פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האם העונה של מסי היא הגדולה ביותר בהיסטוריה?

        חזרנו לכוכבי ענק שנתנו עונה בלתי נשכחת במדי קבוצה, כמו קרויף ופלאטיני, והשוונו למסי. תשובה חלקית בפנים, תשובה מלאה בוומבלי

        מדי עונה מצליח ליאו מסי לשפר את המאזן, כאשר נדמה לנו שטוב יותר כבר לא יכול להיות. כאשר נגח את השער השני לרשת מנצ'סטר יונייטד בגמר ליגת האלופות לפני שנתיים, חתם הארגנטיני עונה מטורפת עם 38 שערים בכל המסגרות, כולל 23 בליגה הספרדית ו-9 באירופה. גם אשתקד הוכתר הפרעוש למלך שערי צ'מפיונס ליג עם 9 כיבושים, הוסיף 34 בליגה וסיים את העונה עם 47 גולים. האם אפשר להתעלות על כך? מסתבר שכן.

        העונה יש למסי 52 שערים בכל המסגרות, מתוכם 11 באירופה. אם יכבוש צמד בגמר, יעלה מאזנו ל-13 שערים במפעל החשוב ביבשת, וזה יהיה המאזן השני בטיבו בהיסטוריה, אחרי ז'וזה אלטאפיני הברזילאי שמצא את הרשת 14 פעמים בעונת 62/63' והצעיד את מילאן לזכייה היסטורית ראשונה בגביע, וגם רוד ואן ניסטלרוי שכבש כמות זהה ב-2002/03 כולל הסיבוב המוקדם. גם שער אחד בוומבלי יספיק כדי להעמיד את מסי במקום השני בכל הזמנים, לצידו של פרנץ פושקאש ב-1960. לכך יש להוסיף 31 כיבושים בליגה, שבע בגביע הספרדי ושלושה נוספים בסופר קאפ מול סביליה בתחילת העונה, אבל זה לא הכל. מסי ניפץ במהלך העונה גם שיא אישי בכל הקשור לבישולים – הוא חילק 24 אסיסטים.

        בכך מגיעה תרומתו הכוללת למעורבות ב-76 שערים ב-54 משחקים בהם נטל חלק. זהו ממוצע פנומנלי, ולכן מתבקשת השאלה – האם הארגנטיני נותן את העונה הטובה ביותר אי פעם במדי קבוצה כלשהי באירופה? תשובה חד-משמעית לא תהיה לנו, אך כדי לנסות לבחון את המצב לעומק יש להיזכר בעונות הגדולות של הסופר-סטארים בעשורים האחרונים. השוואה הוגנת בלתי אפשרית בעליל – הרי הכדורגל משתנה באופן מתמיד, והמשחק כיום כלל לא דומה לזה שהיה מנת חלקם של כוכבי ריאל מדריד בשנות ה-50'.

        קל וחומר לא ניתן לעשות הקבלה בין מסי לבין כוכבים בעמדות שונות בתכלית במגרש. כיצד, למשל, נכמת אם הארגנטיני השפיע יותר על משחק קבוצתו מאשר פרנץ בקנבאואר בבאיירן מינכן ב-1974, ממש לפני שהניף את גביע העולם? עם חלוצים ופליימייקרים העסק יהיה מעט יותר נוח, אך אחת הבעיות המרכזיות נעוצה בכך שבכדורגל, בניגוד לענפי ספורט אמריקאים, מיעטו עד לא מכבר באיסוף נתונים סטטיסטיים שונים, ולכן חסר לנו מידע חיוני לגבי מספר הבישולים של כוכבי המאה ה-20. ברשימה נכללו אך ורק כוכבים שקבוצותיהם עלו לפחות לגמר גביע האלופות בעונה הרלוונטית.

        ליאונל מסי שחקן ברצלונה (רויטרס)
        מעורבות ב-76 שערים ב-54 משחקים בהם נטל חלק. מסי (צילום: רויטרס)

        אלפרדו די סטפאנו, ריאל מדריד, עונת 1956/57

        שערים: 41 ב-42 משחקים (31 בליגה, 3 בגביע, 7 בגביע האלופות).

