בן שהר: "כל שחקן אחר היה ב-11 של העונה"

בן שהר יודע למה רק הוא מסכם את חזרתו לארץ כהצלחה: "השם המפלצתי", "ציפיות לא רגילות". ראיון כן במיוחד שאוהדי הפועל ת"א יתקשו לבלוע

יהיו שיחשבו אחרת, יהיו שיראו בביקורת שלו או כנגדו את העיקר, אבל בן שהר מרגיש שאת מטרת חזרתו לליגת העל בישראל הוא השיג: הקריירה חזרה למסלול, הביטחון התאושש מחדש, והרגלי המשחק הורידו את החלודה. כל השאר זה רק תפאורה, סיקור לא אובייקטיבי. "אחת הסיבות שהגעתי לכאן, מעבר לרצון לשחק, היא לזכות בתואר. בקבוצות אחרות לא הייתי כל כך משמעותי ובאתי גם בשביל דקות משחק. אבל כל כך רציתי לזכות בתואר".

עוד בוואלה! NEWS

5 סיבות להכניס שיבולת שועל לתפריט היומי שלך

קרן אן גיימן
לכתבה המלאה
"כל כך רציתי לזכות בתואר". שהר חוגג (צילום: ברני ארדוב)

זאת הייתה סגירת מעגל עבורך, כי לאורך השנה היו המון סימני שאלה האם עשית נכון כשחזרת להפועל תל אביב.

"זה נכון, והזכייה בתואר הזה הפכה את סימני השאלה להחלטה נכונה. במהלך השנה שמעו אולי יותר את אמא שלי, אבל אני תמיד חשבתי שכל מה שאני עובר כאן רק יבגר ויחשל אותי בעיקר בתקופות הלא טובות, ובסופו של דבר החודשים האחרונים החזירו לי הרבה ביטחון, כח ואמונה - דברים טובים מאוד שאני לוקח איתי"

אילו דברים?

"קודם כל לשחק כמעט כל משחק ועוד בלי פציעות. עברתי הרבה משחקים כולל משחקי ליגת אלופות שזה לא פשוט בכלל, הבקעתי הרבה שערים, עבדתי אחרי אימונים על דברים מה שלא הייתי עושה יותר מדי בחו"ל. אני מרגיש מקצועית שיפור גדול בהרבה דברים אצלי, גם מבחינה הגנתית, שם אלי גוטמן מאוד עזר לי וכיוון לי את הראש. מבחינה התקפית עשיתי דברים טובים וגם מבחינה מנטאלית השתפרתי ועברתי דברים שחישלו אותו ויעזרו לי בעתיד".

"עבדתי אחרי אימונים על דברים מה שלא הייתי עושה יותר מדי בחו"ל". שהר (צילום: ברני ארדוב)

ואיך היה לחזור לכדורגל הישראלי אחרי 4 שנים שלא היית כאן?

"קצת מוזר לחזור אחרי שעוברים מקומות כל כך טובים וגדולים. ההתייחסות היא שונה. מבחינת שחקנים וצוות, היה טוב מאוד. בחו"ל נותנים לך הכל ועוזרים לך בכל דבר, וכאן לא הרגשתי את זה. רמת מתקן האימונים וכל הדברים שמביאים לך לפני, כמו שייקים ותוספות, איצטדיונים, אורח חיים, הכל שונה כאן. ופה יש אילוצים. באיזשהו מקום הרגשתי שאני חוזר אחורה מבחינת רמת המקצוענות של התנאים וההתנהלות. מבחינת יכולת על המגרש ישנה יכולת מאוד גבוהה בהפועל תל אביב, אך בכל מה שקשור למקצוענות חשתי נסיגה. אין משאבים לדברים האלה".

איך התמודדת עם הציפיות, במיוחד כשדברים לא זרמו חלק בימים הראשונים?

"ההתחלה הייתה מבחינתי כמו שוק, מבחינת המגרשים הנידחים בארץ והחום. ההתחלה הייתה מאוד קשה. לגבי הציפיות אתחיל מהסוף, כי אני לא חושב שמעריכים אותי נכון. בעונה הראשונה שלי בליגת העל, שנת התאקלמות אחרי שלא הייתי כאן ארבע שנים, הבקעתי 20 שערים והצלחתי, ואני עדיין לא רואה את הפרגון. אם זה היה שחקן אחר, הוא בטוח היה ב-11 של העונה ומקבל הרבה יותר פירגון. אבל בגלל שזה בן שהר, שהיה בצ'לסי ואספניול, מצפים ממנו לדברים בלתי רגילים ולא מעריכים את זה".

