תאונת השרשרת של אוהיו סטייט

השחקנים הושעו, המאמן שיקר והמכללה עומדת בפני סנקציות כבדות. מה בדיוק קרה באוהיו סטייט? תומר ספירשטיין מסביר

תומר ספירשטיין

סיפורו של ג'ים טרסל, מאמן אוהיו סטייט עד לא מזמן, הוא סיפור לא פשוט. שקרים, תככים והרבה כסף ותאוות בצע מעורבים בתוך הסיפור הזה. אבל כדי להבין מה בדיוק קרה באוהיו סטייט ועד כמה חמורה פרשייה זו נלך אחורה, הרבה אחורה, ונראה איך סיפורו של טרסל – מהמאמנים המוערכים בהיסטוריית פוטבול המכללות עד לפני כשבוע וחצי – הוא למעשה סיפורו של ענף הספורט הפופולרי ביותר באמריקה. תמונת מראה, אם תרצו, לפני הענף הזה, והתמונה המשתקפת אינה יפה, אינה יפה כלל. אז למי שלא ממש מבין מה הסיפור מאחורי הפרשה שמסעירה את עולם המכללות כרגע, ננסה לעשות קצת סדר בדברים.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
רמאי שיטתי. ג'ים טרסל ואוהיו סטייט הם הסיפור של הקיץ בפוטבול המכללות (צילום: AP)

ג'ים פטריק טרסל נולד בשנת 1952 בפרבר של קליבלנד, אוהיו. אביו, לי, אשר גדל כל חייו באוהיו, היה מאמן פוטבול תיכונים מצליח אשר עבר לאמן במכללת בולדווין-וואלאס באוהיו. בשנת 71 החל ג'ים לשחק קוורטרבק במכללה תחת אביו, וזכה להצלחה רבה. לאחר שסיים את לימודיו ויצא מהמכללה כשבידיו תואר בחינוך, התקבל למשרת עוזר מאמן באוניברסיטת אקרון, שם עזר לאמן את הק"בים, הרסיברים והרצים, עד לשנת 78 כשעבר לתפקיד מאמן ק"ב ורסיברים במיאמי (אוהיו). קריירת האימון של טרסל המשיכה להתקדם בקצב חיובי, עם שלוש שנות אימון ומעבר לסירקיוז למשך שנתיים, כמו גם עוד שנתיים באוהיו סטייט, אך פריצתו הגדולה כמאמן הגיעה במכללה הקטנה של יאנגסטאון סטייט (אוהיו), עימה לקח ארבע אליפויות (91, 93, 94 ו-97), אך שם גם החלו לצוץ שמועות על שחקנים בקבוצתו אשר מקבלים כסף בצורה לא חוקית (נגיע לכך בהמשך). בשנת 2001 מונה לתפקיד אותו מילא עד היום, במשך עשור, כמאמן קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת אוהיו סטייט, וכבר בשנתו השניה אימן את הקבוצה לאליפות.

הבאקאייז, על שם העץ הרשמי של אוהיו, קיימים כבר 121 שנים וראו כמה מאמנים ושחקנים גדולים שעברו באיצטדיון הפרסה המפורסם. פול בראון האגדי היה המאמן הראשון שהביא אליפות לבאקאייז, בשנת 1942, ואחריו הגיע וודי הייז האגדי לא פחות, אשר הוביל את הבאקאייז לחמש אליפויות נוספות, אך פוטר בשנת 78 לאחר שהיכה שחקן של קלמזון במהלך הגייטור-בול. האליפות האחרונה של הבאקאייז הייתה בשנת 1970 (תחת הייז), ולאחריה הגיעו שלושים שנות בצורת, אשר הסתיימו עם הגעתו של ג'ים טרסל, שהוביל אותם שוב לגדולה. עם אליפות בשנתו השנייה ושתי הופעות רצופות בגמר (עם הפסדים לפלורידה ולואיזיאנה סטייט), כמו גם מאזן חסר תקדים של הפסד בודד בלבד לריבה המרה מישיגן ומאזן כולל של 22:106, הוכר טרסל כמאמן מצויין אך גם כדמות למופת והערצה באוהיו ובעולם המכללות בכלל, עם כינויים כמו "הסנטור" ו"הוסט" (הראשון משום שהקרין ייצוגיות כמו סנטור, השני משום שנהג ללבוש וסט במשחקים). כל זאת, כאמור, הסתיים ב-30 במאי, לאחר התפטרותו של טרסל בעקבות חשיפה של מסכת שקרים ותרמיות שנמשכה כמעט מאז הגעתו של טרסל לקבוצה.

