ההפתעה אומנם לא הייתה מושלמת עוד בשעות הצהריים דלף המידע הכמוס לאתרי האינטרנט אולם משהוכרז מינויו של ארז אדלשטיין במהלך אסיפת העמותה ומאמנה החדש-ישן של הפועל תל אביב נכנס לאולם, קמו המאות על רגליהם והעניקו לו סטנדינג-אוביישן ששמור לאנשים מיוחדים, באירועים מיוחדים.
אדלשטיין שועל ותיק שכבר חווה דבר או שניים בכדורסל הישראלי נראה נרגש עד דמעות. דווקא פיו, ששימש בשנים האחרונות כמקור פרנסתו מפרשנות בטלוויזיה, קצת בגד בו; לקח לאדלשטיין מעט זמן עד שמצא את המילים הנכונות. "מרגע שקיבלתי את הטלפון, לא היה לי ספק שאני רוצה להיות בהפועל", אמר לבסוף למיקרופון. "כשאתה רוצה ורוצים אותך בצד השני, לא צריכה להיות בעיה כדי שדברים יסתדרו".
***
כך הגיעו לסיומן חמש שנים ארוכות בהן נעדר אחד המאמנים הצבעוניים והמוערכים מהכדורסל הישראלי.
מדוע לקח לו כל כך הרבה זמן לשוב? "ב-05/06 הייתה לי עונה גדולה בהפועל ירושלים. אני לא מכחיש שנפגעתי מכך שלא המשכתי שם", מסביר אדלשטיין היום. "באותם ימים רציתי לצאת ולאמן באירופה, שזה דבר שפסלתי לפני כן למרות שהיו לי הצעות כי רציתי לאמן דווקא בירושלים. בארבע השנים האחרונות קיבלתי מספיק פניות מקבוצות בארץ, אבל כולן היו במהלך העונה.
"בשנים האלה, כשקבוצות רצו להחליף מאמן, רובן הגיעו אליי", ממשיך אדלשטיין. "אבל לי יש אג'נדה כזאת שאני לא בנוי להחליף מאמן באמצע עונה ולעשות הוקוס פוקוס. אני יודע שקריירות מפוארות של מאמנים התחילו במהלך עונה אפילו פיני גרשון במכבי תל אביב, אחרי שהחליף את יורם חרוש אבל לי זה לא מתאים. הבעיה היא שהיו קבוצות שאמרו לי: 'אם לא תעזור לנו עכשיו, כשאנחנו בצרה וצריכים אותך, לא נדבר איתך בקיץ. אחר כך לא ניתן לך את הסוכרייה הזו'. שמעתי, לקחתי את זה בחשבון ועדיין ישנתי טוב הלילה. אני חושב שזו הסיבה העיקרית.
"מעבר לכך, אחרי שאתה מאמן בתל אביב וירושלים יש רף כספי שאתה רוצה לעמוד בו ושלא יכול לבוא לידי ביטוי בהצעות מכל קבוצות הליגה. ודבר שלישי, גם חיפשתי משהו שידליק אותי. לא רציתי לקחת סתם כל הצעה. הפועל תל אביב זה פרויקט שמדליק אותי. אני יכול לומר לך שגם אם הפועל היו פונים אליי מהליגה השלישית לא מהליגה השנייה, השלישית הייתי בכל זאת לוקח את ההצעה. כי זו הפועל תל אביב".
עדכונים, דיווחים והחתמות - כדורסל בוואלה! ספורט
***
אדלשטיין עוד לא יודע מה התקציב שיעמוד לרשותו בעונה הקרובה. בכירים בעמותה מספרים כי העונה העמידה הפועל תקציב שנשק לשלושה מיליון שקלים. בניגוד ליתר קבוצות הכדורסל, היא לא נתמכת בידי עירייה או ממומנת ע"י איש עסקים פרטי. מעל לחצי מיליון שקלים מגיעים מדמי התשלום השנתיים של 1,700 חברי העמותה. עוד כחצי מיליון ¤ מכרטיסים וממינויים. הספונסר הראשי חברת SP מזרימה עוד חצי מיליון שקל. כמיליון וחצי שקלים נוספים הצליחה העמותה לקושש מספונסרים משניים, מחסויות קטנות יותר ומתרומות פרטיות.
הפועל תל אביב לא תקבל את הצעת המנהלת ולא תשחק בעונה הבאה בליגת העל. במנהלת הליגה חושדים בכך שהסיבה היא כי אנשי הפועל חוששים שלא יצליחו לעמוד בדרישות הסף להצטרפות לליגה הצגת תוכנית תלת-שנתית וביטחונות לעמידה בתקציבי המינימום 5 מיליון שקלים השנה, 5.5 מיליון בשנה הבאה ו-5.75 מיליון בשנה שלאחר מכן ולכן החליטו להיתלות בסוגיית קנס ההצטרפות הגבוה יותר שידרשו לשלם מקבוצות כמו נהריה ואשקלון, אף שמדובר בהפרש של כחמישים-שישים אלף דולר בלבד.