בתחילת העונה הייתה אווירה של סלידה כלפיך ביציע

"הרגשתי את זה מאוד, ממש חוסר סבלנות בצורה חריגה. מה שקורה עכשיו עם אלרואי כהן מזכיר קצת את זה. שמעתי את שריקות הבוז ואת חוסר הסבלנות, כי ממני גם ציפו להרבה יותר ורצו שמההתחלה אני אתן גולים ובישולים וזה לא הוקוס פוקוס. צריך את זמן ההתאקלמות, אבל לא הבינו את זה. רואים את זה גם אצל אלרואי כהן בחודשים האחרונים".

הבנת את הקהל?

"לא, לא נתקלתי בזה בחו"ל. שם ההתנהגות אחרת ולשחקן חדש נותנים את הביטחון, הסבלנות והידיעה מהקהל שמאמינים בך. פה לא האמינו בי וחשבו שזאת היכולת שלי ומהר מאוד הוכחתי להם שזה לא נכון. יש הרבה אוהדים צעירים ואנשים שלא עברו כלום בכדורגל ואין להם מושג בכדורגל, ובגלל זה הדברים האלה קורים. אך בסך הכל מדובר בקומץ".

שמעת את הדברים של ערן זהבי בוואלה! ספורט, שחקן בית שמאוד פגוע מהקהל של הפועל תל אביב, כמו הרבה שחקני בית?

"זה לא קל לשמוע שריקות בוז, במיוחד שחקן כמו ערן זהבי שנתן הרבה למועדון. שוב, יש חלק קטן בקהל שלא מעריך את מה שעושים ולא מעריך את השחקנים ועל משחק לא טוב הם מבטלים אותך ועל משחק טוב מרימים אותך. אלו אנשים שלא מבינים את המשחק וזה הקהל, אין מה לעשות. את רוב הקהל של הפועל תל אביב אני אוהב. היו רגעים שאתה נוגע בכדור ושורקים לך בוז, ואתה לא יכול לעשות דברים פשוטים. הכל הופך קשה. אבל למזלי ידעתי תמיד שהדברים האלה יתרמו ומכאן יש רק לאן להתרומם".

גם הוא נתקל בחוסר סבלנות חריג. אלרואי כהן (צילום: ברני ארדוב)

יצא לך שם של בכיין.

"אם מישהו שמע אותי מתלונן שיבוא ויגיד לי את זה. אמא שלי היא כמו אוהדת ויש לה את הזכות להגיד את הדברים שהיא רוצה. הוכחתי שאני כן יכול להשתנות. אני צריך מסירות אולי יותר מכל שחקן אחר כי אני מבוסס הרבה על תנועה לעומק. לא התבכיינתי על כך שלא מוסרים לי, אלא על הבעיות הכלליות".

ההתערבות של אימא שלך פוגעת בך?

"לא חושב. לפעמים מחשבות של אמא שלי יוצרות אנטי נגדי וזה פוגע בי בכל הקשור לחשיבה של אנשים. לפעמים, כשהיא בעצבים, היא פולטת שטויות, אנשי תקשורת מנצלים את זה והקהל חושב שאלו הדעות שלי. מכאן זה מגיע לדברים כמו "הוא מתבכיין" ו"לא מוסרים לו". מי שרוצה לשמוע אותי ,שיבוא לשמוע אותי. אבל חוץ מזה אין לה משהו שיכול לפגוע, היא אשה חזקה ונבונה שרק רוצה לעזור לי. יש אנשים שלא אוהבים את הדומיננטיות שלה, אבל שהאנשים האלה יאכלו את הכובע. יש לה מה להגיד והלוואי שיהיו הרבה אנשים שיידעו להגיד מה הם מרגישים ולא יפחדו. לפעמים אני רוצה להיות כמוה".

מה הכי צרם לך פה בארץ?

"אני לא קורא עיתונים כי יש הרבה כתבים צבועים שאוהבים שחקנים שנותנים להם את הכותרת או מדברים איתם. אני לא אוהב את זה ולא אוהב להתעסק בדברים לא מקצועיים. בחו"ל הכל עובר דרך הדובר ומתואם וכאן העיתונאי מיד מתקשר והדברים קורים. בחו"ל אין הדלפות מחדר ההלבשה. זה נראה כמו שכונה. זאת אחת מהסיבות שאני לא קורא עיתונים בארץ".

"יש הרבה כתבים צבועים שאוהבים שחקנים שנותנים להם את הכותרת או מדברים איתם". שהר (צילום: ברני ארדוב)

כיצד ההתנהלות הכספית מול אספניול פגעה בך?

