הדרך לאליפות: תחנות מרכזיות בפלייאוף של דאלאס

מי זוכר היום שהפרשנים חזו שדאלאס תעוף כבר בסיבוב הראשון מול פורטלנד? כשברנדון רוי נתן הצגה במשחק מספר 4 והשווה ל-2:2 אחרי קאמבק ענק וקריסה של דאלאס, נדמה היה שהלוזריות המסורתית של המאבריקס שוב תחזור. אבל אז דירק התאושש, קיד התעורר, והחבורה של קרלייל עלתה לחצי גמר המערב אחרי כמה תצוגות כדורסל מרשימות. בשלב הבא מחכה לה משוכה מאתגרת, לוס אנג'לס לייקרס. אתם מוכנים?

הצהרת הכוונות הראשונה של דאלאס בפלייאוף הייתה מוחצת, מדהימה ובלתי נשכחת. 0:4 על האלופה זה לא דבר של מה בכך. אומנם האלופים מלוס אנג'לס נראו פגיעים בסיבוב הראשון מול ההורנטס, אבל מי האמין שדאלאס, דווקא דאלאס החלשה והרגישה, תהיה זאת שתעיף את החבורה הנוצצת מהוליווד? ועוד בסוויפ? הייתכן, או שקיובן חלם לו חלום? כבר אז הבנו: זו לא אותה דאלאס חלשלושה שהכרנו בעשור האחרון

כשקובי בריאנט הצהיר ש"אני לא יודע למה, אבל יש לי הרגשה שננצח" בזמן שהלייקרס היו בפיגור 3:0, זה כבר היה משפיל. קובי ביטא גם את היהירות של האלופה, אבל בעיקר את הזלזול שלו במאבריקס, שרגילים למעוד ברגע האמת. אבל הפעם בדאלאס לא נבהלו, השלימו את המשימה, וחגגו מול הקהל הביתי ניצחון ענק, סוויפ ענק, הישג מתוק. זה היה ניצחון שהבהיר מי מבין השתיים היא הקבוצה החזקה מנטלית, מיהי הקבוצה המפוררת, מי דוהרת לגמר המערב, ומי בדרך לחשבונות נפש וקיץ סוער

במשחק השני בגמר המערב אוקלהומה סיטי ניצחה בדאלאס והשוותה ל-1:1, והמאבריקס איבדו את יתרון הביתיות. יכול להיות שבשנים קודמות השחקנים של דאלאס היו נבהלים מהמעידה, אבל הפעם הם הגיבו בשני ניצחונות חוץ, כשהשני כלל 40 נקודות של דירק נוביצקי, התאוששות מרשימה, חזרה מפיגור 15 נקודות חמש דקות לסיום, וניצחון בהארכה. אוהדי המאבס כבר התחילו להריח את השינוי, וזה היה ריח מתוק במיוחד

במשחק החמישי מול הת'אנדר דאלאס שוב מצאה את עצמה בפיגור ברבע הרביעי של הפלייאוף המתיש הזה, אבל שוב לא נבהלה מפיגור 8 נקודות כשנותרו 7 דקות לסיום. נוביצקי החל לצלוף מכל פינה, קיד גייס את כל הניסיון, טרי התחיל לחגוג עם תנועות אווירון, והמאבריקס העפילו לגמר ה-NBA, לראשונה מאז 2006. שם כבר מחכה להם מיאמי הכישרונית, אותה קבוצה שאחראית לטראומה הנוראית מלפני חמש שנים. הגיע זמן הנקמה

אחרי שמיאמי ניצחה בשני המשחקים הראשונים, הגיע אחד הקאמבקים המפוארים בהיסטוריה של סדרות הגמר. דאלאס פיגרה ב-15 נקודות הפרש כשנותרו חמש דקות לסיום, אבל אז נוביצקי התחיל לצלוף. ריצת 2:20 בדקות הסיום רמזה על המהפך המנטלי של המאבריקס השנה: הפעם לא רק שהם לא קורסים בבהלה בדקות הקלאץ', אלא דווקא מתעלים על עצמם, משחקים בשיא הריכוז ומוציאים מעצמם את המיטב. הפעם מדובר בקבוצה מנוסה ובשלה, בריאה ומיומנת. הפעם הם לא יוותרו על ההזדמנות

כשהמכונה החלה לעבוד בצורה משומנת, היא כבר הייתה בלתי ניתנת לעצירה. במשחק החמישי שחקני המאבריקס צלפו מכל פינה, רשמו אחוזים מדהימים מעבר לקשת, והוסיפו לחבילה הזאת הגנה נחושה ברבע הרביעי. גם הפעם נוביצקי היה המנהיג והלב של החבורה, אבל הוא לא יכול היה לעשות את זה בלי הניסיון של קיד, החוכמה של טרי, הנחישות של מריון והתשוקה של צ'נדלר. ההיסטוריה קוראת להם, והנה היא באה

ג'ייסון קיד אמר שבגילו, 38, יודעים עד כמה זה נדיר להעפיל לגמר ה-NBA, ועד כמה אסור לוותר על ההזדמנות. ואכן, דאלאס נראתה כמו קבוצה חדורת מוטיבציה, עם טירוף בעיניים, מרוכזת וממוקדת במשימה, נחושה ויעילה. בדקות הסיום, כששחקני מיאמי רק נפטרו מהכדור, בדאלאס עשו את העבודה. מזל טוב למאבריקס, אתם ראויים לתואר הזה