        אחוז משערי קבוצתו בליגה ובאירופה: 41%

        תארים קבוצתיים: אליפות ספרד, גביע האלופות

        תארים אישיים: מלך שערי הליגה הספרדית, שחקן השנה באירופה (בסיום השנה), ספורטאי השנה בספרד (בסיום השנה)

        הגעתו של "החץ הלבן" למדריד, במקום לברצלונה, אחרי סכסוך מפורסם, קטעה את רצף האליפויות של הקטלונים ופתחה את השושלת המצליחה ביותר אי פעם. השיא של די סטפאנו, עם ממוצע של שער למשחק בעונת 56/57', היה מרשים במיוחד. פרנץ פושקאש עדיין לא היה אז בברנבאו, והכוכב הבלונדיני היה הכוכב הבלתי מעורער של הבלאנקוס, מעל פאקו חנטו, ריימון קופה ומיגל מוניוס. הוא סיים כמלך השערים בליגה בהפרש 13 כיבושים מהמקום השני, ריאל זכתה באליפות בקלילות בפער חמש נקודות מסביליה ובארסה, ובגביע האלופות היא דהרה לזכייה שניה ברציפות. את השערים החשובים באירופה הבקיע די סטפאנו דווקא בסיבוב הראשון הדרמטי מול רפיד וינה. אחרי 2:4 במדריד בו כבש צמד, פיגרה ריאל 3:0 בגומלין באוסטריה, והארגנטיני דאג להרשית את השער הקריטי, אשר העביר את ההכרעה למשחק שלישי (חוק שערי החוץ עדיין לא היה תקף אז). בגמר מול פיורנטינה שבר די סטפאנו את הקרח עם כיבוש בדקה ה-70, אם כי זה היה בפנדל.

        כדורגלן עבר אלפרדו די סטפאנו (GettyImages , Central Press)
        ההגעה שלו קטעה את רצף האליפויות של ברצלונה. די סטפאנו (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        פרנץ פושקאש, ריאל מדריד, עונת 1959/60

        שערים: 47 ב-38 משחקים (25 בליגה, 10 בגביע, 12 בגביע האלופות)

        אחוזי משערי קבוצתו בליגה ובאירופה: 30%

        תארים קבוצתיים: גביע האלופות

        תארים אישיים: מלך שערי הליגה הספרדית, מלך השערים בגביע האלופות

        אחרי שבילה שנתיים מחוץ למשחק, בשל השעיה על עריקה ממולדתו הונגריה, שם פושקאש בצל אפילו את די סטפאנו. באופן מדהים, הוא קיים את משחקו הראשון במדים הלבנים, ב-1958, כשכבר היה בן 31, ובכל זאת הבקיע 21 שערי ליגה לפחות בשש עונות רצופות. עונתו השנייה במדריד הייתה הגדולה מכולם, כאשר לממוצע הבקעות מעל שער למשחק בספרד, נוסף גם רצף מטורף בגביע האלופות. בחצי-הגמר פירקה ריאל את ברצלונה בקלאסיקו שנכנס הישר לפנתיאון, עם 1:3 בברנבאו ותוצאה זהה בקאמפ נואו, כאשר ההונגרי חתום על שלושה שערים. בגמר מול פרנקפורט, 3:7 בלתי נשכח מבחינת ברי המזל שצפו בו בגלאזגו, פושקאש הפציץ רביעייה, לצד שלושער של די סטפאנו. זו הייתה עונה כבירה, אבל רחוקה מאוד משלמות. בליגה הקדימה בארסה את ריאל בגלל יתרון מינימלי בהפרש שערים, ולתואר האירופי החמישי נותר טעם חמצמץ.

        כדורגלן העבר פרנץ פושקאש (GettyImages)
        שם בצל אפילו את די סטפאנו. פושקאש (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        אוזביו, בנפיקה, עונת 1967/68

        שערים: 59 ב-42 משחקים (42 בליגה, 11 בגביע, 6 בגביע האלופות)

