עונת 2004/5 ביורוליג סומנה מראש כעונה שצסק"א מוסקבה תחזיר לעצמה את השליטה ביבשת ותזכה בתואר הנחשק לראשונה מאז שנת 1971. דושקו איבקוביץ' בנה קבוצה כמעט מושלמת, ששיחקה כדורסל מרהיב בכל משחק, ולפיינל פור במוסקבה היא הגיעה עם מאזן מרשים של הפסד אחד ב-22 משחקים. לקראת הפיינל פור הלכו בליגה הרוסית לקראת צסק"א, הקבוצה לא שיחקה אף משחק במשך שבועיים ויצאה למחנה אימונים מיוחד, שבועיים לפני האירוע. כל ההכנות התפוצצו לכדי תצוגת נפל של 35 אחוז מקו העונשין והדחה מזעזעת מול טאו ויטוריה בחצי גמר הפיינל פור, במה שנחשב עד היום לאחת הסנסציות הגדולות בתולדות המפעל.
בכתבה שפורסמה ביום רביעי בוואלה! ספורט סיפר אטורה מסינה, המאמן האיטלקי המעוטר שירש את איבקוביץ', על כמה לקחים שנלמדו מאז. "הדבר היחיד שהמאמנים צריכים לשים לב אליו בהכנות לפיינל פור הוא לא להגיע למצב של אובר-קאוצ'ינג", אמר מסינה. "לפעמים יש למאמנים נטייה להיות חרדתיים במיוחד באירועים כאלו, להוסיף עוד תרגילים ולשלוט יותר בשחקנים. כאן טמונה הסכנה האמיתית. הסוד הוא לתפקד בפיינל פור בדיוק כפי שתפקדת לאורך כל העונה".
מכבי תל אביב יודעת אולי טוב מכולן את התובנות האלה. זה פיינל פור 11 שלה מאז 1988. עוזר המאמן גיא גודס מוסיף ואומר ש"לקראת הפיינל פור עושים כמה דברים קטנים, קודם כל נתנו לשחקנים יום חופש יום אחרי המשחק מול ברק נתניה, ומיום שני התחילו ההכנות הנקודתיות למדריד. היה לנו קצת קשה להתרכז גם שם וגם בליגה".
האמנם כך? מה באמת עושים בשבוע אימונים לפני אירוע כזה? על מה עוד נשאר לעבוד? כמה באמת משנים? כמה מנסים להפתיע באימונים? כמה אפשר עוד לשפר את החסרונות והאם בכלל בשבוע כזה צריך לעשות זאת? במה נמדד שבוע אימונים אחד בהצלחה של אירוע גדול אליו מגיעות קבוצות שעובדות שנה שלמה?
לחץ
אלו שאלות קטנות, אבל מאוד חשובות. שאלות שמכריעות לא פעם את הפיינל פור. למאמנים שונים אסכולות שונות בנושא. במכבי נאמנים לשגרה. פיני גרשון, שחתום על חמישה פיינל פורים, היה מקנח את האימונים בבדיחות ואווירה נעימה. בפיינל 2008 ניקולה וויצ'יץ' העביר חלק מהזמן הפנוי בטיולים עם משפחתו, בניגוד למסינה שאוהב להחביא את השחקנים שלו בחדרים, הרחק מההמולה וסכנת חוסר הריכוז. "הקבוצות שוות מבחינה מקצועית, אבל מי שתדע להגיע במצב הכי טוב למשחק היא זאת שתנצח", יודעים במכבי.
לשגרת אימונים רגילה יש חשיבות מכרעת בהתמודדות עם הלחץ. שחקן הוא חיית רחוב, הוא מזהה כל תנועה חדשה בכיוון הרוח. "בסופו של דבר הפיינל פור זה בעיקר לחץ", אומר דן שמיר, שחווה 3 כאלה. "צריך לדעת לתעל את ההתרגשות שמסביב, ומה שנותן את הטון בסופו של דבר הם ההרגלים, ולא דבר חדש כזה או אחר. לא תלך למשהו שונה באופן מיוחד ממה שאתה עושה בדרך כלל".