"אם נוצר מצב שלא שילמו לי את כל הכסף, אז זה פוגע בי מאוד. אני מאוד מקווה שיטפלו בזה וישלמו לי את מה שצריך. זה מאכזב מאוד, וכשאמא שלי אומרת שהם עדיין לא שילמו, זה מרגיש רע מאוד".

איך נראה הקרב בין אלי טביב למוני הראל מהזוית של שחקן מושאל מאספניול?

"זה לא הוסיף הרבה כבוד למועדון. כמו שזה נראה לכם, כך זה גם נראה לי ולשחקנים. הם גם אמרו שככה אי אפשר להתנהג כקבוצה. זה הגיע לאימונים. השיחות במתחם היו תמיד שם, אבל במשחקים ידענו להתנתק".

מה בעונה הבאה? בספרד נכתב שאתה לא בתכניות של אספניול?

"קודם כל יש לי את הנבחרת ואחרי זה אני חוזר לאספניול. אני רוצה לחזור לספרד ולהצליח שם, וגם אם זה לא יהיה באספניול, אז זה יהיה בקבוצה אחרת. אני לא יודע מאיפה הכותרות על כך שהם לא רוצים אותי שם, ממה שדיברו בשבועיים-שלושה האחרונים הם דווקא רוצים שאני אחזור וראו את התקדמות שעשיתי. אם לא ,יש לי עוד כמה הצעות מקבוצות באירופה. אני לא שולל לחזור לשחק בארץ, אבל המטרות שלי והרצון שלי הם לשחק באירופה. המטרה המיידית היא לשחק את עשרת משחקים הראשונים לפחות, וברגע שיתנו את זה, אז אני מאמין שאני אשחק ברוב העונה בהרכב".

לא חושש מעוד עונה על הספסל באירופה?

"לכל קבוצה שאלך אני אברר קודם כל אם אני בתוכניות של המאמן. אם זה יהיה כך, אז שם אני אהיה. בדברים מסוימים עשיתי התקדמות ואני יודע איך לבוא יותר נכון ויותר מחוזק למחנה אימונים באירופה. כמובן שאי אפשר לדעת ואני יכול למצוא את עצמי על הספסל במשחקים הראשונים, אבל גם מזה אני לא אשבר כי העונה למדתי שגם אחרי פתיחה לא טובה שאתה לא בהרכב, אסור לוותר".

אתה חושב שאולי מתישהו תאלץ לחזור לארץ לצמיתות?

"לשחק מחוץ לארץ אני יודע שאני יכול לעשות, כי הייתי שם וכבר הוכחתי שאני יכול להיות טוב. לכן, אני לא חושב שאחזור לארץ. עם זאת, זה כבר לא מפחיד אותי לחזור לישראל כי אני מחוסן מהרבה דברים שעברתי פה העונה".

אולי הכל נובע מזה שבנו לך שם ענק בתחילת הדרך, כשעלית לבוגרים של צ'לסי?

"יכול להיות. כשאתה בן 17 ומשחק בנבחרת וכובש שם ומשחק בצ'לסי, אז הציפיות הן גבוהות והשם הופך להיות מפלצתי. כי לא כל אחד היה פה בארץ במצב כזה. אני מבין מאיפה זה מגיע, אבל עם זאת יש את הדברים האלה שקרו לבד ויש את היכולות שלי. אני יודע שאני יכול להגיע לרמות שמצפים ממני פה, אבל גם זה צריך להיות בפרופורציות. שלא יחשבו שבגלל שהייתי בצ'לסי וחזרתי לארץ, אז אני צריך לכבוש 50 שערים בעונה. אני לא מכונה וגם אני בנאדם. בעצם אני עדיין ילד בן 21 ואנשים צריכים להתחשב בזה".

כל התהליך שעברת – מצ'לסי הגדולה לישראל הקטנה – יוצר אולי גם אצלך אכזבה?

"מאוכזב אני לא, כי עברתי הרבה מאוד דברים בקריירה הקצרה שלי, מה שהרבה שחקנים לא עברו בכל הקריירה שלהם. יש שחקנים בני 21 שהם עדיין על הספסל בקבוצות בארץ ואני כבר שיחקתי יותר באנגליה, בספרד ובהולנד. הכל נבע מהחלטות שגויות. אם הייתי עושה בחירות נכונות בקריירה שלי, אז הייתי במקום יותר גדול. גם העונה לא ממשתי את כל הפוטנציאל שלי. אני עדיין חולם להגיע לקבוצות הגדולות באירופה ואני יודע שאפשר לעשות זאת כי הייתי שם וראיתי את הרמה. אבל כל דבר בזמנו".

מעדיף אירופה, אבל לא שולל אפשרות להישאר בישראל. שהר במדי אספניול (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully