עם תום העונה שעברה, ההכרח בשינויים פרסונליים בפנאתינאיקוס, זו שאף פעם לא מיהרה לבצע כאלו, כמעט שזעק לשמיים. המשבר הכלכלי העולמי שפקד את יוון במלוא העוצמה פגע לשם שינוי גם בירוקים, שאמידותם ועמידותם הכלכלית לאורך השנים כמעט ולא הושפעה מהלך הרוח החיצוני. כשהצטרפה למשוואה גם עייפות החומר, אשר ניכרה בקרב השחקנים מתחילת העונה ועד סופה ואף הולידה הדחה מרעישה מהיורוליג כבר בטופ 16, היה ברור כי פאו תצטרך לעשות ויתורים.
דיאמנטידיס. יאסיקביצ'יוס. באטיסט. ניקולאס. ספאנוליס. לא פחות מחמישה כוכבי על סיימו חוזיהם עם פאו, כשניקולה פקוביץ' החזיק בסעיף יציאה ל-NBA. את מי מנסים להשאיר בכל הכוח, ועל מי אפשר לוותר? בפנאתינאיקוס איש לא פקפק בזהותו של מקבל החסינות האוטומטי. הקיץ האחרון סימן, במידה רבה, את ההיררכיה הברורה במועדון.
האחים פבלוס ות'נאסיס ינאקופולוס, בעלי פאו, מיהרו להחתים מחדש, בראש ובראשונה, את אוברדוביץ', שאף חוזהו שלו פג אשתקד. חמישה ימים בדיוק לאחר מכן מיהרו להחתים, מבין שלל הכוכבים, את הסמל המובהק הנוסף: דימיטריס דיאמנטידיס, כמובן. "כשנציגי פנאתינאייקוס ודיאמנטידיס נפגשו, לא היה אפילו צורך במשא ומתן", מספר יאניס פילריס, עורך אתר "ספורט 24" היווני. "פאו באה עם הצעה לחוזה לשלוש העונות הקרובות, ובתוך דקות החוזה כבר היה חתום. דיאמנטידיס, למען האמת, לא חשב לרגע לעזוב את פנאתינאיקוס". מכאן, את שאר כאב הראש שבגיבוש הסגל, השאירו האחים להמשך הקיץ. לאחר שהושגו המטרות העליונות, יכלו להיות רגועים.
אני? אגדה?
הדרך שעברו יחדיו פנאתינאיקוס ודיאמנטידיס מתחילה לפני שבע עונות. עבור מי שבגיל צעיר נחשב לכישרון בינוני ושימש בנבחרת העתודה היוונית כרזרבה לשחקנים כמעט עלומים לחלוטין כיום (שמעתם על מאנוליס פפאמקריוס ופרליקיס דורוקופיקיס?), עצם ההגעה לקבוצה בעלת שיעור קומה כמו פנאתינאיקוס, אי שם ב-2004, נראה כמו הישג העולה על כל דמיון. אבל מי זוכר, ומי יזכור? מאז טיפס דיאמנטידיס לאולימפוס של הכדורסל היווני, מקום משכנם של ענקים. היווני הוליך את פאו לשש אליפויות יוון רצופות, חמישה גביעים ושתי זכיות ביורוליג. בין לבין הוא גם היה שותף לשנתיים עצומות בנבחרת יוון, עם זכייה ביורובאסקט 2005 ומדליית כסף באליפות העולם ב-2006.
לדיאמנטידיס שמור יחס מיוחד בקרב אוהדי פנאתינאיקוס, מיתי כמעט. כמה וכמה יוונים מקומיים בולטים שיחקו בפנאתינאייקוס בעשור האחרון. שחקנים כמו ואסיליס ספאנוליס, קוסטאס צרצאריס או אנטוניס פוטסיס שיחקו במדי פאו שנים רבות, אך מעולם לא התקרבו לסטטוס בו עומד דיאמנטידיס, שהיה היורש הטבעי של פרגיסקוס אלברטיס. ודאי שקיימת זיקה ישירה בין המעמד לו הוא זוכה לבין הצלחותיו הכבירות כשחקן בקבוצה הנמצאת בעיצומו של תור זהב, מפרספקטיבה של אוהד פנאתינאיקוס, אך נדמה כי מאחורי האהבה שרוכשים לו במועדון ובקרב קהל האוהדים העצום בירוק, מסתתרים מניעים נוספים ואינסטינקטיביים פחות.
"כולם בפנאתינאיקוס, מאוברדוביץ' ועד הבעלים ראו בו סמל של המועדון כבר בעונותיו הראשונות", מספר ניקוס בורלאקיס, המכסה את הירוקים עבור היומון "גול ניוז". "הוא הראה מהרגע הראשון מחויבות בלתי רגילה, נתן את כל כולו למען הקבוצה. בתוך הקבוצה הבינו עד כמה הערך שלו לקבוצה גבוה. גם אחרי שהתפרסם והפך לשחקן מרכזי, מוסר העבודה וסגנון המשחק שלו נותרו זהים לחלוטין".
ביוון מספרים כי מחוץ למגרש, דיאמנטידיס הוא הכול חוץ מכוכב מודרני. מעין אנטי-גיבור שהפך לכוכב בעל כורחו. הוא ממעט להתראיין בתקשורת ומתעב את חיי הכוכבות. נדיר לראות בימינו כוכב שבו בזמן גם מודע לעצמו, בעל שאיפות כנות להישאר תחת אותה קורת גג עד תום הקריירה. באחד מהראיונות הנדירים שהעניק לאחרונה ביוון הוכיח דיאמנטידיס כי הוא כזה.