גם הקפטן דרק שארפ נאמן לפילוסופיית הרוטינה. "השחקנים ששיחקתי איתם בעבר וגם השחקנים השנה יודעים מה לעשות", מסביר שארפ, "מאוד חשוב שנעשה מה שאנחנו עושים כל השנה, אין אווירה קשוחה או משהו כזה וגם אין טעם בדברים כאלו. אין צורך לנקוט בדברים אחרים".
שלווה
המסקנה הראשונה והחשובה מכולן לא לנסות להציל פתאום דברים שלא עבדו עונה שלמה כוללת בתוכה סייג קטן: עדיין חשוב להפתיע. לא על חשבון השגרה, לא על חשבון ההרגלים, אלא כשפן שאפשר לנסות לשלוף מבלי להיות תלויים בו. התובנה הזו כוללת ברובה את מה שנקרא אקס פאקטור שחקן שמגיע מאחור ומצטיין בניגוד לכל התחזיות. נסטוראס קומאטוס פרח בפיינל פור במוסקבה, לדוגמה, אך מי שהיו גדולים באמת הם שארונאס יאסיקביצ'יוס ומייסיאו באסטון. "כשמתכוננים לפיינל פור אפשר להוסיף ניואנסים קבוצתיים חדשים, קבוצות במאני טיים עושות דברים שונים, קצת שונים מלפני כן", מסביר שמיר, "לכל פיינל פור באנו עם עוד משהו קטן, אבל יש היבטים מקצועיים ולא פחות מנטאליים, כי המפתח בלשחק משחקים גדולים שכאלה זה לגרום להם להיראות כמו משחקים רגילים".
הקושי המנטלי והלחץ האדיר מחייבים ליצור סביבה סטרילית אפילו יותר מהרגיל: באימונים, במלון, כי "בתוך יומיים צריך להתכונן למצב שמנצחים וצריך להיות מוכנים למשחק השני, אז הצוות המקצועי בא לפיינל פור מוכן לכל שלוש הקבוצות. מכינים את כל מה שצריך להכין, כאילו אתה הולך לשחק נגד כל שלוש הקבוצות, ואז במעבר בין המשחק הראשון לשני, בתקווה שמנצחים, אז יש את התוספת של המשחק הנוסף", כמו שאומר שמיר.
מסינה מוסיף: "בפיינל פור יש סביבך אלפי אנשים שמגיעים כדי לעשות כיף, ואתה בא כדי לעבוד. בכל מקום אתה נתקל בבני משפחה, בחברים, באוהדים, שכל אחד רוצה תמונה או סתם להגיד לך כמה אתה טוב. מי שלא מנוסה, לא מצליח להתמודד. זה מתיש אותו והוא יוצא מהר מאוד מפוקוס של כדורסל. ברגע שאתה יוצא מהחדר ויורד ללובי של המלון, הטירוף מתחיל. בפיינל פור בברצלונה אני זוכר שליוו אותנו בערך 5,000 אוהדים. זה היה משהו בלתי-רגיל. כמובן שככה זה גם תמיד סביב מכבי. אמרתי לשחקנים שלי: מי שיסתובב בחוץ ולא יישאר בחדר וינוח, יגיע למשחק תשוש. למזלי, הם הקשיבו".
ניסיון
היתרון של מכבי תל אביב במדריד יהיה ככל הנראה בסופו של דבר בניסיון בהגעה למעמדים הללו ובמקצוענות של הקבוצה. "אנחנו מקצוענים ומסודרים לאורך כל השנים", מהלל גיא גודס שהגיע כשחקן לפיינל פור עם מכבי ב-91', וכעת מגיע לפיינל פור שני כעוזר מאמן, "הכל מאורגן ומוסדר, לדוגמה מבחינת אוכל למשל יש את אבי קובלסקי שדואג לנו לאוכל הכי טוב ולדברים הכי טובים וגם שאז הייתי היה צוות מקצועי רחב שדאג לכל הדברים האלו מסביב, ועשה אז דברים מסביב מצוין, סידורים קטנים, אוכל, הכל בשביל שהשחקנים וכולם יכולים להתרכז על מה שנעשה על המגרש".
