לפני שלוש שנים, כשמכבי תל אביב מינתה את אפי בירנבוים למאמן, היא הניחה שהוא יוכל לתרגם את הצלחתו בכדורסל הישראלי גם לכדורסל האירופי. זו היתה טעות פטאלית, כיוון שמדובר בשני ענפים עם חוקים שונים לחלוטין. באירופה, למשל, מנצחים הסנטימטרים והבשר. בישראל הגובה הוא לעתים קרובות מכשול. בירנבוים מבין זאת מצוין. אתמול הוא גרר את בני השרון, קבוצה שעיקר כוחה מתחת לסל, לשחק בהרכב נמוך במרבית הערב. לי ניילון ושון ג'יימס, השחקנים המרכזיים שלה ברוב העונה, קלעו ביחד רק 12 נקודות. בסגנון המשחק שהכתיב המאמן המארח, הם לא היו רלוונטיים.
בכדורסל האירופי צריך רכז אמיתי כדי לנצח. בירנבוים החליף במהלך העונה את הרכז הטבעי היחיד שלו, דניס קלמנטה, באייזייה סוואן, קלעי חסר מצפון, שגמל לו אתמול ב-8 מ-10 משלוש. ראשון אולי הפסידה סדר, אבל הרוויחה נקודות. זה מה שחשוב בכדורסל הישראלי. בירנבוים גם עשה דוקטורט על השופט המקומי. הוא מכיר את הרגישויות של כל אחד ויודע מתי לצעוק, מתי להיכנס למגרש, מתי לקבל טכנית שמכניסה את האולם לטירוף, עם איזה שופט להתחבר וממי לשמור דיסטנס. לא בטוח שמאמן אחר היה זוכה בשריקה המפוקפקת של משה ביטון לעבירה על סוואן, שנייה לסיום. בירנבוים זורע במשך עונה שלמה וקוצר ברגע האמת.
דן שמיר הוא מאמן כדורסל אירופי טוב יותר מבירנבוים. בניגוד למאמן ראשל"צ, הוא גם לעולם לא יתיר לעוזר המאמן שלו להעביר את פסק הזמן במקומו, לא ירשה לעצמו לאבד שליטה על הקווים או להתיימר להיות מאמן של שחקנים. יחד עם הג'נרל מנג'ר שלו, אלדד אקוניס, הוא בנה קבוצה גבוהה וכבדה, שמתאימה יותר להתמודד עם מכבי תל אביב מאשר עם כל קבוצה אחרת בליגה, אך נאלצה להתאים את עצמה ליריבה שבה הגארד דוויין מיצ'ל מתפקד לעתים כפאוור פורוורד.
מצד שני, בני השרון לא איבדה את העונה בגלל כדורסל, אלא מפני שביותר מדי משחקים העיניים של שחקניה היו מפוחדות וכבויות ברגעי האמת. את הביטחון הם היו צריכים לקבל מהאיש על הקווים. בעונה הבאה היא תצטרך להתחיל את בניית הקבוצה מהגארדים ולא משחקני הפנים, ובעיקר להחתים מאמן שיבין אולי קצת פחות בכדורסל, אבל קצת יותר באנשים.
אפי בירנבוים, המאמן שעשה דוקטורט על השופט המקומי
16.5.2011 / 11:16