פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לא הבולט לבדו: על העומק של האתלטים הג'מייקנים

        תרבות פסיכית של אצנים, 30 אלף איש בתחרויות תיכונים, עשרה רצים שיכולים לרדת מ-10 שניות בריצת 100 מטר, וברקע האמריקאים שלא מבינים איך הם נשארו מאחור. דני בורשבסקי מתכונן לאליפות ג'מייקה באתלטיקה, ומסביר למה בוב מארלי הוא היחיד שיכול להתמודד עם יוסאין בולט

        מי היה מאמין שאפקט יוסאין בולט ישפיע כל כך מהר? בסוף השבוע הבא יתקיימו במקביל אליפויות ג'מייקה וארצות הברית באתלטיקה קלה, ונראה שהפעם, זו שבג'מייקה תהיה מעניינת יותר, לפחות כשמדובר בדובדבן שבקצפת של כל אליפות - ריצת ה-100 מטרים לגברים. זאת למרות שיוסאין בולט בכלל לא ישתתף באליפות ג'מייקה. בתור אלוף העולם ל-100 ו-200 מטרים הוא נהנה מכרטיס חופשי לאליפות העולם באתלטיקה, שתצא לדרך בסוף אוגוסט בדרום קוריאה. זה אומר שבסגל נבחרת ג'מייקה יהיה מקום לעוד שלושה רצי 100 מטרים, השלושה שיסיימו ראשונים בתחרות בקינגסטון.

        מה שהופך את התחרות הקרובה בבירת ג'מייקה לכל כך מרתקת, זו הערכה גסה שיתכן ושיאן העולם הקודם ב-100 מטרים, אסאפה פאוול, בכלל לא יסיים בין שלושת הראשונים. לאור ההתפתחויות האחרונות שהמחישו את העומק העצום של האתלטיקה הג'מייקנית, מדובר בתסריט הגיוני לגמרי. פאוול יצטרך להתמודד מול אצנים כמו סטיב מאלינגס, מייקל פרייטר, יוהאן בלייק, ניקל אשמיד, נסטה קרטר, לרון קלארק, דקסטר לי ועוד. רק הרשימה שצויינה כאן יכולה לרדת מ-10 שניות בכל יום נתון ולהרכיב שמיניית גמר ראויה לכל תחרות בעולם. לשם ההגינות, חשוב לציין כי לאתלטיקה האמריקאית יש עומק דומה אם מסתכלים על תוצאות השנה בריצה ל-100 מטרים, אבל כל מי שעוקב אחרי חלק מהשמות האלה בשנתיים האחרונות יודע שהג'מייקנים הם היציבים, הם האצנים בעלי הביטחון המופרז שבדרך כלל לא מפשלים, ובסופו של דבר זה מתבטא בתקופה האחרונה בתוצאות בתחרויות הגדולות.

        מסביב לג'מייקה עדיין מנסים לשבור את הראש איך זה שמדינה של פחות משלושה מיליון תושבים מייצרת ספרינטרים איכותיים יותר ממדינה של יותר מ-300 מיליון. אחרי הכל, לא רק הגנטיקה משחקת כאן תפקיד, כי מקורם של רוב הספרינטרים האפרו-אמריקאים הוא באותו מקום ביבשת השחורה. חומרים ממריצים בוודאי שלא משחקים תפקיד כי יש אותם בכל מקום, ואם כבר אז השפע גדול יותר במדינות עשירות יותר כמו ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. אז מה כן מבדיל את הג'מייקנים משאר האנשים המהירים בעולם?

        בוב מארלי (GettyImages)
        כבודו במקומו מונח, אבל יש כבר מי שטוען לכתר. מארלי (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        האליפות שלא קיימת בשום מקום בעולם

        קרוב לוודאי שזו הפעם הראשונה שבה אתם נתקלים בשם אודאנה סקין, ואין סיבה מיוחדת שתכירו אותו. מדובר בספרינטר ג'מייקני בן 16, שהפך בקיץ שעבר לילד המהיר בעולם כשניצח בריצת ה-100 מטרים במשחקי הנוער האולימפיים בסינגפור. אם סקין היה אמריקאי, הוא היה זוכה לכמה איזכורים בתקשורת מקומית. במדינה בעלת תרבות ספורט גבוהה יותר כמו גרמניה, הוא אפילו היה מוזמן לתכנית אירוח בפריים-טיים. אבל זה מה שמייחד את ג'מייקה. אין שום מדינה בעולם פרט לג'מייקה שבה הילד הזה היה הופך לכוכב ענק בגיל כל כך צעיר, ורק בגלל העובדה שהוא אצן מצטיין.

