פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ביתי לי: מה קורה בגמר ליגת האלופות כאשר אחת הקבוצות משחקת במדינתה

        מסי מול רוני? אינייסטה נגד גיגס? זה חשוב, אבל אחרי הכל, יש עוד נתון אחד שחייבים לקחת בחשבון כשמנתחים את גמר ליגת האלופות: מה קורה במשחקים כאלה כאשר הם נערכים במדינה של אחת הפיינליסטיות. מספיק גביעים הוכרעו על היתרון הזה

        "היתרון הוא של מנצ'סטר יונייטד, תמיד נוח יותר לשחק בבית", ענה פפ גווארדיולה במסיבת העיתונאים לפני מספר ימים למי שטען כי ברצלונה שלו פייבוריטית בגמר ליגת האלופות. "אני לא יודע מה המרחק בין מנצ'סטר ללונדון, אבל שעה וחצי של נסיעה זה תמיד יותר נוח - לאוהדים, לקבוצה, לשופטים". יונייטד אכן תיהנה מיתרון מסוים, שכן יהיה זה משחקה העשירי מאז וומבלי נפתח מחדש ב-2007 (רק באולד טראפורד היא שיחקה יותר) ובפעמיים הקודמות שקבוצות אנגליות שיחקו בגמר בוומבלי הן גם הניפו את הגביע.

        מאז היווסדו של מפעל האלופות ב-1955, נערכו 10 גמרים בהם אחת הקבוצות זכתה ליתרון כשהמשחק נערך במדינתה. רק בשלושה מקרים הביתיות לא נוצלה, כשפעמיים היה זה לאחר הכרעה בפנדלים. האחרונה שסבלה מכך היא ברצלונה, שנוצחה בדו קרב מהנקודה הלבנה על ידי סטיאווה בוקרשט בסביליה ב-1986. זו אותה ברצלונה שזכתה בתואר ההיסטורי שלה בגמר האחרון שנערך בוומבלי, ב-1992. אז מה המשמעות של גמר ביתי והאם יש לזה השפעה? הנה תזכורת מחמישה גמרים קודמים שמהווים מדגם מייצג.

        איצטדיון וומבלי (רויטרס)
        המגרש הביתי השני של מנצ'סטר יונייטד. אצטדיון וומבלי (צילום: רויטרס)

        1965 – אינטר שוחה בסן סירו

        אחרי ריאל מדריד שחגגה זכייה באליפות אירופה בסנטיאגו ברנבאו ב-1957, אינטר היא השנייה שהניפה את הגביע באצטדיונה הביתי. למעשה, היא גם האחרונה. ראשי בנפיקה התלוננו לפני המשחק לאופ"א על הכוונה לקיים את הגמר בסן סירו ואף איימו לשלוח למשחק את קבוצת הנוער, אבל בסופו של דבר הופיעו כדי למלא את תפקיד האורחים במסיבה במילאנו. 89 אלף הפנאטים שעודדו את אינטר היו גדולים על הפורטוגלים, שבנוסף התקשו מאוד על המשטח הגרוע ומלא השלוליות וראו את הלניו הררה משיג תואר אלופות שני ברציפות עם שיטת הקטנאצ'ו המפורסמת. "הקהל העוין, כר הדשא, מזג האוויר, אופ"א - הכל היה נגדנו", טען אז הקשר הפורטוגלי מריו קולונה. "זה היה קרב אבוד מראש".

        מאמן אינטר בשנות ה-60 הלניו הררה (GettyImages , Keystone)
        הקטנאצ'ו שלו ניצח, עם קצת עזרה ממזג האוויר. הררה (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        1968 – מנצ'סטר יונייטד מתרגשת בוומבלי

        כאשר מדברים על מנצ'סטר יונייטד ואצטדיון וומבלי, חייבים לחזור לזכייה הראשונה ולניצחון בגמר על בנפיקה - שם יתרון הביתיות בלט יותר מבכל גמר אחר. לראשונה בהיסטוריה, קבוצה אנגלית הייתה כפסע מזכייה במפעל האירופי הבכיר ומדינה שלמה עמדה מאחוריה כדי לראותה סוגרת מעגל עשור אחרי אסון מינכן. 80 אלף אוהדים נלהבים דחפו את הקבוצה שמאט באזבי בנה מחדש, וראו את הקפטן בובי צ'רלטון, ניצול ההתרסקות ב-1958, כובש צמד ומוביל לניצחון 1:4 לאחר הארכה. "זה היה קסום", נזכר לאחרונה צ'רלטון. "הייתי בכל העולם ואף פעם לא שיחקתי במקום בו הרגשתי כל כך בטוח ושמח. אין מגרש טוב יותר לעשות בו היסטוריה".