        אחוז משערי קבוצתו בליגה ובאירופה: 56%

        תארים קבוצתיים: אליפות פורטוגל

        תארים אישיים: מלך שערי הליגה הפורטוגלית, מלך השערים בגביע האלופות

        אולי הסקורר הגדול אי פעם, אוזביו סיים קריירה אדירה בבנפיקה עם ממוצע של יותר משער למשחק ליגה ב-313 הופעות. את הקצב המטורף ביותר הוא סיפק בעונת 67/68', עם 42 שערי ליגה ב-24 משחקים בלבד. בנפיקה, עם הפליימייקר מאריו קולונה, אף הוא יליד מוזמביק, זכתה באליפות בקלילות מרגיזה, וזה היה התואר החמישי מתוך תשע ברציפות מאז הגעתו של אוזביו. בגביע האלופות היה הפורטוגלי ענק, ואת אחד השערים הקריטיים שאיש לא זוכר הבקיע כבר בסיבוב הראשון, 4 דקות לסיום המשחק בצפון אירלנד מול גלנטורן. אוזביו השווה ל-1:1, ובנפיקה עלתה עם 0:0 בגומלין בליסבון. בחצי-הגמר מול יובנטוס, חתום אוזביו על שניים משלושה השערים בניצחונות 0:2 ו-0:1. הנפת גביע בוומבלי הייתה חותמת את העונה הגדולה ביותר אי פעם, אבל אלכס סטפני עצר אותו, ומנצ'סטר יונייטד, שהייתה עדיפה לאורך כל המשחק, חגגה 1:4 בהארכה. האם גם הפעם יצליחו השדים האדומים לעצור את מסי בדרך לעונה היסטורית באותו מקום?

        אוזביו (GettyImages , Kent Gavin)
        אולי הסקורר הגדול אי פעם. אוזביו (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        יוהאן קרויף, איאקס, עונת 1971/72

        שערים: 32 ב-45 משחקים (25 בליגה, 3 בגביע, 4 בגביע האלופות)

        אחוז משערי קבוצתו בליגה ובאירופה: 25%

        תארים קבוצתיים: אליפות הולנד, גביע הולנד, גביע האלופות

        תארים אישיים: מלך השערים בליגה ההולנדית

        חלק מההיסטוריונים מעניקים לקרויף חמישה שערים בגביע האלופות, בגלל מחלוקת על שער עצמי, אבל זה לא ממש משנה. העובדה היא שההולנדי הענק היה מנהיג הכדורגל הטוטאלי, סגנון שסחף והקסים אוהדים ברחבי העולם, וזו הייתה העונה הגדולה ביותר שלו. אייאקס דרסה את הליגה ללא רחמים, עם 30 ניצחונות והפסד בודד ב-34 משחקים, והחזירה את הכתר שאיבדה שנה קודם לכן לפיינורד. בגביע האלופות קרויף לא בלט יתר על המידה מבחינת כיבושים, אך היה הרוח החיה מאחורי הניצחונות על מארסיי, ארסנל ובנפיקה. הוא הגיע לשיאו בגמר מול אינטר באצטדיון ברוטרדאם עם צמד, והעניק לקבוצתו תואר אירופי שני מתוך שלושה רצופים. חבל מאוד שאנחנו לא יודעים במדויק את מספר הבישולים שלו ליוהאן נייסקנס ופיט קייזר.

        יוהאן קרויף, אייאקס (GettyImages , Evening Standard)
        הגיע לשיאו בגמר נגד אינטר. קרויף (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        גרד מולר, באיירן מינכן, עונת 1973/74

        שערים: 43 ב-48 משחקים (30 בליגה, 5 בגביע, 8 בגביע האלופות)

        אחוז משערי קבוצתו בליגה ובאירופה: 32%

        תארים קבוצתיים: אליפות גרמניה, גביע האלופות

        תארים אישיים: מלך שערי הבונדסליגה, מלך השערים בגביע האלופות

        אף גרמני לא יסכים בשום אופן לקביעה לגבי אוזביו. מבחינתם, דר-בומבר היה ונשאר הכובש הטוב אי פעם, ובמידה רבה של צדק. הרי אין עוד שחקן בעולם שסיים קריירה ארוכה בנבחרת עם ממוצע של יותר משער למשחק. קצב ההבקעות של מולר בבאיירן היה טוב יותר דווקא בתחילת שנות ה-70', במיוחד בעונת 72/73', כאשר הפציץ 54 פעמים, כולל 11 בגביע האלופות. אלא שאז הודחה באיירן בידי אייאקס כבר ברבע-הגמר, ולכן מבחינה הקבוצתית העונה שלאחר מכן מפוארת הרבה יותר. בדרבי מול אלופת מזרח גרמניה דינאמו דרזדן ברבע-הגמר, מעין הקדמה למפגש הטעון בין שתי הנבחרות במונדיאל-74', היה מולר בשיאו. הוא הבקיע את שער הניצחון ב-3:4 במינכן בדקה ה-83, ובגומלין בדרזדן, חתום על שער השוויון בתיקו 3:3 ששלח את הבווארים לחצי-הגמר. דר-בומבר עצמו מודה שהיה חלש בגמר מול אתלטיקו מדריד, כאשר באיירן חילצה תיקו בשניות הסיום של ההארכה, אבל במשחק החוזר כעבור יומיים הוא כבר היה בלתי ניתן לעצירה עם צמד בניצחון 0:4. כעבור חודשיים הוא הוכתר גם לאלוף עולם, אבל זה לא שייך לסיפור.