בהפועל מגחכים. "אם לא היינו רציניים, לא היינו מחתימים מאמן כמו אדלשטיין", טוען המנהל המקצועי אורי שלף. "הפועל הייתה יכולה לעמוד בתקציב המינימום, וגם הייתה עוברת אותו. פשוט התנאים של המנהלת לא נראים לנו הגיוניים, וזה עניין עקרוני".
***
כבר היו קבוצות עניות וקטנות יותר מהפועל ששרדו בליגת העל. אבל לא היו קבוצות ששרדו עם מתקן כה זעיר ופרימיטיבי כמו אולם הדר יוסף. האולם עצמו מכיל בקושי 1,400 מושבים, ללא אפשרות להפרדה בין קהלים ביציע. אפילו בכל הקומפלקס הזה אין קופות; את מכירת הכרטיסים למשחקים בשנים האחרונות ניהלו ראשי העמותה משולחן פורמייקה שהציבו מחוץ למגרש. מפת ניילון, קופה אדומה לשמירה על המזומנים, וכרטיסים מהמזוודה של חברת ההנהלה נועה סקלי. קיבוץ 2011.
"אין בהדר יוסף מספיק חדרי הלבשה, והם גם לא גדולים מספיק", מתלונן שלף. "את האולם עצמו אנחנו חולקים עם קבוצות הכדורעף והכדוריד של מכבי תל אביב. אנחנו מתאמנים איתם ברוטציה, אבל לפעמים הם צריכים לנדוד לאולמות מחוץ לעיר כי המגרש תפוס".
לפני מספר חודשים, כשהפועל הייתה בשיאה ונדמה היה שתשייט בקלות לליגת העל מהמקום הראשון בלאומית, החלו אנשי המנהלת בבדיקת האפשרות להרחיב או לשפץ את האולם כדי להתאימו לליגה. אנשי העירייה שנואי נפשם של אוהדי הפועל מאז הריסת אוסישקין, כידוע הבטיחו לנסות ולעזור. בניית אולם חדש אפשרית מבחינה כספית, אבל כרוכה בפרוצדורה ארוכה; האופציה המועדפת בשלב הזה היא הוספת יציע נוסף בצד המזרחי של האולם, אך הדבר יחייב את הריסת הקיר. גם מהלך שכזה כרוך באישורים שכן כמה עשרות מטרים מחוץ למגרש נמצאים פסי רכבת.
"הפועל תל אביב צריכה בית", אומר ארז אדלשטיין. "כל מועדון צריך בית. וזה קודם כל החזון שלי לגבי הקבוצה. לעמותה הזו יש כוח. יש כאן הרבה קהל, הרבה אנשים. אבל כל עוד אין בית, יש לנו בעיה".
אורי שלף מסכים. "למשחקי הלאומית הדר יוסף הוא אולם מספיק גדול וגם למרבית משחקי ליגת העל, אבל אם נעפיל ליגה אנחנו יודעים שיהיו משחקים שבמצב הנוכחי נתקשה לארח בהדר יוסף. זו בעיה שאנחנו כל הזמן חושבים עליה ומנסים למצוא לה פתרונות".
המנהלת, מצידה, הייתה מוכנה להעניק להפועל אישור מיוחד לארח בהדר יוסף למשך עונה או שתיים, בכפוף לסידורי ביטחון מיוחדים במשחקים הגדולים, אך עדיין דורשת תוכניות לפתרון עתידי של הבעיה. לנתניה אישרה לשחק באולמה המיוזע רק לאחר שראש העיר התחייבה בכתב להקים מגרש חדש בעיר בתוך שלוש שנים.
***
בשנים האחרונות גדלה הפועל תל אביב בקצב דמיוני. רק לפני שנה וכמה חודשים עוד שיחקה בליגה הארצית, ובינואר האחרון כבר העפילה למשחקי חצי גמר גביע המדינה. כל ההיסטוריה והשם הגדול נסמכים על יסודות לוגיסטיים רעועים: אין להפועל מנכ"ל בשכר. עד היום ריכזה את הפן התפעולי חברת ההנהלה נועה סקלי, בעברה מנכ"לית סמינר הקיבוצים, שעושה את תפקידה בהפועל בהתנדבות מלאה. סקלי נתמכת במזכירה שמעסיקה העמותה בחצי-משרה ומנהל שיווק שמועסק במשרה מלאה. אם לוקחים בחשבון גם את המנהל המקצועי אורי שלף, יוצא כי צוות המשרד מונה שניים וחצי עובדים במשרה מלאה.
