שעתם היפה ביותר: שחזור האליפות הראשונה של מנצ'סטר יונייטד בעידן אלכס פרגוסון

ב-15 באוגוסט 1992 התכבד בריאן דין בכיבוש השער הראשון אי פעם בפרמיירליג האנגלית במתכונתה החדשה. החלוץ גבה הקומה המשיך בשלו ו-50 דקות לאחר מכן כבש שער נוסף לרשתו של פיטר שמייכל כדי להצעיד את שפילד יונייטד לניצחון 1:2 על הפייבוריטית לזכייה באליפות, מנצ'סטר יונייטד.

השדים האדומים כבר היו קרובים לתואר מספר חודשים לפני כן, אבל הפסידו אותו ללידס ויום למחרת אותו הפסד בשפילד נכתב ב"אינדיפנדנט": "בשבוע האחרון השחקנים של מנצ'סטר יונייטד שמעו שוב ושוב שבעונה שעברה הם החמיצו הזדמנות פז לסיים את מסע החזרת האליפות לאולד טראפורד אחרי 26 שנה וששום דבר חוץ מניצחון משכנע בבראמל ליין לא ישכיח את ההרגשה המדכדכת הזו. אבל ניצחון כזה לא עמד להגיע".

למסיבת העיתונאים אחרי המשחק בשפילד, אלכס פרגוסון הגיע עצבני. למרות שהחמיץ את האליפות רגע לפני קו הסיום, הוא והקבוצה שלו תויגו כפייבוריטים לזכייה באליפות, אבל פתחו רע ושוב לא עמדו בציפיות - דבר שהתקשורת דאגה להזכיר להם היטב.

הסקוטי כעס על השופט בריאן היל שהתעלם לטענתו מהכשלה ברורה על ריאן גיגס בתוך הרחבה וסיפר שהוא שוקל לבקש לפסול אותו מלשפוט במשחקים של הקבוצה. בעיתונים לעומת זאת, לא עסקו בשיפוט, אלא בביקורות על פרגוסון שרכש את דיון דאבלין מקיימברידג' הקטנה תמורת מיליון ליש"ט. "מי שהיה הכי מופתע מהעסקה הזו הוא דאבלין עצמו", כתבו אז.

בסיומו של אותו יום עגום מבחינתה של מנצ'סטר יונייטד בעיר הפלדה, דבר לא רמז על כך שכעבור שנים ארוכות המנג'ר הסקוטי, עכשיו סר אלכס פרגוסון, עדיין יעמוד על הקווים של הקבוצה ושהיא תזלול תארים ללא שובע בדרך לשבור את שיא האליפויות הישן של ליברפול שעמד על 18. דבר באותו יום לא רמז על כך שההשתלטות של השדים האדומים על הליגה האנגלית תתחיל באותה עונה.

נוהגים לומר ש"קל יותר להגיע למקום הראשון מאשר לשמור עליו", אבל במקרה של מנצ'סטר יונייטד לא בטוח שזה המקרה. יומיים אחרי ההפסד לשפילד יונייטד חלה הכישרון הצעיר והמבטיח לי שארפ, בווירוס שהרחיק אותו מהמגרשים לתקופה ארוכה, ובמחזור הבא הקבוצה נכנעה לאברטון 3:0 ללא תנאי באולד טראפורד. אחרי התאוששות לא רעה הגיע רצף של שבעה משחקים ללא ניצחון, ובאמצע נובמבר השדים האדומים דורגו במקום העשירי בלבד ונראה שאיבוד האליפות בעונה שעברה פגע בהם בצורה קשה. בנוסף, הם הודחו מגביע אופ"א כבר בסיבוב הראשון על יד טורפדו מוסקבה.

באותם ימים אלכס פרגוסון הבין שהוא זקוק בדחיפות לזריקת מרץ ולהתחדשות. המנג'ר הפסיד לקני דלגליש ובלקבורן במאבק על אלן שירר בקיץ, אבל השחקן בו פרגי חשק יותר מכל היה חלוץ שפילד וונסדיי ונבחרת אנגליה, דיוויד הירסט. על פי דיווחים מאוחרים יותר באנגליה, מאמן הינשופים טרבור פרנסיס, דחה לא פחות משש הצעות של יונייטד עבור הירסט, כולל אחת אחרונה בגובה של כשלושה מיליון ליש"ט. אותו סירוב בנובמבר 1992 הביא את השדים האדומים לבצע את אחת מהעסקאות המוצלחות בתולדות המועדון.

על פי הסיפור המפורסם אודות התוואי שסימן את הדרך לנחיתתו של אריק קאנטונה במנצ'סטר יונייטד, מאמן לידס הווארד ווילקינסון טילפן לאלכס פרגוסון וביקש לרכוש את דניס אירווין. פרגוסון סירב, אבל שאל את עמיתו בתמימות האם הוא יהיה מוכן למכור לו את קאנטונה. ווילקינסון דווקא הסכים ו-1.2 מיליון ליש"ט עשו את דרכם לאלנד רואד בתמורה לאחד מהשחקנים הטובים בעולם דאז.

קאנטונה סיפר שנים לאחר מכן שהוא סבל מיחסים לא טובים עם ווילקינסון, השמועות טענו שהוא ניהל רומן עם בת זוגו של חברו לקבוצה לי צ'אפמן, אבל כל אלו הפכו במהרה ללא רלוונטים. הצרפתי, שעוד לפני כן פוספס על ידי ליברפול ושפילד וונסדיי, עבר למנצ'סטר יונייטד והפך קבוצה מצוינת עם בטחון מעורער, לקבוצה אלופה.

