יולי 2010. לקראת סיום מחנה האימונים הראשון של מכבי חיפה, נחת באוסטריה למבחנים הבלם ההונגרי כריסטיאן ורמש. סוכנו סיפר אז לכתבים בהונגריה כי סיכם עם אנשי חיפה על שלושה ימי מבחן במהלכם ישתתף ורמש במשחק אימון ואז ברצונו לקבל החלטה. הבלם אמנם גילה יכולת מרשימה כשהירוקים גברו 1:2 על אוסטריה וינה, אבל אלישע לוי ביקש עוד זמן. הסוכן לא התלהב, טען כי ורמש מבוקש ביוון ואוקראינה, אבל נכנע ללחצים והשתכנע כי הבלם יגיע לישראל להמשך המבחנים. בסופו של דבר, למרות מסרים חיוביים והתרשמות הדדית, חיפה ויתרה על ורמש אחרי 12 יום והחתימה ללא מבחנים את איגנסיו קאנוטו, שהובא על ידי פיני זהבי.
אל תפספס
הסיפור הזה בא להמחיש את חוסר ההחלטיות והבלבול שאפיינו את הכנות הירוקים אשתקד. שחקנים בכירים שוחררו לחו"ל, מחנה האימונים הפך לתחנת רכבת עבור נבחנים והתוצאה הסופית הייתה הדחה מוקדמת מאירופה. בחיפה יודעים היטב שהקיץ המתקרב יצטרך להיראות אחרת. כדי להגשים את המטרה הברורה העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות האלופה ומאמנה יצטרכו לקבל החלטות אסטרטגיות לגבי רכש בצורה מהירה והחלטית הרבה יותר. כשהכסף הגדול עומד על הפרק, הדילמות לא פשוטות ובמובן מסוים, המדיניות בה מתגאה הבעלים יעקב שחר עומדת למבחן: לשחרר שחקנים לחו"ל או להשאירם בכוח לפחות עד ינואר? להישאר עם הסגל הקיים או להחתים שחקנים בכירים?
להחזיק או לשחרר?
"המצב אינו נוח, אבל אני רחוק מייאוש", הודה אלישע לוי בראיון לאתר הרשמי של הירוקים, רק ארבעה ימים לפני משחק פתיחת העונה באירופה מול דינמו מינסק. בפני מקורביו, הגדיר המאמן את ההכנה כ"תקופה קשה". ואכן, זה היה קיץ מורכב. ז'ורז'ה טשיירה עזב כבר באמצע יוני, דקל קינן שסיים חוזה הודיע שלא ימשיך ואילו בגזרת פיטר מסיללה שהרשים במונדיאל שררה אי ודאות. לוי יצא למחנה אימונים עם רעיונות, חשב לשחרר את ולדימיר דבאלישווילי וג'ון קולמה והתלבט לגבי שי מימון, אבל המכירה המפתיעה של שלומי ארבייטמן ובירם כיאל ואי שביעות הרצון מרמת הנבחנים ששטפו את אוסטריה גרמו לו לסגת. בשורה התחתונה, סגל לא מוכן ולא מגובש הוביל להדחה במינסק.
כלפי חוץ, בחיפה אוהבים לדבר על מדיניות ברורה בנושא שחרור שחקנים לאירופה. "בשום פנים ואופן אסור לעצור שחקן שרוצה ללכת, אנחנו שמחים ששחקנים שלנו מתקדמים", אמר אשתקד לוי והמנכ"ל איתמר צ'יזיק חיזק: "ישנה מדיניות מוצהרת של המועדון, של הנשיא, שמכבי חיפה לא תאסור על שום שחקן לצאת לחו"ל בתנאי שהדברים יתאימו לשני הצדדים". לעומתם, שחקן שעזב את חיפה לאירופה לפני מספר עונות טוען: "הם אוהבים לשדר שלא מחזיקים אף אחד בכוח, אבל זה ממש לא נכון. אם ההצעה 'מפריעה' מקצועית, הם יודעים ללחוץ על השחקן. בסופו של דבר, אצל שחר הכל מסתכם במחשבה עסקית".