הפועל תל אביב היא אומנם פרויקט ייחודי, רומנטי אבל תשתיתה הלוגיסטית עדיין לא מפותחת מספיק לליגת העל. הכישלון בגמר פלייאוף הלאומית מול הבקעה עזר להפועל. אולי אפילו הציל אותה. אפילו אדלשטיין מסכים. "ברוב הקבוצות יש איש עסקים או עירייה שמניעים את המערכת. החוזק של הפועל בפורמט הנוכחי הוא שהיא לא תלויה בגורם ספציפי כדי לשרוד. כבר עכשיו יש כאן 1,700 חברי עמותה. ואני רוצה להאמין שכל האנשים ששלחו לי סמסים ביום האחרון יצטרפו גם הם לעמותה, והיא תגדל עוד יותר. יש בסיס וחבל שהקבוצה לא עלתה ליגה, אבל לדעתי זה משהו שיחזק את המועדון. עם החוסן הזה של הועד המנהל ושל העמותה אני רוצה להאמין שנוכל לעשות את הצעד הבא ונשיג עוד ספונסרים, עוד חסויות, ונתקדם הלאה. אבל זה צריך לבוא בשלבים. מה שבא בבום, מתרסק בבום. הפועל זקוקה לעבודה סיזיפית, קשה, אבל נעשה את זה לאט, בצניעות ובאהבה".
***
אדלשטיין מגיע להפועל לא רק על תקן מאמן כדורסל. בהפועל מקווים שיעזור לחזק את היסודות המקצועיים-מנהליים: יתרום לבניית תוכנית ארוכת-טווח להקמת מחלקת נוער מפוארת, ובעזרת שמו ימשוך מפרסמים ויביא לגל חדש של מצטרפים לעמותה.
"מעבר לאימון עצמו, לדעתי מאמן צריך להיות מחויב למועדון ולקהילה", אומר אדלשטיין. "לא בכדי כשאימנתי בירושלים גרתי שם ויתר השחקנים גרו שם. בטח ובטח הפועל תל אביב שהיא לא רק קבוצה, אלא בראש ובראשונה קהילה. אי-אפשר לשכוח את התמונה מהמשחק האחרון בעונה שעברה, אחרי שהפועל הפסידה את העלייה וירון להט לקח את המיקרופון ודיבר לקהל. ליאור ליובין פגש אותי אתמול ואמר לי: שיחקתי בכמה וכמה קבוצות, אבל אין דבר כזה כמו הפועל תל אביב. מתן נאור אומר לי: אני גומר את הקריירה בהפועל. אין דברים כאלה".
גם כאשר הוא נשאל באשר למטרותיו בעונה הקרובה, לא מסתפק אדלשטיין בהצבת יעדים המקצועיים. "ברור שהמטרה היא לעלות לליגת העל, אבל גם להגדיל את כמות חברי העמותה, לשחק מול מגרש מלא ולגרום למצב שכל שחקן ישראלי ירצה לשחק בהפועל תל אביב".
***
וכשהוא ניצב בפני אחד האתגרים הגדולים בחייו, מקבל אדלשטיין על עצמו מודל חדש לחיקוי: אלי גוטמן. "גוטמן הגיע להפועל כדורגל כדי להציל אותם, ותראה לאן הם הגיעו. אנחנו נבנה את הפרויקט הזה לאט. לא ביום אחד נגיע לגמר הפלייאוף של ליגת העל או לגמר היורוקאפ. אבל זה פרויקט שמכוון למעלה. הפועל תל אביב זה מועדון. יש לו כמות אדירה של אוהדים. אתה רואה את הקהל של הכדורגל שרובם גם אוהדי הפועל בכדורסל איך הם נוסעים עם הקבוצה לכל מקום באירופה ואיך הם ממלאים את בלומפילד, ואתה אומר 'וואו'. זה החזון שלי גם בכדורסל. ככה אני רוצה שנראה".
ולא פחות משהו מרגיש מחויב, מרגיש אדלשטיין בר מזל על התפקיד החדש. "יש מאמן בארץ שלא היה רוצה לאמן בהפועל תל אביב?", הוא שואל ומיד עונה. "אימנתי בשלוש הקבוצות הגדולות של הפועל בארץ: גליל, ירושלים ותל אביב. הפועל תל אביב זה משהו מיוחד. אתה לא יודע שגם מקרב אוהדי הפועל גליל יש אוהדים של הפועל תל אביב? אתה יודע איזו רשימת מאמנים אימנו בהפועל תל אביב? יהושע רוזין ורלף קליין עליהם השלום עברו ממכבי להפועל. זה רק מלמד על העוצמה שלה. וצביקה שרף ייבדל לחיים ארוכים. פיני, ואפי, וגרשון דקל, וצ'ינגה שלח. ואין לדעתי פחיתות כבוד בליגה השנייה. שם התחלתי, בלאומית, בעפולה. עכשיו אני חוזר למקום שאני אוהב ושאוהבים אותי בו. האם אני חושב שהתגעגעו אליי? נראה לי שחלק כן וחלק לא. אבל אני לא מתעסק בזה עכשיו. עכשיו אני רוצה להפשיל שרוולים וללמוד את העסק".
ohad@walla.net.il