היו ימים יפים באוהיו סטייט. וודי הייז חוגג ב-1974 (צילום: AP)

ארגון ה-NCAA, אשר כיום מפקח על 1,281 מוסדות אקדמאיים, הוקם למעשה בשנת 1905 לאחר פגישה בין הנשיא דאז, תיאודור רוזוולט, עם ראשי האקדמיות של ייל, הארוורד, פרינסטון, חיל הים והצבא, בעקבות מקרי מוות ופציעה רבים מדי במהלך משחקי ספורט בין המוסדות השונים. רוזוולט רצה למסד תקנות וחוקים אשר יסדירו את המשחקים הללו ויעזרו למנוע מקרים שכאלו. בכל שנה מוציא הארגון חוברת מקיפה לכל ענף ספורט אשר מבהירה מהם החוקים בענף, מהם הקריטריונים לסטודנט אשר רוצה לעסוק בספורט, וכללים של עשה ואל תעשה. בנוסף לחובות הסטודנט (כמו ממוצע ציונים, איסור על קבלת כספים מאדם שאינו בעל חזקה חוקית על הילד – הורה או אפוטרופוס – ואיסור על קבלת הנחות משמעותיות עקב היותו שחקן במכללה), ישנם גם חוקים לצוות ההנהלה של הקבוצה, כמו חובת הדיווח והקפדה על עקרון הפייר-פליי והחובבנות במוסד האקדמי.

לארגון עצמו, למרות שאינו יכול לפקח באופן רציף ועקבי אחר כל המוסדות האקדמאיים, ישנה הסמכות להעניש קבוצות ושחקנים אשר לא עומדים בקריטריונים, אקדמאיים או משמעתיים, כמו גם הסמכות לבטל עונה שלמה של קבוצה מסויימת, באקט הנקרא "עונש המוות". עונש זה מוטל על קבוצה לאחר מספר רב של עבירות, ולרוב לאחר שאותה קבוצה כבר נמצאת תחת סנקציות אחרות. יתרה מכך, אם קבוצה חטאה פעם שנייה, וועדת המשמעת של הארגון חייבת לשקול לתת עונש זה, ואם לא – להסביר מדוע בחרה שלא להעניש כך. אם כן, ברור מדוע קבוצות נוהגות לחקור עבירות מסוג זה בעצמן ואף להעניש את עצמן, תוך דיווח לארגון, על מנת להקרין – לפחות למראית עין – תדמית נקייה. בסופו של דבר, במיוחד כשמדובר בענף ספורט שמכניס למוסד האקדמי מאות מיליוני דולרים, אף אחד לא רוצה לגמור כמו אוניברסיטת סאות'רן מתודיסט.

כבר אצלו החל האיסור הגורף לקבל מתנות. רוזוולט (צילום: AP)

סאות'רן מתודיסט הייתה אוניברסיטה שהצליחה לא רע בשנות הארבעים. לאחר אליפות המדינה בשנת 35 השיגה הקבוצה מהאוניברסיטה הצנועה (9,000 סטודנטים בלבד) 10 אליפויות חטיבתיות, 11 משחקי בול וזוכה הייזמן אחד (דואק ווקר, על שמו מוגש הפרס לרץ האחורי הטוב במדינה). כשלושים שנה לאחר ההצלחה ההיא, החליטו מנהלי הקבוצה להחזיר עטרה ליושנה – ויהי מה. בשנות השמונים השיגה שוב הקבוצה יכולת משכנעת תוך שהיא משחקת מול קהל מלא בקאובויס סטדיום, אך נאלצה להתמודד עם עונשים רבים מצד הליגה. הסיבה לכך הייתה שעוזרי המאמן נעזרו בכספי בוסטרים (תורמים) בכדי לגרום לשחקנים להגיע לשחק עבור הקבוצה (מה שנקרא – עבירות גיוס). בשנת 85 נענשה הקבוצה באופן מחמיר: שלוש שנים על תנאי, הרחקה לשנתיים ממשחקי בול ואי-שידור משחקי הקבוצה בטלוויזיה בשנה העוקבת. כל זה לא הספיק, וראשי הקבוצה לא למדו מטעויות העבר.