בקיץ שעבר, חיפה הכניסה כ-3.5 מיליון יורו ממכירת טשיירה, ארבייטמן וכיאל. לעומת זאת, הפועל תל אביב נלחמה על כל שחקניה הבכירים, הצליחה להשאיר את כולם ובכך חסכה לעצמה את מלאכת בניית הסגל בקיץ והעפילה לשלב הבתים בליגת האלופות. ההבדלים בגישות באו לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר. בשלבים המכריעים של העונה, לחיפה היה סגל רעב, מרוכז ומחויב יותר, כשמן העבר השני, שחקנים כמו וינסנט אניימה, איתי שכטר וערן זהבי נראו טרודים יותר בהשגת חוזה מעבר לים.
אז איזו דרך עדיפה? ניר קלינגר מנסה לענות: "הדילמה היא קשה מאוד. המהלך של הפועל בקיץ, עם שדרוג החוזים של השחקנים הבכירים, הביא את הקבוצה לקמפיין מוצלח בשלב הבתים באלופות. זה מה שמכבי חיפה צריכה לעשות, להשאיר את מי שרוצים להשאיר עם הבטחה שבינואר או בקיץ הבא יקבלו שחרור ביתר קלות".
בקיץ או בינואר?
מבט אל הסגל הנוכחי של מכבי חיפה מגלה שהירוקים נמצאים במצב טוב בהרבה לעומת קיץ 2010. שלושה שחקנים בלבד מועמדים למעבר לאירופה בקיץ: תומר חמד, מסיללה וליאור רפאלוב. חמד הוא שחקן חופשי ואילו עזיבה של הדרום אפריקאי לא תעורר בעיה מקצועית, שכן הירוקים הריצו העונה את טאלב טואטחה והוא בהחלט בשל להפוך למגן הבכיר בסגל. רפאלוב זה עניין אחר. במועדון הודו השבוע כי לא מן הנמנע שהקשר יתבקש להישאר בסגל עד ינואר במטרה לעזור לקבוצה להעפיל לשלב הבתים ובתקווה שאם אכן כך יקרה, מחירו יעלה והוא ימשוך הצעות אטרקטיביות יותר.
"אני במקום חמד הייתי נשאר בחיפה והוא צריך ללמוד ממקרה ארבייטמן ולחשוב טוב", מנתח רפי אוסמו. "מכבי חיפה לא חסרת אונים והבמה של מוקדמות הצ'מפיונס ואולי שלב הבתים גדולה יותר מאשר קבוצה במקום השביעי בבלגיה. לגבי מסיללה, הגיע הרגע שיעזוב כי יש לו מחליף טוב בספסל. רפאלוב הוא האיש שהביא את האליפות וההישגיות לקבוצה השנה. אבל גם אם יש לו הצעה מליגה גדולה, שיבחן אותה היטב. הוא לא מהכדורגלנים שתהיה להם סבלנות לשבת על הספסל וגם מבחינתו, האופציה לשחק בשלב הבתים יכולה לחזק את מעמדו. בגדול, חיפה צריכה לעשות מאמץ להשאיר שחקנים עד ינואר, זה ישפר את הסיכויים במוקדמות".
על פניו, המשמעות היא שחיפה ככל הנראה לא תזדקק לבנות מחדש שלד כמו בקיץ שעבר. ההתאקלמות הנפלאה של אנדריי פיליאבסקי וסיידו יאיא, לצד הניסיון של ניר דוידוביץ', אריק בנאדו, גוסטבו בוקולי ויניב קטן והכישרונות הצעירים יוצרים סגל מאוזן ובריא. אלישע לוי יחפש ודאי חיזוק להתקפה ועוד שחקנים לעיבוי הסגל, אבל הוא לא צריך לבנות מחדש ואלו הן בשורות טובות עבורו.
