"כנראה שזה משעמם להגיד: 'השגנו עצירה בהגנה, היינו ברי מזל כשלברון החטיא ליי-אפ, ואז, אפילו ביתרון של שתי נקודות, האסלם לוקח ריבאונד התקפה, מאבד, ובמקום לתת לכדור לצאת לחוץ הוא מציל אותו, ולא סתם מציל אותו, אלא מציל אותו לשחקנים שלנו, ופתאום זו התקפה מתפרצת של שלושה על אחד'. כנראה שעדיף להגיד: 'אתם יודעים מה? אין לי מושג מה קרה במשחק הזה, אני לא הולך אפילו לנסות לנתח את זה, אז בואו נלך עם... אהמ... הם חגגו. בולשיט. הלו! הייתם צריכים שלשה של וויד וחגיגה של לברון כדי להשיג קצת מוטיבציה?"
כך, פחות או יותר, הגיב ג'ף ואן גנדי לסיפור המרכזי שיצא ממשחק מספר 2 של גמר ה-NBA. בזמן שמרבית התקשורת האמריקאית הזינה את שחקני דאלאס והוזנה בחזרה כדי לפתח את תיאוריית ה"-מיאמי-חגגה-ובגלל-זה-ביצענו-את-אחד-הקאמבקים-הגדולים-בהיסטוריה", היה אדם אחד שחשב אחרת וממש לא פחד לצאת ולהגיד את זה. זה היה רגע קלאסי בגלגולו הנוכחי של ג'ף ואן גנדי, בחור עם ראייה לקויה וראש קירח שהמציא את עצמו מחדש בשנים האחרונות, והפך מעוד מאמן לפרשן הכדורסל הטוב בתבל.
סודו הגדול של האח שפחות דומה לרון ג'רמי במשפחת ואן גנדי ככל הנראה טמון ביכולתו הבלתי-נלאית להיות ג'ף ואן גנדי, ושום דבר מעבר לזה. זה נשמע פשוט, אבל בעולם בו אנשים כל הזמן מנסים להיות או להתחנף למישהו אחר כדי להשיג זמן מסך, הכנות והשקיפות של ואן גנדי היא לא רק הכרחית להיותו פרשן מצוין; היא לא פחות מנדירה. בניגוד לפרשנים רבים אחרים, מאמן ניו יורק ויוסטון לשעבר אומר את מה שהוא רואה, כמו שהוא רואה את זה, ללא פילטרים של פוליטיקה, פרוטקציות או השלכות. ובשונה ממאמנים מתחילים שצריכים להוכיח את עצמם, ואן גנדי לא מפחד להתלכלך קצת, לא חושש כיצד המשחה נגד הזרם ישפיע על הג'וב הבא שלו.
אל תפספס
קחו, למשל, את מארק ג'קסון שותפו של ואן גנדי לצוות השידור הנהדר שכולל גם את השדר מייק ברין. בתחילת השבוע קיבל רכז העבר של הניקס את משרת האימון בגולדן סטייט, אחרי מספר שנים בהן הראה בעיקר רהיטות בעמדת הפרשן. שלא כמו האנתי-תזה שלצידו, ג'קסון לא נוהג לקחת סיכונים גדולים (ואן גנדי היה זה שהצהיר בקיץ כי מיאמי תשבור את שיא הנצחונות בעונה הסדירה), או לבקר את הסופרסטארים כשהם ראויים לכך. במהלך המשחק השני הגדול של דירק נוביצקי, שיבח ואן גנדי את ההופעה המדהימה של הגרמני, ובהתקפה שלאחר מכן ביקר בחריפות את עבודתו ההגנתית והעזרה שלא נותן בריבאונד. ויש, כמובן, הבדל נוסף בין ג'ף ואן גנדי ושאר פרשני הכדורסל: בעוד שמקומם הטבעי של האחרים בערוץ ESPN, הבחור הקירח בהחלט מסוגל לקבל פיילוט בקומדי סנטרל.
אל תפספס
האקדמיה לצחוק
התגלית הגדולה ביותר עם מעברו של ואן גנדי מהספסל לתא השידור היא חוש ההומור הייחודי שלו, שהתגלה במלוא תפארתו ושגעונו למשך השנתיים האחרונות בכלל, והפלייאוף הנוכחי בפרט. בסדרת הגמר הנוכחית ואן גנדי בשיאו, מגיב לכל המתרחש על הפרקט ומחוצה לו בטיימינג קומי שבדרך כלל מאפיין יוצאי סאטרדיי נייט לייב. כבר התרגלתי למחשבות המשוגעות שלו", אמר ג'קסון לפני מספר שבועות, ועדיין הוא ומייק ברין מתקשים להישאר אדישים ומתגלגלים מצחוק מספר פעמים בשידור מרעיונותיו והגיגיו של ואן גנדי.
כמאמן היה ידוע כאיש קשוח שמדריך קבוצות קשוחות תשאלו את יריבות הניקס של אמצע שנות התשעים ונדיר היה לראות אותו מחייך. אלא שלפני כארבע שנים, כאשר פוטר מיוסטון אחרי ארבע עונות, הכל החל להשתחרר. ואן גנדי החל להרגיש נוח עם עצמו בתפקיד החדש, ומצא בלי לחפש את אחד הסודות הגדולים הטמונים בשביל הפתלתל שבין קומדיה וסימפתיה: יכולת אמיתית וכנה לשים את עצמך במרכז הבדיחה.
הוויותו החדשה של ואן גנדי מאפשרת לו לצאת אל מחוץ הקופסא. בשנים האחרונות הציע בשידור חי שלל רעיונות שונים שלטענתו ישפרו את ה-NBA מחוקי עבירות חדשים, דרך נהלי ההרחקות בליגה ועד שינוי סוף השבוע האולסטאר ותמיד עשה זאת בחצי-קריצה. אין לדעת מה תקבל ממנו; רגע אחד הוא מנתח מהלך פיק&רול צדדי כפי שמעט מאוד אנשי תקשורת מסוגלים לנתח, ורגע אחר כך הוא מספר כיצד בכה במהלך החתונה המלכותית. הצורה בה משתעשע עם ג'קסון וברין ועוסק לא פעם בתרבות הסלבריטאים באמריקה או באירועים הקטנים בחייו שגורמים לו כעס הספר שלוקח לו הרבה כסף על תספורת של שלוש דקות, כוסות קולה מוגדלות, שלטים טפשיים של אוהדים - מעלים את התהיה האם בכלל מדובר כאן באחיו החורג של לארי דייויד, ולא זה הביולוגי של סטן ואן גנדי.
לאורך החודשים האחרונים קיבל לא מעט הצעות רשמיות ולא רשמיות לשוב אל הקווים מכללת טקסס A&M הגישה חוזה, יוסטון והלייקרס התעניינו, גולדן סטייט זימנה לראיון ועל אף שהביע את רצונו לשוב ולאמן מתישהו, ואן גנדי סירב ואמר שנוח לו כפרשן. עזיבתו של מארק ג'קסון אדם שבוודאי אומר Give Credit To Mrs Jackson כשמקבל מאימו את ארוחת הערב לא אמורה להשפיע על ואן גנדי כך או אחרת. תסמכו עליו שייצור כימיה עם פרשן אחר, לכשיידרש לכך. אם כך, כעת לא נותר לנו אלא לקוות כי ואן גנדי יישאר בעמדת השידור כמה זמן שרק אפשר, ולסיים את טור זה בפניה נרגשת ל-30 קבוצות ה-NBA: התפנתה לכם משרה? יופי, שמענו שמייק פראטלו אחלה מאמן. גם רג'י מילר ממש טוב.