ביוני 1986 גילה עיתונאי מקומי בשם ג'ון ספארקס כי מספר שחקני עבר קיבלו כסף כדי שיסכימו לשחק עבור הקבוצה, כסף שהתקבל מאותם בוסטרים. כמעט חצי שנה לאחר מכן, החליטו אנשי האקדמיה באוניברסיטה כי נמאס להם מהמחדלים ו-200 מהם פרסמו מכתב הקורא לבטל את תרבות הפוטבול ה"כמעט מקצוענית" באוניברסיטה. חקירה מעמיקה יותר של הליגה גילתה כי למעשה, בין השנים 85-86 קיבלו שחקני הקבוצה 61,000 דולרים מקרן פרטית שהוקמה בידי אותו בוסטר שהיה מעורב בפרשה הקודמת. בנוסף, גילתה החקירה כי מנהל הספורט ומאמן הקבוצה ידעו אודות הקרן והתשלומים (שהיו אסורים על פי חוקי הליגה למשחק הוגן).

בפברואר 1987 הודיעה הליגה על הטלת "עונש המוות" על הקבוצה: ביטול עונת 87', ביטול משחקי הבית של הקבוצה בעונת 88' (לא בוטלו משחקי החוץ כדי לא לפגוע בהכנסות הקבוצות היריבות, אם כי מאוחר יותר ביטלו ראשי הקבוצה את העונה כולה), הרחקה ממשחקי בול ושידורי טלוויזיה עד 89', איבוד 55 מלגות בארבע עונות, וידוא הרחקת הבוסטרים המעורבים מכל קשר עם האוניברסיטה פן תקבל עוד עונשים, העסקת חמישה עוזרי מאמן במקום תשעה, איסור על גיוסים מחוץ לקמפוס בשנת 88' ואיסור על הזמנת מועמדים לביקור ממומן באוניברסיטה עד 89'. אין ספק כי העונש היה המחמיר ביותר עד אז, ולמעשה גם עד היום. מה שגרם לוועדה להחליט על עונש כה חמור היה מסכת השקרים שניהלו ראשי הקבוצה אל מול התקשורת והוועדות השונות בתחילת הפרשה, למרות שכבר היו תחת ענישה על תנאי.

בגלל הבוסטרים נמחתה היסטוריה שלמה. דואק ווקר, הסמל של סאות'רן מתודיסט (צילום: AP)

נחזור, אם כן, לטרסל ולפרשייה הנוכחית. הצרות של "הסנטור" החלו, למעשה, בדצמבר שעבר, אז הודיעה מחלקת המשפט האמריקאית לאוניברסיטה כי פרטי מזכרת רבים של הקבוצה נמצאו בפשיטה של המשטרה על מכון קעקועים באזור בחשד לסחר בסמים. לפי אותה הודעה, שישה שחקנים – ביניהם טרל פריור, הק"ב – החליפו מזכרות תמורת כסף וקעקועים (דבר אסור על פי חוקי ה-NCAA). כאשר דבר זה פורסם, הכחיש טרסל כי ידע על דבר זה ואף גינה את התנהגות שחקניו. עם זאת, במרץ הודה כי למעשה ידע על המקרה כבר באפריל הקודם, כשקיבל מייל מעו"ד באזור אוהיו על הדבר, אך במקום להודיע זאת למנהליו (ועקב כך לגרום לכך שהשחקנים הללו לא ישחקו בעונה הקודמת), החליט לשמור זאת בסוד. חקירה יסודית יותר של SI גילתה כי למעשה מעל ל-20 סטודנטים לקחו חלק בסחר החליפין המדובר (והאסור).