כאמור, אחת הבעיות הגדולות של הקיץ שעבר הייתה חוסר ההחלטיות. לוי ידוע כמאמן שאוהב לקחת את הזמן ולבחון שחקנים זרים בצורה איטית ומבוקרת. בהתחשב בעובדה שחיפה תפתח את השתתפותה במוקדמות האלופות כבר ב-12 או ב-13 ביולי (שבועיים מוקדם לעומת המשחקים מול מינסק אשתקד), הרי שברור שלוי יצטרך להיות הרבה יותר מהיר בקביעת הסגל. "אם חיפה תשאיר את חמד ורפאלוב, זה ימנע ואקום. אז הם יצטרכו להביא שחקן או שניים, אולי עוד ישראלי ולא מעבר. אין זמן למהפכה גדולה, הם צריכים להשאיר את הסגל הרחב של 12-13 השחקנים הבכירים וללכת איתו", סבור קלינגר.
צעירים או בכירים?
הדברים של קלינגר מובילים את הדיון לשאלה הבאה. האם לאור קוצר הזמן צריכה מכבי חיפה להימנע מהבאת שחקנים בכירים בעמדות מפתח בהן הקבוצה יכולה להשתפר. קחו לדוגמא את ולדימיר דבאלישווילי. גם בקיץ שעבר וגם בינואר חשבו בחיפה לשחרר את הגאורגי. דבאלישווילי תרם 27 שערי ליגה בשתי העונות האחרונות, אבל לא מדובר בחלוץ אימתני שיכול לעשות את ההבדל בזירה האירופית. הדילמה במקרה הזה ברורה. מצד אחד הרצון לשדרג את הסגל ולהתחזק ומצד שני לחץ הזמן במציאת שחקן ראוי ושילובו בתוך הסגל ורצון לא להגיע לקטסטרופה מקצועית וכלכלית של הדחה מוקדמת מהמפעל. לפני שנתיים, אגב, "התפשר" אלישע לוי על ירו בלו בסגל למשחקי המוקדמות ושחרר אותו אחרי ההעפלה לשלב הבתים.
אם תרצו, אפשר להסתכל על הדילמה הזו מנקודת מבט רחבה יותר. הזכייה באליפות היא הזדמנות לבחון שוב את המדיניות של הנשיא שחר. בחיפה לא ששו השבוע לדבר לפני הבטחת האליפות, אבל שלא לייחוס טענו כי אין כוונה לבצע שינוי. כלומר, הקו השפוי יימשך. כספים גדולים יוצאו רק על ישראלים שמתאימים חברתית ומקצועית או זרים עם פוטנציאל למכירה עתידית והמועדון ימשיך להתבסס על גידול שחקני בית.
אלא שמתחת לפני השטח, החזון של הבעלים ברור. להביא את הקבוצה מדי שנה לשלב הבתים של ליגת האלופות ובכך ליצור יתרון כלכלי בנוסח מכבי תל אביב בכדורסל. בראיון לוואלה! ספורט בסוף חודש פברואר, ניתח המנכ"ל צ'יזיק את המדיניות: "יכול להיות שבשנים מסוימות נפסיד כי אנחנו לא נגררים לסכומים המטורפים שמתגלגלים פה, אבל כבר הוכחנו בעבר כי שמירה על שפיות כלכלית ומחשבה לעתיד מביאות תוצאות. הדברים ישתנו רק כשנגיע כל שנה לליגת האלופות, כך ההכנסה תגדל משמעותית".
השאלה היא: האם המטרה מקדשת את האמצעים? האם שחר צריך להשקיע כספים גדולים כדי להגיע לאותו רווח עתידי? אוסמו מאמין בקו של הירוקים: "מכבי חיפה לא נמצאת במעמד של לשלם שני מיליון יורו על שחקן זר. כשחושבים על זה, אלו הסכומים שמשלמות קבוצות אירופאיות של שחקן ישראלי. אי אפשר להביא שחקן שיצר מעמד בליגה אירופאית גדולה ובכלל, הדרך מאירופה לישראל קשה וגם ישראלים שחוזרים מתקשים לבוא לידי ביטוי. לעומת זאת, קל יותר להביא זרים שעדיין לא פרצו. גם אין הצדקה לשלם 3-4 מיליון שקל לשחקן ישראלי כמו ברק יצחקי או אלירן עטר. הוכח העונה שהדרך של מכבי חיפה לתת את הבמה לשחקני בית כמו חמד או טואטחה עובדת".