"קשה לי לקבל את כל הכינויים שמצמידים לי ואת הכתרים שקושרים לי בתקשורת. אני לא רואה את עצמי כגו-טו-גאי של פאו, אף פעם לא הייתי כזה וגם לא אהיה, זה לא באופי שלי. אני חושב ומאמין שאני בסך הכול עוד שחקן טוב בפנאתינאיקוס, לא יותר מזה". כנשאל על האפשרות לשחק ב-NBA, ענה: "אני לא מוצא את עצמי מתאים לשחק שם. זו רמה וסגנון אחר לגמרי, היכולות שלי הן אחרות מאלו שדרושות שם. אני מעדיף להישאר בפנאתינאיקוס".
אוהדי פאו התחברו יותר מכל לאופיו של דיאמנטידיס ואורחות חייו. "האוהדים רואים את דיאמנטידיס כאחד משלהם, משום שהוא אחד האנשים הפשוטים שיש", אומר בורלקיס. "אין לו גינוני כוכבות כמו שהיו לדוגמא לשאראס, או לספאנוליס. למעשה, הוא ההפך הגמור מהם. זהותה של חברה שלו אינה ידועה לאף אחד. עד לפני שלוש שנים לא היה לו רישיון נהיגה, ובכל פעם שחקן אחר היה לוקח אותו לאימונים. זה אדם שהקהל יכול להתחבר אליו, גם אם אין לו קסם אישי יוצא דופן".
עוד בוואלה!
MVP?
עוד בטרם האריך דיאמנטידיס את חוזהו בפנאתינאיקוס הקיץ, התעסקה התקשורת היוונית בעניין אחר סביב הרכז: דיאמנטידיס הודיע על פרישה מוקדמת ומפתיעה מאוד מנבחרת יוון, בגיל 29 בלבד. במקרה של שחקן אחר, סביר להניח כי היו מקימים צעקה וגל של ביקורות, אך במקרה של דיאמנטידיס, סוג של קונצנזוס ביוון, קיבלו את ההחלטה בשקט יחסי, וייחסו אותה לרצון שלו להגיע מוכן יותר לעונה שתגיע.
אפקט המנוחה, מסתבר, עשה את שלו במהירות מרשימה: דיאמנטידיס רושם העונה את המספרים הטובים ביותר שלו מאז הגיע לירוקים. זו ללא ספק העונה הטובה בקריירה שלו ביוון. ממוצע הנקודות שלו העונה עומד על 12.6 למשחק, בזמן שממוצע הנקודות בשנים שקדמו לזו עמד על בין 8.6 ל-9.4 לערב. דיאמנטידיס מוליך העונה את היורוליג בממוצע אסיסטים עם 6 למשחק, בעוד שבעונה שעברה חילק בממוצע רק 3.3. הוא שני בנקודות מדד ביורוליג כולה עם 18.5 למשחק. הוא החוטף הטוב ביותר בפאו, כהרגלו, עם 1.6 חטיפות לערב, שלישי בריבאונדים למשחק בקבוצה, וכמובן ראשון בדקות למשחק עם 30.4.
אולם גם הנתונים היבשים לא מספרים את הסיפור בשלמותו: העונה הנוכחית של דיאמנטידיס מרשימה בעיקר נוכח ההקשר שבה היא החלה והאופן בו התפתחה בהמשך. בקיץ האחרון, כאמור, איבדה פאו שלושה משחקני המפתח שלה בדמות שאראס ששוחרר, ספאנוליס שערק לאולימפיאקוס ופקוביץ' שברח אל מעבר לים. פאו, שבניגוד לקיצים קודמים ויתרה על הרפתקאות כלכליות כאלו ואחרות, נותרה עם אחד הסגלים הפחות נוצצים והעמוקים שעמדו לרשותה בשנים האחרונות.
דיאמנטידיס נותר כסופרסטאר בודד בקו הגארדים. עם מחליפים צעירים וחסרי ניסיון, ניתן היה לנחש כי הנטל על כתפיו יהיה גדול מתמיד. "אוברדוביץ' ביקש ממנו בתחילת העונה להיות יותר אגרסיבי בהליכה לסל, אמר שהקבוצה צריכה ממנו שיקלע יותר", אומר יאניס פילריס. "ואכן, התפקוד שלו קריטי יותר מהעונות הקודמות, הוא למעשה הבסיס להכול. הקבוצה תלויה בו לחלוטין".
כשהזדמן לפאו מפגש עם ברצלונה בסדרת רבע הגמר, סיכויה של פאו לעבור את הסדרה נראו אפסיים. מאמץ קבוצתי עילאי של פאו, אך בראש ובראשונה מפגן כוח ותצוגה ענקית של דיאמנטידיס, שסיים את הסדרה עם ממוצעים של 18 נקודות, 3.3 ריבאונדים ו-4.8 אסיסטים, הביא להעפלה סנסציונית 1:3, שתיכתב בספר דברי הימים של הכדורסל האירופאי.
בראיון שהעניק לאתר היורוליג לקראת הפיינל פור, מייק באטיסט לא חדר מלהלל את חברו לקבוצה. "זו העונה הכי טובה של דיאמנטידיס. בעונות קודמות היו לצידו שחקנים כמו שישקאוסקאס, ספאנוליס או יאסיקיבצ'יוס שיורידו ממנו את העומס. העונה הוא היה צריך לסחוב אותנו לבד ולהיות ביכולת שיא בכל רגע נתון. הוא עשה את זה עד כאן והוא לא הולך לעצור עכשיו".
מחר יחגוג דיאמנטידיס את יום הולדתו ה-30, ולמרות שדווח כחולה בימים האחרונים, בלתי אפשרי להאמין ש"איירון-מן", כפי שמכונה ביוון, יפסיד את ההזדמנות לתת לעונה אדירה קלוז'ר ראוי.