        כשסקין ניצח את ריצת הגמר בסינגפור 2010 הוא עשה זאת מול קהל של 4,000 צופים, רובם ילדים. אולי המתחרים שלו התרגשו מהמעמד הזה, אבל לסקין, כמו לכל ספרינטר ג'מייקני אחר, יש ניסיון בתחרות הרבה יותר גדולה. מדובר ב"צ'מפס", אליפות ג'מייקה לבתי ספר באתלטיקה קלה. מבחינתם של הג'מייקנים יש רק שני אירועים גדולים יותר – המשחקים האולימפיים ואליפות העולם באתלטיקה קלה.

        אודאנה סקין הגיע למשחקי הנוער האולימפיים אחרי שהתחרה כבר מספר פעמים באיצטדיון הלאומי של ג'מייקה בבירה קינגסטון מול 30 אלף צופים ביציעים ועוד 1.2 מיליון מבין 2.8 מיליון תושבי ג'מייקה שצופים מדי שנה ב"צ'מפס" בטלוויזיה. זה קורה אחת לשנה, והופך לשיחת היום שמסעירה את כל האי. אנשים יושבים בבארים וצופים בילדים בני 14, עיתונאי ספורט ותיקים מדברים על קרבות של ילדים בני 16 לפני 30 שנה, ועיתונאים בכירים יותר כתבו על זה ספרים. למעשה, הספרינטרים הג'מייקנים מתחרים ב"צ'מפס" עוד מגיל של בית ספר יסודי וממשיכים במסורת עד לגיל של סיום תיכון.

        ה"צ'מפס" מתקיימת בג'מייקה כבר 100 שנים ומי שלא כיכב שם, באמת שלא יכול היה להתקיים, החל מדון קוורי האגדי ועד ליוסאין בולט. אגב, אסאפה פאוול הוא אחד מספורטאי הצמרת הג'מייקנים שלא ממש הצליחו בצ'מפס ויוסאין בולט ניצל את הנתון הזה באחת ההזדמנויות כדי לקשר בינו לבין בעיות מנטליות של ספורטאים. "בתור ילד, אם לא תהיה מספיק חזק בצ'מפס אתה תתמוטט. אם תהיה מספיק חזק כדי להתמודד עם זה, היכולות האלה יעזרו לך כל החיים. אסאפה פאוול השתתף בצ'מפס רק שנה אחת וגם אז הוא פסל בזינוק. האם יש קשר בין זה לבין היכולות המנטליות שלו? יש בזה משהו", אמר בולט. האלופה האולימפית ב-200 מטרים ורוניקה קמפבל-בראון חיזקה את דבריו של בולט והוסיפה: "אם אתה מתחרה בצ'מפס אתה יכול להתחרות בכל מעמד אחר. כשאתה ילד קטן אתה מופיע מול 30 אלף איש ביציעים, כך שבתור מבוגר להיכנס ולהתחרות באיצטדיון של 80 אלף צופים זה בסך הכל עוד יום בחיים".

        מאמן אתלטיקה לכל דורש

        אין ספק שכל ילד שמתאמן באתלטיקה יכול רק לפנטז על קהל של אלפים, אפילו אלף, שיראו אותו מנסה לעשות את המקסימום ביום החשוב של השנה - אליפות האתלטיקה הלאומית לנוער. ביקור חטוף באליפות ישראל לנוער שהתקיימה רק השבוע היה יכול להמחיש עד כמה עגום מצבה של מלכת הספורט בארץ, ועד כמה נוח לראשיה להישען כל כישרון אחד בדור, מקסימום שניים.

        אז איך קורה שבג'מייקה הקטנה מצליחים למצות את הפוטנציאל עד המקסימום? לאחת הסיבות העיקריות לכך אחראים האנשים ששלטו במדינה לאורך השנים האחרונות. מייקל מנלי, שהיה ראש הממשלה בעיקר בשנות השבעים, היה בכלל איש קריקט (הענף הפופולרי השני באי הקאריבי) אבל אהב מאוד אתלטיקה והושפע מאפקט ההצלחה של דון קוורי באותן שנים (מדליית זהב אולימפית במונטריאול 1976). מנלי, שהיה חבר קרוב של שליט קובה פידל קסטרו, רכש ממנו ומיועציו ידע ספורטיבי ואנשי מקצוע, והקים מכללה גדולה ורצינית לחינוך גופני. המטרה של מנלי הייתה לפזר כמות נכבדת של מאמנים מקומיים בכל חלקי האי. בפועל המטרה הושגה בגדול, אפילו בענק. כיום יש לפחות מאמן אתלטיקה מוסמך אחד בכל מוסד חינוך ג'מייקני: בכל מכללה, בכל בית ספר תיכון, בכל בית ספר יסודי ואפילו... בכל גן ילדים.

