אם תשאלו אותו, גם המונדיאל בברזיל ב-2014 ריאלי לחלוטין. הרי חסרים לו שני שערים בלבד כדי לחלוף על פני רונאלדו הברזילאי ולהפוך למלך השערים בגביע העולם בכל הזמנים. את המשחק על המקום השלישי מול אורוגוואי בדרום אפריקה הוא החמיץ בגלל מחלה והבטיח: "אנסה לשבור את השיא בעוד ארבע שנים". המעבר לאולימפיקו משרת, בין היתר, גם את המטרה הזו.
אל תפספס