        בובי צ'רלטון מניף את גביע האלופות של מנצ'סטר יונייטד 1968 (GettyImages)
        הניצול מאסון מינכן היה שם כדי לסגור את המעגל. צ'רלטון מניף את הגביע (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        1972 – אייאקס חוגגת ברוטרדם

        שנה אחרי שזכתה בתואר האירופי בוומבלי, אייאקס הוכיחה שבגביע האלופות גם האצטדיון של היריבה המושבעת מהליגה הוא מגרש ביתי לתפארת וביססה את שליטתה ביבשת. שנה אחרי שפיינורד מנעה ממנה טרבל כשזכתה באליפות הולנד, אייאקס ניצחה 0:2 את אינטר בגמר האלופות שנערך ברוטרדם וחתמה את העונה הגדולה בתולדות המועדון. יוהאן קרויף כבש צמד וקבע כי הטוטאל פוטבול ההולנדי נתן נוקאאוט מהדהד לקטנאצ'ו האיטלקי. במקביל, אוהדי פיינורד יצאו מדעתם לנוכח החגיגות של יריבהם מאמסטרדם. "אי אפשר לבקש יותר מזה", אמר אז קרויף, שחודש לפני כן כיכב ב-1:5 על פיינורד באותו מגרש במשחק העונה. "דה קיפ הפך לבית השני שלנו".

        יוהאן קרויף, אייאקס (GettyImages , Evening Standard)
        גם ברוטרדם אפשר להרגיש כמו בבית. קרויף (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        1986 – ברצלונה מחמיצה בסביליה

        כשלריאל מדריד היו כבר שישה גביעי אירופה בארון, ברצלונה עדיין חיפשה את הראשון שלה. הגמר ברמון סאנצ'ז פיחואן בסביליה מול סטיאווה בוקרשט ההגנתית, היווה הזדמנות נפלאה לעשות היסטוריה. "זה המשחק של החיים שלי", אמר לפני הגמר ברנד שוסטר, כוכבה הגרמני של ברצלונה. 55 אלף קטלאנים יצרו רוב מוחץ באצטדיון שהכיל 70 אלף צופים ורק המתינו לחגיגות המתוכננות בסיום. הלמוט דוקאדם, שוערה של סטיאווה, לא נבהל מאוהדי בארסה שהרעידו את היציע מאחורי השער שלו ("הרגשתי שאני לבד באצטדיון", סיפר שנים לאחר מכן) וסיפק הצגה בלתי נשכחת כשעצר ארבעה פנדלים רצופים בדו קרב מהנקודה הלבנה, אחרי 0:0 ב-120 דקות. הביתיות רק הגבירה את הלחץ והכריעה את ברצלונה. סטיאווה, בהנהגת "הגיבור של סביליה", ניצלה זאת כדי לעשות היסטוריה עבור רומניה ומזרח אירופה. בכל מובן, מדובר במקרה יוצא דופן.

        הלמוט דוקאדם שוער סטיאווה בוקרשט בפעולה מול פיצ'י אלונסו בגמר 1986 (GettyImages , David Cannon)
        לא נבהל מאוהדי ברצלונה שהרעידו את היציע מאחורי השער. דוקאדם (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        1997 – דורטמונד מדהימה במינכן

        יובנטוס, אלופת אירופה המכהנת וללא ספק הקבוצה הטובה בעולם באותם ימים, הגיעה כפייבוריטית מובהקת למשחק מול דורטמונד של אוטמר היצפלד. דבר אחד לא לקחו זינדין זידאן וחבריו בחשבון - תחושת הביתיות שהעניק האצטדיון האולימפי במינכן לאלופה הגרמנית שהדהימה את אירופה. "אני לא מאמין שהיינו מנצחים אותם אם המשחק היה במקום אחר", טען אז פאולו סוסה, הקשר הפורטוגלי שהגיע לדורטמונד מיובנטוס והיה שותף לזכייה של הגברת הזקנה בגמר הביתי שנה קודם לכן באולימפיקו ברומא. 59 אלף הצופים - רובם המכריע גרמנים - גרמו לשחקני דורטמונד "לרוץ כאחוזי תזזית", כפי שתיאר זאת כובש הצמד קרל היינץ רידלה, וחזו ברגע השיא בקריירה של לארס ריקן. זה היה הגמר האחרון בו אחת הקבוצות נהנתה מיתרון ביתיות. מנצ'סטר יונייטד תצליח להיכנס לרשימה בפעם השנייה?

        לארס ריקן עם גביע האלופות של דורטמונד 1997 (GettyImages , Bongarts)
        רגע הקסם שלו יכול היה לקרות גם מחוץ לגרמניה? ריקן עם הגביע (צילום: אימג’בנק – GettyImages)