אם כל זה לא מספיק, מתברר כי כעת עולות גם האשמות לכך שעבור חלק מהמזכרות השחקנים קיבלו גם מריחואנה. כל זאת מתווסף להאשמות שהיו נגד טרסל עוד בימיו כמאמן יאנגסטאון סטייט, אז נטען כי כוכב הקבוצה והק"ב שלה קיבל מכונית וכעשרת אלפי דולרים מתורם שהיה מקורב לקבוצה. טרסל טען אז "לא ידעתי". גם בשנת 2003, עונתו השלישית של טרסל בקולומבוס, עלו עדויות על כך שכוכב הקבוצה מוריס קלארט קיבל כסף והטבות שונות. גם אז טען טרסל "לא ידעתי", למרות שטען לא פעם כי בילה עם קלארט יותר מאשר עם כל שחקן אחר. גם טרוי סמית', הק"ב זוכה ההייזמן, קיבל כ-500 דולר מתורם, כך התגלה. מה טען טרסל לידיעה זאת? נכון מאוד – לא ידעתי. בסופו של דבר זה היה ברור שיום אחד יימאס לציבור מהתירוץ הזה.

והיום הזה הגיע. לאחר פשיטת המשטרה על מכון הקעקועים נמצאה כמות נכבדת של מזכרות חתומות בידי שחקני הקבוצה, אך גם כאלו החתומות בידי טרסל עצמו. עוד נתגלה, כי שחקני מפתח נהגו לקבל הנחות משמעותיות עבור רכבים שקנו (באיזה כסף?) ואף קיבלו רכבים במתנה. טרסל עצמו, כך מתברר, אולי לא טרח לברר מהיכן הגיעו כל הרכבים הללו – במקרה של פריור מדובר בשמונה רכבים שונים – אך ידע היטב על קיומם. מספר פעמים נאלץ "להעלים" דו"חות שקיבלו שחקניו, שמתברר שלא רק הפרו את חוקי המכללות, אלא גם את חוקי התנועה. טרסל, כשהיה שומע על דו"ח שקיבל אחד משחקניו, היה מכריח את השחקן לכתוב חיבור המסביר מה למד מהאירוע, ובד בבד היה גורם לדו"ח להיעלם. עונש חינוכי? אולי. עבירה על חוקי האתיקה? כן. אם יש שני חוקים שהארגון לא סובל, זה אי דיווח על הפרות ושקרים. טרסל, כך מתברר, חטא בשניהם. חטא בענק.

כעת, לאחר התפוצצות הפרשה (שעדיין נמצאת תחת חקירה), נאלצת האוניברסיטה להרחיק עצמה מטרסל. במילים אחרות, כעת זהו תור הבוסים של טרסל לומר "לא ידענו". למעשה, עגום ככל שזה נשמע, זהו הפיתרון היחידי שיכול להציל את הקבוצה מעונשים כבדים עוד יותר. זה זמן מה שהארגון חוקר פרשיות של קבלת הטבות מבוסטרים על ידי שחקני מכללות.

כאילו שטרסל לא ידע מאיפה זה הגיע. מכונית הניסאן של טרל פריור (צילום: AP)

עיקרון השמירה על עולם המכללות כחובבני (קרי, אי קבלת שכר ובונוסים עבור היותם שחקנים) הפך לקו המנחה את ועדת המשמעת. דרום קליפורניה כבר נענשה בעקבות עבירות של גיוסים ומתן הטבות לשחקנים בכך שהורחקה לשנתיים מהפוסט-סיזן (שזה אומר כסף, והרבה) ואיבדה מלגות, צפון קרוליינה עדיין נמצאת תחת חקירה שאשתקד הובילה להשעיית חצי קבוצה בעקבות בילוי של חלק מהשחקנים במסיבות שאורגנו על ידי בוסטרים, אשר גם שילמו את חשבון ההוצאות של השחקנים (גם זה בזכות "ציוץ" דבילי של אחד השחקנים בחשבון הטוויטר שלו), איי ג'יי גרין, שנבחר השנה בדראפט, הושעה העונה ממשחקים בעקבות קבלת הטבות לא חוקיות, רג'י בוש נאלץ להחזיר את פרס ההייזמן שלו בעקבות החשיפה כי קיבל הטבות רבות בזמן שהותו במכללת דרום קליפורניה, והיד עוד נטויה. עם זאת, ישנו הבדל בין ביצוע עבירות על ידי שחקנים (במיוחד אם הם כבר אינם שחקני קולג' ואז לארגון אין סמכות ממשית כלפיהם) לבין ביצוע עבירות של צוות אימון והנהלה.