הגאות באה אחרי שהשפל הגיע לשיאו ורגע לפני שקאנטונה ערך בכורה. בסוף נובמבר יונייטד ניצחה את המוליכה ארסנל 0:1 בהייבורי משער של מארק יוז וכעבור פחות מחודש חזרה מפיגור 3:0 ל-3:3 נגד שפילד וונסדיי בהילסבורו. זה לא היה הקאמבק האחרון של השדים האדומים באותה עונה נגד הינשופים, אבל זה בהמשך.

כששנת 1992 הסתיימה, הקבוצה ששאבה ביטחון ויצירתיות מקאנטונה חסר הפחד, כבר טיפסה למקום השלישי, כשבמקום הראשון ניצבת נוריץ' המפתיעה, שהוליכה את הטבלה למרות נתון מדהים של יחס שערים שלילי. עד סוף מארס יונייטד המשיכה לדבוק במקומה בצמרת - טיפסה למקום הראשון ואיבדה אותו - ולשיאה הגיעה בזמן הנכון. 1:3 על אותה נוריץ' משערים של קאנטונה, ריאן גיגס ואנדריי קאנצ'לסקיס בתחילת אפריל, היה רק האקט הראשון בסיום עונה שכלל ספרינט נפלא של שבעה ניצחונות רצופים.

במשחק הבא שוב נפגשה הקבוצה עם שפילד וונסדיי, הפעם במנצ'סטר. הרבה לפני הקאמבק המפורסם של יונייטד נגד באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות ב-1999, סטיב ברוס כבש פעמיים בתוך תוספת זמן בת שבע דקות, מחק פיגור (ג'ון שרידן בפנדל) וקבע 1:2 לשדים האדומים על הינשופים. המוליכה דאז אסטון וילה נפרדה ב-0:0 בלבד מקובנטרי והניצחון הדרמטי העלה את השדים האדומים בחזרה למקום הראשון. הפעם הם לא איבדו אותו.

מחזור אחד לפני האחרון, כשהם נמצאים בעיצומה של ריצה חסרת מעצורים ואסטון וילה מפסידה פעם אחר פעם, קאנטונה, בריאן רובסון, פול אינס ושות' החזיקו ביתרון מבטיח. יום לפני משחק הבית של אותה חבורה נגד בלקבורן, הפסידה וילה 1:0 לאולדהאם והשדים האדומים זכו באליפות ראשונה אחרי 26 שנה - בלי לשחק. "אדם שאני לא מכיר ניגש אליי באותו יום ואמר לי: 'סליחה מר פרגוסון, אבל זכיתם באליפות. אולדהאם ניצחה את וילה'", סיפר המנג'ר המאושר, שכלל לא צפה במשחק של יריבתו על התואר.

במבט לאחור, עונת 1992/3 הייתה העונה בה מנצ'סטר יונייטד ביססה את מעמדה כווינרית ובנתה לעצמה אופי של קבוצה רעבה וכוחנית שהחלה לזלול תארים בשנים הבאות. המקטרגים יגידו על אותו קאמבק נגד שפילד וונסדיי לקראת סיום העונה שכבר אז אלכס פרגוסון קיבל תוספות זמן ארוכות מהשופטים, אבל בשורה התחתונה כתוב שפרשנים אובייקטיבים באנגליה מגדירים את אותו משחק כזה שהבהיר למאמן ולשחקניו שהם יכולים להיות גם בצד המנצח אחרי מאבק צמוד.

באפריל 1992 מנצ'סטר יונייטד שיחקה שישה משחקי ליגה ובהם היא ניצחה אחד והפסידה בשלושה כדי לאבד את האליפות ללידס. באפריל 1993 היא שיחקה חמישה משחקי ליגה וניצחה בכולם. הלקחים נלמדו ובשנים שעברו מאז ועד היום, הקבוצה מאולד טראפורד עשתה לעצמה שם של מי שיודעת לשמור כוחות לזמנים הנכונים.

ריאן גיגס, שנבחר באותה עונה ל"שחקן הצעיר הטוב ביותר" בפעם השנייה ברציפות, הפך לאחד מגדולי שחקני הקבוצה בכל הזמנים ואילו דיוויד בקהאם, גארי נוויל וניקי באט ערכו באותה עונה הופעות בכורה במדי קבוצת הבוגרים וינקו את תורתם של מנהיגים ותיקים כבריאן רובסון, גארי פאליסטר וסטיב ברוס. הם ופיטר שמייכל, ביחד עם פול סקולס שערך בכורה בעונה לאחר מכן, היוו חלק מרכזי בהצלחות הבאות ובהמשך העבירו את השרביט לריו פרדיננד, כריסטיאנו רונאלדו, ווין רוני וגם חאבייר הרננדז.

לא לחינם אחרי שהאליפות ה-19 כמעט הובטחה השבוע ויונייטד למדה שהיא סופסוף תעבור את ליברפול במאזן האליפויות, אלכס פרגוסון רמז שדווקא האליפות של אותה עונה הייתה הקשה מכולן ואמר ש"אחריה הדלתות נפתחו". מעגל החיים של מנצ'סטר יונייטד, במסגרתו היא מתחדשת כל העת תוך כדי זכייה בתארים, החל ב-1992/3 ונמשך עד היום.