ניתוח מץ' אפ: הפועל ירושלים - גלבוע גליל

גל מקל (12 נקודות, 6.2 אסיסטים ו-4 ריבאונדים ב-32 דקות בממוצע) - יובל נעימי (11.8 נקודות, 2.7 אסיסטים ו-1.8 ריבאונדים ב-23.8 דקות בממוצע)

מקל הוא שחקן עם הרבה יותר השפעה ודומיננטי מאוד במשחק של גלבוע/גליל. בפלייאוף המאזן שלו עמד על 11.5 נקודות ו-7 אסיסטים למשחק, שזה יפה מאוד. השנה הוא הפך להיות השחקן הכי מרכזי בגלבוע/גליל - רבגוני, חזק, שומר טוב, שיפר מאוד את שחרור הכדור, מנהל את התקפת הגליל טוב יותר ומאפשר למשחק לזרום. השילוב שבו הוא עולה בחמישייה וגוני עולה מהספסל נותן לגלבוע/גליל הרבה עוצמה בעמדה הזאת.

ליובל נעימי היה פלייאוף טוב, הוא סיים עם ממוצע של 14 נקודות ו-4.5 אסיסטים, כך שיהיה מעניין לראות אותו במעמד הזה. נעימי יצטרך לשמור כנראה את יבזורי ופחות יתמודד עם מקל באחד על אחד, יש לו את היכולות שלו ובמיוחד במשחקים מכריעים הוא יכול לעלות רמה. בפיינל פור אין מקום להנחות והוא יבוא מאוד מחויב, כשהוא צריך להיות מוכן שהגליל ינסו להתקיף דרכו. בסדרה מול אשדוד הוא התמודד בסדר גמור בהגנה ועשה את העבודה, הוא שחקן מוכשר מאוד שיודע לבוא מוכן למשחקים גדולים.

ג'ק מקלינטון (8.2 נקודות, 1.2 אסיסטים, 1.4 ריבאונדים ב-24.4 דקות בממוצע) - ג'ייסון ריץ' (13.7 נקודות, 2.7 אסיסטים ו-2.9 ריבאונדים ב-27.5 דקות בממוצע).

בעמדה הזאת היתרון הוא של ירושלים. ג'ייסון ריץ' שחקן מצוין, רב גוני בעל יכולת אחד על אחד טובה. מולו עומד מקלינטון, שיש ימים שבהם הוא נמצא מעט על המגרש וריץ' הרבה יותר מגוון ממנו. מקלינטון מתבסס על הקליעה ובפלייאוף האחוזים שלו מהשלוש היו לא טובים. לצערי (כמאמן אשדוד, כמובן), אני יודע שריץ' יודע לעשות יותר, שחקן עם יכולות אישיות גבוהות, יודע לייצר לעצמו מצבים, לקחת את הכדור לסל וליצור לעצמו מצבי קליעה, שחקן מאוד מסוכן.

מקלינטון הוא לא מוביל כדור ברמה מספיק גבוהה, אלא בנוי יותר על קבלת כדורים אחרי חסימה ועלייה לשלשה. יש לו שחרור מהיר של הכדור, הוא יכול לתרום לגליל במידה שתצליח לרוץ והוא יקבל מצבי שלשות במעבר. אני מסופק מאוד אם הוא יצליח לבלוט בחצי הגמר.

דגן יבזורי (8.9 נקודות, 2.6 ריבאונדים ו-1.5 אסיסטים ב-24.3 דקות בממוצע) - דיון דוואל (7.5 נקודות ו-4.3 ריבאונדים ב-24.3 דקות בממוצע)

שניהם שחקנים שמתבססים על הקליעה שלהם. דאוול הוא שחקן ההגנה המרכזי כיום בסגל של ירושלים, ולא אופתע אם עודד קטש ינסה להציב אותו על מקל וכך יתאפשר לו לבצע חילופים או הגנה תוקפנית בפיק אנד רול, משהו שירושלים תשתמש בו. מצד שני, דאוול ממעט לטעות אבל אם נצמדים אליו הוא לא ייקח זריקות קשות. הנקודות שלו בנויות על כך שהגארדים יצליחו במשחק הפיק אנד רול לגרום לבעיות בהגנה ואז, בגלל רוטציה הגנתית של גליל, הוא יכול להשתחרר ולהגיע לזריקות.

יבזורי מגיע לשלשות שלו בעיקר במשחק המעבר ובמשחק ריצה, תוך כדי חדירה והוצאת כדורים. אני חושב שהוא כלי מאוד חשוב בקבוצה וירושלים יתצטרך להעניק לו תשומת לב כדי להוריד את מספר הנקודות שהוא קולע. ברבע הגמר הוא היה הקלע המוביל של גליל וחשוב להתייחס אליו. הוא כל הזמן בקו עלייה, שחקן טוב מאוד, אבל במשחקים מסוג הזה מי שבעיקר יוביל וינסה לייצר לא יהיה דגן, אלא מובילי הכדור, גל מקל וגוני יזרעאלי.

וורן קרטר (11.7 נקודות, 4.8 ריבאונדים ו-1.7 אסיסטים ב-24.2 דקות בממוצע) - בריאן רנדל (12.6 נקודות, 7.2 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים ב-28.3 דקות בממוצע)

לא צריך להיות מופתעים אם נראה את רנדל שומר חלק מהזמן דווקא על מרקו קילינגסוורת'. רנדל הפך להיות המעוז ההגנתי בירושלים, וכדי שיהיה להם יתרון במץ' אפ הזה, יצטרכו לקבל ממנו יותר בפן ההתקפי. ברבע גמר הפלייאוף זה לא היה הצד החזק שלו, היכולת ההתקפית לא הייתה טובה והאחוזים שלו מהקו היו מאוד נמוכים (30 אחוז בלבד). את התרומה ההגנתית שלו הוא ייתן, מאוד חשוב לירושלים לקבל ממנו תרומה גם בהתקפה.

קרטר, מנגד, הוא שחקן יותר סולידי, פחות דומיננטי בקבוצה, הוא שחקן משלים טוב. ניתנת הרבה תשומת לב לקילינגסוורת' מאז שהוא הגיע, מה שמאפשר לקרטר להיות יותר פנוי לזריקות טובות. הוא מסיים טוב ועושה עבודה טובה מאוד בריבאונד. הוא שחקן משלים ברמה גבוהה.

מרקו קילינגסוורת' (13.4 נקודות ו-6.3 ריבאונדים ב-23.7 דקות בממוצע) - ליאור חכמון (5.7 נקודות ו-2.8 ריבאונדים ב-15.6 דקות בממוצע)

קילינגסוורת' הוסיף המון כוח מתחת לסל והוא החוליה שהייתה חסרה לגלבוע/גליל במהלך העונה. ההצטרפות שלו הייתה חשובה מאוד לקבוצה הזאת. התפקיד של חכמון מאוד ברור ומוגדר, לתת גוף ועבירות על קילינגסוורת', ולאחרונה הוא משתלב יותר טוב ומתחיל לחזור לרוטציה ולתפקיד שייעדו לו בתחילת העונה. אחרי זה יעלו גם קלנסי, קוקיה ו-וויליאמס וכל אחד מהם יכול לעלות ולתרום.

לקבוצות יש הרבה תכונות דומות, ואני מניח שאחד המפתחות של ירושלים בהגבלת ההתקפה של גלבוע/גליל הוא להצר את צעדיו של קילינגסוורת', שהוא שחקן מוכשר מאוד התקפית, אולם אינו נחשב לשומר מצטיין. נראה כיצד יגיב בהגנה למצבי הפיק אנד רול בתנועה של ירושלים.

ספסל גלבוע/גליל (גוני יזרעאלי, עידו קוז'יקרו, קורטני פלס, טיירל ביגס, אנטון קזרנובסקי ואבישי גורדון) - ספסל הפועל ירושלים (יוגב אוחיון, וויל סולומון, סם קלנסי, אורי קוקיה, משה מזרחי)

לשתי הקבוצות יש סגל שחקנים טוב ועשיר עם יכולות די דומות, שני רכזים ישראלים בכל קבוצה, קבוצות עם גארדים שמתמחים בקליעה, פורוורדים אתלטיים שנעים על המגרש, קבוצות מאוד דומות. מצד שני, ירושלים מעלה מהספסל שחקנים כמו וויל סולומון, שבכל ערב נתון יכול לשנות את פני המשחק, ויוגב אוחיון, שיכול להיות פקטור משמעותי מאוד.

גם בגלבוע/גליל יש ספסל עמוק. גוני יזרעאלי מאוד מנוסה וחגג תארים. גם הזרים שבאים מהספסל, קורטני פלס שהוא שחקן מרכזי, טיילר ביגס שלא הרבה לשחק עד היום אבל יכול לתת בכל ערב נתון את הגוף שלו בשביל הקבוצה,ולא שכחנו את קוז'יקרו המנוסה. קרב מאוד שקול.

לקבוצות יהיה מאוד קשה הגנתית אחת מול השנייה כי הן משחקות באותו הסגנון, פיק אנד רול, ודווקא בגלל זה חלק מהתרגילים זהים. אני חושב שהמפתח הוא איזו מהקבוצות תצליח לנטרל את הפיק אנד רול של היריבה. כמובן שגם לשליטה בריבאונד תהיה השפעה על המשחק שיהיה מאוד אגרסיבי, אם השופטים יתנו לפתח משחק פיזי יהיה שם קרב מאוד חזק בין שתי הקבוצות, שיוכרע על דברים קטנים.

אני חושב שלירושלים יש יתרון קל גם בזכות הקהל האדום שימלא לפחות חצי מההיכל, אבל הקבוצות שקולות. אני חושב שגליל היו קצת בירידה בשלב רבע הגמר למרות שעשו את המוטל עליהם. ירושלים השתפרה בפלייאוף מערב לערב. זה לא היה שיפור קיצוני, אבל הם מוכנים ודרוכים לקראת השלב הזה. צפוי קרב שקול, חזק ומעניין בין שתי הקבוצות.