        שחקן העבר של נבחרת מערב גרמניה גרד מולר (GettyImages)
        סיים את הקריירה עם ממוצע של יותר משער למשחק. מולר (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מישל פלאטיני, יובנטוס, עונת 1984/85

        שערים: 29 ב-48 משחקים (18 בליגה, 4 בגביע, 7 בגביע האלופות)

        אחוז משערי קבוצתו בליגה ובאירופה: 37%

        תארים קבוצתיים: גביע האלופות

        תארים אישיים: מלך שערי הליגה האיטלקית, מלך השערים בגביע האלופות, שחקן השנה באירופה (הן באמצע העונה, והן בסוף השנה)

        פלאטיני הוא השחקן היחיד ברשימה שאינו חלוץ, והוא גם הבקיע פחות מכולם, אך בליגה האיטלקית ההגנתית בעידן קטנאצ'יו בשנות ה-80', לפני מהפכת אריגו סאקי, היה הצרפתי כמעט אלוהים. לא לחינם הספיקו לו 18 שערים כדי לזכות בתואר מלך השערים באיטליה בפעם השנייה ברציפות. על גלי הזכייה הפנטסטית ביורו 84' הביתי, במהלכו הבקיע תשעה שערים, היה נשיא אופ"א לעתיד בלתי ניתן לעצירה. מטרתו המוצהרת של המאמן ג'ובאני טרפאטוני הייתה זכיה היסטורית ראשונה בגביע האלופות, והמשימה הושלמה בניצחון 0:1 על ליברפול מפנדל של פלאטיני. בדרך לשם, חלפה הגברת הזקנה על פני בורדו של ז'אן טיגאנה, כשפלאטיני חתום על השער המכריע. ובכל זאת, הוא לא יזכור את העונה הזו לטובה. ראשית, בליגה סיימה יובה במקום השישי המתסכל. חשוב יותר, הגמר באיצטדיון הייזל בבריסל הפך לחסר חשיבות ספורטיבית של ממש אחרי האסון הגדול ביציעים. פלאטיני הניף את הגביע עם דמעות בעיניים, וזו בוודאי לא היתה עונה משמחת מבחינתו.

        מישל פלאטיני במדי יובנטוס 1986 (GettyImages , David Cannon)
        היה בלתי ניתן לעצירה. פלאטיני (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מרקו ואן באסטן, מילאן, עונת 1988/89

        שערים: 33 שערים ב-47 משחקים (19 בליגה, 4 בגביע, 10 בגביע האלופות)

        אחוז משערי קבוצתו בליגה ובאירופה: 36%

        תארים קבוצתיים: גביע האלופות

        תארים אישיים: מלך השערים בגביע האלופות, שחקן השנה באירופה (הן באמצע העונה, והן בסוף השנה)

        כמו פלאטיני, סיפק ואן באסטן את עונתו המזהירה ביותר מיד אחרי שזכה באליפות אירופה עם נבחרתו, תוך שהוא מוכתר למלך שערי הטורניר. זו הייתה העונה המלאה האמיתית הראשונה שלו במילאן, אחרי שסבל מפציעה ב-87/88', וההולנדי סיפק את הסחורה בכל המסגרות. בגביע האלופות, היעד החשוב ביותר של סילביו ברלוסקוני וסאקי, הוא הבקיע בכל סיבוב וסיבוב, כולל שער ב-0:5 האדיר על ריאל מדריד בחצי הגמר, וצמד ב-0:4 על סטיאווה בוקרשט בגמר. אגב, התהילה הייתה רחוקה מאי פעם בשמינית הגמר, כאשר מילאן פיגרה בגומלין בלגראד מול הכוכב האדום, והייתה בדרך להדחה, אך ניצלה בגלל ערפל כבד שגרם להחלטה אומללה לקיים משחק חוזר מלא למחרת. ואן באסטן הרשית אז, ודייק גם בדו-קרב הפנדלים בסיום. מצד שני, זו בוודאי לא הייתה העונה הגדולה בהיסטוריה. אפילו על תואר הכוכב הבולט של מילאן היה לחלוץ מאבק עם רוד חוליט, ואת הסקודטו ליקטה באותה עונה היריבה העירונית אינטר עם הטריו הגרמני שלה.

        מרקו ואן באסטן, שחקן מילאן, מניף את גביע אירופה לאלופות בשנת 1989 (GettyImages , Bongarts)
        הבקיע בכל סיבוב. ואן באסטן (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        כריסטיאנו רונאלדו, מנצ'סטר יונייטד, עונת 2007/08

        שערים: 42 ב-49 משחקים (31 בליגה, 3 בגביע, 8 בליגת האלופות)

        אחוז משערי קבוצתו בליגה ובאירופה: 39%

        תארים קבוצתיים: אליפות אנגליה, ליגת האלופות

        תארים אישיים: מלך שערי הליגה האנגלית, מלך השערים בליגת האלופות, שחקן השנה באירופה (בסוף השנה)

        העונה לקח הפורטוגלי ממסי את תואר מלך השערים בספרד, עם השיא המטורף שלו, אבל עונתו הגדולה באמת הייתה לפני שלוש שנים, אז סחף את יונייטד לאליפות במאבק קשה עם צ'לסי של אברהם גרנט, וגם הבקיע בגמר ליגת האלופות בערב הגשום במוסקבה, עם נגיחה לרשתו של פטר צ'ך. האם העונה הנוכחית של מסי טובה יותר? התשובה בהחלט חיובית – מעבר למספר כיבושים רב יותר במפעל האירופי, הפעם אנחנו יכולים להשוות גם את תרומתם הכוללת של הכוכבים. בעוד מסי מעורב במרבית מהלכים ההתקפיים של בארסה, הרי שלרונאלדו היו אז שבעה בישולים בלבד באנגליה, ואפס עגול בליגת האלופות. הארגנטיני היה ונשאר שחקן קבוצתי הרבה יותר.

        כריסטיאנו רונאלדו חוגג שער של מנצ'סטר יונייטד מול פורטו (GettyImages , Laurence Griffiths)
        סחף את יונייטד לאליפות קשה וגם הבקיע בגמר ליגת האלופות. רונאלדו (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        ליאו מסי, ברצלונה, עונת 2010/11

        שערים (ב-3 המפעלים הרלוונטיים): 49 ב-52 משחקים (31 בליגה, 7 בגביע, 11 בליגת האלופות)

        אחוז משערי קבוצתו בליגה ובאירופה: 40%

        תארים קבוצתיים: אליפות ספרד, ליגת האלופות (???)

        תארים אישיים: מלך השערים בליגת האלופות, שחקן השנה בעולם (באמצע העונה)

        וכך אנחנו מגיעים לשורה התחתונה. אם מסי יהיה הכוכב המרכזי בוומבלי בשבת, יכבוש שער או שניים ויניף את הגביע, הוא יתעלה על רוב הכוכבים שהוזכרו כאן. בניגוד לפושקאש, ואן באסטן ופלאטיני, הוא זכה לא רק בגביע האלופות, אלא גם באליפות. על אף שמולר הוא חלוץ רחבה בלבד, בניגוד למסי, נהנה הארגנטיני משיעור גבוה יותר בשערי קבוצתו. אוזביו נכשל בוומבלי, ולכן מסי ישים גם אותו בצל. את ההשוואה לדי סטפאנו קשה מאוד לעשות באופן הוגן, כי הרי אין דרך לכמת את ערכם של הצוותים המסייעים של השניים. ובכל זאת, איש לא יחלוק על כך שבשנות ה-50' היה קל יותר להגיע למספר הכיבושים האסטרונומי מאשר במאה ה-21. באשר לקרויף, זה כבר עניין של טעם. לחובתו של מסי יש לציין כי בעוד ההולנדי מזוהה יותר מכל עם הכדורגל הטוטאלי, הרי שבבארסה מנהיגים צ'אבי ואיינסטה את טיקי-טאקה. אז זו לא תורה מדויקת, אך אם וכאשר ישלים מסי את המלאכה, יש לו קייס רציני למדי לטעון לעונה הטובה בכל הזמנים. כעת נותר רק לראות אם זה אכן יקרה.