        הפוליטיקאים שהגיעו אחרי מנלי רק המשיכו בטיפוח הספורט. למעשה, האישה הראשונה שהגיעה לצמרת השלטון בג'מייקה, פורשיה סימפסון-מילר, עשתה את זה אחרי שכיהנה כשרת הספורט, ומדובר בכלל במישהי שזכתה לתואר אשת השנה בספורט של הוועד האולימפי הבינלאומי. ראש הממשלה הנוכחי, ברוס גולדינג, החליט להעניק ליוסאין בולט דרכון דיפלומטי בטענה כי הוא השגריר הבולט של ג'מייקה. בנוסף, גולדינג החליט להפוך את הכביש המהיר הידוע ביותר בג'מייקה, כביש 2000, ל"נתיבי יוסאין בולט".

        יוסאין בולט הפך למעשה לאזרח מספר 1 בג'מייקה כיום ואולי לאזרח מספר 2 בכל הזמנים אחרי בוב מארלי. אם תסתובבו באי הקאריבי כבר לא תראו בחנויות המזכרות רק את אביזרי בוב מארלי, הג'וינט ומפת האי, כי אם את אביזרי יוסאין בולט, נעלי הספייקס ולוגו חברת פומה. אין ספק שאי אפשר לעשות את ההשוואה בין שתי האגדות, אבל שיתוף פעולה אפשרי בהחלט. אחרי הכל, בתו של בוב מארלי סדלה היא זו שתעצב את מדי נבחרת ג'מייקה לאליפות העולם באתלטיקה ולמשחקים האולימפיים, בהשראת המוזיקה והמסרים של אביה המנוח.

        עם עומק כזה, פאוול יכול לטבוע

        אחרי שהבנו למה אפילו הספרינטרים האמריקאים יכולים רק לקנא בשכניהם, הגיע הזמן לבחון קצת יותר לעומק את אליפות ג'מייקה הקרובה ולהבין עד כמה צמוד זה הולך להיות. סטיב מאלינגס הוא השם הג'מייקני החם בחודשיים האחרונים. בגיל 29 וכמה שנים אחרי עונש השעיה על שימוש בחומרים אסורים, הספרינטר הזה החליט להתעורר עם רצף של שיאים אישיים. בסופו של דבר הוא חתום על התוצאה מספר 2 השנה, 9:80 שניות. חברו לאימונים טייסון גיי היה מהיר במאית השניה מהזמן הזה, רק שבשני המקרים התוצאות של השניים נקבעו באיצטדיונים מוטלים בספק מבחינת אמינות התוצאות שלהם. בכל מקרה, מאלינגס עשה את העבודה העיקרית שלו בכך שהצליח לגבור על טייסון גיי בליגת היהלום בניו יורק ושלח הצהרת כוונות: רוצים טריו ג'מייקני על הפודיום באליפות העולם.

        בנוסף למאלינגס הוותיק, כמו גם מייקל פרייטר שהיה שותף לרביעיות השליחים האחרונות של ג'מייקה, פאוול יצטרך להתמודד גם נגד הצעירים המבטיחים יוהאן בלייק, דקסטר לי וניקל אשמיד.

        בלייק, שותפו לאימונים של יוסאין בולט, נחשב להבטחה גדולה ומחזיק בשיא אישי של 9:89 שניות. עם זאת, בלייק כמו מאלינגס שייך לאסכולה ההפוכה מזו של יוסאין בולט. כלומר, הוא מהאצנים הנמוכים יותר שהיתרון העיקרי שלהם הוא בעיקר בזינוק. מי שמזכיר יותר את בולט וסומן כיורשו הוא ניקל אשמיד, שכמו בולט מעדיף את ריצת ה-200 מטרים (שיא אישי של 19:95 שניות בגיל 21). עם זאת, אשמיד כבר קבע העונה 9:96 ב-100 מטרים כך שגם הוא יכול להקדים את פאוול בכל יום נתון.

        דקסטר לי בן ה-20 הוא הדוגמה הקלאסית לאתלט ג'מייקני שעשה את המסלול הנכון. הוא ניצח בצ'מפס, ולאחר מכן פעמיים בריצת ה-100 באליפות העולם לנוער. השנה הוא קבע "רק" 10:06 שניות אבל נראה כי הוא מוכן מתמיד לעבור למשוכה הבאה והיא המגרש של הגדולים באמת.

        לאצנים שהוזכרו כאן צריך להוסיף את נסטה קרטר, שמחזיק בשיא אישי של 9:78 שנ' וקבע רק השנה 9:92 שנ', וגם את מריו פורסיית ולרון קלארק - שני רצים ג'מייקנים נוספים שפרצו את מחסום 10 השניות. את התשובות הסופיות נדע בין שבת לראשון ה-27 ליוני. קשה להאמין שתוכלו לקלוט את התחרות הזאת באחד מערוצי הטלוויזיה כאן בארץ - מה שבטוח הוא שבסוף השבוע הבא יציינו עוד יום חג בג'מייקה, הארץ היחידה שנותנת את מלוא הכבוד למלכת הספורט.