אם יימצא כי הנהלת הקבוצה – מעבר לטרסל עצמו – ידעה על מכון הקעקועים והסחר שהתקיים בין המקעקעים לבין השחקנים, הקבוצה לא תקבל נזיפה קלה ומכה על היד, אלא וואחד לאטמה. "עונש המוות" ניתן במקרים בהם הוכח כי לצוות המקצועי אין שליטה על הקבוצה, ואם יתגלה כי היו כל כך הרבה הפרות משמעת (ושלא יהיה לכם ספק, מדובר כאן במקרה אף יותר חמור מפרשת נערות הליווי של הנבחרת) ללא דיווח אך בידיעה, זה אכן ייראה כחוסר שליטה על הקבוצה והעונש שתקבל הקבוצה יהיה חמור בהרבה מזה שקיבלה דרום קליפורניה.

undefined undefined

האם הליגה תכפה את "עונש המוות" על אוהיו סטייט? סביר להניח שלא. בכל זאת, עם כל "חוסר השליטה" של טרסל , המחנך הדגול, המקרה הנ"ל ייתפש ככל הנראה כעבירה ראשונה, מה שיביא לכמות סנקציות נכבדת, אך לא מכרעת. אוהיו סטייט היא קבוצה "קצת" יותר משמעותית מסאות'רן מתודיסט, עם "קצת" יותר קשרים והשפעה. הליגה תרצה לתת לה כזו זאפטה שלא רק היא תשכח, אלא כל הקבוצות בליגה תראינה, אבל "עונש מוות"? אל תטפחו ציפיות, במיוחד אתם, אוהדי מישיגן. בכל מקרה, השימוע בפני ועדת המשמעת של הליגה ייערך ב-12 באוגוסט, עם החלטה בעניין כשישה שבועות לאחר מכן. מה שכן, החלק המצחיק בפרשייה הזו הוא העובדה שלמעשה כל העסק הזה נחשף ממש במקרה, שהרי אם שחקני הקבוצה היו הולכים מכון קעקועים אחר, כזה שבעליו אינו סוחר סמים ידוע, למשל, ייתכן שכל הפרשה הזו לא הייתה נחשפת. עוד ניתן לומר כי אילו טרסל היה משמיד את המייל שקיבל מאותו עו"ד ולא מעביר אותו לאיש המקורב לפריור כדי להתייעץ, היה עדיין יכול לומר "לא ידעתי". אבל, כמו בכל מקום – שקרים יתגלו בסופו של דבר, ומערכת מושחתת תתרסק. במוקדם או במאוחר.

אז טרסל כנראה סיים את קריירת האימון שלו, ומה שהתחיל בקול תרועה הסתיים במפץ, אך מה לגבי הבאקאייז? ובכן, גם אם ניקח בחשבות סנקציות משמעותיות בשנה-שנתיים הקרובות (עם סעיפי "על תנאי" לעוד כמה שנים, קרוב לוודאי), עדיין מדובר באחד הפרוגראמים הגדולים במדינה. עם הכנסה של מעל ל-450 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות, וצפי לגידול בהכנסות עם הצטרפותה של נברסקה לביג-10 והגדלת השוק של ערוץ הביג-10 נטוורק, הבאקאייז לא יישארו מחוץ לתמונה הרבה זמן. בכל זאת, אלו הבאקאייז, ומשרת האימון בקולומבוס עדיין מושכת את השמות הגדולים. אלבמה, שעדיין נמצאת תחת סנקציות, לקחה אליפות רק לפני שנתיים עם מאמן גדול (ניק סייבן), ולפניה הייתה זו מיאמי שלקחה אליפות בשנת 2001 למרות שהייתה תחת סנקציות, כך שלא הכול אפור באוהיו. טוב, אם לוקחים בחשבון את מצבן של הקאבס והבראונס, אולי באמת הכול אפור.

סוף הסיפור של אוהיו סטייט? אם שופטים על פי תקדים אלבמה, ממש לא נראה כך (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully